הצגת המקור של הדף "שירות בצה"ל"

[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Taking a Break.jpg|שמאל|ממוזער|חיילים ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]]]
[[קובץ:Graffiti and street art in Petah Tikva, May 2024 44.jpg|ממוזער|[[ציור קיר]] של חיילי צה"ל על בניין [[עיריית פתח תקווה]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]]]

'''שירות בצה"ל''' הוא [[שירות חובה בצה"ל|שירות חובה]] לאזרחי [[ישראל]], ומוסדר בעיקר באמצעות [[חוק שירות ביטחון]] (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על חיילים ש[[גיוס לצה"ל|התגייסו לצה"ל]] [[פקודות מטכ"ל]] ו[[הוראות הפיקוד העליון]]. השירות הצבאי קצוב בזמן ומסתיים בהליך [[שחרור מצה"ל]].

בחברה הישראלית, חובת השירות הצבאי מגדירה את תחילת שלב הסיום של [[התבגרות|גיל ההתבגרות]]{{הערה|שם=אפטר2010|אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.}}.

==מסלולי השירות בצה"ל==
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - IDF Soldiers at the Western Wall.jpg|ממוזער|[[לוחם (צה"ל)|לוחמי]] חטיבות [[חיל הרגלים]] בשירות סדיר, חבושים ב[[כומתה|כומתות]] צבעוניות המעידות על השיוך ה[[חטיבה|חטיבתי]].]]
השירות בצה"ל מתקיים בשלושה מסלולים:
* שירות סדיר:
**[[שירות חובה בצה"ל|שירות חובה]]: שירות שמתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון.
**[[#שירות קבע|שירות קבע]]: שירות שמתקיים בעקבות הסכמה חוזית בין משרת הקבע ובין צה"ל.
* [[#שירות מילואים|שירות מילואים]]: שירות שבמסגרתו נקראים אזרחים לשירות פעיל של כחודש בשנה, לשם אימונים ופעילות [[ביטחון שוטף]], ובעיקר לשם הגדלת סדר הכוחות בזמן מלחמה.

משרתי החובה ומשרתי הקבע, יחד עם [[אזרח עובד צה"ל|אזרחים עובדי צה"ל]], מרכיבים את הצבא הסדיר.

ניתן להשתבץ בשלושה מערכים עיקריים בשירות החובה: המערך הלוחם, מערך תומכי הלחימה והמערך העורפי. השיבוץ נקבע בהתאם ל[[פרופיל רפואי|פרופיל]] וליחידה בה ישובץ, אם כי ישנם מקרים בהם חלק מ[[מיועד לשירות ביטחון|המלש"בים]] [[התנדבות|מתנדבים]] מעצמם להיות [[לוחם (צה"ל)|לוחמים]] ב[[צבא הגנה לישראל|צבא]] באותן חילות ויחידות.

לעיתים מקדים את שירות החובה בצה"ל קורס [[קד"צ|קדם צבאי]] (קד"צ).

חלק מן ה[[מלש"ב|מועמדים-לשירות-ביטחון]] דוחים את שירותם מסיבות שונות, כגון יציאה ל[[שנת שירות]], השלמת [[בחינת בגרות (ישראל)|בחינות בגרות]], לימודים במסגרת [[העתודה האקדמית]], ב[[ישיבה גבוהה]] במסלול [[הסדר מרכז]], ב[[מכינות קדם צבאיות]], וב[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]]. [[דחיית שירות|דחיית השירות]] טעונה קבלת אישור לכך מהצבא, ועתודאים בדחיית שירות נחשבים למי שגויסו כבר לצה"ל.

[[אגף כח אדם|אגף כוח האדם]] ב[[המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]] הוא הגוף המתכנן ומתאם את פעילות הצבת כוח האדם ותנועתו, מטפל ב[[משאבי אנוש|משאבי האנוש]] של הצבא, עוסק בתכנון מול תקינת [[אגף התכנון]] ובתנאי השירות של הפרט.

