חופש לשון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (34 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=מדעי החברה}} |
|||
אחד מעקרונות המשטר שמופיעים במגילת העצמאות. |
|||
'''חופש לשון''' הוא זכותו של כל אדם להשתמש, לדבר, לקרוא ולכתוב בכל [[שפה]] שיבחר ללא הגבלות ובכל מקום שיבחר. במדינות מסוימות מוגדרות שפות מסוימות כ[[שפה רשמית|שפות רשמיות]], וענייני האזרח מול הממשל בהן נדרשים להתנהל בשפה רשמית בלבד. |
|||
==חופש לשון בישראל== |
|||
ב[[ישראל]] חופש הלשון הוא מעקרונות המשטר, ומופיע ב[[מגילת העצמאות]]. |
|||
מאמצי [[מיזוג גלויות|מיזוג הגלויות]], שעשתה מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, הובילו לחוסר הקפדה על עיקרון חופש הלשון. במרומז או במפורש נרמז לעולים החדשים שהשפה שראוי שידברו בה היא [[עברית]]. הוטלו הגבלות על העלאת מופעי [[תיאטרון]] ב[[יידיש]], ועובדי מדינה שיצאו בשליחות לחו"ל נדרשו ל[[עברות|החליף את שם משפחתם לשם עברי]]. היו שעשו זאת תוך מחאה, והמשיכו להשתמש בשמם הלועזי במקביל לשמם העברי (למשל [[אמנון ליפקין-שחק]]), ויש שהתחכמו (למשל [[איזי דורות]]). |
|||
ה[[מדיניות לשונית בישראל|מדיניות הלשונית בישראל]] היא מורכבת, ועל אף שהשפה הרשמית היא [[עברית]], פעילות רבה מתבצעת בשפות נוספות, [[ערבית]] אשר היא שפה בעלת מעמד מיוחד, שפות נפוצות נוספות הם [[אנגלית]] ו[[רוסית]]. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
|||
{{קצרמר|מדע המדינה}} |
|||
[[קטגוריה:זכויות האדם]] |
|||
[[קטגוריה:בלשנות חברתית]] |
|||
גרסה אחרונה מ־20:13, 25 ביוני 2024
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
חופש לשון הוא זכותו של כל אדם להשתמש, לדבר, לקרוא ולכתוב בכל שפה שיבחר ללא הגבלות ובכל מקום שיבחר. במדינות מסוימות מוגדרות שפות מסוימות כשפות רשמיות, וענייני האזרח מול הממשל בהן נדרשים להתנהל בשפה רשמית בלבד.
חופש לשון בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל חופש הלשון הוא מעקרונות המשטר, ומופיע במגילת העצמאות.
מאמצי מיזוג הגלויות, שעשתה מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, הובילו לחוסר הקפדה על עיקרון חופש הלשון. במרומז או במפורש נרמז לעולים החדשים שהשפה שראוי שידברו בה היא עברית. הוטלו הגבלות על העלאת מופעי תיאטרון ביידיש, ועובדי מדינה שיצאו בשליחות לחו"ל נדרשו להחליף את שם משפחתם לשם עברי. היו שעשו זאת תוך מחאה, והמשיכו להשתמש בשמם הלועזי במקביל לשמם העברי (למשל אמנון ליפקין-שחק), ויש שהתחכמו (למשל איזי דורות).
המדיניות הלשונית בישראל היא מורכבת, ועל אף שהשפה הרשמית היא עברית, פעילות רבה מתבצעת בשפות נוספות, ערבית אשר היא שפה בעלת מעמד מיוחד, שפות נפוצות נוספות הם אנגלית ורוסית.
