לדלג לתוכן

מפלגת העם הלאומית הגרמנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפלגה
{{מפלגה
|שם = מפלגת העם הלאומית הגרמנית
| שם = מפלגת העם הלאומית הגרמנית
| מיקום במפה הפוליטית = ימין רדיקלי
|סמל = DNVP logo.jpg
|צבעים רשמיים = שחור, לבן, אדום
}}
}}
[[קובץ:Plakat Hugenberg Papen Seldte 1933.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כרזה של המפלגה לבחירות במרץ 1933 תחת הרשימה המאוחדת "שחור-לבן-אדום". שחור: [[אלפרד הוגנברג|הוגנברג]], לבן: [[פרנץ פון פאפן|פאפן]], אדום: [[פרנץ זלטה]] (מנהיג "[[קסדת הפלדה]]"). הצבעים שחור-לבן-אדום היו הצבעים של [[דגל גרמניה]] לפני מלחמת העולם הראשונה.]]
[[קובץ:DNVP logo.jpg|150px|ממוזער|שמאל|סמל המפלגה]]

[[קובץ:Plakat Hugenberg Papen Seldte 1933.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כרזה של המפלגה לבחירות 1933מרץ תחת הרשימה המאוחדת "שחור-לבן-אדום". שחור: [[אלפרד הוגנברג|הוגנברג]], לבן: [[פרנץ פון פאפן|פאפן]], אדום: [[פרנץ זלטה]] (מנהיג "[[קסדת הפלדה]]")]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-2006-0329-504, Reichstagswahl, Propaganda der DNVP.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פעילי המפלגה במסע הבחירות של 1930. בין הכרזות, על דופן הטנדר - כרזה אנטישמית.]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-2006-0329-504, Reichstagswahl, Propaganda der DNVP.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פעילי המפלגה במסע הבחירות של 1930. בין הכרזות, על דופן הטנדר - כרזה אנטישמית.]]
'''מפלגת העם הלאומית הגרמנית''' (ב[[גרמנית]]: '''Deutschnationale Volkspartei''',{{כ}} '''DNVP''') הייתה [[מפלגה]] לאומנית, שהתקיימה בתקופת [[רפובליקת ויימאר|רפובליקת ויימאר של גרמניה]], בין השנים [[1918]]–[[1933]]. המפלגה חרתה על דגלה ערכי [[לאומנות]], [[מלוכנות]] (החזרת שליט מ[[בית הוהנצולרן]]), [[פולקיזם]] (יחס מכיל ל[[מיעוטים]] "בעלי דם גרמני" מחוץ לגבולות גרמניה), ליברליזם-לאומי (Nationalliberalismus), שלילה מוחלטת של [[הסכמי ורסאי]] ו[[אנטישמיות]]. המפלגה הייתה מפלגת ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] של בעלי האדמות, ה[[יונקרים]] וה[[תעשיין|תעשיינים]] העשירים של [[חבל הרוהר]]. למפלגה הייתה זיקה חזקה ל[[האיגוד הכלל-גרמני|איגוד הכלל-גרמני]], שהיווה עבורה בסיס תמיכה [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], והיא קיימה [[תנועת נוער]] צבאית-למחצה בשם "נוער [[ביסמרק]]" (Bismarckjugend, ביסמרק-יוּגֶנד). עוד מבסיסי הכוח של המפלגה היו "ארגון החיילים המשוחררים" והארגון הצבאי-למחצה "[[קסדת הפלדה]]" (Stahlhelm, שטַאלהֶלם).
'''מפלגת העם הלאומית הגרמנית''' (ב[[גרמנית]]: '''Deutschnationale Volkspartei''',{{כ}} '''DNVP''') הייתה [[מפלגה]] לאומנית, שהתקיימה בתקופת [[רפובליקת ויימאר|רפובליקת ויימאר של גרמניה]], בין השנים [[1918]]–[[1933]]. המפלגה חרתה על דגלה ערכי [[לאומנות]], [[מלוכנות]] (החזרת שליט מ[[בית הוהנצולרן]]), [[פולקיזם]] (יחס מכיל ל[[מיעוטים]] "בעלי דם גרמני" מחוץ לגבולות גרמניה), ליברליזם-לאומי (Nationalliberalismus), שלילה מוחלטת של [[חוזה ורסאי]] ו[[אנטישמיות]].
זאת הייתה מפלגת ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] של בעלי האדמות, ה[[יונקרים]] וה[[תעשיין|תעשיינים]] העשירים של [[חבל הרוהר]]. למפלגה הייתה זיקה חזקה ל[[האיגוד הכלל-גרמני|איגוד הכלל-גרמני]], שהיווה עבורה בסיס תמיכה [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], והיא קיימה [[תנועת נוער]] צבאית-למחצה בשם "ביסְמַרְקיוּגֶנד"<ref>(Bismarckjugend; "נוער ביסמרק", על שם [[אוטו פון ביסמרק]])</ref>. עוד מבסיסי הכוח של המפלגה היו "ארגון החיילים המשוחררים" וה[[כוח צבאי למחצה|ארגון הצבאי-למחצה]] "[[קסדת הפלדה]]" (Stahlhelm, שטַאלהֶלם).


