דינה זילבר – הבדלי גרסאות

דינה זילבר
לידה	16 באוגוסט 1970 (בת 54); לטביה
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	משרד המשפטים
תפקידים בולטים	משנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-מנהלי; פרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־15:18, 26 בדצמבר 2024

דינה זילבר (נולדה ב־16 באוגוסט 1970) היא עורכת דין ישראלית. בשנים 2012–2020 הייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי־מינהלי. קודם לכן שימשה פרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

קורות חיים

זילבר נולדה בלטביה להורים רופאים, ולה אח המבוגר ממנה בחמש שנים.^[1] אביה זלמן היה מנהל מחלקה בבית החולים הרפובליקני בריגה, וכשביקש ב־1972 להתאחד עם סבתה ועם דודיה בישראל פוטר ממשרתו.^[1] כעבור כמה חודשים קיבלה המשפחה אשרת יציאה מברית המועצות ועלתה ארצה, למרכז קליטה בדימונה.^[1] זילבר גדלה בחולון. בצה"ל שירתה כמש"קית חינוך, הסברה וידיעת הארץ, ביחידת ההסברה של בית הספר לפיתוח מנהיגות בצה"ל.

לימודיה

סיימה תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. את התואר השני סיימה בהצטיינות. עבודת המוסמך שלה עסקה ב"ייצוג אינטרסים מגזריים בגופים מנהליים". בשנים 1991–1992 הייתה יו"ר מועצת הסטודנטים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1992–1994 הייתה עוזרת פרלמנטרית של חה"כ אליעזר זנדברג.^[2] החלה את דרכה במשרד המשפטים כמתמחה במחלקת הבג"צים, תחת מני מזוז.^[3]

בשירות המדינה

מחלקת הבג"צים

עבדה במשך 16 שנים כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה וייצגה את המדינה בכ־1,600 עתירות.^[4] בין היתר ייצגה את המדינה בעתירות בנושא הסדר הטיעון עם משה קצב, מיגון בתי הספר בשדרות ופסילת הסרט "ג'נין ג'נין" (ראו: בג"ץ בכרי נגד המועצה לביקורת סרטים).

משנה ליועץ המשפטי

בשנת 2012 מונתה לתפקיד משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) – לימים שונה שם התפקיד להמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי). זילבר שימשה בתפקיד עד דצמבר 2020. בתפקידה הייתה מופקדת על ייעוץ לעבודת הממשלה וגופי הביטחון, דיני הגירה, מאבק בהדרת נשים; שלטון מקומי ועוד. תחילה הייתה מופקדת גם על הייעוץ בנושא יהודה ושומרון.^[5]

נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל, קבעה ב־2015 כי זילבר ופרקליטות נוספות לחצו על מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, שישנה את עדותו המקצועית, והאשימה אותן בהתנהגות פסולה. בעקבות כך פנתה התנועה למשילות ודמוקרטיה בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וטענה כי מדובר בעברות פליליות. מנדלבליט דחה את הטענות ב־2017 וקבע כי הפרקליטות פעלו בנוהל המקובל.^[6]

בנובמבר 2020, כחודש לפני סיום תפקידה כמשנה ליועץ, נאמה זילבר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומתחה ביקורת חריפה על הממשלה והליכוד, תוך שהיא מאשימה אותן ב"פייק מנהיגות". נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, פנה ליועץ מנדלבליט ואמר שזילבר עברה על התקשי"ר ושהוא רואה את הדברים בחומרה רבה, גם משום שזילבר כבר קיבלה הערה על כך בעבר. בסופו של דבר החליט מנדלבליט שלא לפתוח בהליך משמעתי נגד זילבר, גם משום שעמדה לסיים את כהונתה.^[7]

משפט ציבורי ומנהלי

החטיבה להתיישבות: בעקבות דו"ח של מבקר המדינה בעניין העברת תקציבים ממשלתיים לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית,^[8] הוציאה זילבר חוות דעת השוללת העברת תקציבים מהממשלה לחטיבה.^[9] היא נימקה זאת בכך שהאצלת סמכויות המדינה בתחומי ההתיישבות באופן גורף לחטיבה להתיישבות, גוף שאינו ממשלתי, מבלי שזו כפופה למנגנוני איזונים ובלמים כנדרש מגופים שלטוניים, אינה חוקית. במסגרת זו הקפיאה זילבר גם תקציב שהוקצה לחטיבה להתיישבות לשם טיפול ביישובי עוטף עזה, אך כעבור כ־16 חודשים החריגה תקציב זה מהחלטתה.^[10]

ביולי 2015 קיבלה זילבר נזיפה משרת המשפטים, איילת שקד, משום שפרסמה חוות דעת המתנגדת להצעת החוק של חה"כ בצלאל סמוטריץ' להסדרת מעמדה החוקי של החטיבה להתיישבות^[3], שאושרה בוועדת השרים לחקיקה.^[11] בתגובה פרסם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, כי זילבר פעלה כדין.^[12] בעקבות חוות הדעת נחקק חוק אשר הסמיך את החטיבה להתיישבות להמשיך בפעילותה, לאחר שהוטלו עליה מגבלות בתחום הפיקוח והבקרה.

טוהר מידות

באפריל 2014 מינה את זילבר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לעמוד בראש צוות שבחן דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. בין המלצות הצוות: קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכזי, ושיפור בהליכי מינוי כוח־האדם המועסק ברשויות המקומיות, כך שמכרזי כוח האדם יהיו זמינים גם באינטרנט. המחלקה שבראשה היא עמדה הסדירה את השימוש בכלי של הבטחה מנהלית והובילה את הרחבת סמכויותיהם של בתי המשפט לעניינים המנהליים. נוסף על כך קידמה תיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים שהסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות של רשויות הפועלות באזור יהודה ושומרון, בנושאי תכנון ובנייה, כניסה ויציאה מאזור יהודה ושומרון וחופש המידע.

גופי ביטחון

זילבר ביטלה החלטות של ראש מנהלת השירות הלאומי שר־שלום ג'רבי, השר האחראי על המנהלת אורי אריאל ושר האוצר יאיר לפיד, לבטל הקצאת תקני שירות לאומי לארגונים "בצלם" ו"האגודה לזכויות האזרח", בנימוק שההחלטות לא נעשו על בסיס קריטריונים שוויוניים ובהליך מנהלי תקין.^[13]

זילבר כתבה חוות דעת בעניין איסור התערבות בתכניה של תחנת הרדיו גלי צה"ל, וחוות דעת בנוגע ליוזמה להעברת התחנה למשרד הביטחון אגב קביעת מנגנונים שיבטיחו את חופש העיתונות ואת עצמאות התחנה מפני התערבות ממשלתית.^[14]

בניגוד לרצונו של שר הביטחון אביגדור ליברמן לשלול הכרה כישיבת הסדר במוסדות המכינה הקדם־צבאית בני דוד בעלי, על רקע התבטאויות של הרב יגאל לוינשטיין, קבע היועץ המשפטי מנדלבליט כי הדבר אינו בסמכותו, על סמך חוות דעת שכתבה זילבר, ולאור חשיבותו של חופש הביטוי.^[15]^[16]^[17]

מאבק בהדרת נשים

זילבר מונתה אחראית ליישום דוח של ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בנושא הדרת נשים מן המרחב הציבורי בישראל. היא שלחה כמה מכתבי מחאה בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים, בהם מכתב לרמטכ"ל ולפרקליט הצבאי הראשי, בטענה שמפקד חטיבת גבעתי, אל"ם עופר וינטר, הדיר נשים בערב גיבוש חטיבתי, בהתבסס על ידיעה עיתונאית שכתבה שווינטר העדיף את משה פרץ משרית חדד בשל שיקולי דת והדרת נשים. הידיעה התגלתה כשקרית.^[18]

זילבר התערבה גם במקרים שבהם ערכו גופים ציבוריים כינוסים ואירועים בהפרדה מגדרית, או ללא השתתפות נשים, ובמקרים שבהם הוצבו שלטי צניעות בכניסה לאתרים שאינם אתרי דת. למועצה להשכלה גבוהה שלחה זילבר תלונה על כך שאוניברסיטת בר־אילן מנעה שירת נשים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.^[19] בספטמבר 2016 היא שלחה מכתב לעיריית תל אביב, שלפיו אסור היה לה להתיר את האירוע "מרימים לכיפור" שביקשה עמותה לקיים בכיכר רבין, לאור הכוונה למנוע מנשים לשיר בו.^[19] האירוע בוטל. בתגובה לשאילתה שהגיש ח"כ משה גפני ענתה שרת המשפטים איילת שקד שזילבר פעלה בחוסר סמכות במקרה זה, ושאין לה סמכות לבטל אירועים לא ממשלתיים שבהם יש הפרדה מגדרית.^[20]^[21] שקד גם שוחחה עם היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עמו.^[22]

בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה את סמכויותיה בנושא מגדר והעבירה אותן למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.^[23] עם זאת היועץ המשפטי לממשלה הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".^[24]

יהודה ושומרון

בינואר 2017 החליטו שרת המשפטים שקד והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית לאכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.^[25]

מחלוקת בין זילבר לאיילת שקד

בדצמבר 2017, בכינוס ציבורי לכבוד פרישת השופט אליקים רובינשטיין, מתחה זילבר ביקורת על המדיניות של שרת המשפטים, איילת שקד. היא אמרה: "את דרכי השלום של אלי [אליקים רובינשטיין] החליפו מסילות לעבר המשילות.^[26] זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".^[27] בעקבות דבריה זימן אותה היועץ המשפטי לממשלה לשיחת הבהרה והורה לה להפסיק למתוח ביקורת פומבית על הדרג הפוליטי הנבחר.^[28]

