צי האינדיאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־20:18, 19 ביולי 2023

צי האינדיאס (בספרדית: Flota de Indias), הידוע גם כצי האוצר הספרדי (באנגלית: Spanish treasure fleet) היה מנגנון סחר ברחבי האימפריה הספרדית שהסדיר את הסחר בין ספרד לבין הקולוניות שלה באמריקה ובפיליפינים בין המאות ה-16 וה-18 בצורה של שיירות עונתיות של ספינות סוחר מאובטחות בידי ספינות מלחמה. השיירות חצו יחדיו את האוקיינוס האטלנטי הלוך ושוב על מנת לספק אבטחה מפני שודדי ים ופריבטירים, ובו בזמן אכפו את המונופול על הסחר. ציי האינדיאס עשו את דרכם מסביליה (והחל משנת 1707 מקדיס) שבספרד, למספר מצומצם ביותר של נמלים באמריקה בנושאם מותרות ומוצרים מוגמרים שונים, שלא ניתן היה לייצר בקולוניות, או שנאסר ייצורם, ומאוחר יותר גם עבדים. בדרכם חזרה הביאו איתם ציי האינדיאס מוצרים יקרי ערך, כגון כסף, זהב, אבנים יקרות וקקאו לממלכת קסטיליה שבספרד, כמו גם את "החמישית המלכותית" (quinto real), רווחי המס בן 20% על הסחר ועל כריית המתכות היקרות, ששולמו לכתר ספרד.

לצי האינדיאס הייתה מקבילה משלימה באוקיינוס השקט שהסדירה את הסחר בין מלכות המשנה של ספרד החדשה לבין הפיליפינים, שכונתה הגליאון של מנילה (el galeón de Manila). במסגרת מנגנון זה הפליגו ספינות בודדות פעם או פעמיים בשנה בין נמל מנילה בפיליפינים ואקפולקו בספרד החדשה וסחרו במוצרים סיניים תמורת כסף מקסיקני. המוצרים הועברו על פני היבשה לנמל וראקרוס, שם הצטרפו לשלל הסחורות שחצו את האוקיינוס האטלנטי על גבי ציי האינדיאס.

שיטת צי האינדיאס פותחה בשנות ה-20 של המאה ה-16 כמענה לבעיית שוד הים של הספינות שנשאו את העושר שגילתה ספרד באמריקה בידי שודדי ים ופריבטירים אנגלים, צרפתים והולנדים. במסגרת השיטה הורכבו שני ציים נפרדים, שכל אחד מהם הורכב מגליאונים (ספינה רב תכליתית ורב סיפונית שהייתה בשימוש האירופים באותה העת) שחלקן חומשו כספינות מלחמה ואחרות היו ספינות סוחר. צי אחד הפליג לנמל וראקרוס, נמל הכניסה למלכות המשנה של ספרד החדשה, ואילו השני עשה דרכו למלכות המשנה של פרו באמצעות הנמלים של קרטחנה דה אינדיאס, נומברה דה דיוס (Nombre de Dios) ופורטובלו, משם נישאו ביבשה על גבי פרדות לצידו השני של מצר פנמה והועמסו על ספינות שעשו דרכן לנמל קייאו (Callao) בסמוך ללימה. לאחר הפריקה והעמסת מטען חדש נפגשו שני הציים בנמל הוואנה שבקובה, ועשו את דרכן חזרה לספרד. המסע נערך כפעמיים בשנה.

נוסף על צורכי האבטחה שימשה השיטה גם להבטיח את המונופול על המסחר ולהגביר את העושר המופק מהקולוניות שבאמריקה. על פי חוק לא הורשו המושבות לסחור במוצריהן אלא עם נמל אחד בספרד (כאמור, תחילה סביליה ומאוחר יותר קדיס). כך, לא רק שאומות אחרות הודרו מהסחר, גם בספרד עצמה הייתה מידה גדולה של פיקוח על הסחורות היוצאות והנכנסות. משך כשתי מאות נשמר המונופול בקפדנות, יחסית. ההכנסות היוו את המנוע העיקרי של הכלכלה הספרדית, ומימנו מלחמות רבות עם האימפריה העות'מאנית ועם רוב מדינות אירופה.