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
התנועה נוסדה ב-24 בנובמבר [[1918]] על בסיס מפלגות מתקופת [[הקיסרות הגרמנית]], בהן [[המפלגה השמרנית הגרמנית]] (Deutschkonservative Partei), [[המפלגה השמרנית החופשית]] (Freikonservative Partei), [[המפלגה הלאומית-ליברלית]] (Nationalliberale Partei), פלג מתוך התנועה הלאומית הגרמנית (Deutschnationale Bewegung) ומספר קבוצות לאומניות קטנות יותר, רובן בעלות אוריינטציה אנטישמית. במשך רוב תקופת רפובליקת ויימאר הורכבה הממשלה מ[[קואליציה]] בראשות [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ומפלגת העם הלאומית הייתה ב[[אופוזיציה]].
התנועה נוסדה ב-24 בנובמבר [[1918]] על בסיס מפלגות מתקופת [[הקיסרות הגרמנית]], בהן [[המפלגה השמרנית הגרמנית]] (Deutschkonservative Partei), [[המפלגה השמרנית החופשית]] (Freikonservative Partei), [[המפלגה הלאומית-ליברלית]] (Nationalliberale Partei), פלג מתוך התנועה הלאומית הגרמנית (Deutschnationale Bewegung) ומספר קבוצות לאומניות קטנות יותר, רובן בעלות אוריינטציה אנטישמית. במשך רוב תקופת רפובליקת ויימאר הורכבה הממשלה מ[[קואליציה]] בראשות [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ומפלגת העם הלאומית הייתה ב[[אופוזיציה]].


