אברהם בר-עוז – הבדלי גרסאות

אברהם בר-עוז
	אברהם בר עוז ביום חתונתו ב-1971 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	30 בספטמבר 1933; תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	5 באוגוסט 2020 (בגיל 86); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
תקופת הפעילות	1947–2020 (כ־73 שנים)
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2003)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־11:26, 31 באוקטובר 2024

אברהם בר-עוז (תעיזי) (י"ד בתשרי ה'תרצ"ד, 30 בספטמבר 1933 – 5 באוגוסט 2020) היה משורר וצייר ישראלי.

ביוגרפיה

אברהם בר-עוז (במקור תעיזי) נולד בשנת 1933 בתל אביב, בן להורים חלוצים שעלו מתעז שבתימן בשנת 1922, כאשר מוצא המשפחה מיוחס לשושלת המשורר רבי שלום שבזי. בר עוז שירת לפני קום מדינת ישראל במחתרת האצ"ל, וספרו "שירי הרוגי מלכות" מוקדש לזכר עולי הגרדום. הוא זכה לכינוי "משורר המחתרות".

בשירתו מביע בר-עוז את תחושתו כמי שהשתתף במאבקים של האומה, רגשות הבאים לידי ביטוי מזווית פיוטית. הוא פרסם כמה ספרי שירה ובהם: "ימים של אהבה", (תשכ"א) "בטלית קרועה" (תשכ"ג) וספר שיריו "באצבע גלויה" אשר יצא לאור במאי 1972, לפני מלחמת יום הכיפורים. בספר זה הוא חזה את פרוץ המלחמה, תוך כדי התייחסות לאספקטים שלה מבחינה ביטחונית, חברתית ומדינית. ספרו "לפני שיהיה מאוחר" התשל"ו 1976 והרבה משיריו נלמדים בכל בתי הספר בתוכנית הלימודים בישראל מזה שנים רבות.

בר-עוז כתב גם פזמונים המוכרים לשוחרי הזמר העברי, אשר כמה מהם זכו בפסטיבלים, בהם: "בערבות לכיש", "אגדת הלוחמים", "אליהו גיבור ישראל" (שהוקדש לזכרו של אלי כהן), שיר "ההלך הבודד", "על גמלי", "שירי שבת", "המלאך הטוב יופיע" שזכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ועוד. כמו כן כתב 3 מחזות מקוריים.

שיר מוכר במיוחד שלו, "נעמה", הולחן על ידי שלמה (בירן) בידרמן. את השיר "נעמה" ביצעו זמרות ידועות כמו אסתר עופרים ועופרה חזה. בר-עוז אף זכה בפרס שני בפסטיבל הזמר 1961 תשכ"א. השיר נעמה תורגם ל-7 שפות.

בר-עוז היה חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, יקיר אקו"ם ובעל תעודת הוקרה מהמדינה על תרומתו לעידוד השירה והפזמון על שקידם משוררים וסופרים רבים. בר-עוז שירת כקצין מילואים במערכות ישראל, היה בוגר בית הספר לרפואה צבאית כקצין ארגון רפואה. בר-עוז הקים וייסד ב-1970 את ביטאון "הגות" שליד החוג האתגרי "הגות" לספרות חברה ואמנות שקידם סופרים ומשוררים רבים וכן הקים את הוצאת "בית היצירה", שפרסמה ועודדה יצירות סופרים רבים ויוצרים בתחילת דרכם, וקיים עשרות ערבי שירה ברחבי הארץ ובתוכם המשוררת זלדה בתחילת דרכה ועוד סופרים ומשוררים רבים וכן היה ממקימי וממייסדי ביטאון "אפיקים" לתחיה רוחנית.

נפטר ב-5 באוגוסט 2020. נקבר בבית העלמין ירקון.^[1]

ספריו

ימים של אהבה: שירים, תל אביב: שקת, תשכ"א.^[2] (מהדורה ב: תשכ"ז)
בטלית קרועה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשכ"ג.
הרוגי מלכות: שירים לעולי הגרדום, תל אביב: כנור דוד, תשכ"ח.^[3]
באצבע גלויה: שירים, ירושלים: אוגדן, תשל"ב 1972.
לפני שיהיה מאוחר: שירים, תל אביב: בית היצירה, תשל"ו.