בנובמבר 2018, בדיון בכנסת על תיקון לחוק התרבות והאמנות, מתחה זילבר ביקורת על התנהלות הממשלה. בין היתר אמרה: ”אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים אתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות – משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג. מי לנו, מי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד? גיס חמישי? הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה”.^[29] בתגובה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי זילבר חצתה כל גבול. שקד שלחה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב שבו ציטטה אמירות של זילבר נגד מדיניות הממשלה בוועדות הכנסת, וכתבה שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום מדיניות המשרד, בניגוד לתקנון שירות המדינה. היא הוסיפה שזילבר אינה רשאית להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה כי תתפטר.^[30] מנדלבליט טען בתגובה כי העניין בסמכותו שלו ולא של שקד, ושהעניין נמצא בבדיקה, אך הורה לזילבר שלא תופיע כנציגת המדינה בדיונים בממשלה ובכנסת.^[31] כעבור כשבוע נזף מנדלבליט בזילבר, וכתב לה שכבר בעבר הוא שוחח עימה בגין "התבטאויות פומביות לא זהירות", אולם ההתבטאות האחרונה מלמדות שדבריו לא הופנמו. לדבריו התבטאות זו חרגה באופן ממשי ממרחב ההתבטאות הראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי. עם זאת מנדלבליט החליט שזילבר תחזור לייצג את עמדתו, לאחר תיאום עמדות איתו.^[32] מנגד שקד הודיעה כי לא תאפשר לזילבר לייצג את הממשלה בכנסת עד סוף מושב החורף.^[33] למעשה, מנדלבליט שלח יועצים משפטיים אחרים לייצג את עמדתו בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בעניין חוק היועצים^[34] ובדצמבר הגיע בעצמו לדיון בוועדה לביקורת המדינה. במקביל התייצבה שקד בעצמה לדיון בוועדת הכלכלה והציגה את עמדתה מתוך כוונה לדבר במקומה של זילבר, הכפופה לשניהם.^[35] לדיון זה שלח מנדלבליט את זילבר כנציגתו. כשהחלה לדבר יצאה שקד מהמקום. יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין שלח לראשי ועדות הכנסת מכתב שבו התייצב לצדה של שקד וכתב: "לא נוכל בשום פנים ואופן להשלים עם מציאות שבה משרד ממשלתי מדבר בכמה קולות בוועדות הכנסת או כזו בה הדרג הפקידותי משמיע דעות מנוגדות לעמדה שקבע הדרג הנבחר".^[36] לעומת זאת התייצבו משפטנים אחדים לצידה של זילבר.^[37]

לאחר פרישתה משירות המדינה

לאחר פרישתה משירות המדינה החלה לשדר תוכנית ראיונות שבועית בגלי צה"ל בשם "מילים ומשפטים עם דינה זילבר".^[38] מרואייניה הראשונים היו כלת פרס ישראל מרים פרץ והסופר אלי עמיר.^[39] הצטרפה כעמיתה למרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.^[40]

עמדותיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בספרה ביורוקרטיה כפוליטיקה זילבר מציגה את תפיסתה בדבר הבעיה שעלולה להיווצר כאשר המחוקקים אינם לוקחים לידם את השליטה בחקיקה^[41] ואת ההשפעה השלילית על תפקידם של המשפטנים בשירות הציבורי:

טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה. לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי.
התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית. לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות.

— "ביורוקרטיה כפוליטיקה"

במאמר שפרסמה בשנת 2017 כתבה זילבר:

”אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל”.^[42]

ספריה ומאמריה

ביורוקרטיה כפוליטיקה, הוצאת נבו, 2006 – בספר זה ניתחה זילבר את המנגנון הביורוקרטי־מנהלי ומאפייניו ודנה בדילמות הדמוקרטיות במדינה המנהלית. היא הציעה להגביר את השימוש בהסדרים ראשוניים כהסדרים המשקפים את מדיניות הדרג המדיני ומכוונים את המשך היישום על ידי הדרג הבירוקרטי. כן המליצה זילבר לגוון את הרכבו של המנגנון המנהלי ולהכליל ציבורים, כך שתורחב ההשתתפות הציבורית של כלל המגזרים בפרויקט המדינתי. לדבריה הדבר יחזק את ההזדהות עם המדינה ויצמצם את הניכור כלפיה.
בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר, 2012 – ספר זה הוא מחקר היסטורי־משפטי שמספר את סיפורו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מאז קום המדינה ועד 2010. זילבר בחנה את תפקודו של היועץ המשפטי בשורה של אירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והביאה את סיפורם האישי של היועצים.
"המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי מעשי משפט ט(1) 2017 – המאמר מפרט את רכיבי האתוס שבעזרתם ראוי להיות מעוצב משפטן ציבורי.
שורשים במשפט (2020) (עורכת) – ספר מאמרים מאת בכירים ועובדים במשרד המשפטים בנושא אבני דרך במשפט הישראלי. גרסה מקוונת של הספר.
"הכרזת העצמאות שלי" שורשים במשפט 19 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

פרסים והוקרה

2017 – זכייה בפרס "נשים בחזית 2017" בקטגוריית ממשל ופוליטיקה של אתר סלונה
2018 – קבלת אות הוקרה ע"ש עו"ד ליאון צ'רני של פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי
2019 – זילבר קיבלה, עם הפעילה החברתית עוה"ד אינסאף אבו שארב, את פרס מגן השקיפות מעמותת שקיפות בינ"ל ישראל.^[43]
2020 – זכייה בפרס גורני עם עוה"ד איל ינון; זכייה בתואר אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת של התנועה לאיכות השלטון.^[44]

פעילות ציבורית

2000 – נציגת פרקליטות המדינה בפורום למעמד האישה במשרד המשפטים
2002–2005 – חברת אקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי
2004–2005 – חברת תת־ועדה לענייני חקיקה בחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך (ועדת דברת)
2005 – ממונה על איכות השירות בפרקליטות המדינה
2005–2012 – חברות במועצה לביקורת סרטים
2015 – ראש הצוות לטיוב השמירה על הסוד הביטחוני (התמודדות עם תופעת שיח בכירים לשעבר עם סופרי צללים)

קישורים חיצוניים

ראיון אצל לונדון וקירשנבאום, 12 בנובמבר 2012 ביוטיוב
משה גורלי, שומרת הסף שמעצבנת את השרים, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2017
טובה צימוקי, הליברלית מבית רוויזיוניסטי שהפכה ל"סדין אדום" בימין, באתר ynet, 7 בנובמבר 2018
בעקבות נאום ה"פייק מנהיג": דינה זילבר זומנה לבירור אצל היועמ"ש, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2020
יאיר אלטמן, לא נותנת דין וחשבון: מי את דינה זילבר?, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2020
בן-דרור ימיני, דינה זילבר בשירות חסידי ה-D9, באתר ynet, 17 בנובמבר 2020
נחום ברנע וטובה צימוקי, הולכת נגד הרוח, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בינואר 2020
משה גורלי, "כל מי שמביע עמדה מקצועית, מטיחים בו שהוא פוליטי", באתר כלכליסט, 25 במרץ 2021

מכּתביה:

1948 - הכרזת העצמאות שלי, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 29 באפריל 2019
מסתבר שלא הפנקס האדום מפריע אלא מי שולט בו, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2021
"המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי, מעשי משפט ט(1), 2017
מאמרי דינה זילבר, באתר "הארץ"

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ דינה זילבר, "כאן זה שלנו היה אבא אומר": דינה זילבר מספרת על עליית משפחתה, באתר מקור ראשון, ‏24 באפריל 2022
^ עידו באום, לכוורת של שקד ומנדלבליט יש צבע אחד, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2016
^ ¹ ² משה גורלי, שומרת הסף שמעצבנת את השרים, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2017
^ עידו באום, "המטרה נותרה בעינה: החלשת היועץ המשפטי והערכים שבשמם הוא פועל", באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2012
^ משה גורלי, עורכת הדין שכל קואליציה תצטרך לקבל את אישורה, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2015
^ ערוץ 7, היועמ"ש החליט לסגור את התיק הפלילי נגד בכירות בפרקליטות שהיו מעורבות בניסיון לשנות את עדותו של מנהל המכון הפתולוגי בבית המשפט., באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2017
^ מנדלבליט לבג"ץ: לא אנקוט צעדים נגד זילבר, לדחות את העתירה על נאומה, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2020, יהודה לוינגר, הפרקליטות לבג"ץ: דינה זילבר לא תועמד לדין על הנאום הפוליטי, "אין הצדקה", באתר אייס, 21 בדצמבר 2020
^ רוני זינגר, שאול אמסטרדמסקי, האוצר והמשפטים נגד החטיבה להתיישבות, באתר ynet, 5 בפברואר 2015
^ מירב ארלוזורוב, משרד המשפטים ממליץ להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2015
^ צבי זרחיה, המשנה ליועמ"ש הפשירה לחטיבה להתיישבות 53.5 מיליון ש' לשיקום עוטף עזה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2016.
^ יעל פרידסון, המשנה ליועמ"ש זומנה לשיחת נזיפה אצל שקד, באתר nrg‏, 24 ביולי 2015.
^ יהושע בריינר, כתב לענייני משפט‏, מתיחות בין שקד לווינשטיין, גורם בימין: "מטייח התנהלות אנשיו", באתר וואלה, 26 ביולי 2015
^ רויטל חובל, "בצלם" יוכל להמשיך לקלוט מתנדבי שירות לאומי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
גלי גינת‏, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה, 25 ביוני 2015
^ שחר אילן ואלירן מלכי, המשנה ליועמ"ש על העברת גל"צ למשהב"ט: "עדיף לא לגעת במה שלא שבור", באתר כלכליסט, 31 בינואר 2017
^ טובה צימוקי, סערת הרב לוינשטיין: היועמ"ש נגד ליברמן, באתר ynet, 29 במרץ 2017
^ טובה צימוקי, המשנה ליועמ"ש דחתה בקשת זנדברג להפסקת מימון מכינת עלי, באתר ynet, 26 ביוני 2019
^ גלעד כהן, ‏מכינת עלי לא תיסגר: הצעתה של תמר זנדברג נדחתה, באתר כיפה, 26 ביוני 2019
^ קלמן ליבסקינד, ‏אופוזציה לוחמת: המשנה ליועמ"ש שוברת משבוע לשבוע שיאים חדשים, באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2015.
^ ¹ ² בת אל בנימין, שוב מתערבת: המשנה ליועמ"ש נגד מופע ״מרימים לכיפור״, באתר ערוץ 20, 26 בספטמבר 2016.
^ יעקב גרודקה, פרשת דינה זילבר; גפני דרש הסבר ושקד הכריעה: "לא יבוטלו אירועים בהפרדה", באתר בחדרי חרדים, ‏16 בנובמבר 2016
^ עידן יוסף, "לדינה זילבר אין סמכות על אירועים נפרדים של עיריות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בנובמבר 2016.
^ קלמן ליבסקינד, ‏האמת המרה על איימן עודה: כיצד נוצרה האשליה שמדובר במנהיג מתון?, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2016.
^ אבישי גרינצייג, בשבע, ‏הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים', באתר כיפה, 07 בנובמבר, 2018
^ רויטל חובל, בפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017.
^ שלמה פיוטרקובסקי, סמכויות דינה זילבר מצטמצמות, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2017.
^ "מסילוֹת אל המשילוּת" הוא שם מאמר שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת השילוח.
^ יהונתן בניה, המשנה ליועץ המשפטי במתקפה נגד השרה שקד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.
^ קלמן ליבסקינד, ‏מנדלבליט העיר למשנה שלו: חדלי לבקר את הפוליטיקאים, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2017.
^ דפנה ליאל, כתבת כנסת, ‏המשנה ליועמ"ש נגד חוק "נאמנות בתרבות": "אם יש מי שנאמן, אז יש מי שבוגד", באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2018.
^ שקד ליועמ"ש: "זילבר לא תייצג יותר את הממשלה, שתלך לפוליטיקה", באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2018;
טל שלו‏, השרה שקד ליועמ"ש: דינה זילבר תפסיק לייצג את משרד המשפטים, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2018
^ מנדלבליט מבהיר לשקד: לא בסמכותך להשעות את המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2018.
^ טובה צימוקי, היועמ"ש במכתב נזיפה לזילבר: "הדברים חורגים ממרחב ההתבטאות המקובל", באתר ynet, 15 בנובמבר 2018.
^ אלירן קרסנטי, השרה שקד נגד מנדלבליט: "זילבר לא תופיע בכנסת", באתר ערוץ 20, 15 בנובמבר 2018.
^ אבישי גרינצייג, ‏פרסום ראשון: היועמ"ש החליט לא לשלוח את דינה זילבר לדיון בכנסת, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2018.
^ חזקי ברוך, השרה שקד: "אין לי אמון בזילבר, לא תייצג את הממשלה", באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2018.
^ דניאל דולב‏, חרף התנגדות שקד: המשנה ליועמ"ש זילבר הגיעה לדיון בכנסת, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2018
^ מרדכי קרמניצר, הגרזן שהניחה שקד על צווארה של זילבר הוא ההוכחה שהמשנה ליועמ"ש צדקה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2018; יצחק זמיר, זילבר ראויה לכבוד ולהערכה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018; אורית קמיר, רובי ריבלין ודינה זילבר קורבנות של אותה שיטה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018
^ מילים ומשפטים עם דינה זילבר, באתר גלי צה"ל
^ יוני קמפינסקי, בתכניות הראשונות של דינה זילבר יתארחו בגלי צה"ל כלת פרס ישראל מרים פרץ, והסופר אלי עמיר., באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2021
^ צוות מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, באתר של אוניברסיטת רייכמן
^ מינויים קבועים למשרות הבכירות בשירות הציבורי; המשנה ליועמ"ש דינה זילבר לוועדת החוקה: "אין פה אוליגרכיה פקידותית שולטת", באתר www.knesset.gov.il
^ דינה זילבר, "המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי, מעשי משפט ט (1), 2017, עמ' 158.
^ פרס השקיפות הוענק לדינה זילבר, באתר ערוץ 7
^ רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2020, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏11.4.21

