אברהם רונאי – הבדלי גרסאות
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה=[[קובץ:Avraham Ronai 40s.jpg|200px|אברהם רונאי בשנות ה-40]] |
|תמונה=[[קובץ:Avraham Ronai 40s.jpg|200px|אברהם רונאי בשנות ה-40]] |
||
|כיתוב=אברהם רונאי בשנות ה-40 |
|כיתוב=אברהם רונאי בשנות ה-40 |
||
|התחלת פעילות=[[1941]] |
|||
|סיום פעילות=[[2005]] |
|||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Abraham Ronai Hungarian play.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אברהם רונאי בהצגה בהונגרית, 1964]] |
[[קובץ:Abraham Ronai Hungarian play.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אברהם רונאי בהצגה בהונגרית, 1964]] |
||
'''אברהם רונאי''' (ב[[הונגרית]]: '''Rónai András''' |
'''אברהם רונאי''' (ב[[הונגרית]]: '''Rónai András''', {{כ}}[[14 בספטמבר]] [[1932]] – [[28 באפריל]] [[2005]]) היה [[שחקן]] [[תיאטרון]] "[[הבימה]]" ו[[שחקן קולנוע]] [[ישראלי]]. |
||
== קורות חייו == |
== קורות חייו == |
||
שורה 15: | שורה 17: | ||
ב-[[1949]] [[העלייה ההמונית|עלה]] ארצה והתקבל ל[[כפר החורש]]. כשהתגייס ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] שירת ב[[להקת הכרמל]] ובהמשך שימש כקצין תרבות ב[[קצין העיר]] תל אביב. |
ב-[[1949]] [[העלייה ההמונית|עלה]] ארצה והתקבל ל[[כפר החורש]]. כשהתגייס ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] שירת ב[[להקת הכרמל]] ובהמשך שימש כקצין תרבות ב[[קצין העיר]] תל אביב. |
||
לאחר שחרורו שיחק ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] במשך שנה. ב-[[1951]] עבר לתיאטרון "[[האוהל]]" שם שיחק במשך עשר שנים. ב-[[1961]] עבר לתיאטרון הבימה שם שיחק עד שנת [[1994]]. בשנתיים האחרונות לפני יציאתו לגמלאות, בשנת [[1996]], שיחק ב[[תיאטרון חיפה]]. במהלך הקריירה שלו תיאטרון הופיע בעיקר בהצגות: "[[הכתובה]]", "[[סאלח שבתי]]", "[[פילומנה (הצגה)|פילומנה]]", "[[בית ספר לנשים]]", "[[אלדורדו]]", "[[ ריצ'רד השלישי (מחזה)|ריצ'רד השלישי]]", "[[נשי וינדזור העליזות]]", "[[מעגל הגיר הקווקזי]]", "[[המלך מתיא הראשון]]", "[[אמא קוראז']]", "[[גם הוא באצילים]]", "[[טרוילוס וקרסידה]]", "[[אדם הוא אדם]]", "[[דונה גרציה]]", "[[שוויק במלחמת העולם השנייה]]", "[[דרך הטבק]]", "[[רומולוס הגדול]]", "[[מארה סאד]]", "[[החתול והכנרית]]", "[[מתחת לגשר]]", "[[לעולם לא מאוחר]]", "[[האידיוטית]]", "[[עסק משפחתי (מחזה)|עסק משפחתי]]", "[[חנות בפינת הרחוב]]", "[[בקץ הימים]]" (1972), "[[הבית]]" (1972). |
לאחר שחרורו שיחק ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] במשך שנה. ב-[[1951]] עבר לתיאטרון "[[האוהל]]" שם שיחק במשך עשר שנים. ב-[[1961]] עבר לתיאטרון הבימה שם שיחק עד שנת [[1994]]. בשנתיים האחרונות לפני יציאתו לגמלאות, בשנת [[1996]], שיחק ב[[תיאטרון חיפה]]. במהלך הקריירה שלו תיאטרון הופיע בעיקר בהצגות: "[[הכתובה]]", "[[סאלח שבתי]]", "[[פילומנה (הצגה)|פילומנה]]", "[[בית ספר לנשים]]", "[[אלדורדו (סרט, 1963)|אלדורדו]]", "[[ ריצ'רד השלישי (מחזה)|ריצ'רד השלישי]]", "[[נשי וינדזור העליזות]]", "[[מעגל הגיר הקווקזי]]", "[[המלך מתיא הראשון]]", "[[אמא קוראז']]", "[[גם הוא באצילים]]", "[[טרוילוס וקרסידה]]", "[[אדם הוא אדם]]", "[[דונה גרציה]]", "[[שוויק במלחמת העולם השנייה]]", "[[דרך הטבק]]", "[[רומולוס הגדול]]", "[[מארה סאד]]", "[[החתול והכנרית]]", "[[מתחת לגשר]]", "[[לעולם לא מאוחר]]", "[[האידיוטית]]", "[[עסק משפחתי (מחזה)|עסק משפחתי]]", "[[חנות בפינת הרחוב]]", "[[בקץ הימים]]" (1972), "[[הבית]]" (1972). |