יו"ר המפלגה הראשון היה [[אוסקר הרגט]] (Oskar Hergt), איש ממשל [[פרוסיה|פרוסי]] בכיר בתקופה שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]]. בין המייסדים היו האדמיראל [[אלפרד פון טירפיץ]], הפוליטיקאי [[וולפגנג קאפ]] שר הפנים לשעבר [[קארל הלפריך]], [[יוהאן ויקטור ברדט]] שהיה שר המשפטים החל ב-1930, הרמן אדולף דיטריך, זיגפריד פון קרדורף, בין הנשים הייתה קטי שירמכר בעברה פעילה לזכויות נשים. הפילוג הראשון התרחש ב-16 בדצמבר 1922 כאשר קבוצה [[פולקיזם|פולקיסטית]] פרשה והקימה עם אנשי האיגוד הגרמני להגנה לאומית (Deutschvölkischer Schutz und Trutzbund) את (Deutschvölkische Freiheitspartei הידועה בראשי התיבות DVFP). תמיכתו של הרגט ב[[תוכנית דוז]] גרמה לסילוקו מהמפלגה ב-[[1924]]. המפלגה תמכה ב[[הפוטש של קאפ|פוטש של קאפ]]. בין השנים [[1925]] עד [[1928]] מיתנה המפלגה, תחת מנהיגותו של [[קונו פון וסטרפ|קוּנוֹ פון וֶסטַרפּ]] (Kuno von Westarp), את הקו הנוקשה, ובמקביל נשחקה ב[[סקר]]ים ובמערכות הבחירות המקומיות. אחרי ההפסד בבחירות 1928 נבחר ב-[[21 באוקטובר]] [[1928]] איל ההון וה[[עיתונות]] [[אלפרד הוגנברג]] ליו"ר המפלגה והמפלגה בהנהגתו פנתה לכיוון לאומני יותר. [[מצע]] המפלגה תחת הוגנברג קרא לביטולה של [[רפובליקת ויימאר|חוקת ויימאר]] הבלתי גרמנית, שהתקבלה תחת לחץ [[מדינות ההסכמה|המעצמות]], ביטול [[הסכם ורסאי]] והסכמי ה[[פיצויים עונשיים|פיצויים]] שבאו בעקבותיו, החזרת מלכות [[בית הוהנצולרן]], הקמת צבא גדול בסגנון [[הצבא הפרוסי]], החזרת ה[[טריטוריה|שטחים]] ש"נגזלו" מן [[האימפריה הקולוניאלית הגרמנית]] ב[[אפריקה]], חיזוק הזיקה עם [[פולקסדויטשה|גרמנים אתניים]] (פוֹלקסדוֹיטשֶה) מחוץ לגרמניה ([[אוסטריה]], [[חבל הסודטים]], ה[[שוואביה|שוואבים]] של [[באנאט]] ועוד) ברוח ה"[[פולקיזם]]", מינוי [[טכנוקרטיה|ממשלת מומחים]] בסגנון ה[[קורפורטיזם]] של [[איטליה הפאשיסטית]] ו"הסדרת ייצוג-היתר" של יהודים בכל ענפי הציבור והכלכלה בגרמניה. כמו כן תמך הוגנברג בהחלת "עקרון המנהיג" (Führerprinzip), המבטל את השיטה המפלגתית ה[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] לטובת תמיכה במנהיג אבסולוטי, שכל דבריו הם חוק. ניסיונו להציב את עצמו כ[[פיהרר]] של המפלגה ב-[[1929]] גרם לפיצולה וליצירת [[מפלגת העם השמרנית]] (Konservative Volkspartei) בראשות פון וסטרפ.
יו"ר המפלגה הראשון היה [[אוסקר הרגט]] (Oskar Hergt), איש ממשל [[פרוסיה|פרוסי]] בכיר בתקופה שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]]. בין המייסדים היו האדמירל [[אלפרד פון טירפיץ]], הפוליטיקאי [[וולפגנג קאפ]] שר הפנים לשעבר [[קארל הלפריך]], [[יוהאן ויקטור ברדט]] שהיה שר המשפטים החל ב-1930, הרמן אדולף דיטריך, זיגפריד פון קרדורף, בין הנשים הייתה קטי שירמכר בעברה פעילה לזכויות נשים. הפילוג הראשון התרחש ב-16 בדצמבר 1922 כאשר קבוצה [[פולקיזם|פולקיסטית]] פרשה והקימה עם אנשי האיגוד הגרמני להגנה לאומית (Deutschvölkischer Schutz und Trutzbund) את (Deutschvölkische Freiheitspartei הידועה בראשי התיבות DVFP). תמיכתו של הרגט ב[[תוכנית דוז]] גרמה לסילוקו מהמפלגה ב-[[1924]]. המפלגה תמכה ב[[הפוטש של קאפ|פוטש של קאפ]]. בין השנים [[1925]] עד [[1928]] מיתנה המפלגה, תחת מנהיגותו של [[קונו פון וסטרפ|קוּנוֹ פון וֶסטַרפּ]] (Kuno von Westarp), את הקו הנוקשה, ובמקביל נשחקה ב[[סקר]]ים ובמערכות הבחירות המקומיות. אחרי ההפסד בבחירות 1928 נבחר ב-[[21 באוקטובר]] [[1928]] איל ההון וה[[עיתונות]] [[אלפרד הוגנברג]] ליו"ר המפלגה והמפלגה בהנהגתו פנתה לכיוון לאומני יותר. [[מצע]] המפלגה תחת הוגנברג קרא לביטולה של [[רפובליקת ויימאר|חוקת ויימאר]] הבלתי גרמנית, שהתקבלה תחת לחץ [[מדינות ההסכמה|המעצמות]], ביטול [[הסכם ורסאי]] והסכמי ה[[פיצויים עונשיים|פיצויים]] שבאו בעקבותיו, החזרת מלכות [[בית הוהנצולרן]], הקמת צבא גדול בסגנון [[הצבא הפרוסי]], החזרת ה[[טריטוריה|שטחים]] ש"נגזלו" מן [[האימפריה הקולוניאלית הגרמנית]] ב[[אפריקה]], חיזוק הזיקה עם [[פולקסדויטשה|גרמנים אתניים]] (פוֹלקסדוֹיטשֶה) מחוץ לגרמניה ([[אוסטריה]], [[חבל הסודטים]], ה[[שוואביה|שוואבים]] של [[באנאט]] ועוד) ברוח ה"[[פולקיזם]]", מינוי [[טכנוקרטיה|ממשלת מומחים]] בסגנון ה[[קורפורטיזם]] של [[איטליה הפשיסטית]] ו"הסדרת ייצוג-היתר" של יהודים בכל ענפי הציבור והכלכלה בגרמניה. כמו כן תמך הוגנברג בהחלת "עקרון המנהיג" (Führerprinzip), המבטל את השיטה המפלגתית ה[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] לטובת תמיכה במנהיג אבסולוטי, שכל דבריו הם חוק. ניסיונו להציב את עצמו כ[[פיהרר]] של המפלגה ב-[[1929]] גרם לפיצולה וליצירת [[מפלגת העם השמרנית]] (Konservative Volkspartei) בראשות פון וסטרפ.