[:1-1] ¹ ² ³ דינה זילבר, "כאן זה שלנו היה אבא אומר": דינה זילבר מספרת על עליית משפחתה, באתר מקור ראשון, ‏24 באפריל 2022

[2] עידו באום, לכוורת של שקד ומנדלבליט יש צבע אחד, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2016

[:0-3] ¹ ² משה גורלי, שומרת הסף שמעצבנת את השרים, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2017

[4] עידו באום, "המטרה נותרה בעינה: החלשת היועץ המשפטי והערכים שבשמם הוא פועל", באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2012

[5] משה גורלי, עורכת הדין שכל קואליציה תצטרך לקבל את אישורה, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2015

[6] ערוץ 7, היועמ"ש החליט לסגור את התיק הפלילי נגד בכירות בפרקליטות שהיו מעורבות בניסיון לשנות את עדותו של מנהל המכון הפתולוגי בבית המשפט., באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2017

[7] מנדלבליט לבג"ץ: לא אנקוט צעדים נגד זילבר, לדחות את העתירה על נאומה, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2020, יהודה לוינגר, הפרקליטות לבג"ץ: דינה זילבר לא תועמד לדין על הנאום הפוליטי, "אין הצדקה", באתר אייס, 21 בדצמבר 2020

[8] רוני זינגר, שאול אמסטרדמסקי, האוצר והמשפטים נגד החטיבה להתיישבות, באתר ynet, 5 בפברואר 2015

[9] מירב ארלוזורוב, משרד המשפטים ממליץ להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות, באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2015

[10] צבי זרחיה, המשנה ליועמ"ש הפשירה לחטיבה להתיישבות 53.5 מיליון ש' לשיקום עוטף עזה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2016.

[נזיפה-11] יעל פרידסון, המשנה ליועמ"ש זומנה לשיחת נזיפה אצל שקד, באתר nrg‏, 24 ביולי 2015.

[12] יהושע בריינר, כתב לענייני משפט‏, מתיחות בין שקד לווינשטיין, גורם בימין: "מטייח התנהלות אנשיו", באתר וואלה, 26 ביולי 2015

[13] רויטל חובל, "בצלם" יוכל להמשיך לקלוט מתנדבי שירות לאומי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
גלי גינת‏, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה, 25 ביוני 2015

[14] שחר אילן ואלירן מלכי, המשנה ליועמ"ש על העברת גל"צ למשהב"ט: "עדיף לא לגעת במה שלא שבור", באתר כלכליסט, 31 בינואר 2017

[15] טובה צימוקי, סערת הרב לוינשטיין: היועמ"ש נגד ליברמן, באתר ynet, 29 במרץ 2017

[16] טובה צימוקי, המשנה ליועמ"ש דחתה בקשת זנדברג להפסקת מימון מכינת עלי, באתר ynet, 26 ביוני 2019

[17] גלעד כהן, ‏מכינת עלי לא תיסגר: הצעתה של תמר זנדברג נדחתה, באתר כיפה, 26 ביוני 2019

[ליבסקינד-2015א-18] קלמן ליבסקינד, ‏אופוזציה לוחמת: המשנה ליועמ"ש שוברת משבוע לשבוע שיאים חדשים, באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2015.

[בנימין-19] ¹ ² בת אל בנימין, שוב מתערבת: המשנה ליועמ"ש נגד מופע ״מרימים לכיפור״, באתר ערוץ 20, 26 בספטמבר 2016.

[20] יעקב גרודקה, פרשת דינה זילבר; גפני דרש הסבר ושקד הכריעה: "לא יבוטלו אירועים בהפרדה", באתר בחדרי חרדים, ‏16 בנובמבר 2016

[הפרדה-21] עידן יוסף, "לדינה זילבר אין סמכות על אירועים נפרדים של עיריות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בנובמבר 2016.

[ליבסקינד-2016ב-22] קלמן ליבסקינד, ‏האמת המרה על איימן עודה: כיצד נוצרה האשליה שמדובר במנהיג מתון?, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2016.

[23] אבישי גרינצייג, בשבע, ‏הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים', באתר כיפה, 07 בנובמבר, 2018

[24] רויטל חובל, בפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017.

[25] שלמה פיוטרקובסקי, סמכויות דינה זילבר מצטמצמות, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2017.

[26] "מסילוֹת אל המשילוּת" הוא שם מאמר שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת השילוח.

[27] יהונתן בניה, המשנה ליועץ המשפטי במתקפה נגד השרה שקד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2017.

[28] קלמן ליבסקינד, ‏מנדלבליט העיר למשנה שלו: חדלי לבקר את הפוליטיקאים, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2017.

[29] דפנה ליאל, כתבת כנסת, ‏המשנה ליועמ"ש נגד חוק "נאמנות בתרבות": "אם יש מי שנאמן, אז יש מי שבוגד", באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2018.

[30] שקד ליועמ"ש: "זילבר לא תייצג יותר את הממשלה, שתלך לפוליטיקה", באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2018;
טל שלו‏, השרה שקד ליועמ"ש: דינה זילבר תפסיק לייצג את משרד המשפטים, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2018

[31] מנדלבליט מבהיר לשקד: לא בסמכותך להשעות את המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2018.

[32] טובה צימוקי, היועמ"ש במכתב נזיפה לזילבר: "הדברים חורגים ממרחב ההתבטאות המקובל", באתר ynet, 15 בנובמבר 2018.

[33] אלירן קרסנטי, השרה שקד נגד מנדלבליט: "זילבר לא תופיע בכנסת", באתר ערוץ 20, 15 בנובמבר 2018.

[34] אבישי גרינצייג, ‏פרסום ראשון: היועמ"ש החליט לא לשלוח את דינה זילבר לדיון בכנסת, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2018.

[35] חזקי ברוך, השרה שקד: "אין לי אמון בזילבר, לא תייצג את הממשלה", באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2018.

[36] דניאל דולב‏, חרף התנגדות שקד: המשנה ליועמ"ש זילבר הגיעה לדיון בכנסת, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2018

[37] מרדכי קרמניצר, הגרזן שהניחה שקד על צווארה של זילבר הוא ההוכחה שהמשנה ליועמ"ש צדקה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2018; יצחק זמיר, זילבר ראויה לכבוד ולהערכה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018; אורית קמיר, רובי ריבלין ודינה זילבר קורבנות של אותה שיטה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018

[38] מילים ומשפטים עם דינה זילבר, באתר גלי צה"ל

[39] יוני קמפינסקי, בתכניות הראשונות של דינה זילבר יתארחו בגלי צה"ל כלת פרס ישראל מרים פרץ, והסופר אלי עמיר., באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2021

[40] צוות מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, באתר של אוניברסיטת רייכמן

[41] מינויים קבועים למשרות הבכירות בשירות הציבורי; המשנה ליועמ"ש דינה זילבר לוועדת החוקה: "אין פה אוליגרכיה פקידותית שולטת", באתר www.knesset.gov.il

[מעשי158-42] דינה זילבר, "המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי, מעשי משפט ט (1), 2017, עמ' 158.