במאה ה-17 החלה השיטה לדעוך מסיבות מגוונות: סערות שפגעו בציים הסבו נזקים כבדים. כך, למשל, אבדו חלקים ניכרים מהציים של השנים 1622, 1715 ו-1733. שודדי הים הקאריביים ואחרים שעסקו בשוד ימי, בין אם בצורה מורשה, כפריבטירים ובין אם לא, פגעו גם הם בסחר מדי פעם. איום זה גבר עם התבססותם של כוחות קולוניאליים אחרים באיים הקאריביים, כגון תפיסת סן קריסטובל ונייוויס בידי האנגלים (1624) וקוראסאו בידי ההולנדים (1634). כך, הצי של שנת 1628 נתפס בידי ההולנדים ואילו אלו של 1656 ו-1657 בידי האנגלים. לא רק השיירות בדרכן בים, כי אם גם נמלי המוצא שלהם בים הקאריבי היו בסכנה. כך, בשנת 1739 במסגרת מלחמת אוזנו של ג'נקינס, הותקף נמל פורטובלו ואילו בשנת 1762, במהלך מלחמת שבע השנים, תפסו האנגלים את הוואנה ומנילה, דבר שמנע את תנועת השיירות. אובדנים אלו פגעו קשות בכלכלה הספרדית, שהתבססה ברובה על ייבוא המתכות מאמריקה ופחות על תוצרת עצמית וייצור, אולם לא אירעו לעיתים קרובות. לבסוף, גם היקף הסחר פחת. הציים של שנת 1550 הורכבו מ-17 ספינות, ואלם מספרן עלה בהדרגה עד לכדי 100 ספינות בסוף המאה ה-16. אולם באמצע המאה ה-17 שוב ירד מספרן לכדי כ-25 ספינות. החל מסוף המאה ה-17 שוב חלה עלייה מתונה בהיקף הסחר, אולם זו לא הגיעה לשיאי העבר.

במהלך שנות ה-40 של המאה ה-18 הופסקה שיטת הציים לאמריקות במרבית שטחי האימפריה, וספינות החלו להגיע ישירות לחופה המערבי של אמריקה הדרומית על ידי מעבר במצר מגלן, מבלי להזדקק לתיווך במצר פנמה. המעבר המדורג לסחר חופשי ברחבי האימפריה האיץ את דעיכת השיטה והציים האחרונים עשו את הדרך מוורקרוס לספרד בשנות ה-70 של המאה ה-18, שכן גילדת הסוחרים שם הייתה חזקה דיה על מנת לשמרו תקופה ארוכה יותר.

על אף הדימוי הרווח של תפיסת שיירות רבות בידי האנגלים וההולנדים, למעשה הצליחה השיטה להביא את רובן המכריע של השיירות בבטחה ליעדן. ספינות רבות יותר אבדו בידי איתני הטבע, אולם אף על פי כן בהערכה כוללת הייתה זו אחת השיטות הימיות המוצלחות ביותר.

קישורים חיצוניים

La Flota de Indias (בספרדית)
La Flota de Indias (בספרדית)
צי האינדיאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
צי האינדיאס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:La sevilla del sigloXVI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סביליה]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], ציור מאת אלונסו סנצ'ס קואייו (Sánchez Coello)]]
+[[קובץ:La sevilla del sigloXVI.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סביליה]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], ציור מאת אלונסו סנצ'ס קואייו (Sánchez Coello)]]
-'''צי האינדיאס''' (ב[[ספרדית]]: '''Flota de Indias''') היה מנגנון סחר ברחבי [[האימפריה הספרדית]] שהסדיר את הסחר בין [[ספרד]] לבין הקולוניות שלה ב[[אמריקה]] וב[[פיליפינים]] בין המאות [[המאה ה-16|ה-16]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] בצורה של שיירות עתיות של ספינות סוחר מאובטחות בידי ספינות מלחמה. השיירות חצו יחדיו את [[האוקיינוס האטלנטי]] הלוך ושוב על מנת לספק אבטחה מפני [[שודד ים|שודדי ים]] ו[[פריבטיר|פריבטירים]], ובו בזמן אכפו את ה[[מונופול]] על הסחר. ציי האינדיאס עשו את דרכם מ[[סביליה]] (והחל משנת [[1707]] מ[[נפת קדיס]]) שבספרד, למספר מצומצם ביותר של [[נמל]]ים באמריקה בנושאם מותרות ומוצרים מוגמרים שונים, שלא ניתן היה לייצר בקולוניות, או שנאסר ייצורם, ומאוחר יותר גם [[עבדות|עבדים]]. בדרכם חזרה הביאו איתם ציי האינדיאס מוצרים יקרי ערך, כגון [[כסף (יסוד)|כסף]], [[זהב]], [[אבן יקרה|אבנים יקרות]], ו[[קקאו]], ל[[ממלכת קסטיליה]] שב[[ספרד]], כמו גם את "החמישית המלכותית" (quinto real), רווחי המס בן 20% על הסחר ועל כריית ה[[מתכת|מתכות]] היקרות, ששולמו ל[[מלכי ספרד|כתר ספרד]].