||
תפקידו האחרון בתיאטרון היה בהצגה "[[12 המושבעים (מחזה)|12 המושבעים]]". |
תפקידו האחרון בתיאטרון היה בהצגה "[[12 המושבעים (מחזה)|12 המושבעים]]". |
||
רונאי גם תרגם מספר מחזות והופיע בהצגות בהונגרית. במלחמת יום הכיפורים התנדב לצה"ל וצורף לצוות בידור מתנייע בו היו גם [[ריקי גל]], [[מני בגר]] ו[[יוני נמרי]]. |
רונאי גם תרגם מספר מחזות והופיע בהצגות בהונגרית. במלחמת יום הכיפורים התנדב לצה"ל וצורף לצוות בידור מתנייע בו היו גם [[ריקי גל]], [[מני בגר]] ו[[יוני נמרי]]. |
||
במקביל לתיאטרון השתתף רונאי ב[[תסכית]]ים ברדיו, שאת חלקם גם תרגם, כמו כן שיחק בסרטים רבים ביניהם: "[[פיצוץ בחצות]]" (1965), "[[שני קוני למל]]" (1966), "[[נס בעיירה]]" (1968), "[[תעלת בלאומילך]]" (1969), "[[מרגו שלי]]" (1969) "[[42:6 - בן-גוריון]]" (1970), "[[אריאנה (סרט)|אריאנה]]" (1971), "[[שוד הטלפונים הגדול]]" (1972), "[[נורית (סרט)|נורית]]" (1972), "[[ |
במקביל לתיאטרון השתתף רונאי ב[[תסכית]]ים ברדיו, שאת חלקם גם תרגם, כמו כן שיחק בסרטים רבים ביניהם: "[[חולות לוהטים]]" (1960), "[[פיצוץ בחצות]]" (1965), "[[שני קוני למל]]" (1966), "[[האם תל אביב בוערת?]]", "[[נס בעיירה]]" (1968), "[[תעלת בלאומילך]]" (1969), "[[מרגו שלי]]" (1969) "[[42:6 - בן-גוריון]]" (1970), "[[אריאנה (סרט)|אריאנה]]" (1971), "[[שוד הטלפונים הגדול]]" (1972), "[[נורית (סרט)|נורית]]" (1972), "[[קזבלן (סרט)|קזבלן]]" (1973), "[[שרית (סרט)|שרית]]" (1974), "[[חגיגה בסנוקר]]" (1975), "[[בדרנית בחצות]]" (1977), "[[מבצע יונתן (סרט)|מבצע יונתן]]" (1977), "[[השועל בלול התרנגולות (סרט)|השועל בלול התרנגולות]]" (1978)," "[[לא לעלות יותר]]" (1979), "[[העיט]]" (1981), "[[הדודה מארגנטינה]]" (1984), ו"[[קומפוט נעליים]]" (1985). |
||
בתחום הציבורי נמנה רונאי על הנהלת תיאטרון האהל בשנים 1960–1963, היה חבר בנאמנות תיאטרון הבימה מ-1978 ועד 1994 וכן ייסד את '''אגודת הידידות ישראל-הונגריה''' ושימש בה כמזכ"ל. |
בתחום הציבורי נמנה רונאי על הנהלת תיאטרון האהל בשנים 1960–1963, היה חבר בנאמנות תיאטרון הבימה מ-1978 ועד 1994 וכן ייסד את '''אגודת הידידות ישראל-הונגריה''' ושימש בה כמזכ"ל. |
||
שורה 34: | שורה 36: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{פרופילי קולנוענים}} |
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}} |
||
* {{מדריך לתיאטרון|2180|אברהם רונאי}} |
* {{מדריך לתיאטרון|2180|אברהם רונאי}} |
||
* {{דבר|ב. דוד|חבר "להקת הכרמל" - כוכב קולנוע| |
* {{דבר|ב. דוד|חבר "להקת הכרמל" - כוכב קולנוע|19501020|98}} |
||
* |
* {{ynet|עמוס אורן|נפטר השחקן אברהם רונאי|3078962|29 באפריל 2005}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
שורה 53: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1932]] |
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1932]] |
||
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2005]] |
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2005]] |
||
[[קטגוריה:יהודים שהוצלו בשואה על ידי חסידי אומות עולם]] |
גרסה מ־12:56, 30 בספטמבר 2023
אברהם רונאי בשנות ה-40 | |
לידה |
14 בספטמבר 1932 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
28 באפריל 2005 (בגיל 72) רמת גן, ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | 1941–2005 (כ־64 שנים) |
פרופיל ב-IMDb | |
אברהם רונאי (בהונגרית: Rónai András, 14 בספטמבר 1932 – 28 באפריל 2005) היה שחקן תיאטרון "הבימה" ושחקן קולנוע ישראלי.