[43] פרס השקיפות הוענק לדינה זילבר, באתר ערוץ 7

[44] רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2020, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏11.4.21

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 *[[פרקליט]]ה בכירה במחלקת הבג"צים ב[[פרקליטות המדינה]]
 }}
-'''דינה זילבר''' (נולדה ב-[[16 באוגוסט]] [[1970]]) היא [[עורך דין|עורכת דין]] [[ישראלי]]ת. בין השנים [[2012]]–[[2020]] הייתה ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]] לענייני [[משפט מנהלי|משפט ציבורי-מינהלי]]. קודם לכן שימשה כ[[פרקליט]]ה בכירה ב[[מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה]].
+'''דינה זילבר''' (נולדה ב־[[16 באוגוסט]] [[1970]]) היא [[עורך דין|עורכת דין]] [[ישראלי]]ת. בשנים [[2012]]–[[2020]] הייתה ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]] לענייני [[משפט מנהלי|משפט ציבורי־מינהלי]]. קודם לכן שימשה [[פרקליט]]ה בכירה ב[[מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה]].
 == קורות חיים ==
-זילבר נולדה ב[[לטביה]]. היא עלתה לישראל עם משפחתה ב-[[1972]], וגדלה ב[[חולון]]. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך, הסברה וידיעת הארץ, ביחידת ההסברה של [[בית הספר לפיתוח מנהיגות]] בצה"ל.
+זילבר נולדה ב[[לטביה]] להורים רופאים, ולה אח המבוגר ממנה בחמש שנים.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/opinion/478979/|הכותב=דינה זילבר|כותרת="כאן זה שלנו היה אבא אומר": דינה זילבר מספרת על עליית משפחתה|אתר=[[מקור ראשון]]|תאריך=24 באפריל 2022}}</ref> אביה זלמן היה מנהל מחלקה בבית החולים הרפובליקני ב[[ריגה]], וכשביקש ב־[[1972]] להתאחד עם סבתה ועם דודיה בישראל פוטר ממשרתו.<ref name=":1" /> כעבור כמה חודשים קיבלה המשפחה אשרת יציאה מ[[ברית המועצות]] ועלתה ארצה, ל[[מרכז קליטה]] ב[[דימונה]].<ref name=":1" /> זילבר גדלה ב[[חולון]]. בצה"ל שירתה כמש"קית חינוך, הסברה וידיעת הארץ, ביחידת ההסברה של [[בית הספר לפיתוח מנהיגות]] בצה"ל.
 === לימודיה ===
-סיימה תואר ראשון ושני ב[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. את התואר השני סיימה בהצטיינות. עבודת המוסמך שלה עסקה ב"ייצוג אינטרסים מגזריים בגופים מנהליים". בשנים 1991–1992 הייתה יו"ר מועצת הסטודנטים של [[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב]]. בין השנים 1992–1994 הייתה [[עוזר פרלמנטרי|עוזרת פרלמנטרית]] של ח"כ [[אליעזר זנדברג]].{{הערה|{{TheMarker|עידו באום|לכוורת של שקד ומנדלבליט יש צבע אחד|0000017f-ed48-ddba-a37f-ef6e50440000|30 בנובמבר 2016}}}} החלה את דרכה ב[[משרד המשפטים]] כ[[התמחות (עריכת דין)|מתמחה]] במחלקת הבג"צים, תחת [[מני מזוז]]{{הערה|שם=:0|{{כלכליסט|משה גורלי|שומרת הסף שמעצבנת את השרים|3710911|4 באפריל 2017}}}}.
+סיימה תואר ראשון ושני ב[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. את התואר השני סיימה בהצטיינות. עבודת המוסמך שלה עסקה ב"ייצוג אינטרסים מגזריים בגופים מנהליים". בשנים 1991–1992 הייתה יו"ר מועצת הסטודנטים של [[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב]]. בשנים 1992–1994 הייתה [[עוזר פרלמנטרי|עוזרת פרלמנטרית]] של חה"כ [[אליעזר זנדברג]].{{הערה|{{TheMarker|עידו באום|לכוורת של שקד ומנדלבליט יש צבע אחד|0000017f-ed48-ddba-a37f-ef6e50440000|30 בנובמבר 2016}}}} החלה את דרכה ב[[משרד המשפטים]] כ[[התמחות (עריכת דין)|מתמחה]] במחלקת הבג"צים, תחת [[מני מזוז]].{{הערה|שם=:0|{{כלכליסט|משה גורלי|שומרת הסף שמעצבנת את השרים|3710911|4 באפריל 2017}}}}
 == בשירות המדינה ==
 === מחלקת הבג"צים ===
-עבדה במשך 16 שנים כפרקליטה במחלקת הבג"צים ב[[פרקליטות המדינה]] וייצגה את המדינה בכ-1,600 עתירות.{{הערה|{{TheMarker|עידו באום|"המטרה נותרה בעינה: החלשת היועץ המשפטי והערכים שבשמם הוא פועל"|0000017f-f41f-d487-abff-f7ff3d660000|20 בדצמבר 2012}}}} בין היתר ייצגה את המדינה בעתירות בנושא הסדר הטיעון עם [[משה קצב]], מיגון בתי הספר בשדרות ופסילת הסרט "[[ג'נין ג'נין]]" (ראו: [[בג"ץ בכרי נגד המועצה לביקורת סרטים]]).
+עבדה במשך 16 שנים כפרקליטה במחלקת הבג"צים ב[[פרקליטות המדינה]] וייצגה את המדינה בכ־1,600 עתירות.{{הערה|{{TheMarker|עידו באום|"המטרה נותרה בעינה: החלשת היועץ המשפטי והערכים שבשמם הוא פועל"|0000017f-f41f-d487-abff-f7ff3d660000|20 בדצמבר 2012}}}} בין היתר ייצגה את המדינה בעתירות בנושא הסדר הטיעון עם [[משה קצב]], מיגון בתי הספר בשדרות ופסילת הסרט "[[ג'נין ג'נין]]" (ראו: [[בג"ץ בכרי נגד המועצה לביקורת סרטים]]).
 === משנה ליועץ המשפטי ===
-בשנת 2012 מונתה לתפקיד '''משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ)''' - לימים שונה שם התפקיד ל'''המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי)'''. זילבר שימשה בתפקיד עד דצמבר [[2020]]. בתפקידה הייתה מופקדת על ייעוץ לעבודת הממשלה וגופי הביטחון, [[הגירה#מבקשי מקלט|דיני הגירה]], מאבק ב[[הדרת נשים]]; [[שלטון מקומי]] ועוד. תחילה הייתה מופקדת גם על הייעוץ בנושא [[יהודה ושומרון]].{{הערה|{{כלכליסט|[[משה גורלי (עיתונאי)|משה גורלי]]|עורכת הדין שכל קואליציה תצטרך לקבל את אישורה|3657367|21 באפריל 2015}}}}
+בשנת 2012 מונתה לתפקיד '''משנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ)''' – לימים שונה שם התפקיד ל'''המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי)'''. זילבר שימשה בתפקיד עד דצמבר [[2020]]. בתפקידה הייתה מופקדת על ייעוץ לעבודת הממשלה וגופי הביטחון, [[הגירה#מבקשי מקלט|דיני הגירה]], מאבק ב[[הדרת נשים]]; [[שלטון מקומי]] ועוד. תחילה הייתה מופקדת גם על הייעוץ בנושא [[יהודה ושומרון]].{{הערה|{{כלכליסט|[[משה גורלי (עיתונאי)|משה גורלי]]|עורכת הדין שכל קואליציה תצטרך לקבל את אישורה|3657367|21 באפריל 2015}}}}
-[[נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות|נציבת הביקורת על הפרקליטות]], השופטת [[הילה גרסטל]], קבעה ב-2015 כי זילבר ופרקליטות נוספות הפעילו לחץ על מנהל [[המכון לרפואה משפטית]], ד"ר [[חן קוגל]], כדי שישנה את עדותו המקצועית, והאשימה אותן בהתנהגות פסולה. בעקבות כך פנתה [[התנועה למשילות ודמוקרטיה]] בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט וטענה כי מדובר בעברות פליליות. מנדלבליט דחה את הטענות ב-2017 וקבע כי הפרקליטות פעלו בנוהל המקובל{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|היועמ"ש החליט לסגור את התיק הפלילי נגד בכירות בפרקליטות שהיו מעורבות בניסיון לשנות את עדותו של מנהל המכון הפתולוגי בבית המשפט.|348544|14 ביוני 2017}}}}.
+[[נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות|נציבת הביקורת על הפרקליטות]], השופטת [[הילה גרסטל]], קבעה ב־2015 כי זילבר ופרקליטות נוספות לחצו על מנהל [[המכון לרפואה משפטית]], ד"ר [[חן קוגל]], שישנה את עדותו המקצועית, והאשימה אותן בהתנהגות פסולה. בעקבות כך פנתה [[התנועה למשילות ודמוקרטיה]] בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], וטענה כי מדובר בעברות פליליות. מנדלבליט דחה את הטענות ב־2017 וקבע כי הפרקליטות פעלו בנוהל המקובל.{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|היועמ"ש החליט לסגור את התיק הפלילי נגד בכירות בפרקליטות שהיו מעורבות בניסיון לשנות את עדותו של מנהל המכון הפתולוגי בבית המשפט.|348544|14 ביוני 2017}}}}
-בנובמבר 2020, כחודש לפני סיום תפקידה כמשנה ליועץ, נאמה זילבר ב{{ה|מכון הישראלי לדמוקרטיה}} ומתחה ביקורת חריפה על הממשלה והליכוד, תוך שהיא מאשימה אותן ב"פייק מנהיגות". [[נציב שירות המדינה]], [[דניאל הרשקוביץ]] פנה ליועץ מנדלבליט ואמר שזילבר עברה על ה[[תקשי"ר]] ושהוא רואה את הדברים בחומרה רבה, גם משום שזילבר כבר קיבלה הערה על כך בעבר. בסופו של דבר החליט מנדלבליט לא לפתוח בהליך משמעתי נגד זילבר, גם משום שהיא מסיימת את כהונתה{{הערה|{{וואלה||מנדלבליט לבג"ץ: לא אנקוט צעדים נגד זילבר, לדחות את העתירה על נאומה|3406299|20 בדצמבר 2020}}, {{אייס|יהודה לוינגר|הפרקליטות לבג"ץ: דינה זילבר לא תועמד לדין על הנאום הפוליטי, "אין הצדקה"|799655|21 בדצמבר 2020}}}}.
+בנובמבר 2020, כחודש לפני סיום תפקידה כמשנה ליועץ, נאמה זילבר ב{{ה|מכון הישראלי לדמוקרטיה}} ומתחה ביקורת חריפה על הממשלה והליכוד, תוך שהיא מאשימה אותן ב"פייק מנהיגות". [[נציב שירות המדינה]], [[דניאל הרשקוביץ]], פנה ליועץ מנדלבליט ואמר שזילבר עברה על ה[[תקשי"ר]] ושהוא רואה את הדברים בחומרה רבה, גם משום שזילבר כבר קיבלה הערה על כך בעבר. בסופו של דבר החליט מנדלבליט שלא לפתוח בהליך משמעתי נגד זילבר, גם משום שעמדה לסיים את כהונתה.{{הערה|{{וואלה||מנדלבליט לבג"ץ: לא אנקוט צעדים נגד זילבר, לדחות את העתירה על נאומה|3406299|20 בדצמבר 2020}}, {{אייס|יהודה לוינגר|הפרקליטות לבג"ץ: דינה זילבר לא תועמד לדין על הנאום הפוליטי, "אין הצדקה"|799655|21 בדצמבר 2020}}}}