מפלגת העם הלאומית, שפנתה לאריסטוקרטיה, למעמד הגבוה של קצינים ואצילים, לבעלי קרקעות ואחוזות בעיקר ב[[גרמניה הצפונית]] ובשטחים שממזרח ל[[אלבה (נהר)|אלבה]], וכן ל[[בורגנות]] העשירה של התעשיינים, נטתה להתעלם מ[[המפלגה הנאצית]], שפנתה ל[[מעמד הפועלים]] ול[[אבטלה|מובטלים]]. כאשר התייחס הוגנברג להיטלר ולמפלגתו, הדגיש את היותם "[[סוציאליזם|סוציאליסטים]]". עם זאת, במהלך מערכות הבחירות של רפובליקת ויימאר כרסמה המפלגה הנאצית העממית בעיקר בכוחה של המפלגה הלאומנית. למרות התיעוב ההדדי בין היטלר והוגנברג, השניים שיתפו פעולה במסגרת [[משאל עם|משאל העם]] שאורגן ב-[[22 בדצמבר]] [[1929]] בניסיון להעביר חוק שיסכל את [[תוכנית יאנג]] לפריסת חובות הפיצויים של גרמניה (ולפיכך יבטל את ההסכמה הגרמנית ה"משפילה" לתנאי [[חוזה ורסאי]]). הוגנברג הסכים בסלידה שמנהל ה[[תעמולה]] יהיה [[יוזף גבלס]], עיתונאי ותועמלן זול, רעשני ובן למעמד נמוך, שתקף לא אחת את ה[[קפיטליזם]]. כך אִפשר הוגנברג למפלגה הנאצית גישה לפרסום באימפריית העיתונות שלו ויצר את הברית הראשונה בין מפלגת העם לבין המפלגה הנאצית. לאחר כישלון משאל העם נפרדו דרכיהם של הוגנברג והיטלר, שהמשיך להגדיל את כוחו ביחס למפלגת העם הלאומית.
מפלגת העם הלאומית, שפנתה לאריסטוקרטיה, למעמד הגבוה של קצינים ואצילים, לבעלי קרקעות ואחוזות בעיקר ב[[גרמניה הצפונית]] ובשטחים שממזרח ל[[אלבה (נהר)|אלבה]], וכן ל[[בורגנות]] העשירה של התעשיינים, נטתה להתעלם מ[[המפלגה הנאצית]], שפנתה ל[[מעמד הפועלים]] ול[[אבטלה|מובטלים]]. כאשר התייחס הוגנברג להיטלר ולמפלגתו, הדגיש את היותם "[[סוציאליזם|סוציאליסטים]]". עם זאת, במהלך מערכות הבחירות של רפובליקת ויימאר כרסמה המפלגה הנאצית העממית בעיקר בכוחה של המפלגה הלאומנית. למרות התיעוב ההדדי בין היטלר והוגנברג, השניים שיתפו פעולה במסגרת [[משאל עם|משאל העם]] שאורגן ב-[[22 בדצמבר]] [[1929]] בניסיון להעביר חוק שיסכל את [[תוכנית יאנג]] לפריסת חובות הפיצויים של גרמניה (ולפיכך יבטל את ההסכמה הגרמנית ה"משפילה" לתנאי [[חוזה ורסאי]]). הוגנברג הסכים בסלידה שמנהל ה[[תעמולה]] יהיה [[יוזף גבלס]], עיתונאי ותועמלן זול, רעשני ובן למעמד נמוך, שתקף לא אחת את ה[[קפיטליזם]]. כך אִפשר הוגנברג למפלגה הנאצית גישה לפרסום באימפריית העיתונות שלו ויצר את הברית הראשונה בין מפלגת העם לבין המפלגה הנאצית. לאחר כישלון משאל העם נפרדו דרכיהם של הוגנברג והיטלר, שהמשיך להגדיל את כוחו ביחס למפלגת העם הלאומית.