על פי ההערכה של [[מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים]]:
*ב[[מז"י|זרוע היבשה]] 133,000 חיילים ועוד 380,000 חיילי [[מילואים]].
*ב[[חיל האוויר הישראלי|זרוע האוויר והחלל]] 34,000 חיילים ועוד 55,000 חיילי מילואים.
*ב[[חיל הים הישראלי|זרוע הים]] 9,500 חיילים ועוד 10,000 חיילי מילואים.
בסך הכול - 176,500 חיילים ועוד 445,000 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]].

===שירות חובה===
{{ערך מורחב|שירות חובה בצה"ל}}
שירות חובה מתקיים מכוח חובה שנקבעה בחוק שירות ביטחון. שירות זה מתחיל עם ה[[גיוס לצה"ל]] של [[תושב ישראל]] שהגיע לגיל 18 שנה. למתגייסים עד 30 ביוני 2015 תקופת השירות הייתה 36 חודשים{{הערה|{{בלוג ארכיון המדינה|ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים|2014/01|46}}}} לגברים (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) ו-24 חודשים לנשים. בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, למתגייסים החל מ-1 ביולי 2015 משך השירות לגברים קוצר בארבעה חודשים ועומד על 32 חודשים{{הערה|{{חוק בכנסת|487130|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014|משני}}}}. החל מיולי 2020 משך השירות לגברים קוצר בחודשיים נוספים, והוא עומד על 30 חודשים. למי שנקרא לשירות חובה כשגילו מעל 27 שנים, תקופת השירות קצרה יותר.

===שירות קבע===
[[קובץ:Tahal oshri lugasi.jpg|ממוזער|[[קצין ההנדסה הראשי]] תא"ל [[אושרי לוגסי]] ב[[מדי צה"ל|מדי א']] של משרתי הקבע ב[[זרוע היבשה]].]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Maj. Gen. Amir Eshel Appointed New IAF Commander (cropped-02).jpg|ממוזער|מפקד [[חיל האוויר הישראלי]], האלוף [[אמיר אשל]] ב[[מדי צה"ל|מדי א']] של טייסים משרתי קבע ב[[זרוע האוויר והחלל]].]]
שירות קבע הוא מסלול שנועד למי שרואה בצה"ל את מקום [[עבודה (כלכלה)|עבודתו]], לתקופה קצרה או ארוכה. שירות הקבע מתחיל בדרך כלל מיד בהמשך לשירות החובה, אך יש גם המשתחררים משירות צבאי בתום שירות החובה ומתגייסים לקבע במועד מאוחר יותר. יש גם הפורשים משירות קבע, וחוזרים אליו לאחר תקופה מסוימת.

משרתי הקבע מהווים את השדרה הפיקודית והמקצועית מדרג הביניים ומעלה. נכון ל-[[2015]], מספרם הוא כ-40 אלף{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|נחשף מספר אנשי הקבע בצה"ל: יותר מ-40 אלף איש|1.2689429|22 ביולי 2015|מנויים=לא}}.}}.

שירות הקבע מתבסס על הסכמה [[חוזה|חוזית]] בין משרת הקבע ובין צה"ל. בחוזה השירות נקבע משך השירות, ולקראת סיומו עשוי להתקיים דיון בהארכת משך השירות. לעיתים, נדרשים חיילי חובה להתחייב לשירות קבע בתמורה לשיבוצם בעיסוקים צבאיים המצריכים תקופת הכשרה ממושכת.

בתמורה לשירות הקבע מקבל משרת הקבע שכר, ופרישה לאחר תקופת שירות ממושכת מזכה את משרת הקבע ב[[פנסיה]] מצה"ל. זכות זו ניתנת למשרתי הקבע בגיל מוקדם יחסית למקובל במשק. בנוסף יכול הרמטכ"ל להעניק תוספת לגמלה המשולמת לפורש כתקופה שהייתה גדולה משהייתה למעשה, תוספת הידועה כ[[הגדלות הרמטכ"ל]].