 ==== משפט ציבורי ומנהלי ====
 '''החטיבה להתיישבות:'''
-בעקבות דו"ח של [[מבקר המדינה]] בעניין העברת תקציבים ממשלתיים ל[[החטיבה להתיישבות|חטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית]],{{הערה|{{ynet|[[רוני זינגר]], [[שאול אמסטרדמסקי]]|האוצר והמשפטים נגד החטיבה להתיישבות|4623213|5 בפברואר 2015}}}} הוציאה זילבר [[חוות דעת]] השוללת העברת תקציבים מהממשלה לחטיבה.{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|משרד המשפטים ממליץ להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות|1.2576142|26 בפברואר 2015}}}} היא נימקה זאת בכך שהאצלת סמכויות המדינה בתחומי ההתיישבות באופן גורף לחטיבה להתיישבות, גוף שאינו ממשלתי, מבלי שזו כפופה למנגנוני איזונים ובלמים כנדרש מגופים שלטוניים, אינה חוקית. במסגרת זו הקפיאה זילבר גם תקציב שהוקצה לחטיבה להתיישבות לשם טיפול ביישובי [[עוטף עזה]], אך כעבור כ-16 חודשים החריגה תקציב זה מהחלטתה.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|המשנה ליועמ"ש הפשירה לחטיבה להתיישבות 53.5 מיליון ש' לשיקום עוטף עזה|1.3003034|11 ביולי 2016}}.}}
+בעקבות דו"ח של [[מבקר המדינה]] בעניין העברת תקציבים ממשלתיים ל[[החטיבה להתיישבות|חטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית]],{{הערה|{{ynet|[[רוני זינגר]], [[שאול אמסטרדמסקי]]|האוצר והמשפטים נגד החטיבה להתיישבות|4623213|5 בפברואר 2015}}}} הוציאה זילבר [[חוות דעת]] השוללת העברת תקציבים מהממשלה לחטיבה.{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|משרד המשפטים ממליץ להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות|1.2576142|26 בפברואר 2015}}}} היא נימקה זאת בכך שהאצלת סמכויות המדינה בתחומי ההתיישבות באופן גורף לחטיבה להתיישבות, גוף שאינו ממשלתי, מבלי שזו כפופה למנגנוני איזונים ובלמים כנדרש מגופים שלטוניים, אינה חוקית. במסגרת זו הקפיאה זילבר גם תקציב שהוקצה לחטיבה להתיישבות לשם טיפול ביישובי [[עוטף עזה]], אך כעבור כ־16 חודשים החריגה תקציב זה מהחלטתה.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|המשנה ליועמ"ש הפשירה לחטיבה להתיישבות 53.5 מיליון ש' לשיקום עוטף עזה|1.3003034|11 ביולי 2016}}.}}
-ביולי [[2015]] ננזפה זילבר על ידי [[שר המשפטים|שרת המשפטים]], [[איילת שקד]], משום שפרסמה חוות דעת המתנגדת להצעת החוק של ח"כ [[בצלאל סמוטריץ']] להסדרת מעמדה החוקי של החטיבה להתיישבות<ref name=":0" />, שאושרה בו[[ועדת השרים לחקיקה]].{{הערה|שם=נזיפה|{{nrg|יעל פרידסון|המשנה ליועמ"ש זומנה לשיחת נזיפה אצל שקד|711/888|24 ביולי 2015|1|2}}.}} בתגובה פרסם [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה ויינשטיין]], כי זילבר פעלה כדין.{{הערה|{{וואלה|יהושע בריינר, כתב לענייני משפט|מתיחות בין שקד לווינשטיין, גורם בימין: "מטייח התנהלות אנשיו"|2875863|26 ביולי 2015}}}}
+ביולי [[2015]] קיבלה זילבר נזיפה מ[[שר המשפטים|שרת המשפטים]], [[איילת שקד]], משום שפרסמה חוות דעת המתנגדת להצעת החוק של חה"כ [[בצלאל סמוטריץ']] להסדרת מעמדה החוקי של החטיבה להתיישבות<ref name=":0" />, שאושרה בו[[ועדת השרים לחקיקה]].{{הערה|שם=נזיפה|{{nrg|יעל פרידסון|המשנה ליועמ"ש זומנה לשיחת נזיפה אצל שקד|711/888|24 ביולי 2015|1|2}}.}} בתגובה פרסם [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יהודה ויינשטיין]], כי זילבר פעלה כדין.{{הערה|{{וואלה|יהושע בריינר, כתב לענייני משפט|מתיחות בין שקד לווינשטיין, גורם בימין: "מטייח התנהלות אנשיו"|2875863|26 ביולי 2015}}}} בעקבות חוות הדעת נחקק חוק אשר הסמיך את החטיבה להתיישבות להמשיך בפעילותה, לאחר שהוטלו עליה מגבלות בתחום הפיקוח והבקרה.
-בעקבות חוות הדעת נחקק חוק אשר הסמיך את החטיבה להתיישבות להמשיך בפעילותה, לאחר שהוטלו עליה מגבלות בתחום הפיקוח והבקרה.
 ====טוהר מידות====
-באפריל 2014 מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, [[יהודה וינשטיין]], לעמוד בראש צוות שבחן דרכים לחיזוק [[שלטון החוק]] ו[[טוהר המידות]] ב[[שלטון מקומי|שלטון המקומי]]. בין המלצות הצוות: קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכזי ושיפור בהליכי מינוי כוח-האדם המועסק ברשויות המקומיות, כך שמכרזי כוח האדם יהיו זמינים גם באינטרנט. המחלקה שבראשה היא עמדה הסדירה את השימוש בכלי של [[הבטחה מנהלית]] והובילה את הרחבת סמכויותיהם של בתי המשפט לעניינים המנהליים. בנוסף קידמה תיקון ל[[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] שהסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות של רשויות הפועלות באזור [[יהודה ושומרון]], בנושאי [[תכנון ובנייה בישראל|תכנון ובנייה]], כניסה ויציאה מאזור יהודה ושומרון ו[[חופש המידע]].
+באפריל 2014 מינה את זילבר היועץ המשפטי לממשלה, [[יהודה וינשטיין]], לעמוד בראש צוות שבחן דרכים לחיזוק [[שלטון החוק]] ו[[טוהר המידות]] ב[[שלטון מקומי|שלטון המקומי]]. בין המלצות הצוות: קירוב הנורמות החלות על השלטון המקומי בתחום המכרזים לנורמות הקבועות בשלטון המרכזי, ושיפור בהליכי מינוי כוח־האדם המועסק ברשויות המקומיות, כך שמכרזי כוח האדם יהיו זמינים גם באינטרנט. המחלקה שבראשה היא עמדה הסדירה את השימוש בכלי של [[הבטחה מנהלית]] והובילה את הרחבת סמכויותיהם של בתי המשפט לעניינים המנהליים. נוסף על כך קידמה תיקון ל[[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים]] שהסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות של רשויות הפועלות באזור [[יהודה ושומרון]], בנושאי [[תכנון ובנייה בישראל|תכנון ובנייה]], כניסה ויציאה מאזור יהודה ושומרון ו[[חופש המידע]].
 ==== גופי ביטחון ====
-זילבר ביטלה החלטות של ראש מנהלת [[השירות הלאומי]] [[שר-שלום ג'רבי]], השר האחראי על המנהלת [[אורי אריאל]] ו[[שר האוצר]] [[יאיר לפיד]], לבטל הקצאת תקני [[שירות לאומי]] לארגונים "[[בצלם]]" ו"[[האגודה לזכויות האזרח]]", בנימוק שההחלטות לא נעשו על בסיס קריטריונים שוויוניים ובהליך מנהלי תקין.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|"בצלם" יוכל להמשיך לקלוט מתנדבי שירות לאומי|1.2447210|30 בספטמבר 2014|מנויים=לא}}{{ש}}{{וואלה|גלי גינת|היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך|2866950|25 ביוני 2015}}}}
+זילבר ביטלה החלטות של ראש מנהלת [[השירות הלאומי]] [[שר-שלום ג'רבי|שר־שלום ג'רבי]], השר האחראי על המנהלת [[אורי אריאל]] ו[[שר האוצר]] [[יאיר לפיד]], לבטל הקצאת תקני [[שירות לאומי]] לארגונים "[[בצלם]]" ו"[[האגודה לזכויות האזרח]]", בנימוק שההחלטות לא נעשו על בסיס קריטריונים שוויוניים ובהליך מנהלי תקין.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|"בצלם" יוכל להמשיך לקלוט מתנדבי שירות לאומי|1.2447210|30 בספטמבר 2014|מנויים=לא}}{{ש}}{{וואלה|גלי גינת|היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך|2866950|25 ביוני 2015}}}}
-זילבר כתבה חוות דעת בעניין איסור התערבות בתכני תחנת הרדיו [[גלי צה"ל]] וחוות דעת בנוגע ליוזמה להעברת גלי צה"ל למשרד הביטחון תוך קביעת מנגנונים שיבטיחו את [[חופש העיתונות]] ואת עצמאות התחנה מפני התערבות ממשלתית.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן ואלירן מלכי|המשנה ליועמ"ש על העברת גל"צ למשהב"ט: "עדיף לא לגעת במה שלא שבור"|3706877|31 בינואר 2017}}}}
+זילבר כתבה חוות דעת בעניין איסור התערבות בתכניה של תחנת הרדיו [[גלי צה"ל]], וחוות דעת בנוגע ליוזמה להעברת התחנה למשרד הביטחון אגב קביעת מנגנונים שיבטיחו את [[חופש העיתונות]] ואת עצמאות התחנה מפני התערבות ממשלתית.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן ואלירן מלכי|המשנה ליועמ"ש על העברת גל"צ למשהב"ט: "עדיף לא לגעת במה שלא שבור"|3706877|31 בינואר 2017}}}}
-בניגוד לרצונו של [[שר הביטחון]] [[אביגדור ליברמן]] לשלול הכרה כישיבת הסדר במוסדות [[מכינה קדם-צבאית בני דוד|המכינה הקדם-צבאית בני דוד]] בעלי, על רקע התבטאויות של הרב [[יגאל לוינשטיין]], קבע היועץ המשפטי מנדלבליט כי הדבר אינו בסמכותו, על סמך חוות דעת שכתבה זילבר, ולאור חשיבותו של [[חופש הביטוי]].{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|סערת הרב לוינשטיין: היועמ"ש נגד ליברמן|4941967|29 במרץ 2017}}}}{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|המשנה ליועמ"ש דחתה בקשת זנדברג להפסקת מימון מכינת עלי|5536753|26 ביוני 2019}}}}{{הערה|{{כיפה|גלעד כהן|מכינת עלי לא תיסגר: הצעתה של תמר זנדברג נדחתה|חדשות/פוליטי/942879-מכינת-עלי-לא-תיסגר-הצעתה-של-תמר-זנדברג-נדחתה|26 ביוני 2019}}}}