קורות חייו
הוא נולד בשם אנדראש רונאי (András Rónai) בבודפשט שבהונגריה. בגיל 9 התקבל לתיאטרון הילדים של הדוד לאקנר של הסופר התסריטאי והבמאי ארתור לאקנר ומגיל 10 החל להופיע שם בתפקידים ראשיים. התיאטרון נסגר בעקבות פלישת גרמניה להונגריה במרץ 1944 ורונאי הוסתר מן הנאצים על ידי הונגרים-נוצרים. שימש כקשר בין קבוצות אנשי בית"ר במחתרת. מאוחר יותר ניצל בזכות פועלו של האיטלקי ג'ורג'ו פרלסקה (שהתחזה למיופה הכוח הספרדי בבודפשט). התיאטרון נפתח שוב ב-1945, לאחר שחרור הונגריה בידי הצבא האדום ורונאי שב להופיע בו. שם גם קיבל הכשרה דרמטית. בשנת 1946 נמנה עם השחקנים הראשיים בסרט הקולנוע המצליח "אי שם באירופה" (Valahol Európában) בבימויו של גזה רדבאני (Géza Radványi). הוא הופיע בעוד כמה סרטים, כשהבולט ביניהם היה "הדרך לחופש", ובמקביל המשיך להופיע גם בתיאטרון ובאופרטה.
ב-1949 עלה ארצה והתקבל לכפר החורש. כשהתגייס לצה"ל שירת בלהקת הכרמל ובהמשך שימש כקצין תרבות בקצין העיר תל אביב.
לאחר שחרורו שיחק בתיאטרון הקאמרי במשך שנה. ב-1951 עבר לתיאטרון "האוהל" שם שיחק במשך עשר שנים. ב-1961 עבר לתיאטרון הבימה שם שיחק עד שנת 1994. בשנתיים האחרונות לפני יציאתו לגמלאות, בשנת 1996, שיחק בתיאטרון חיפה. במהלך הקריירה שלו תיאטרון הופיע בעיקר בהצגות: "הכתובה", "סאלח שבתי", "פילומנה", "בית ספר לנשים", "אלדורדו", "ריצ'רד השלישי", "נשי וינדזור העליזות", "מעגל הגיר הקווקזי", "המלך מתיא הראשון", "אמא קוראז'", "גם הוא באצילים", "טרוילוס וקרסידה", "אדם הוא אדם", "דונה גרציה", "שוויק במלחמת העולם השנייה", "דרך הטבק", "רומולוס הגדול", "מארה סאד", "החתול והכנרית", "מתחת לגשר", "לעולם לא מאוחר", "האידיוטית", "עסק משפחתי", "חנות בפינת הרחוב", "בקץ הימים" (1972), "הבית" (1972). תפקידו האחרון בתיאטרון היה בהצגה "12 המושבעים".
רונאי גם תרגם מספר מחזות והופיע בהצגות בהונגרית. במלחמת יום הכיפורים התנדב לצה"ל וצורף לצוות בידור מתנייע בו היו גם ריקי גל, מני בגר ויוני נמרי.
במקביל לתיאטרון השתתף רונאי בתסכיתים ברדיו, שאת חלקם גם תרגם, כמו כן שיחק בסרטים רבים ביניהם: "חולות לוהטים" (1960), "פיצוץ בחצות" (1965), "שני קוני למל" (1966), "האם תל אביב בוערת?", "נס בעיירה" (1968), "תעלת בלאומילך" (1969), "מרגו שלי" (1969) "42:6 - בן-גוריון" (1970), "אריאנה" (1971), "שוד הטלפונים הגדול" (1972), "נורית" (1972), "קזבלן" (1973), "שרית" (1974), "חגיגה בסנוקר" (1975), "בדרנית בחצות" (1977), "מבצע יונתן" (1977), "השועל בלול התרנגולות" (1978)," "לא לעלות יותר" (1979), "העיט" (1981), "הדודה מארגנטינה" (1984), ו"קומפוט נעליים" (1985).
בתחום הציבורי נמנה רונאי על הנהלת תיאטרון האהל בשנים 1960–1963, היה חבר בנאמנות תיאטרון הבימה מ-1978 ועד 1994 וכן ייסד את אגודת הידידות ישראל-הונגריה ושימש בה כמזכ"ל.
אברהם רונאי נפטר ב-2005 בביתו ברמת גן לאחר מחלה ונטמן בבית העלמין ירקון. הוא הותיר אחריו את רעייתו ליה, ששימשה כמזכירת תיאטרון הבימה. לזוג לא היו ילדים.
פרסים והוקרה
- פרס נורדאו לשחקן המצטיין מקרב עולי הונגריה, 1963
- שחקן השנה מטעם המועצה לתרבות ואמנות (משרד החינוך), 1972
- פרס קלצ'קין, 1989
- פרו קולטורה - אות הוקרה מטעם ממשלת הונגריה, 1992
קישורים חיצוניים
- אברהם רונאי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אברהם רונאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אברהם רונאי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אברהם רונאי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- אברהם רונאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אברהם רונאי, בארכיון הבימה
- אברהם רונאי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- ב. דוד, חבר "להקת הכרמל" - כוכב קולנוע, דבר, 20 באוקטובר 1950
- עמוס אורן, נפטר השחקן אברהם רונאי, באתר ynet, 29 באפריל 2005