תסמונת ברוגדה – הבדלי גרסאות
Mayaharran (שיחה | תרומות) מ הגהה |
מ הוספת פרמטר "מנויים" בתבנית:הארץ (תג) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה}} |
|||
[[קובץ:Brugada.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושה תרשימי א.ק.ג. המאפיינים חולים הלוקים בתסמונת ברוגדה]] |
[[קובץ:Brugada.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושה תרשימי א.ק.ג. המאפיינים חולים הלוקים בתסמונת ברוגדה]] |
||
'''תסמונת ברוגדה''' (ב[[אנגלית]]: '''Brugada Syndrome''') היא [[מחלה גנטית]] המאופיינת בתרשים [[ |
'''תסמונת ברוגדה''' (ב[[אנגלית]]: '''Brugada Syndrome''') היא [[מחלה גנטית]] המאופיינת בתרשים [[אק"ג]] לא תקין ורמת סיכון גבוהה ל[[מוות]] כתוצאה מ[[פרפור חדרים]] ([[הפרעת קצב]] קטלנית). התסמונת מזוהה במקרים רבים עם [[תסמונת המוות הפתאומי הבלתי-מוסבר]] (Sudden unexplained death syndrome - SUDS). המחלה זוהתה בשנת [[1992]] על ידי ה[[קרדיולוג]]ים ה[[קטלוניה|קטלאנים]] האחים [[פדרו ברוגדה|פדרו]] ו[[ז'וזפ ברוגדה]] .{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1309182 Brugada P, Brugada J (November 1992). "Right bundle branch block, persistent ST segment elevation and sudden cardiac death: a distinct clinical and electrocardiographic syndrome. A multicenter report". J. Am. Coll. Cardiol. 20 (6): 1391–6] |
||
}} |
}} |
||
| ⚫ | כ-20% מהמקרים של תסמונת ברוגדה קשורים ל[[מוטציה]] ב[[גן (ביולוגיה)|גן]] המקודד ליצירת [[תעלת יונים]] ל[[נתרן]] ב[[קרום התא]] של [[תא |
||
| ⚫ | כ-20% מהמקרים של תסמונת ברוגדה קשורים ל[[מוטציה]] ב[[גן (ביולוגיה)|גן]] המקודד ליצירת [[תעלת יונים]] ל[[נתרן]] ב[[קרום התא]] של [[תא]]י ה[[שריר]] בלב. גן זה קרוי SCNA5A. למעלה מ-160 מוטציות בגן זה זוהו עד כה. משערים שמוטציות בגנים אחרים המקודדים לתעלות יונים בתאי הלב אחראיות למקרים אחרים של תסמונת ברוגדה. את המוטציות השונות הגורמות לתסמונת ברוגדה ניתן לזהות באמצעות [[בדיקות סקר גנטיות|בדיקות גנטיות]]. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | טיפול בתסמונת ברוגדה מסובך משום שפרפור החדרים עלול להופיע ללא אזהרה מוקדמת. הטיפול המקובל מבוסס על הפסקת הפרעת הקצב בשלב מוקדם של התרחשותה. הדבר יכול להיעשות באמצעות השתלת [[דפיברילטור]] שמנטר את פעולת הלב באופן קבוע ומבצע [[דפיברילציה]] במקרה הצורך. טיפול תרופתי באמצעות [[קינידין]] (quinidine) יכול להפחית את מספר אירועי פרפור החדרים אצל החולה. |
||
| ⚫ | טיפול בתסמונת ברוגדה מסובך משום שפרפור החדרים עלול להופיע ללא אזהרה מוקדמת. הטיפול המקובל מבוסס על הפסקת הפרעת הקצב בשלב מוקדם של התרחשותה. הדבר יכול להיעשות באמצעות השתלת [[דפיברילטור]] שמנטר את פעולת הלב באופן קבוע ומבצע [[דפיברילציה]] במקרה הצורך. טיפול תרופתי באמצעות [[קינידין]] (quinidine) יכול להפחית את מספר אירועי פרפור החדרים אצל החולה. דרך טיפול נוספת היא אבלציה (צריבה) של הלב בשכבות האפיקרד או האנדוקרד, אשר פותרת כ-60% מהמקרים ועשויה למנוע פרפור חדרים חוזר. |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{הארץ|אור קשתי, עידו אפרתי|תסמונת מסתורית גובה את חייהם של עשרות פועלי חקלאות מתאילנד|1.2281881|28 במרץ 2014}} |