+בניגוד לרצונו של [[שר הביטחון]] [[אביגדור ליברמן]] לשלול הכרה כישיבת הסדר במוסדות [[מכינה קדם-צבאית בני דוד|המכינה הקדם־צבאית בני דוד]] בעלי, על רקע התבטאויות של הרב [[יגאל לוינשטיין]], קבע היועץ המשפטי מנדלבליט כי הדבר אינו בסמכותו, על סמך חוות דעת שכתבה זילבר, ולאור חשיבותו של [[חופש הביטוי]].{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|סערת הרב לוינשטיין: היועמ"ש נגד ליברמן|4941967|29 במרץ 2017}}}}{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|המשנה ליועמ"ש דחתה בקשת זנדברג להפסקת מימון מכינת עלי|5536753|26 ביוני 2019}}}}{{הערה|{{כיפה|גלעד כהן|מכינת עלי לא תיסגר: הצעתה של תמר זנדברג נדחתה|חדשות/פוליטי/942879-מכינת-עלי-לא-תיסגר-הצעתה-של-תמר-זנדברג-נדחתה|26 ביוני 2019}}}}
 ==== מאבק בהדרת נשים ====
-זילבר מונתה לאחראית על יישום דוח של ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה [[יהודה וינשטיין]] בנושא [[הדרת נשים בישראל|הדרת נשים מן המרחב הציבורי]] בישראל. היא שלחה מספר מכתבי מחאה בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים, בהם מכתב ל[[רמטכ"ל]] ול[[הפרקליט הצבאי הראשי|פרקליט הצבאי הראשי]] בטענה שמפקד [[חטיבת גבעתי]], אל"ם [[עופר וינטר]], הדיר נשים בערב גיבוש חטיבתי, בהתבסס על ידיעה עיתונאית שכתבה שווינטר העדיף את [[משה פרץ]] על [[שרית חדד]] משיקולי דת והדרת נשים. הידיעה התגלתה כשקרית.{{הערה|שם=ליבסקינד-2015א|{{מעריב אונליין|[[קלמן ליבסקינד]]|אופוזציה לוחמת: המשנה ליועמ"ש שוברת משבוע לשבוע שיאים חדשים|journalists/journalists/Article-490447|25 ביולי 2015}}.}}
+זילבר מונתה אחראית ליישום דוח של ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה [[יהודה וינשטיין]] בנושא [[הדרת נשים בישראל|הדרת נשים מן המרחב הציבורי]] בישראל. היא שלחה כמה מכתבי מחאה בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים, בהם מכתב ל[[רמטכ"ל]] ול[[הפרקליט הצבאי הראשי|פרקליט הצבאי הראשי]], בטענה שמפקד [[חטיבת גבעתי]], אל"ם [[עופר וינטר]], הדיר נשים בערב גיבוש חטיבתי, בהתבסס על ידיעה עיתונאית שכתבה שווינטר העדיף את [[משה פרץ]] מ[[שרית חדד]] בשל שיקולי דת והדרת נשים. הידיעה התגלתה כשקרית.{{הערה|שם=ליבסקינד-2015א|{{מעריב אונליין|[[קלמן ליבסקינד]]|אופוזציה לוחמת: המשנה ליועמ"ש שוברת משבוע לשבוע שיאים חדשים|journalists/journalists/Article-490447|25 ביולי 2015}}.}}
-זילבר התערבה גם במקרים שבהם גופים ציבוריים ערכו כנסים ואירועים תוך [[הפרדה מגדרית בישראל|הפרדה מגדרית]], או ללא השתתפות נשים, ובמקרים בהם [[צניעות (יהדות)|שלטי צניעות]] הוצבו בכניסה לאתרים שאינם אתרי דת. ל[[המועצה להשכלה גבוהה|מועצה להשכלה גבוהה]] שלחה זילבר תלונה על כך ש[[אוניברסיטת בר-אילן]] מנעה שירת נשים בטקס [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]].{{הערה|שם=בנימין}} בספטמבר 2016 היא שלחה מכתב לעיריית תל אביב, שלפיו אסור היה לה להתיר את האירוע "מרימים לכיפור" שעמותה ביקשה לקיים ב[[כיכר רבין]], לאור הכוונה למנוע מנשים לשיר בו{{הערה|שם=בנימין|{{ערוץ 20|בת אל בנימין|שוב מתערבת: המשנה ליועמ"ש נגד מופע ״מרימים לכיפור״|כתבה-דינה-זילבר-מופע-כיפור|26 בספטמבר 2016}}.}} האירוע בוטל. בתגובה ל[[שאילתה (ממשל)|שאילתה]] שהגיש ח"כ [[משה גפני]] ענתה [[שרת המשפטים]] [[איילת שקד]] שזילבר פעלה בחוסר סמכות במקרה זה ושאין לה סמכות לבטל אירועים לא ממשלתיים שבהם יש הפרדה מגדרית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/773118|הכותב=יעקב גרודקה|כותרת=פרשת דינה זילבר; גפני דרש הסבר ושקד הכריעה: "לא יבוטלו אירועים בהפרדה"|אתר=[[בחדרי חרדים]]|תאריך=16 בנובמבר 2016}}}}{{הערה|שם=הפרדה|{{NFC|עידן יוסף|"לדינה זילבר אין סמכות על אירועים נפרדים של עיריות"|384878|17 בנובמבר 2016}}.}} שקד גם שוחחה עם היועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עמו.{{הערה|שם=ליבסקינד-2016ב|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|האמת המרה על איימן עודה: כיצד נוצרה האשליה שמדובר במנהיג מתון?|journalists/Article-559685|8 באוקטובר 2016}}.}}
+זילבר התערבה גם במקרים שבהם ערכו גופים ציבוריים כינוסים ואירועים ב[[הפרדה מגדרית בישראל|הפרדה מגדרית]], או ללא השתתפות נשים, ובמקרים שבהם הוצבו [[צניעות (יהדות)|שלטי צניעות]] בכניסה לאתרים שאינם אתרי דת. ל[[המועצה להשכלה גבוהה|מועצה להשכלה גבוהה]] שלחה זילבר תלונה על כך ש[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]] מנעה שירת נשים בטקס [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]].{{הערה|שם=בנימין}} בספטמבר 2016 היא שלחה מכתב לעיריית תל אביב, שלפיו אסור היה לה להתיר את האירוע "מרימים לכיפור" שביקשה עמותה לקיים ב[[כיכר רבין]], לאור הכוונה למנוע מנשים לשיר בו.{{הערה|שם=בנימין|{{ערוץ 20|בת אל בנימין|שוב מתערבת: המשנה ליועמ"ש נגד מופע ״מרימים לכיפור״|כתבה-דינה-זילבר-מופע-כיפור|26 בספטמבר 2016}}.}} האירוע בוטל. בתגובה ל[[שאילתה (ממשל)|שאילתה]] שהגיש ח"כ [[משה גפני]] ענתה [[שרת המשפטים]] [[איילת שקד]] שזילבר פעלה בחוסר סמכות במקרה זה, ושאין לה סמכות לבטל אירועים לא ממשלתיים שבהם יש הפרדה מגדרית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/773118|הכותב=יעקב גרודקה|כותרת=פרשת דינה זילבר; גפני דרש הסבר ושקד הכריעה: "לא יבוטלו אירועים בהפרדה"|אתר=[[בחדרי חרדים]]|תאריך=16 בנובמבר 2016}}}}{{הערה|שם=הפרדה|{{NFC|עידן יוסף|"לדינה זילבר אין סמכות על אירועים נפרדים של עיריות"|384878|17 בנובמבר 2016}}.}} שקד גם שוחחה עם היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, שהורה למשנים ליועמ"ש כי חוות דעת בנושאים רגישים ובנושאי דת ומדינה ייעשו רק בתיאום עמו.{{הערה|שם=ליבסקינד-2016ב|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|האמת המרה על איימן עודה: כיצד נוצרה האשליה שמדובר במנהיג מתון?|journalists/Article-559685|8 באוקטובר 2016}}.}}
-בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה את סמכויותיה בנושא [[מגדר]] והעבירה אותן למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.{{הערה|{{כיפה|אבישי גרינצייג, בשבע|הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים'|חדשות/הממשלה-החליטה-דינה-זילבר-לא-תעסוק-יותר-בהדרת-נשים/|07 בנובמבר, 2018}}}} עם זאת, [[היועץ המשפטי לממשלה]] הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|בפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר|1.4385440|24 באוגוסט 2017|מנויים=לא}}.}}
+בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה את סמכויותיה בנושא [[מגדר]] והעבירה אותן למשרדי הממשלה העוסקים בנושא.{{הערה|{{כיפה|אבישי גרינצייג, בשבע|הממשלה החליטה: דינה זילבר לא תעסוק יותר ב'הדרת נשים'|חדשות/הממשלה-החליטה-דינה-זילבר-לא-תעסוק-יותר-בהדרת-נשים/|07 בנובמבר, 2018}}}} עם זאת [[היועץ המשפטי לממשלה]] הודיע שזילבר תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|בפעם השנייה תוך שנה: קוצצו הסמכויות של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר|1.4385440|24 באוגוסט 2017|מנויים=לא}}.}}
 ==== יהודה ושומרון ====
-בינואר [[2017]] החליטו שרת המשפטים שקד והיועץ המשפטי לממשלה [[אביחי מנדלבליט]] לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית על האכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|סמכויות דינה זילבר מצטמצמות|337039|3 בינואר 2017}}.}}
+בינואר [[2017]] החליטו שרת המשפטים שקד והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לבטל את התחום הנפרד של יהודה ושומרון במשרד המשפטים, שבו הייתה זילבר אחראית לאכיפה, ובכך צמצמו את סמכויותיה.{{הערה|{{ערוץ7|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|סמכויות דינה זילבר מצטמצמות|337039|3 בינואר 2017}}.}}
 ==== מחלוקת בין זילבר לאיילת שקד ====
-בדצמבר 2017, בכנס ציבורי לכבוד פרישת השופט [[אליקים רובינשטיין]], זילבר מתחה ביקורת על המדיניות של שרת המשפטים, איילת שקד. היא אמרה: "את דרכי השלום של אלי [אליקים רובינשטיין] החליפו מסילות לעבר המשילות.{{הערה|זהו שם מאמר שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת [[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]].}} זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".{{הערה|{{ynet|יהונתן בניה|המשנה ליועץ המשפטי במתקפה נגד השרה שקד|5054869|10 בדצמבר 2017}}.}} בעקבות דבריה זימן אותה היועץ המשפטי לממשלה לשיחת הבהרה והורה לה להפסיק למתוח ביקורת פומבית על הדרג הפוליטי הנבחר.{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|מנדלבליט העיר למשנה שלו: חדלי לבקר את הפוליטיקאים|news/law/Article-614047|15 בדצמבר 2017}}.}}