+'''צי האינדיאס''' (ב[[ספרדית]]: '''Flota de Indias'''), הידוע גם כ'''צי האוצר הספרדי''' (ב[[אנגלית]]: '''Spanish treasure fleet''') היה מנגנון [[סחר]] ברחבי [[האימפריה הספרדית]] שהסדיר את הסחר בין [[ספרד]] לבין ה[[קולוניה|קולוניות]] שלה ב[[אמריקה]] וב[[הפיליפינים|פיליפינים]] בין המאות [[המאה ה-16|ה-16]] ו[[המאה ה-18|ה-18]] בצורה של [[שיירה|שיירות]] עונתיות של ספינות סוחר מאובטחות בידי [[ספינת מלחמה|ספינות מלחמה]]. השיירות חצו יחדיו את [[האוקיינוס האטלנטי]] הלוך ושוב על מנת לספק אבטחה מפני [[שודד ים|שודדי ים]] ו[[פריבטיר]]ים, ובו בזמן אכפו את ה[[מונופול]] על הסחר. ציי האינדיאס עשו את דרכם מ[[סביליה]] (והחל משנת [[1707]] מ[[קדיס]]) שבספרד, למספר מצומצם ביותר של [[נמל]]ים באמריקה בנושאם מותרות ומוצרים מוגמרים שונים, שלא ניתן היה לייצר בקולוניות, או שנאסר ייצורם, ומאוחר יותר גם [[עבדות|עבדים]]. בדרכם חזרה הביאו איתם ציי האינדיאס מוצרים יקרי ערך, כגון [[כסף (יסוד)|כסף]], [[זהב]], [[אבן יקרה|אבנים יקרות]] ו[[קקאו]] ל[[ממלכת קסטיליה]] שב[[ספרד]], כמו גם את "החמישית המלכותית" (quinto real), רווחי המס בן 20% על הסחר ועל כריית ה[[מתכת|מתכות]] היקרות, ששולמו ל[[מלכי ספרד|כתר ספרד]].
-לצי האינדיאס הייתה מקבילה משלימה ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] שהסדירה את הסחר בין [[מלכות המשנה של ספרד החדשה]] לבין ה[[פיליפינים]], שכונתה [[הגליאון של מנילה]] (el galeón de Manila). במסגרת מנגנון זה הפליגו ספינות בודדות פעם או פעמיים בשנה בין נמל [[מנילה]] בפיליפינים ו[[אקפולקו]] בספרד החדשה וסחרו במוצרים [[סין|סיניים]] תמורת [[כסף (יסוד)|כסף]] מקסיקני. המוצרים הועברו על פני היבשה לנמל [[ורקרוס (עיר)|ורקרוס]], שם הצטרפו לשלל הסחורות שחצו את האוקיינוס על גבי ציי האינדיאס.
+לצי האינדיאס הייתה מקבילה משלימה ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] שהסדירה את הסחר בין [[מלכות המשנה של ספרד החדשה]] לבין [[הפיליפינים]], שכונתה [[הגליאון של מנילה]] (el galeón de Manila). במסגרת מנגנון זה הפליגו ספינות בודדות פעם או פעמיים בשנה בין נמל [[מנילה]] בפיליפינים ו[[אקפולקו]] בספרד החדשה וסחרו במוצרים [[סין (אזור)|סיניים]] תמורת [[כסף (יסוד)|כסף]] מקסיקני. המוצרים הועברו על פני היבשה לנמל [[וראקרוס]], שם הצטרפו לשלל הסחורות שחצו את האוקיינוס האטלנטי על גבי ציי האינדיאס.