בעריכתו

אברהם בר-עוז (עורך), אנתולוגית משוררי עם: שירים, 3 כרכים, תל אביב: בית היצירה – טרקלין לספרות ואמנות, תש"ם 1980–תשמ"ב 1981; כרך ד: תשמ"ו 1986.
ציון להט, והיא נושקת לרוח; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
ציון להט, בלהט; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
סימה עומרד, לו רק הייתי; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"א 1981. (שירים)
סימה עומרד, באמצע הדרך: שירים; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה – טרקלין הגות לספרות ואמנות, תשמ"ב 1981.
יצחק סבר-סברדליק שפת הדמדומים: שירים; עריכה: אברהם בר עוז, תל אביב: בית היצירה, תשמ"ז 1987.
הילדה בלנקה, שירי תמיד עמי; עריכה: אברהם בר-עוז, תל אביב: בית היצירה, תשמ"ח 1987.
אנתולוגיה של משוררים שונים-ספר שירים, עריכה: אברהם ברעוז, תל אביב: בית היצירה טרקלין הגות, 1992 .

קישורים חיצוניים

כתבי אברהם בר-עוז בפרויקט בן-יהודה
דוד תדהר (עורך), "אברהם בר-עוז (תעיזי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5385
רשימת הפרסומים של אברהם בר-עוז, בקטלוג הספרייה הלאומית
מילים לשירים של אברהם בר עוז, באתר "שירונט"
אברהם בר-עוז, באתר שירונט
אברהם בר-עוז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אברהם בר-עוז, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ דודי פטימר, ‏המשורר אברהם בר עוז הלך לעולמו בגיל 87, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2020
^ גיטה אבינור, חרוזים של בכי – ואבני בזלת רופפות, מעריב, 23 בפברואר 1962.
^ מ. משב, על פואמה גדולה אחת וכמה ספרי שירה בצרור אחד: שירים על הרוגי-מלכות, מעריב, 7 ביוני 1968.

[1] דודי פטימר, ‏המשורר אברהם בר עוז הלך לעולמו בגיל 87, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2020

[2] גיטה אבינור, חרוזים של בכי – ואבני בזלת רופפות, מעריב, 23 בפברואר 1962.