ב-[[1932]] היוותה המפלגה את בסיס הכוח העיקרי של [[קנצלר גרמניה]], [[פרנץ פון פאפן]], שביקש לחסום את דרכו של [[אדולף היטלר]] לכס הקנצלר, ואף חוותה עלייה (אחרונה) בכוחה ב[[רייכסטאג]], לאחר שחיקה ארוכה. לבחירות מרץ [[1933]] רצה המפלגה במסגרת "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" (Kampffront Schwarz-Weiß-Rot) בראשון פון פאפן ו"קסדת הפלדה" ויחד עם השדולה החקלאית, בהמשך נכנסה המפלגה לקואליציה יחד עם המפלגה הנאצית, שהסתיימה ביוני [[1933]] עם התפרקות כל המפלגות פרט למפלגה הנאצית. חברי המפלגה שהיו חברי ממשלתו הראשונה של היטלר, בהם הוגנברג, סולקו ממנה באלימות. הוגברג הודיע ב-27 יוני 1933 על התפטרותו. רוב חברי מפלגת העם הלאומית הגרמנית הצטרפו למפלגה הנאצית.
ב-[[1932]] היוותה המפלגה את בסיס הכוח העיקרי של [[קנצלר גרמניה]], [[פרנץ פון פאפן]], שביקש לחסום את דרכו של [[אדולף היטלר]] לכס הקנצלר, ואף חוותה עלייה (אחרונה) בכוחה ב[[רייכסטאג (רפובליקת ויימאר)|רייכסטאג]], לאחר שחיקה ארוכה. ל[[הבחירות הפדרליות בגרמניה הנאצית (מרץ 1933)|בחירות מרץ 1933]] רצה המפלגה במסגרת "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" (Kampffront Schwarz-Weiß-Rot) בראשון פון פאפן ו"קסדת הפלדה" ויחד עם השדולה החקלאית, בהמשך נכנסה המפלגה לקואליציה יחד עם המפלגה הנאצית, שהסתיימה ביוני [[1933]] עם התפרקות כל המפלגות פרט למפלגה הנאצית. חברי המפלגה שהיו חברי ממשלתו הראשונה של היטלר, בהם הוגנברג, סולקו ממנה באלימות. הוגברג הודיע ב-27 יוני 1933 על התפטרותו. רוב חברי מפלגת העם הלאומית הגרמנית הצטרפו למפלגה הנאצית.