+בדצמבר 2017, בכינוס ציבורי לכבוד פרישת השופט [[אליקים רובינשטיין]], מתחה זילבר ביקורת על המדיניות של שרת המשפטים, איילת שקד. היא אמרה: "את דרכי השלום של אלי [אליקים רובינשטיין] החליפו מסילות לעבר המשילות.{{הערה|"מסילוֹת אל המשילוּת" הוא שם מאמר שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת [[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]].}} זוהי רוח הזמן, צו השעה, כיוון הנסיעה שמסומן על כל השלטים המורים. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון".{{הערה|{{ynet|יהונתן בניה|המשנה ליועץ המשפטי במתקפה נגד השרה שקד|5054869|10 בדצמבר 2017}}.}} בעקבות דבריה זימן אותה היועץ המשפטי לממשלה לשיחת הבהרה והורה לה להפסיק למתוח ביקורת פומבית על הדרג הפוליטי הנבחר.{{הערה|{{מעריב אונליין|קלמן ליבסקינד|מנדלבליט העיר למשנה שלו: חדלי לבקר את הפוליטיקאים|news/law/Article-614047|15 בדצמבר 2017}}.}}
-בנובמבר 2018, במהלך דיון בכנסת על תיקון ל[[חוק התרבות והאמנות]], מתחה זילבר ביקורת על התנהלות הממשלה. בין היתר אמרה: {{ציטוטון|אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים אתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות - משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג. מי לנו, מי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד? גיס חמישי? הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה}}.{{הערה|{{mako|[[דפנה ליאל]], כתבת כנסת|המשנה ליועמ"ש נגד חוק "נאמנות בתרבות": "אם יש מי שנאמן, אז יש מי שבוגד"|aadc026da98e661004|news-military/politics-q4_2018|6 בנובמבר 2018}}.}} בתגובה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי זילבר חצתה כל גבול. שקד שלחה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב שבו ציטטה אמירות של זילבר נגד מדיניות הממשלה בוועדות הכנסת וכתבה שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום את מדיניות המשרד, בניגוד ל[[תקנון שירות המדינה]]. היא הוסיפה שזילבר אינה רשאית להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה שתתפטר.{{הערה|{{מעריב אונליין||שקד ליועמ"ש: "זילבר לא תייצג יותר את הממשלה, שתלך לפוליטיקה"|news/politics/Article-669448|6 בנובמבר 2018}};{{ש}}{{וואלה|טל שלו|השרה שקד ליועמ"ש: דינה זילבר תפסיק לייצג את משרד המשפטים|3198606|6 בנובמבר 2018}}}} מנדלבליט טען בתגובה כי העניין בסמכותו שלו, ולא של שקד, ושהעניין נמצא בבדיקה, אך הורה לזילבר שלא תופיע כנציגת המדינה בדיונים בממשלה ובכנסת.{{הערה|{{גלובס||מנדלבליט מבהיר לשקד: לא בסמכותך להשעות את המשנה ליועמ"ש דינה זילבר|1001259496|7 בנובמבר 2018}}.}} כעבור כשבוע נזף מנדלבליט בזילבר, וכתב לה שכבר בעבר הוא שוחח עמה בגין "התבטאויות פומביות לא זהירות", אולם ההתבטאות האחרונה מלמדות שדבריו לא הופנמו. לדבריו התבטאות זו חרגה באופן ממשי ממרחב ההתבטאות הראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי. עם זאת, מנדלבליט החליט שזילבר תחזור לייצג את עמדתו, לאחר תיאום עמדות איתו.{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|היועמ"ש במכתב נזיפה לזילבר: "הדברים חורגים ממרחב ההתבטאות המקובל"|5403374|15 בנובמבר 2018}}.}} מאידך שקד הודיעה כי לא תאפשר לזילבר לייצג את הממשלה בכנסת עד סוף מושב החורף.{{הערה|{{ערוץ 20|אלירן קרסנטי|השרה שקד נגד מנדלבליט: "זילבר לא תופיע בכנסת"|היועמש-מנדלבליט-נזף-בדינה-זילבר-מצפה|15 בנובמבר 2018}}.}} למעשה, מנדלבליט שלח יועצים משפטיים אחרים לייצג את עמדתו בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בעניין חוק היועצים{{הערה|{{מעריב אונליין|אבישי גרינצייג|פרסום ראשון: היועמ"ש החליט לא לשלוח את דינה זילבר לדיון בכנסת|news/politics/Article-672452|25 בנובמבר 2018}}.}} ובדצמבר הגיע בעצמו לדיון בוועדה לביקורת המדינה. במקביל התייצבה שקד בעצמה לדיון בו[[ועדת הכלכלה]] והציגה את עמדתה מתוך כוונה לדבר במקומה של זילבר, הכפופה לשניהם.{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|השרה שקד: "אין לי אמון בזילבר, לא תייצג את הממשלה"|388182|3 בדצמבר 2018}}.}} לדיון זה שלח מנדלבליט את זילבר כנציגתו. כשהחלה לדבר יצאה שקד מהמקום. [[יושב ראש הכנסת]] [[יולי אדלשטיין]] שלח לראשי ועדות הכנסת מכתב שבו התייצב לצדה של שקד וכתב: "לא נוכל בשום פנים ואופן להשלים עם מציאות שבה משרד ממשלתי מדבר בכמה קולות בו[[ועדות הכנסת]] או כזו בה הדרג הפקידותי משמיע דעות מנוגדות לעמדה שקבע הדרג הנבחר".{{הערה|{{וואלה|דניאל דולב|חרף התנגדות שקד: המשנה ליועמ"ש זילבר הגיעה לדיון בכנסת|3204581|3 בדצמבר 2018}}}} לעומת זאת התייצבו משפטנים אחדים לצדה של זילבר.{{הערה|{{הארץ|מרדכי קרמניצר|הגרזן שהניחה שקד על צווארה של זילבר הוא ההוכחה שהמשנה ליועמ"ש צדקה|1.6632187|7 בנובמבר 2018}}; {{הארץ|יצחק זמיר|זילבר ראויה לכבוד ולהערכה|1.6652453|13 בנובמבר 2018}}; {{הארץ|אורית קמיר|רובי ריבלין ודינה זילבר קורבנות של אותה שיטה|1.6651643|13 בנובמבר 2018}}}}
+בנובמבר 2018, בדיון בכנסת על תיקון ל[[חוק התרבות והאמנות]], מתחה זילבר ביקורת על התנהלות הממשלה. בין היתר אמרה: {{ציטוטון|אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים אינם פשוטים והם מביאים אתם לא רק חוקים חדשים אלא גם מילים חדשות – משילות, נאמנות, התגברות. שיח לעומתי פוצע, מצלק את הרקמה החברתית המשותפת, מסמן ומתייג. מי לנו, מי לצרינו. ואם יש מי שנאמן, אז יש גם מי שבוגד? גיס חמישי? הבו לנו יועמ"שים צייתנים, אמנים מסורסים, תקשורת מרוסנת, עם ממושמע, מחונך, שחשיבתו אחידה}}.{{הערה|{{mako|[[דפנה ליאל]], כתבת כנסת|המשנה ליועמ"ש נגד חוק "נאמנות בתרבות": "אם יש מי שנאמן, אז יש מי שבוגד"|aadc026da98e661004|news-military/politics-q4_2018|6 בנובמבר 2018}}.}} בתגובה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי זילבר חצתה כל גבול. שקד שלחה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב שבו ציטטה אמירות של זילבר נגד מדיניות הממשלה בוועדות הכנסת, וכתבה שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום מדיניות המשרד, בניגוד ל[[תקנון שירות המדינה]]. היא הוסיפה שזילבר אינה רשאית להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה כי תתפטר.{{הערה|{{מעריב אונליין||שקד ליועמ"ש: "זילבר לא תייצג יותר את הממשלה, שתלך לפוליטיקה"|news/politics/Article-669448|6 בנובמבר 2018}};{{ש}}{{וואלה|טל שלו|השרה שקד ליועמ"ש: דינה זילבר תפסיק לייצג את משרד המשפטים|3198606|6 בנובמבר 2018}}}} מנדלבליט טען בתגובה כי העניין בסמכותו שלו ולא של שקד, ושהעניין נמצא בבדיקה, אך הורה לזילבר שלא תופיע כנציגת המדינה בדיונים בממשלה ובכנסת.{{הערה|{{גלובס||מנדלבליט מבהיר לשקד: לא בסמכותך להשעות את המשנה ליועמ"ש דינה זילבר|1001259496|7 בנובמבר 2018}}.}} כעבור כשבוע נזף מנדלבליט בזילבר, וכתב לה שכבר בעבר הוא שוחח עימה בגין "התבטאויות פומביות לא זהירות", אולם ההתבטאות האחרונה מלמדות שדבריו לא הופנמו. לדבריו התבטאות זו חרגה באופן ממשי ממרחב ההתבטאות הראוי ליועץ משפטי בשירות הציבורי. עם זאת מנדלבליט החליט שזילבר תחזור לייצג את עמדתו, לאחר תיאום עמדות איתו.{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|היועמ"ש במכתב נזיפה לזילבר: "הדברים חורגים ממרחב ההתבטאות המקובל"|5403374|15 בנובמבר 2018}}.}} מנגד שקד הודיעה כי לא תאפשר לזילבר לייצג את הממשלה בכנסת עד סוף מושב החורף.{{הערה|{{ערוץ 20|אלירן קרסנטי|השרה שקד נגד מנדלבליט: "זילבר לא תופיע בכנסת"|היועמש-מנדלבליט-נזף-בדינה-זילבר-מצפה|15 בנובמבר 2018}}.}} למעשה, מנדלבליט שלח יועצים משפטיים אחרים לייצג את עמדתו בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט בעניין חוק היועצים{{הערה|{{מעריב אונליין|אבישי גרינצייג|פרסום ראשון: היועמ"ש החליט לא לשלוח את דינה זילבר לדיון בכנסת|news/politics/Article-672452|25 בנובמבר 2018}}.}} ובדצמבר הגיע בעצמו לדיון בוועדה לביקורת המדינה. במקביל התייצבה שקד בעצמה לדיון בו[[ועדת הכלכלה]] והציגה את עמדתה מתוך כוונה לדבר במקומה של זילבר, הכפופה לשניהם.{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|השרה שקד: "אין לי אמון בזילבר, לא תייצג את הממשלה"|388182|3 בדצמבר 2018}}.}} לדיון זה שלח מנדלבליט את זילבר כנציגתו. כשהחלה לדבר יצאה שקד מהמקום. [[יושב ראש הכנסת]] [[יולי אדלשטיין]] שלח לראשי ועדות הכנסת מכתב שבו התייצב לצדה של שקד וכתב: "לא נוכל בשום פנים ואופן להשלים עם מציאות שבה משרד ממשלתי מדבר בכמה קולות בו[[ועדות הכנסת]] או כזו בה הדרג הפקידותי משמיע דעות מנוגדות לעמדה שקבע הדרג הנבחר".{{הערה|{{וואלה|דניאל דולב|חרף התנגדות שקד: המשנה ליועמ"ש זילבר הגיעה לדיון בכנסת|3204581|3 בדצמבר 2018}}}} לעומת זאת התייצבו משפטנים אחדים לצידה של זילבר.{{הערה|{{הארץ|מרדכי קרמניצר|הגרזן שהניחה שקד על צווארה של זילבר הוא ההוכחה שהמשנה ליועמ"ש צדקה|1.6632187|7 בנובמבר 2018}}; {{הארץ|יצחק זמיר|זילבר ראויה לכבוד ולהערכה|1.6652453|13 בנובמבר 2018}}; {{הארץ|אורית קמיר|רובי ריבלין ודינה זילבר קורבנות של אותה שיטה|1.6651643|13 בנובמבר 2018}}}}
