ספר חסידים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:42, 23 באפריל 2015

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים ודעות המשקפים את עולמם של יוצריה, רבי יהודה החסיד וחוג חסידי אשכנז שמסביבו בגרמניה. את זמן כתיבת הספר ניתן לתארך למאה ה-12 וראשית המאה ה-13.

מחברי הספר

אף שהספר יוחס במסורת לרבי יהודה החסיד, סברו חוקריו הראשונים כי הספר מהווה יצירה קולקטיבית שנתהוותה לאורך דורות בידי חכמי אשכנז, אם כי הכותב העיקרי היה רבי יהודה החסיד בהשתתפות אביו רבי שמואל החסיד, ותלמידו רבי אלעזר מוורמס. החוקר המרכזי שהציג גישה זו היה משה גידמן בסוף המאה ה-19, ובעקבותיו צעדו רבים ובכללם אף ישעיה תשבי בהרצאותיו שנמסרו בשנות החמישים. עמדה זו נבעה מהיותו של הספר אנונימי, ומאופיו - קיבוץ של סימנים שאין ביניהם קשר מובהק.

במחצית השנייה נערכו מחקרים רבים, בין השאר של חיים סולובייצ'יק, ישראל תא שמע ויוסף דן, שהראו כי עולמו של רבי יהודה החסיד היה עולם אישי מיוחד ולא ביטוי של המוסכמות בקרב חכמי אשכנז. לפיכך גם העולם המוצג בספר הוא עולמו שלו, והוא מחברו היחיד. ככל הנראה, הוא שמר על אנונימיות בצורה מכוונת מסיבות אידאולוגיות - מטעמים של צניעות וחשש מחטא היוהרה.

מבנה ותוכן הספר

ספר חסידים מורכב מסימנים שונים, הערוכים בקבצים. הקשר הנושאי בתוך הקבצים וביניהם לא תמיד ברור, והרבה פעמים נראה אסוציאטיבי. הספר עוסק בקשת רחבה של נושאים. כספר מוסר, הוא כולל גם לימודי הנהגה רבים ביחס לנושאים יומיומיים (מסחר וכספים, נישואין ומין, חיי אדם, מנהגי הקהילה היהודית ועוד) ומכאן חשיבותו גם כתעודה היסטורית להכרת חיי היהודים והאידאולוגיה היהודית באירופה של סוף המאה ה-12 וראשית המאה ה-13.

אף כי הספר דורש מן ה"חסיד" להתרחק מכל נגיעה בנצרות ובפולחנה, הוא אינו דורש ממנו להתנתק כלכלית מן התושבים הנוצרים ומן הקשר היום יומי איתם.

יצחק בער^[1] השווה את הכותבים לנזירים והראה כי לא התנזרו ממין, וראו במשפחה מוסד חשוב העוזר לאדם שלא לחטוא ולתעל את חשקיו המיניים בצורה ממוסדת. זאת בניגוד לנזירים הגורסים כי התנזרות מוחלטת ממין תגרום לויתור על התאווה המינית.

בחלק מן ההוצאות מובאת יחד עם הספר גם "צוואת רבי יהודה החסיד" - רשימה קצרה של 78 סעיפים (״אזהרות״), הנהגות ודברי מוסר.

נוסחאות הספר

דפוס בולוניא - הספר נדפס לראשונה, על פי כתב יד ירושלמי, בבולוניה בשנת יפר"ח (1487), מהדורה זו נדפסה שוב בבזיליא ובקראקוב בשנת ה'שמ"א, ועוד. במהדורות אלו נדפסו 1172-8 סימנים.

דפוס ברלין - בשנים תרנ"א-נ"ג הדפיס יהודה הכהן וויסטינעצקי נוסח חדש של הספר על פי כתב-יד פארמא שבו 1983 סימנים, 850 יותר מהספר הנפוץ עד אז, בתוספת ציון המקורות מהם שאב המחבר. מר יעקב פריימאנן בספרו מבוא לספר חסידים טוען שכתב יד פארמה היא הנוסח הקדום מבין שתי הנוסחאות. מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, סבור שכתב יד פארמה עדיף.^[2]

פירושים לספר

החל משנת תפ״ד נלווה לספר בהרבה דפוסים ״פירוש קדמון״. במשך הדורות נכתבו כשלושים חיבורים של פירושים, הערות, הגהות וציון מקורות הספר. ביניהם בולט פירושו של החיד"א "ברית עולם" שנדפס יחד עם ספרו "לב דוד". הרב אליעזר פאפו כתב קיצור לספר חסידים בשם ״יעלזו חסידים״ בתוספת ביאור משל החיד״א ושלו. במהדורת ״ספר חסידים המפואר״ בעריכת הרב שמעון גוטמן נדפס ״ילקוט מפרשים״.

לקריאה נוספת

חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית - מאת יוסף דן. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה (בפרט הכרך השני)

קישורים חיצוניים

ספר חסידים בלקסיקון לתרבות ישראל
ד"ר דניאל מלאך, רפואת נשים ותמותת תינוקות ב"ספר חסידים"

קישורים חיצוניים

ר' יהודה החסיד, ספר חסידים באתר דעת
ר' יהודה החסיד, ספר חסידים באתר HebrewBooks
ספר חסידים, בדפוס שלמה זלמן אפטרוד בפפד"מ, שנת תפ"ד.

הערות שוליים

^ י' בער, המגמה הדתית חברתית של ספר חסידים, ציון ג' (תרצ"ח), עמ' 1-50
^ אגרות קודש י"א, דף רצ"ד. המכתב נשלח אל הרב אברהם פרייס, שחיבר פירוש לספר חסידים (הפירוש נקרא "משנת אברהם"), ואשר בפירושו נסמך על נוסח כתב יד פארמה

[1] י' בער, המגמה הדתית חברתית של ספר חסידים, ציון ג' (תרצ"ח), עמ' 1-50

[2] אגרות קודש י"א, דף רצ"ד. המכתב נשלח אל הרב אברהם פרייס, שחיבר פירוש לספר חסידים (הפירוש נקרא "משנת אברהם"), ואשר בפירושו נסמך על נוסח כתב יד פארמה

[1]

[2]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 * ר' יהודה החסיד, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=295 '''ספר חסידים'''] באתר דעת
 * ר' יהודה החסיד, [http://www.hebrewbooks.org/14561 '''ספר חסידים'''] באתר HebrewBooks
+* '''[http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/titleinfo/3872937 ספר חסידים]''', בדפוס שלמה זלמן אפטרוד ב[[פפד"מ]], שנת [[תפ"ד]].
 ==הערות שוליים==