-שיטת צי האינדיאס פותחה בשנות ה-20 של [[המאה ה-16]] כמענה לבעיית [[שודד ים|שוד הים]] של הספינות שנשאו את העושר שגילתה ספרד באמריקה בידי שודדי ים ופריבטירים [[אנגליה|אנגלים]], [[צרפת|צרפתים]] ו[[הולנד|הולנדים]]. במסגרת השיטה הורכבו שני ציים נפרדים, שכל אחד מהם הורכב מ[[גליאון|גליאונים]] (ספינה רב תכליתית ורב סיפונית שהייתה בשימוש האירופים באותה העת) שחלקן חומשו כספינות מלחמה ואחרות היו ספינות סוחר. צי אחד הפליג לנמל [[ורקרוס (עיר)|ורקרוס]], נמל הכניסה ל[[מלכות המשנה של ספרד החדשה]], ואילו השני עשה דרכו ל[[מלכות המשנה של פרו]] באמצעות הנמלים של [[קרטחנה דה אינדיאס]] (Cartagena de Indias) [[נומברה דה דיוס]] (Nombre de Dios) ו[[פורטובלו]] (Portobelo), משם נישאו לצידו השני של [[מצר פנמה]] והועמסו על ספינות שעשו דרכן לנמל [[קייאו]] (Callao) בסמוך ל[[לימה]]. לאחר שפרקו את מטענן והעמיסו כזה חדש נפגשו שני הציים בנמל [[הוואנה]] שב[[קובה]], ועשו את דרכן חזרה לספרד. המסע נערך כפעמיים בשנה.
+שיטת צי האינדיאס פותחה בשנות ה-20 של [[המאה ה-16]] כמענה לבעיית [[שודד ים|שוד הים]] של הספינות שנשאו את העושר שגילתה ספרד באמריקה בידי שודדי ים ופריבטירים [[אנגליה|אנגלים]], [[צרפת]]ים ו[[הולנד]]ים. במסגרת השיטה הורכבו שני ציים נפרדים, שכל אחד מהם הורכב מ[[גליאון|גליאונים]] (ספינה רב תכליתית ורב סיפונית שהייתה בשימוש האירופים באותה העת) שחלקן חומשו כספינות מלחמה ואחרות היו ספינות סוחר. צי אחד הפליג לנמל [[וראקרוס]], נמל הכניסה ל[[מלכות המשנה של ספרד החדשה]], ואילו השני עשה דרכו ל[[מלכות המשנה של פרו]] באמצעות הנמלים של [[קרטחנה דה אינדיאס]], [[נומברה דה דיוס]] (Nombre de Dios) ו[[פורטובלו]], משם נישאו ביבשה על גבי [[פרד]]ות לצידו השני של [[מצר פנמה]] והועמסו על ספינות שעשו דרכן לנמל [[קייאו]] (Callao) בסמוך ל[[לימה]]. לאחר הפריקה והעמסת מטען חדש נפגשו שני הציים בנמל [[הוואנה]] שב[[קובה]], ועשו את דרכן חזרה לספרד. המסע נערך כפעמיים בשנה.
-[[תמונה:Spanish Galleon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינת [[גליאון]] [[ספרד|ספרדית]]. תחריט בן [[המאה ה-16]].]]
+[[קובץ:Spanish Galleon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינת [[גליאון]] [[ספרד]]ית. תחריט בן [[המאה ה-16]].]]
-נוסף על צורכי האבטחה שימשה השיטה גם להבטיח את המונופול על המסחר ולהגביר את העושר המופק מהקולוניות שבאמריקה. על פי חוק לא הורשו המושבות לסחור במוצריהן אלא עם נמל אחד בספרד (כאמור, תחילה סביליה ומאוחר יותר [[קדיס (עיר)|קדיס]]). כך, לא רק שאומות אחרות הודרו מהסחר, גם בספרד עצמה הייתה מידה גדולה של פיקוח על הסחורות היוצאות והנכנסות. משך כשתי מאות נשמר המונופול בקפדנות, יחסית. ההכנסות היוו את המנוע העיקרי של הכלכלה הספרדית, ומימנו מלחמות רבות עם [[האימפריה העות'מאנית]] ועם רוב מדינות אירופה.
