הצגת המקור של הדף "נתן בירנבוים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=הוגה דעות יהודי}}
{{אישיות}}

'''נתן בירנבוים''' (לעיתים: '''בירנבאום'''; ב[[גרמנית]]: '''Nathan Birnbaum'''{{כ}}; [[י' באייר]] [[ה'תרכ"ד]], [[16 במאי]] [[1864]] – [[כ"א בניסן]] [[ה'תרצ"ז]], [[2 באפריל]] [[1937]]), שנודע, בין היתר, ב[[שם עט|שם העט]] '''מתתיהו אחר''',{{הערה|על שם [[אלישע בן אבויה]]. בירנבוים הרבה להשתמש בשם עט זה, אך עשה שימוש בשמות עט נוספים, ובהם: ''Dr. N. Birner'', ''Mathias Palme'', ''Anton Skart'', ''Theodor Schwarz'' ו-''Pantarhei''.}} היה הוגה דעות [[יהודי]]. בירנבאום החל את הקריירה שלו כ[[ציוני]], לאחר מכן נעשה [[יידישיסט]] ובסופו של דבר [[חזר בתשובה]] ומונה למזכירה של [[אגודת ישראל]]. בין היתר, התפרסם כמי שטבע את המונחים [[ציונות]] ו[[אוסטיודן]].

==תולדות חייו ופועלו==
בירנבוים נולד ב[[וינה|ווינה]] [[עיר בירה|בירת]] [[אוסטריה]], למנחם-מנדל בירנבאום ומרים זלנפרוינד, אמו הייתה נכדת הרב [[אלעזר לעוו]]. בצעירותו למד בבתי ספר [[גרמניה|גרמניים]] והתרחק משמירת מצוות. בגיל חמש עשרה הוציא, מתוך תודעה [[לאומיות|לאומית]], חוברת נגד ה[[התבוללות]].

בשנת [[1881]] הצטרף לתנועת [[חובבי ציון]], ושנה לאחר מכן הקים עם [[ראובן בירר]] ו[[משה שנירר]] את "[[קדימה (אגודת סטודנטים)|אגודת קדימה]]"{{הערה|[http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Compelling+Content/Jewish+Agency+History/Subjects/Kadima.htm אגודת קדימה], באתר הסוכנות היהודית.}} – [[אגודת סטודנטים|אגודת הסטודנטים]] היהודית הראשונה באוסטריה. היה פעיל בהפצת רעיונות התחייה הלאומית ועורך העיתון היהודי הלאומי הראשון בגרמניה - "Der Colonist".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = יהויקים, דורון|שם = הציונות המרכז-אירופית מול אידיאולוגיות גרמניות בין השנים 1885–1914 : הקבלות והשפעות|מו"ל = תל-אביב : חמו"ל|שנת הוצאה = 1977|עמ = 50}}}} שמו המשני של עיתון זה היה "Magazine for the advancement of oppressed Jews" (מגזין עבור התקדמותם של יהודים מדוכאים) שעסק באפשרות התיישבות בפלשתינה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Julius H. Schoeps|שם = Pioneers of Zionism: Hess, Pinsker, Rülf: Messianism, Settlement Policy and the Israeli-Palestinian Conflict|מו"ל = Berlin : De Gruyter, 2013|שנת הוצאה = |עמ = 64}}}} בשנת [[1885]] הוציא לאור עלון שהוקדש לרעיון חיבת ציון ונקרא ב[[עברית]] '''השתחררות עצמית'''. ב-[[1 באפריל]] [[1890]] טבע בעיתונו את המונח "'''[[ציונות]]'''" ('ציוניזמוס'), לתיאור תנועת "[[חובבי ציון]]".{{הערה|{{הספרנים|נתי גבאי|הפעם הראשונה בהיסטוריה בה נעשה שימוש במילה "ציונות"|כך-נולדה-המילה-ציונות|30.03.2017}}}}

בירנבוים למד ב[[אוניברסיטת וינה]] ובשנת [[1897]] קיבל תואר [[דוקטור]] ל[[משפטים]]. באותה שנה השתתף ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] כמזכיר הראשון של [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל הציוני המצומצם]], שנוהל על ידי [[תיאודור הרצל|הרצל]], אשר אימץ את השם שקבע בירנבוים לתנועה. לבירנבוים היו חילוקי דעות עם הרצל בנוגע למטרת הציונות: לפי הרצל המגמה הייתה הגשמה לאומית, ולפי בירנבוים המגמה הייתה הבלטת חשיבותה של ה[[תרבות]] הלאומית בתנועה הציונית. בשנת [[1898]] עזב את [[התנועה הציונית]] ונעשה אחד מדובריה של "[[הלאומיות הגלותית]]". הוא העדיף פעילות מדינית בארצות הגולה לשם השגת [[אוטונומיה]] לאומית תרבותית של יהודים בארצות בהם ישבו, במקום הגשמת תוכנית [[ציונות מדינית|הציונית מדינית]].

ב-[[1907]] העמיד עצמו לבחירה במחוז [[בוצ'אץ']] ל[[פרלמנט]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]], אולם לא נבחר.