 ==לאחר פרישתה משירות המדינה==
-לאחר פרישתה משירות המדינה החלה לשדר תוכנית ראיונות שבועית ב[[גלי צה"ל]] בשם "מילים ומשפטים עם דינה זילבר".{{הערה|{{גלי צה"ל||מילים ומשפטים עם דינה זילבר|גלצ/תוכניות/מילים-ומשפטים-עם-דינה-זילבר}}}} מרואייניה הראשונים היו כלת פרס ישראל [[מרים פרץ]] והסופר [[אלי עמיר]].{{הערה|{{ערוץ7|יוני קמפינסקי|בתכניות הראשונות של דינה זילבר יתארחו בגלי צה"ל כלת פרס ישראל מרים פרץ, והסופר אלי עמיר.|467941|15 בפברואר 2021}}}}
+לאחר פרישתה משירות המדינה החלה לשדר תוכנית ראיונות שבועית ב[[גלי צה"ל]] בשם "מילים ומשפטים עם דינה זילבר".{{הערה|{{גלי צה"ל||מילים ומשפטים עם דינה זילבר|גלצ/תוכניות/מילים-ומשפטים-עם-דינה-זילבר}}}} מרואייניה הראשונים היו כלת פרס ישראל [[מרים פרץ]] והסופר [[אלי עמיר]].{{הערה|{{ערוץ7|יוני קמפינסקי|בתכניות הראשונות של דינה זילבר יתארחו בגלי צה"ל כלת פרס ישראל מרים פרץ, והסופר אלי עמיר.|467941|15 בפברואר 2021}}}} הצטרפה כעמיתה למרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים.{{הערה|[https://www.runi.ac.il/research-institutes/law/rccc/people/ צוות מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים], באתר של [[אוניברסיטת רייכמן]]}}
 ==עמדותיה==
 {{להשלים|נושא=ישראל}}
-בספרה '''ביורוקרטיה כפוליטיקה''', מציגה זילבר את תפיסתה בדבר הבעייה שעלולה להווצר כאשר המחוקקים אינם לוקחים לידם את השליטה בחקיקה <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Huka/News/Pages/press070920.aspx/דינה זילבר על ספרה, בתקציר פרוטוקול ועדת חוק חוקה ומשפט (ניתן להוריד פרוטוקול מלא)|אתר=כנסת ישראל}}</ref>
+בספרה ''ביורוקרטיה כפוליטיקה'' זילבר מציגה את תפיסתה בדבר הבעיה שעלולה להיווצר כאשר המחוקקים אינם לוקחים לידם את השליטה בחקיקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/maintenance-page-geo|כותרת=מינויים קבועים למשרות הבכירות בשירות הציבורי; המשנה ליועמ"ש דינה זילבר לוועדת החוקה: "אין פה אוליגרכיה פקידותית שולטת"|אתר=www.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2024-12-13}}</ref>
 ואת ההשפעה השלילית על תפקידם של המשפטנים בשירות הציבורי:
 {{ציטוט|תוכן=
@@ שורה 74: / שורה 72: @@
 ==ספריה ומאמריה==
-* '''ביורוקרטיה כפוליטיקה''', [[הוצאת נבו]], 2006 - בספר זה ניתחה זילבר את המנגנון הביורוקרטי-מנהלי ומאפייניו ודנה בדילמות הדמוקרטיות במדינה המנהלית. היא הציעה להגביר את השימוש בהסדרים ראשוניים כהסדרים המשקפים את מדיניות הדרג המדיני ומכוונים את המשך היישום על ידי הדרג הביורוקרטי. כן המליצה זילבר לגוון את הרכבו של המנגנון המנהלי ולהכליל ציבורים, כך שתורחב ההשתתפות הציבורית של כלל המגזרים בפרויקט המדינתי. לדבריה הדבר יחזק את ההזדהות עם המדינה ויצמצם את הניכור כלפיה.
+* '''ביורוקרטיה כפוליטיקה''', [[הוצאת נבו]], 2006 – בספר זה ניתחה זילבר את המנגנון הביורוקרטי־מנהלי ומאפייניו ודנה בדילמות הדמוקרטיות במדינה המנהלית. היא הציעה להגביר את השימוש בהסדרים ראשוניים כהסדרים המשקפים את מדיניות הדרג המדיני ומכוונים את המשך היישום על ידי הדרג הבירוקרטי. כן המליצה זילבר לגוון את הרכבו של המנגנון המנהלי ולהכליל ציבורים, כך שתורחב ההשתתפות הציבורית של כלל המגזרים בפרויקט המדינתי. לדבריה הדבר יחזק את ההזדהות עם המדינה ויצמצם את הניכור כלפיה.
-* '''בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה''', הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012. ספר זה הוא מחקר היסטורי-משפטי שמספר את סיפורו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מאז קום המדינה ועד 2010. זילבר בחנה את תפקודו של היועץ המשפטי בשורה של אירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והביאה את סיפורם האישי של היועצים.
+* '''בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה''', הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר, 2012 – ספר זה הוא מחקר היסטורי־משפטי שמספר את סיפורו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מאז קום המדינה ועד 2010. זילבר בחנה את תפקודו של היועץ המשפטי בשורה של אירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והביאה את סיפורם האישי של היועצים.
-* '''"המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי''' מעשי משפט ט(1) 2017 - המאמר מפרט את רכיבי האתוס שבעזרתם ראוי להיות מעוצב משפטן ציבורי.
+* '''"המון דברים יפים ראו עיניי": מחלקת הבג"צים כאתר של חינוך משפטי''' מעשי משפט ט(1) 2017 – המאמר מפרט את רכיבי האתוס שבעזרתם ראוי להיות מעוצב משפטן ציבורי.
-* '''[[שורשים במשפט]]''' (2020) (עורכת). ספר מאמרים שחוברו על ידי בכירים ועובדים במשרד המשפטים בנושא אבני דרך במשפט הישראלי. [https://www.gov.il/he/departments/topics/roots_project גרסה מקוונת של הספר].
+* '''[[שורשים במשפט]]''' (2020) (עורכת) – ספר מאמרים מאת בכירים ועובדים במשרד המשפטים בנושא אבני דרך במשפט הישראלי. [https://www.gov.il/he/departments/topics/roots_project גרסה מקוונת של הספר].
 * "הכרזת העצמאות שלי" '''שורשים במשפט''' 19 (דינה זילבר עורכת, 2020), [[הוצאת נבו]].
 == פרסים והוקרה ==
-* 2017 - זכייה בפרס "נשים בחזית 2017" בקטגוריית ממשל ופוליטיקה של אתר [[סלונה]]
+* 2017 – זכייה בפרס "נשים בחזית 2017" בקטגוריית ממשל ופוליטיקה של אתר [[סלונה]]
-* 2018 - קבלת אות הוקרה ע"ש עו"ד ליאון צ'רני של [[פורום דבורה|פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי]]
+* 2018 – קבלת אות הוקרה ע"ש עו"ד ליאון צ'רני של [[פורום דבורה|פורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי]]
-* 2019 - זילבר קיבלה, יחד עם הפעילה החברתית עו"ד אינסאף אבו שארב, את פרס מגן השקיפות מעמותת [[שקיפות בינ"ל ישראל]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/395272|כותרת=פרס השקיפות הוענק לדינה זילבר|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-27}}}}
+* 2019 – זילבר קיבלה, עם הפעילה החברתית עוה"ד אינסאף אבו שארב, את פרס מגן השקיפות מעמותת [[שקיפות בינ"ל ישראל]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/395272|כותרת=פרס השקיפות הוענק לדינה זילבר|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-27}}}}
-* 2020 - זכייה ב[[פרס גורני]] יחד עם עו"ד [[איל ינון]]; זכייה בתואר אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל|התנועה לאיכות השלטון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mqg.org.il/2021/04/11/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2020/|כותרת=רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2020|אתר=התנועה לאיכות השלטון|תאריך=11.4.21}}</ref>
+* 2020 – זכייה ב[[פרס גורני]] עם עוה"ד [[איל ינון]]; זכייה בתואר אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבצעת של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל|התנועה לאיכות השלטון]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mqg.org.il/2021/04/11/רשימת-זוכי-אות-אביר-איכות-השלטון-לשנת-2020/|כותרת=רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2020|אתר=התנועה לאיכות השלטון|תאריך=11.4.21}}</ref>
 == פעילות ציבורית ==
-* 2000 - נציגת פרקליטות המדינה בפורום למעמד האישה במשרד המשפטים
+* 2000 – נציגת פרקליטות המדינה בפורום למעמד האישה במשרד המשפטים
-* 2002–2005 - חברת אקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי
+* 2002–2005 – חברת אקדמיה של פרס התיאטרון הישראלי
-* 2004–2005 - חברת תת-הוועדה לענייני חקיקה בחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך (ועדת דוברת)
+* 2004–2005 – חברת תת־ועדה לענייני חקיקה בחינוך של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך (ועדת דברת)
-* 2005 - ממונה על איכות השירות בפרקליטות המדינה
+* 2005 – ממונה על איכות השירות בפרקליטות המדינה
-* 2005–2012 - חברות במועצה לביקורת סרטים
+* 2005–2012 – חברות במועצה לביקורת סרטים
-* 2015 - ראש הצוות לטיוב השמירה על הסוד הביטחוני (התמודדות עם תופעת שיח בכירים לשעבר עם סופרי צללים)
+* 2015 – ראש הצוות לטיוב השמירה על הסוד הביטחוני (התמודדות עם תופעת שיח בכירים לשעבר עם סופרי צללים)
 ==קישורים חיצוניים==

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דינה זילבר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דינה זילבר