להבדיל מהמקובל בצבאות מערביים רבים, אין למשרתי הקבע בצה"ל [[יחסי עובד-מעביד]], אין [[חופש ההתאגדות]] ובהתאמה גם אין [[ועד עובדים]], וחל איסור על פעילות פוליטית ועבודה מחוץ לצבא.

==== משך שירות הקבע ====
משך שירות הקבע בצה"ל מחולק משנת 1998 לשני סוגים:
* '''קבע ראשוני''' - משרתים עד דרגת [[רב-סמל (צה"ל)|רס"ל]] או [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]] (כולל).
* '''קבע מובהק''' - משרתים מדרגת [[דרגות צה"ל#רב-סמל ראשון|רס"ר]] או [[רס"ן]] ואילך או קצינים בדרגת סרן הנושאים תפקיד בדרגת רס"ן על פי תקן.
חרף היותו של משרת הקבע [[עובד מדינה]], הוא אינו נהנה ממעמד של עובד קבוע בדומה לזה של שאר עובדי המדינה (על פי רוב, עובדי מדינה יזכו בקביעות לאחר 5 שנות עבודה).

משרת קבע ראשוני אינו נחשב לבעל קביעות עד לכניסתו לקבע מובהק. החוזה עליו חותם משרת הקבע הראשוני מתנה את הישארותו בצבא מעבר ל-7 השנים הראשונות בקבלת דרגת רס"ר או רס"ן. ללא קבלת דרגה זו, על משרת הקבע לפרוש. מסיבות תקציביות, בעיקר [[פנסיה תקציבית]] הניתנת למשרתי הקבע מגיל צעיר יחסית, מוגבל מספר המשרתים בקבע מובהק למכסה קבועה. כן התפתחה פרקטיקה של הוצאה ל[[חופשה ללא תשלום]] עד להתפנות תקן של קבע מובהק, ואף הוצאה לקורס קצינים, שלאחריו "התאפס" משך השירות הראשוני והוא נספר מחדש מיום ההסמכה לקצונה. נהלים אלה התקיימו עקב הרצון לשמר במערכת הצבאית משרתי קבע איכותיים. לאחר מספר שנים הוחלט על ידי צה"ל, מסיבות משפטיות, לאסור את השימוש במנגנונים אלו, ונקבעו נהלים למשך הארכת השירות תחת התחייבות, להחזרת אזרח לשירות קבע ראשוני לאחר תקופת שירות שכזו בעבר, ולהוצאה לקצונה של נגדים.

כיום צה"ל יכול לפטר משירות קבע עד ל[[גיל]] 40 בעילות של "היעדר אופק שירות" (על פי הפ"ע 3.0509), עד לגיל המינימלי לפרישה הקבוע בחוק בעילת "תפקוד לקוי" (על פי הפ"ע 3.0509) ועד לגיל של שנתיים לפני הגיל המינימלי לפרישה הקבוע בחוק בעילות מטעמים ארגוניים (על פי הפ"ע 3.0508), וזאת בתנאי שמשרת הקבע השלים 8 שנים בשירות במצטבר. אם לא השלים 8 שנים בשירות קבע, אין הגבלת גיל לשחרור בעילות השונות. כמו כן, יכול צה"ל לפטר משרתי קבע על פי הפ"ע 3.0501 במסגרת "ועדה להתרת התחייבות" מטעמים הנוגעים לאירועים פליליים, ערכיים ומשרתי קבע לגביהם נגזר עונש [[מאסר בפועל]] בבית דין.