בירנבוים עסק ב[[תעמולה]] ספרותית ענפה לפרסום דעותיו. בשנת [[1908]] היה בין יוזמי "[[ועידת הסופרים היהודים]]" ב[[צ'רנוביץ]], שבה הוכרזה ה[[יידיש]] כשפה הלאומית של העם היהודי.
[[קובץ:רחוב בירנבוים בירושלים.jpg|ממוזער|רחוב בירנבוים בשכונת זיכרון משה בירושלים]]

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], הצטרף ל[[אגודת ישראל]] והיה מזכיר התנועה. הוא דרש "קידוש החיים היהודיים לשם הגשמתו של היעוד הרוחני של עם ישראל", וביקר את [[יהדות חרדית|היהדות החרדית]] שלטענתו פעלה כ"מאובנת". הוא הטיף ליסוד חבר "עולים" שדרך חייהם המוסרית תשמש מופת לאחרים ותכשיר את הקרקע לעלייה הרוחנית של העם היהודי.{{הערה|1=יוסף פונד, "המאמין האובד בין גורדי שחקים בעקבות העולים של ד"ר נתן בירנבוים", '''מורשת ישראל''', 6, מאי 2009, עמ' 126–150.}}
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] התגבש סביבו חוג של סופרים חרדיים, שכלל את [[בנימין מינץ]].{{הערה|1={{דבר||שר הדואר בנימין מינץ נפטר אחרי מחלה קשה|19610531|1}}{{דבר||המשך|19610531|16}}.}} בשנת [[1933]], עם [[עליית הנאצים לשלטון]], עזב בירנבוים את [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] והתיישב ב[[הולנד]], שם המשיך לפרסם כתבי עת ומאמרים.

בירנבוים נפטר בכ"א בניסן ה'תרצ"ז (2 באפריל 1937) ב[[סכוונינגן]] שבהולנד.

בנו האחד של בירנבוים היה ה[[צייר]], ה[[קריקטוריסט]], ה[[סופר]] וה[[משורר]] ה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטי]] אוריאל בירנבוים {{אנ|Uriel Birnbaum}} ([[1894]]–[[1956]]). בן נוסף, שלמה (סאָלאָמאָן) אשר בירנבוים, היה [[חוקר]] [[יידיש]] חשוב, שעקר מגרמניה ל[[לונדון]] בשנת 1933. בנו של שלמה אשר (ונכדו של נתן בירנבוים) הוא [[יעקב בירנבאום]] (2014-1926), אשר היה לוחם למען [[יהדות ברית המועצות|יהודי ברית המועצות]].{{הערה|1=[[יוסי קליין הלוי]], "יעקב בירנבאום והמאבק למען יהדות הדממה" ([http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17742 חלק א'], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17743 ב'], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17744 ג'], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17745 ד'], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17747 ה'], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17748 ו'], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17749 ז']), בתוך: "[[תכלת (כתב עת)|תכלת]]", ירושלים: [[מרכז שלם]].}}

==ספריו==
* {{HebrewBooks||עם ה'|34439}}
* {{HebrewBooks||כתבים נבחרים|33634}}
* {{HebrewBooks||דברי העולים|36334}}

====ספריו ביידיש====
* {{HebrewBooks||גאטס פאלק|36299}}
* {{HebrewBooks||אין גלות ביי יודען|39406}}
* {{HebrewBooks||פון אנ'אפיקורוס גיווארן א מאמין|36888}}

== ראו גם ==
* [[יידישיזם]]

==לקריאה נוספת==
* מרדכי סליפוי, '''העולה הגדול: ד"ר נתן בירנבוים, חייו ופעליו''', הוצאת פנינים, ירושלים, תשכ"ו 1966.
* יהויקים דורון, '''הגותו הציונית של נתן בירנבאום''', הספרייה הציונית, ירושלים, תשמ"ח 1988.
*[[אליעזר שביד]], '''מול "שאלות קיום היהדות": לחקר הגותו של נתן בירנבאום על הציונות''', בתוך: [[חיים אבני]], [[גדעון שמעוני]] (עורכים), '''הציונות ומתנגדיה''', ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ן 1990, עמ' 301–319.
*[[מיכאל קוהנטופף]], "נתן בירנבוים. ביוגרפיה", טיבינגן, 1990. (בגרמנית)
* [[רוברט ויסטריך|Robert S. Wistrich]], ''The Jews of Vienna in the Age of Franz Joseph'', Oxford University Press, 1989, chapter 12. The Metamorphoses of Nathan Birnbaum, pp. 381-420

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ארכיון האינטרנט
| קישור = 20080507081208/http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Education/Compelling+Content/Jewish+Agency+History/Leaders/Birnbaum+Nathen.htm
| תיאור = נתן בירנבוים, באתר הסוכנות היהודית
}}
* {{אנצ דעת|830}} עם מספר מאמרים מספרו "כתבים נבחרים".
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/natan-2.htm ד"ר נתן בירנבוים: ליום השנה השישים לפטירתו]: כולל לקט מדבריו (מתורגמים לעברית), המעיין, ניסן תשנ"ז-1997
* [[דוד ישעיהו זילברבוש]], [http://benyehuda.org/silberbusch/ishim_umeoraot.html#l מפנקס זכרונותי: נתן בירנבוים – המנהיג הראשון לציוני אוסטריה], תל אביב: ועד יובל השמונים, תרצ"ו-1936, ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* {{הארכיון הציוני|נתן בירנבאום}}
* {{חיים של אחרים|נתן בירנבוים|1 באפריל 2012|%D7%A0%D7%AA%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D}}
* {{הארץ|דוד מלמד|מי המציא את המונח "ציונות"?|1.4210836|27 ביוני 2017}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007258723205171|נתן בירנבוים (1864-1937)}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ציונות}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:בירנבוים, נתן}}
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]]
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים באוסטריה]]
[[קטגוריה:הוגי דעות יהודים]]
[[קטגוריה:יידישיזם ויידישיסטים]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:הוגי דעות שחזרו בתשובה]]
[[קטגוריה:ילידי 1864]]

[[קטגוריה:נפטרים ב-1937]]