* {{הארץ|אור קשתי, עידו אפרתי|תסמונת מסתורית גובה את חייהם של עשרות פועלי חקלאות מתאילנד|1.2281881|28 במרץ 2014|מנויים=לא}} |
||
* [http://www.genetests.org/profiles/brugada GeneReviews: Brugada syndrome] |
* [http://www.genetests.org/profiles/brugada GeneReviews: Brugada syndrome] |
||
* [http://www.brugada.org The Ramon Brugada Senior Foundation ] |
* [http://www.brugada.org The Ramon Brugada Senior Foundation ] |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
||
[[קטגוריה:הפרעות קצב]] |
[[קטגוריה:הפרעות קצב]] |
||
גרסה אחרונה מ־04:54, 6 באוגוסט 2023
 | |
| תחום |
קרדיולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
163751 |
| MeSH | D053840 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
BC65.1 |
  | |
תסמונת ברוגדה (באנגלית: Brugada Syndrome) היא מחלה גנטית המאופיינת בתרשים אק"ג לא תקין ורמת סיכון גבוהה למוות כתוצאה מפרפור חדרים (הפרעת קצב קטלנית). התסמונת מזוהה במקרים רבים עם תסמונת המוות הפתאומי הבלתי-מוסבר (Sudden unexplained death syndrome - SUDS). המחלה זוהתה בשנת 1992 על ידי הקרדיולוגים הקטלאנים האחים פדרו וז'וזפ ברוגדה .[1]
כ-20% מהמקרים של תסמונת ברוגדה קשורים למוטציה בגן המקודד ליצירת תעלת יונים לנתרן בקרום התא של תאי השריר בלב. גן זה קרוי SCNA5A. למעלה מ-160 מוטציות בגן זה זוהו עד כה. משערים שמוטציות בגנים אחרים המקודדים לתעלות יונים בתאי הלב אחראיות למקרים אחרים של תסמונת ברוגדה. את המוטציות השונות הגורמות לתסמונת ברוגדה ניתן לזהות באמצעות בדיקות גנטיות.
בחלק מהמקרים ניתן לזהות את התסמונת בעזרת בדיקת תרשים האלקטרוקרדיוגרם. קיימות שלוש צורות שונות של תרשים אק"ג. המאפיינות את תסמונת ברוגדה.
טיפול בתסמונת ברוגדה מסובך משום שפרפור החדרים עלול להופיע ללא אזהרה מוקדמת. הטיפול המקובל מבוסס על הפסקת הפרעת הקצב בשלב מוקדם של התרחשותה. הדבר יכול להיעשות באמצעות השתלת דפיברילטור שמנטר את פעולת הלב באופן קבוע ומבצע דפיברילציה במקרה הצורך. טיפול תרופתי באמצעות קינידין (quinidine) יכול להפחית את מספר אירועי פרפור החדרים אצל החולה. דרך טיפול נוספת היא אבלציה (צריבה) של הלב בשכבות האפיקרד או האנדוקרד, אשר פותרת כ-60% מהמקרים ועשויה למנוע פרפור חדרים חוזר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אור קשתי, עידו אפרתי, תסמונת מסתורית גובה את חייהם של עשרות פועלי חקלאות מתאילנד, באתר הארץ, 28 במרץ 2014
- GeneReviews: Brugada syndrome
- The Ramon Brugada Senior Foundation