[3] מ. משב, על פואמה גדולה אחת וכמה ספרי שירה בצרור אחד: שירים על הרוגי-מלכות, מעריב, 7 ביוני 1968.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה|נושא=אישים}}
+{{עריכה|נושא=אישים|כל הערך=כן}}
+{{אישיות
-{{אין תמונה|גבר}}
+| מקום לידה = {{דגל|המנדט הבריטי}} [[תל אביב]], [[פלשתינה (א"י)]]
+|מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[תל אביב-יפו]], [[ישראל]]
+|התחלת פעילות=[[1947]]
+|סיום פעילות=[[2020]]
+|תמונה=[[קובץ:אברהם בר-עוז.jpg|מרכז|200px]] |
+כיתוב = אברהם בר עוז ביום חתונתו ב-1971 {{תמונה להחלפה}}
+}}
 '''אברהם בר-עוז''' ('''תעיזי''') ([[י"ד בתשרי]] [[ה'תרצ"ד]], [[30 בספטמבר]] [[1933]] – [[5 באוגוסט]] [[2020]]) היה [[משורר]] ו[[צייר]] [[ישראלי]].
 ==ביוגרפיה==
-אברהם בר-עוז נולד בשנת [[1933]] ב[[תל אביב הקטנה|תל אביב]], בן להורים חלוצים ש[[העלייה השלישית|עלו]] מ[[תעז (עיר)|תעז]] שב[[יהדות תימן|תימן]] בשנת [[1922]], כאשר מוצא המשפחה מיוחס לשושלת המשורר רבי [[שלום שבזי]].
+אברהם בר-עוז (במקור תעיזי) נולד בשנת [[1933]] ב[[תל אביב הקטנה|תל אביב]], בן להורים חלוצים ש[[העלייה השלישית|עלו]] מ[[תעז (עיר)|תעז]] שב[[יהדות תימן|תימן]] בשנת [[1922]], כאשר מוצא המשפחה מיוחס לשושלת המשורר רבי [[שלום שבזי]].
 בר עוז שירת לפני [[קום מדינת ישראל]] במחתרת ה[[אצ"ל]], וספרו "שירי הרוגי מלכות" מוקדש לזכר [[עולי הגרדום]]. הוא זכה לכינוי "משורר המחתרות".
-בשירתו מביע בר-עוז את תחושתו כמי שהשתתף במאבקים של האומה, רגשות הבאים לידי ביטוי מזווית פיוטית. הוא פרסם כמה ספרי שירה ובהם: "ימים של אהבה", (תשכ"א) "בטלית קרועה" (תשכ"ג). וספר שיריו "באצבע גלויה" יצא לאור במאי 1972, לפני [[מלחמת יום הכיפורים]]. בספר זה הוא חזה את פרוץ המלחמה, תוך כדי התייחסות לאספקטים שלה מבחינה ביטחונית, חברתית ומדינית. וכן הספר "לפני שיהיה מאוחר" התשל"ו 1976 והרבה משיריו נלמדים בכל בתי הספר בתוכנית הלימודים בישראל מזה שנים רבות.
+בשירתו מביע בר-עוז את תחושתו כמי שהשתתף במאבקים של האומה, רגשות הבאים לידי ביטוי מזווית פיוטית. הוא פרסם כמה ספרי שירה ובהם: "ימים של אהבה", (תשכ"א) "בטלית קרועה" (תשכ"ג) וספר שיריו "באצבע גלויה" אשר יצא לאור במאי 1972, לפני [[מלחמת יום הכיפורים]]. בספר זה הוא חזה את פרוץ המלחמה, תוך כדי התייחסות לאספקטים שלה מבחינה ביטחונית, חברתית ומדינית. ספרו "לפני שיהיה מאוחר" התשל"ו 1976 והרבה משיריו נלמדים בכל בתי הספר בתוכנית הלימודים בישראל מזה שנים רבות.
-בר-עוז כתב גם פזמונים המוכרים לשוחרי [[זמר עברי|הזמר העברי]], ואשר כמה מהם זכו בפסטיבלים, בהם: "בערבות לכיש", "אגדת הלוחמים", "אליהו גיבור ישראל" (שהוקדש לזכרו של [[אלי כהן]]), שיר "ההלך הבודד", "על גמלי", "שירי שבת", "המלאך הטוב יופיע" שזכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ועוד. וכן כתב 3 [[מחזה|מחזות]] מקוריים.
+בר-עוז כתב גם פזמונים המוכרים לשוחרי [[זמר עברי|הזמר העברי]], אשר כמה מהם זכו בפסטיבלים, בהם: "בערבות לכיש", "אגדת הלוחמים", "אליהו גיבור ישראל" (שהוקדש לזכרו של [[אלי כהן (מרגל)|אלי כהן]]), שיר "ההלך הבודד", "על גמלי", "[[שירי שבת]]", "המלאך הטוב יופיע" שזכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ועוד. כמו כן כתב 3 [[מחזה|מחזות]] מקוריים.