ליד המפלגה פעלה תנועת הנוער [[ביסמרקיוגנד]].


== מצב בבחירות הכלליות ברפובליקת ויימאר ==
== מצב בבחירות הכלליות ברפובליקת ויימאר ==
{| class="wikitable" border="1"
{| class="wikitable" border="1"
! בחירות !! אחוז !! מושבים ב[[רייכסטאג]] !! הערה
! בחירות !! אחוז !! מושבים ב[[רייכסטאג (רפובליקת ויימאר)|רייכסטאג]]!! הערה
|-
|-
| 19 בינואר [[1919]] || 10.27 || 44
| 19 בינואר [[1919]] || 10.27 || 44
שורה 68: שורה 75:
* [http://www.dhm.de/lemo/html/weimar/innenpolitik/dnvp/index.html אודות המפלגה] {{גרמנית}}
* [http://www.dhm.de/lemo/html/weimar/innenpolitik/dnvp/index.html אודות המפלגה] {{גרמנית}}
* [http://www.bundestag.de/blob/190456/f8d637d1039a06a614cff0264f8b5d10/reichstagswahlergebnisse-data.pdf מפלגות פוליטיות ברפובליקת ויימאר], אתר ה[[בונדסטאג]]
* [http://www.bundestag.de/blob/190456/f8d637d1039a06a614cff0264f8b5d10/reichstagswahlergebnisse-data.pdf מפלגות פוליטיות ברפובליקת ויימאר], אתר ה[[בונדסטאג]]
* {{בריטניקה}}


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:גרמניה: מפלגות היסטוריות]]
[[קטגוריה:גרמניה: מפלגות היסטוריות]]
[[קטגוריה:רפובליקת ויימאר: מפלגות|עם לאומית]]
[[קטגוריה:רפובליקת ויימאר: מפלגות|עם לאומית]]
[[קטגוריה:מפלגות אנטישמיות]]

גרסה אחרונה מ־21:14, 24 בפברואר 2024

מפלגת העם הלאומית הגרמנית
Deutschnationale Volkspartei
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אלפרד הוגנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 24 בנובמבר 1918 – 27 ביוני 1933 (14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שמרנות לאומית, לאומיות גרמנית, אנטי קומוניזם, מלוכנות, פופוליזם ימני, אנטישמיות עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין רדיקלי
צבעים רשמיים שחור, לבן, אדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כרזה של המפלגה לבחירות במרץ 1933 תחת הרשימה המאוחדת "שחור-לבן-אדום". שחור: הוגנברג, לבן: פאפן, אדום: פרנץ זלטה (מנהיג "קסדת הפלדה"). הצבעים שחור-לבן-אדום היו הצבעים של דגל גרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה.
פעילי המפלגה במסע הבחירות של 1930. בין הכרזות, על דופן הטנדר - כרזה אנטישמית.

מפלגת העם הלאומית הגרמניתגרמנית: Deutschnationale Volkspartei,‏ DNVP) הייתה מפלגה לאומנית, שהתקיימה בתקופת רפובליקת ויימאר של גרמניה, בין השנים 19181933. המפלגה חרתה על דגלה ערכי לאומנות, מלוכנות (החזרת שליט מבית הוהנצולרן), פולקיזם (יחס מכיל למיעוטים "בעלי דם גרמני" מחוץ לגבולות גרמניה), ליברליזם-לאומי (Nationalliberalismus), שלילה מוחלטת של חוזה ורסאי ואנטישמיות.

זאת הייתה מפלגת האריסטוקרטיה של בעלי האדמות, היונקרים והתעשיינים העשירים של חבל הרוהר. למפלגה הייתה זיקה חזקה לאיגוד הכלל-גרמני, שהיווה עבורה בסיס תמיכה אידאולוגי, והיא קיימה תנועת נוער צבאית-למחצה בשם "ביסְמַרְקיוּגֶנד"[1]. עוד מבסיסי הכוח של המפלגה היו "ארגון החיילים המשוחררים" והארגון הצבאי-למחצה "קסדת הפלדה" (Stahlhelm, שטַאלהֶלם).