גיל הפרישה לגמלאות מצה"ל הוא נושא הנדון בציבור פעמים רבות ועולה מדי שנה בדיוני התקציב בכנסת. היסטורית, הוחלט ששירות בצה"ל יהיה במודל של "שתי קריירות", ששולב עם פנסיה תקציבית. קצינים ונגדים פרשו משירות צבאי לרוב בין הגילאים 42 ל-45, זכו לפנסיה ששולמה מתקציב המדינה, והמשיכו לעבודה בשוק האזרחי או הממשלתי. עם השנים הגדיל הסדר זה את עלות השכר והגמלאות בצבא עד כדי 12 מיליארד ש"ח. כאמור, צה"ל חילק בשנת 1998 את משק הקבע לשתי אוכלוסיות, כאשר משרתי הקבע הראשוני שהשתחררו לא היו זכאים לפנסיה (עד למעבר הצבא ל[[פנסיה צוברת]]) ובכך נחסכו עלויות ה[[פרישה לגמלאות]] של משרתים רבים. עם השנים הגיע צה"ל למצב שבו רק אחד מתוך עשרה חיילים שנכנסו לשירות קבע פורש לגמלאות בסיום שירות מלא, ובסך הכל מונה משק הקבע המובהק כיום פחות מ-50% מכלל המשרתים.
בהמשך למהלך זה, ובעקבות לחץ ציבורי רב והחלטת ממשלה משנת 2010{{הערה|{{כלכליסט|נעמה סיקולר|הפז"ם ימשיך לדפוק: גיל הפרישה הממוצע בצה"ל יעלה ל-50 עד לשנת 2029|3414965|17 באוגוסט 2010}}}}, הוחלט על העלאת גיל הפרישה למשרתי הקבע באופן הדרגתי, כך שנגדים ישרתו במודל של "קריירה אחת" וקצינים יישארו במודל "שתי קריירות". גיל הפרישה משתנה גם בהתאם לאופי השירות - לוחמה, מקצועות טכנולוגיים וכדומה - ונועד לענות על היבטי שחיקה בתפקיד ושימור איכות המשרתים בהתאמה לתנאים המוצעים בשוק האזרחי.

===תוכנית אופק===
על מנת למשוך קצינים להישאר בצבא הקבע ולהתמודד על תפקידי [[מג"ד]], הונהגה בשנת 1994 "תוכנית אופק" שהציעה לאנשי קבע מסלול של 6 שנים, שכלל שנתיים לימודים אקדמיים על חשבון הצבא והטבות במשכורת ובתנאים הנלווים. בעקבות עליית הגיל של המשרתים בתפקיד מג"ד, נקבעה החל משנת 2011 תוכנית המשך בשם "אופק ב'" עבור קצינים שסיימו את אופק א', טרם מונו לתפקיד מג"ד אך עדיין מיועדים לתפקיד{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=13027110.e08|סוג=עע"ם|עותר=הרמטכ"ל|משיב=רס"ן ערן אמיר}}}}.

===שירות מילואים===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שירות המילואים בישראל]]}}
תושבי [[ישראל]] שסיימו את השירות הסדיר ב[[צה"ל]] בתפקיד הנדרש למערך המילואים (בעיקר חיילים ששירתו בתפקידי [[לוחם|לחימה]] ומיעוט חיילים ששירתו בתפקידים עורפיים), משובצים ב[[כוחות מילואים|כוחות המילואים]] שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום ([[מלחמה]], [[מבצע צבאי]] או [[אסון טבע]]) ובשגרה ([[אימון|אימונים]], [[ביטחון שוטף]]). מיעוט מחיילי המילואים מגויסים ליחידות בהן שרתו בשירות סדיר, ורובם משרתים ביחידות מילואים.

שירות המילואים מוסדר בעיקר לפי [[חוק שירות המילואים]].