-שיר מוכר במיוחד שלו, "נעמה", הולחן על ידי [[שלמה (בירן) בידרמן]]. את השיר "נעמה" ביצעו זמרות ידועות, החל מ[[אסתר עופרים]] וכלה ב[[עופרה חזה]]. וזכה בפרס שני ב[[פסטיבל הזמר]] 1961 תשכ"א השיר נעמה מתורגם ומושר ב-7 שפות.
+שיר מוכר במיוחד שלו, "נעמה", הולחן על ידי [[שלמה (בירן) בידרמן]]. את השיר "נעמה" ביצעו זמרות ידועות כמו [[אסתר עופרים]] ו[[עופרה חזה]]. בר-עוז אף זכה בפרס שני ב[[פסטיבל הזמר]] 1961 תשכ"א. השיר נעמה תורגם ל-7 שפות.
 בר-עוז היה חתן [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]], יקיר [[אקו"ם]] ובעל תעודת הוקרה מהמדינה על תרומתו לעידוד השירה והפזמון על שקידם משוררים וסופרים רבים.
 בר-עוז שירת כקצין מילואים במערכות ישראל, היה בוגר בית הספר לרפואה צבאית כקצין ארגון רפואה.
+בר-עוז הקים וייסד ב-1970 את ביטאון "הגות" שליד החוג האתגרי "הגות" לספרות חברה ואמנות שקידם סופרים ומשוררים רבים וכן הקים את הוצאת "בית היצירה", שפרסמה ועודדה יצירות סופרים רבים ויוצרים בתחילת דרכם, וקיים עשרות ערבי שירה ברחבי הארץ ובתוכם המשוררת זלדה בתחילת דרכה ועוד סופרים ומשוררים רבים וכן היה ממקימי וממייסדי ביטאון "אפיקים" לתחיה רוחנית.
-וכן מערכת טבע ובריאות לרפואה טבעית.
-בר-עוז הקים וייסד ב -1970 את ביטאון "הגות" שליד החוג האתגרי "הגות" לספרות חברה ואמנות שקידם סופרים ומשוררים רבים וכן הקים את הוצאת "בית היצירה", שפרסמה ועודדה יצירות סופרים רבים ויוצרים בתחילת דרכם, וקיים עשרות ערבי שירה ברחבי הארץ ובתוכם המשוררת זלדה בתחילת דרכה ועוד סופרים ומשוררים רבים וכן היה ממקימי וממייסדי ביטאון "אפיקים" לתחיה רוחנית.
+נפטר ב-5 באוגוסט 2020. נקבר ב[[בית העלמין ירקון]].{{הערה|{{מעריב אונליין|דודי פטימר|המשורר אברהם בר עוז הלך לעולמו בגיל 87|news/israel/Article-782007|9 באוגוסט 2020}}}}
-נפטר ב-5 באוגוסט 2020.
 ==ספריו==
-* '''ימים של אהבה''': שירים, תל אביב: שקת, תשכ"א.{{הערה|{{מעריב|[[גיטה אבינור]]|חרוזים של בכי – ואבני בזלת רופפות|1962/02/23|01404}}.}} (מהדורה ב: תשכ"ז)
+* '''ימים של אהבה''': שירים, תל אביב: שקת, תשכ"א.{{הערה|{{מעריב|[[גיטה אבינור]]|חרוזים של בכי – ואבני בזלת רופפות|19620223|86}}.}} (מהדורה ב: תשכ"ז)
 * '''בטלית קרועה''': שירים, ירושלים: אוגדן, תשכ"ג.
-* '''הרוגי מלכות''': שירים לעולי הגרדום, תל אביב: כנור דוד, תשכ"ח.{{הערה|{{מעריב|מ. משב|על פואמה גדולה אחת וכמה ספרי שירה בצרור אחד: שירים על הרוגי-מלכות|1968/06/07|02704}}.}}
+* '''הרוגי מלכות''': שירים לעולי הגרדום, תל אביב: כנור דוד, תשכ"ח.{{הערה|{{מעריב|מ. משב|על פואמה גדולה אחת וכמה ספרי שירה בצרור אחד: שירים על הרוגי-מלכות|19680607|119}}.}}
 * '''באצבע גלויה''': שירים, ירושלים: אוגדן, תשל"ב 1972.
 * '''לפני שיהיה מאוחר''': שירים, תל אביב: בית היצירה, תשל"ו.
@@ שורה 38: / שורה 44: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=1019}}
 * {{תדהר|18|5385|אברהם בר-עוז (תעיזי)}}
 * {{הספרייה הלאומית|בר עז, אברהם, 1933-}}
 * {{שירונט|מספר=46|שם=אברהם בר עוז}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 48: / שורה 56: @@
 {{מיון רגיל:בר-עוז, אברהם}}
-[[קטגוריה:משוררים בעברית]]
+[[קטגוריה:משוררים כותבי עברית]]
 [[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
 [[קטגוריה:עורכים ספרותיים ישראלים]]

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.