התנועה נוסדה ב-24 בנובמבר 1918 על בסיס מפלגות מתקופת הקיסרות הגרמנית, בהן המפלגה השמרנית הגרמנית (Deutschkonservative Partei), המפלגה השמרנית החופשית (Freikonservative Partei), המפלגה הלאומית-ליברלית (Nationalliberale Partei), פלג מתוך התנועה הלאומית הגרמנית (Deutschnationale Bewegung) ומספר קבוצות לאומניות קטנות יותר, רובן בעלות אוריינטציה אנטישמית. במשך רוב תקופת רפובליקת ויימאר הורכבה הממשלה מקואליציה בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה ומפלגת העם הלאומית הייתה באופוזיציה.

יו"ר המפלגה הראשון היה אוסקר הרגט (Oskar Hergt), איש ממשל פרוסי בכיר בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. בין המייסדים היו האדמירל אלפרד פון טירפיץ, הפוליטיקאי וולפגנג קאפ שר הפנים לשעבר קארל הלפריך, יוהאן ויקטור ברדט שהיה שר המשפטים החל ב-1930, הרמן אדולף דיטריך, זיגפריד פון קרדורף, בין הנשים הייתה קטי שירמכר בעברה פעילה לזכויות נשים. הפילוג הראשון התרחש ב-16 בדצמבר 1922 כאשר קבוצה פולקיסטית פרשה והקימה עם אנשי האיגוד הגרמני להגנה לאומית (Deutschvölkischer Schutz und Trutzbund) את (Deutschvölkische Freiheitspartei הידועה בראשי התיבות DVFP). תמיכתו של הרגט בתוכנית דוז גרמה לסילוקו מהמפלגה ב-1924. המפלגה תמכה בפוטש של קאפ. בין השנים 1925 עד 1928 מיתנה המפלגה, תחת מנהיגותו של קוּנוֹ פון וֶסטַרפּ (Kuno von Westarp), את הקו הנוקשה, ובמקביל נשחקה בסקרים ובמערכות הבחירות המקומיות. אחרי ההפסד בבחירות 1928 נבחר ב-21 באוקטובר 1928 איל ההון והעיתונות אלפרד הוגנברג ליו"ר המפלגה והמפלגה בהנהגתו פנתה לכיוון לאומני יותר. מצע המפלגה תחת הוגנברג קרא לביטולה של חוקת ויימאר הבלתי גרמנית, שהתקבלה תחת לחץ המעצמות, ביטול הסכם ורסאי והסכמי הפיצויים שבאו בעקבותיו, החזרת מלכות בית הוהנצולרן, הקמת צבא גדול בסגנון הצבא הפרוסי, החזרת השטחים ש"נגזלו" מן האימפריה הקולוניאלית הגרמנית באפריקה, חיזוק הזיקה עם גרמנים אתניים (פוֹלקסדוֹיטשֶה) מחוץ לגרמניה (אוסטריה, חבל הסודטים, השוואבים של באנאט ועוד) ברוח ה"פולקיזם", מינוי ממשלת מומחים בסגנון הקורפורטיזם של איטליה הפשיסטית ו"הסדרת ייצוג-היתר" של יהודים בכל ענפי הציבור והכלכלה בגרמניה. כמו כן תמך הוגנברג בהחלת "עקרון המנהיג" (Führerprinzip), המבטל את השיטה המפלגתית הדמוקרטית לטובת תמיכה במנהיג אבסולוטי, שכל דבריו הם חוק. ניסיונו להציב את עצמו כפיהרר של המפלגה ב-1929 גרם לפיצולה וליצירת מפלגת העם השמרנית (Konservative Volkspartei) בראשות פון וסטרפ.