==הטבות למשרתים בצה"ל==
===הטבות למשרתי חובה===
{{ערך מורחב|שירות חובה בצה"ל}}

===הטבות למשרתי קבע===
שירות הקבע הוא שירות תובעני, הדורש פעמים רבות שהייה ממושכת הרחק ממקום המגורים, [[שעות עבודה]] רבות מעבר לשעות העבודה המקובלות במשק האזרחי, כמו גם אפשרות לשינוי מקום שירות כל כמה שנים. משרתי הקבע זוכים להטבות שונות מעבר לשכר, כדוגמת: השתתפות בתשלומי [[קייטנה|קייטנות]] ו[[גן ילדים|גני ילדים]], [[סבסוד]] לנופש שנתי, [[מלגה (חינוך)|מלגות]] לימוד לילדים, 'נקודות ספורט' המאפשרות קניית ציוד ו[[ביגוד ספורט]] בשווי שנתי של 900 ש"ח לבני המשפחה, והשתתפות ב[[שכר דירה]] (בגובה של כ־1,000 ש"ח), בכפוף לעמידה בתנאים שונים. הטבות אחרות מתבטאות ב[[ביטוח רפואי]] המאפשר רכישת [[תרופה|תרופות]] ללא השתתפות עצמית, פטור מתשלום בעת ביקור אצל [[רופא מקצועי]], וזכאות לטיפולים רפואיים שונים במרפאות צבאיות (כדוגמת [[רפואת שיניים]]) ללא תשלום. [[דמי ביטוח בריאות]] ו[[דמי ביטוח לאומי]] מנוכים משכר אנשי קבע בשיעורים מופחתים בהשוואה למשכורות אזרחיות.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}} במקרים מסוימים [[לימודים אקדמאים]] לאנשי קבע בשליחות הצבא משולמים במלואם על ידי צה"ל, הממשיך לשלם במקביל משכורת מלאה לאיש הקבע.

[[שווי שימוש ברכב צמוד|שווי השימוש ברכב צמוד]] לאנשי קבע הזכאים לרכב [[ליסינג]] מהצבא נמוך באופן משמעותי משווי השימוש המחושב במקומות עבודה אזרחיים.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}} גם הטבות אחרות לאנשי הקבע אינם מחושבות במלואם כשכר לחישוב מס. אנשי קבע ברמת פעילות גבוהה זכאים להנחה של כ־5% ב[[מס הכנסה]].

עד [[2004]] היו משרתי הקבע זכאים ל[[פנסיה תקציבית]] החל מגיל 45 (גיל הפרישה מצה"ל לאנשי קבע), בגובה של עד 70% מהמשכורת האחרונה (2% בגין כל שנת שירות בקבע). החל משנה זו עברו אנשי הקבע (ככל [[עובדי המדינה]]) ל[[פנסיה צוברת]]. אך בגלל ההפרש בין גיל הפרישה מצה"ל לגיל הפרישה באזרחות, מובטחת לאנשי הקבע [[פנסיית גישור]] לשנים אלו.

===הטבות למשרתי מילואים===
לחיילי המילואים ניתנת הגנה מפני פגיעה בו עקב שירותו הצבאי:
* [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)]] מגן על חייל המשרת במילואים מפני פיטוריו עקב שירותו או בזמן שירותו.

==ראו גם==
* [[שירות לאומי]]
*[[שירות אזרחי]]
*[[שירות סדיר]] ("[[סדירניק]]ים")

==לקריאה נוספת==
* שי גלילי, '''חובות החייל בצה"ל וזכויותיו''', הוצאת [[ספרי צמרת]], 2018.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Soldiers of Israel Defense Forces|תצוגה=שירות בצה"ל}}
* {{כל-זכות|זכויות חיילים ועובדי מערכת הביטחון}}
* [http://www.btl.gov.il/NR/exeres/D5CE1CB2-BE5D-4434-86E0-BB504446211A.htm?lawid=7997 חוק שירות ביטחון], באתר [[המוסד לביטוח לאומי]].
* [http://www.aka.idf.il/giyus/general/?CatID=58462&DocID=64414 הגדרה - בן מהגרים], באתר אגף משאבי אנוש צה"ל.
* [http://www.kva.co.il/?p=43 עקרונות שירות הקבע בצה"ל], באתר צוות KVA.
* [https://web.archive.org/web/20110730163745/http://www.army.co.il/page/139 פקודת מטכ"ל 31.0201 תנאי קבלת והארכת שירות קבע]
* {{מערכות1|מיכל תשובה|שחרור בגילאי הביניים הזדמנות לשינוי ולא סיבה למשבר|406|2006}}
* {{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|שווה להיות חבר של קבע: צה"ל מוציא בשנה 27 מיליארד שקל על כוח אדם|3604546|9 ביוני 2013}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שירות בצה"ל|*]]