+נוסף על צורכי האבטחה שימשה השיטה גם להבטיח את המונופול על המסחר ולהגביר את העושר המופק מהקולוניות שבאמריקה. על פי חוק לא הורשו המושבות לסחור במוצריהן אלא עם נמל אחד בספרד (כאמור, תחילה סביליה ומאוחר יותר [[קדיס]]). כך, לא רק שאומות אחרות הודרו מהסחר, גם בספרד עצמה הייתה מידה גדולה של פיקוח על הסחורות היוצאות והנכנסות. משך כשתי מאות נשמר המונופול בקפדנות, יחסית. ההכנסות היוו את המנוע העיקרי של הכלכלה הספרדית, ומימנו מלחמות רבות עם [[האימפריה העות'מאנית]] ועם רוב מדינות אירופה.
-ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החלה השיטה לדעוך מסיבות מגוונות: [[סופה|סערות]] שפגעו בציים הסבו נזקים כבדים. כך, למשל, אבדו חלקים ניכרים מהציים של השנים [[1622]], [[1715]] ו-[[1733]]. [[שודדי הים הקאריביים]] ואחרים שעסקו בשוד ימי, בין אם בצורה מורשה, כ[[פריבטיר|פריבטירים]] ובין אם לא, פגעו גם הם בסחר מדי פעם. איום זה גבר עם התבססותם של כוחות קולוניאליים אחרים באיים הקאריביים, כגון תפיסת [[סנט קיטס ונוויס|סן קריסטובל ונייוויס]] בידי האנגלים ([[1624]]) ו[[קוראסאו]] בידי ההולנדים ([[1634]]). כך, הצי של שנת [[1628]] נתפס בידי ההולנדים ואילו אלו של [[1656]] ו-[[1657]] בידי האנגלים. לא רק השיירות בדרכן בים, כי אם גם נמלי המוצא שלהם ב[[הים הקאריבי|ים הקאריבי]] היו בסכנה. כך, בשנת [[1739]] במסגרת [[מלחמת אוזנו של ג'נקינס]], הותקף נמל פורטובלו ואילו בשנת [[1762]], במהלך [[מלחמת שבע השנים]], תפסו האנגלים את [[הוואנה]] ו[[מנילה]], דבר שמנע את תנועת השיירות. אובדנים אלו פגעו קשות בכלכלה הספרדית, שהתבססה ברובה על ייבוא המתכות מאמריקה ופחות על תוצרת עצמית וייצור, אולם לא אירעו לעתים קרובות. לבסוף, גם היקף הסחר פחת. הציים של שנת [[1550]] הורכבו מ-17 ספינות, ואלם מספרן עלה בהדרגה עד לכדי 100 ספינות בסוף [[המאה ה-16]]. אולם באמצע המאה ה-17 שוב ירד מספרן לכדי כ-25 ספינות. החל מסוף המאה ה-17 שוב חלה עליה מתונה בהיקף הסחר, אולם זו לא הגיעה לשיאי העבר.
+ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החלה השיטה לדעוך מסיבות מגוונות: [[סופה|סערות]] שפגעו בציים הסבו נזקים כבדים. כך, למשל, אבדו חלקים ניכרים מהציים של השנים [[1622]], [[1715]] ו-[[1733]]. [[שודדי הים הקאריביים]] ואחרים שעסקו בשוד ימי, בין אם בצורה מורשה, כ[[פריבטיר]]ים ובין אם לא, פגעו גם הם בסחר מדי פעם. איום זה גבר עם התבססותם של כוחות קולוניאליים אחרים באיים הקאריביים, כגון תפיסת [[סנט קיטס ונוויס|סן קריסטובל ונייוויס]] בידי האנגלים ([[1624]]) ו[[קוראסאו]] בידי ההולנדים ([[1634]]). כך, הצי של שנת [[1628]] נתפס בידי ההולנדים ואילו אלו של [[1656]] ו-[[1657]] בידי האנגלים. לא רק השיירות בדרכן בים, כי אם גם נמלי המוצא שלהם ב[[הים הקאריבי|ים הקאריבי]] היו בסכנה. כך, בשנת [[1739]] במסגרת [[מלחמת אוזנו של ג'נקינס]], הותקף נמל פורטובלו ואילו בשנת [[1762]], במהלך [[מלחמת שבע השנים]], תפסו האנגלים את [[הוואנה]] ו[[מנילה]], דבר שמנע את תנועת השיירות. אובדנים אלו פגעו קשות בכלכלה הספרדית, שהתבססה ברובה על ייבוא המתכות מאמריקה ופחות על תוצרת עצמית וייצור, אולם לא אירעו לעיתים קרובות. לבסוף, גם היקף הסחר פחת. הציים של שנת [[1550]] הורכבו מ-17 ספינות, ואלם מספרן עלה בהדרגה עד לכדי 100 ספינות בסוף [[המאה ה-16]]. אולם באמצע המאה ה-17 שוב ירד מספרן לכדי כ-25 ספינות. החל מסוף המאה ה-17 שוב חלה עלייה מתונה בהיקף הסחר, אולם זו לא הגיעה לשיאי העבר.
-במהלך שנות ה-40 של המאה ה-18 הופסקה שיטת הציים לאמריקות במרבית שטחי האימפריה, וספינות החלו להגיע ישירות לחופה המערבי של [[אמריקה הדרומית]] על ידי מעבר ב[[מצר מגלן]], מבלי להזדקק לתיווך ב[[מצר פנמה]]. המעבר המדורג ל[[סחר חופשי]] ברחבי האימפריה האיץ את דעיכת השיטה והציים האחרונים עשו את הדרך מוורקרוס לספרד בשנות ה-70 של המאה ה-18, שכן גילדת הסוחרים שם הייתה חזקה דיה על מנת לשמרו תקופה ארוכה יותר.
+במהלך [[שנות ה-40 של המאה ה-18]] הופסקה שיטת הציים לאמריקות במרבית שטחי האימפריה, וספינות החלו להגיע ישירות לחופה המערבי של [[אמריקה הדרומית]] על ידי מעבר ב[[מצר מגלן]], מבלי להזדקק לתיווך ב[[מצר פנמה]]. המעבר המדורג ל[[סחר חופשי]] ברחבי האימפריה האיץ את דעיכת השיטה והציים האחרונים עשו את הדרך מוורקרוס לספרד ב[[שנות ה-70 של המאה ה-18]], שכן גילדת הסוחרים שם הייתה חזקה דיה על מנת לשמרו תקופה ארוכה יותר.
 על אף הדימוי הרווח של תפיסת שיירות רבות בידי האנגלים וההולנדים, למעשה הצליחה השיטה להביא את רובן המכריע של השיירות בבטחה ליעדן. ספינות רבות יותר אבדו בידי איתני הטבע, אולם אף על פי כן בהערכה כוללת הייתה זו אחת השיטות הימיות המוצלחות ביותר.
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.mgar.net/var/flota.htm La Flota de Indias] <small>(ב[[ספרדית]])</small>
+*[http://www.mgar.net/var/flota.htm La Flota de Indias] {{ספרדית}}
-*[http://www.almendron.com/historia/moderna/flota_indias/flota_01.htm La Flota de Indias] <small>(ב[[ספרדית]])</small>
+*[https://www.almendron.com/artehistoria/historia-de-espana/edad-moderna/la-flota-de-indias/ La Flota de Indias] {{ספרדית}}
+* {{בריטניקה}}
+* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}
-[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]
+[[קטגוריה:סחר בין-לאומי]]
-[[קטגוריה:ספרד: היסטוריה]]
+[[קטגוריה:ספרד: העת החדשה המוקדמת]]
+[[קטגוריה:תחבורה ימית בין-לאומית]]
-[[en:Spanish treasure fleet]]
-[[de:Silberflotte]]
-[[es:Flota de Indias]]
-[[gl:Flota de Indias]]
-[[nl:Zilvervloot]]
-[[pl:Hiszpańska flota skarbów]]
-[[pt:Frota da prata]]
-[[ru:Серебряный флот]]
-[[zh:西班牙艦隊]]