מפלגת העם הלאומית, שפנתה לאריסטוקרטיה, למעמד הגבוה של קצינים ואצילים, לבעלי קרקעות ואחוזות בעיקר בגרמניה הצפונית ובשטחים שממזרח לאלבה, וכן לבורגנות העשירה של התעשיינים, נטתה להתעלם מהמפלגה הנאצית, שפנתה למעמד הפועלים ולמובטלים. כאשר התייחס הוגנברג להיטלר ולמפלגתו, הדגיש את היותם "סוציאליסטים". עם זאת, במהלך מערכות הבחירות של רפובליקת ויימאר כרסמה המפלגה הנאצית העממית בעיקר בכוחה של המפלגה הלאומנית. למרות התיעוב ההדדי בין היטלר והוגנברג, השניים שיתפו פעולה במסגרת משאל העם שאורגן ב-22 בדצמבר 1929 בניסיון להעביר חוק שיסכל את תוכנית יאנג לפריסת חובות הפיצויים של גרמניה (ולפיכך יבטל את ההסכמה הגרמנית ה"משפילה" לתנאי חוזה ורסאי). הוגנברג הסכים בסלידה שמנהל התעמולה יהיה יוזף גבלס, עיתונאי ותועמלן זול, רעשני ובן למעמד נמוך, שתקף לא אחת את הקפיטליזם. כך אִפשר הוגנברג למפלגה הנאצית גישה לפרסום באימפריית העיתונות שלו ויצר את הברית הראשונה בין מפלגת העם לבין המפלגה הנאצית. לאחר כישלון משאל העם נפרדו דרכיהם של הוגנברג והיטלר, שהמשיך להגדיל את כוחו ביחס למפלגת העם הלאומית.

ב-1932 היוותה המפלגה את בסיס הכוח העיקרי של קנצלר גרמניה, פרנץ פון פאפן, שביקש לחסום את דרכו של אדולף היטלר לכס הקנצלר, ואף חוותה עלייה (אחרונה) בכוחה ברייכסטאג, לאחר שחיקה ארוכה. לבחירות מרץ 1933 רצה המפלגה במסגרת "חזית המאבק שחור-לבן-אדום" (Kampffront Schwarz-Weiß-Rot) בראשון פון פאפן ו"קסדת הפלדה" ויחד עם השדולה החקלאית, בהמשך נכנסה המפלגה לקואליציה יחד עם המפלגה הנאצית, שהסתיימה ביוני 1933 עם התפרקות כל המפלגות פרט למפלגה הנאצית. חברי המפלגה שהיו חברי ממשלתו הראשונה של היטלר, בהם הוגנברג, סולקו ממנה באלימות. הוגברג הודיע ב-27 יוני 1933 על התפטרותו. רוב חברי מפלגת העם הלאומית הגרמנית הצטרפו למפלגה הנאצית.

ליד המפלגה פעלה תנועת הנוער ביסמרקיוגנד.

מצב בבחירות הכלליות ברפובליקת ויימאר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחירות אחוז מושבים ברייכסטאג הערה
19 בינואר 1919 10.27 44
6 ביוני 1920 1920 15.09 71
4 במאי 1924 19.45 95
7 בדצמבר 1924 20.49 103
20 במאי 1928 14.25 73
14 בספטמבר 1930 7.03 41 המרוויחה העיקרית מצניחת המפלגה הייתה המפלגה הנאצית
31 ביולי 1932 5.91 37
- " -
6 בנובמבר 1932 8.34 51
5 במרץ 1933 7.97 52 כ"חזית שחור-לבן-אדום"

מקור: נתוני הבחירות לרייכסטאג ברפובליקת ויימאר

יושבי ראש של המפלגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1918–1924 אוסקר הרגט
  • 1924–1926 יוהאן פרידריך וינקלר
  • 1926–1928 גרף קונו פון וסטרפ
  • 1928–1933 אלפרד הוגנברג

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Lewis Hertzman, DNVP: right-wing opposition in the Weimar Republic, 1918-1924, University of Nebraska Press, 1955

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ (Bismarckjugend; "נוער ביסמרק", על שם אוטו פון ביסמרק)