הצגת המקור של הדף "מאיר פישלס"

רבי '''מֵאִיר פִישֶׁלְס'''{{הערה|[[שם משפחה|שמות משפחה]] נכנסו לשימוש בקרב יהודי אירופה בערך בתקופתו, הוא כונה לעיתים ר' מאיר בומסלא על שם עיר הולדתו ולפעמים ר' מאיר פישל'ס על שם אביו ר' פישל (אצל [[שי"ר]], הקדמת "ערך מלין", פראג תרי"ב, הוא מכונה "רבי מאיר פישל"). בנו הגדול, ר' [[ליב פישלס]] בחר לדבוק בכינויו של אביו, ובנו הצעיר מכונה לעיתים בשם '''פישר'''. ראו להלן: [[#משפחתו|משפחתו]].}} (~[[ה'תס"ג]], [[1713]] - [[י"ז בכסלו]] [[ה'תק"ל]], [[16 בדצמבר]] [[1769]]) היה [[רב]], [[ראש ישיבה]] ו[[דיין (הלכה)|דיין]] [[יהדות אשכנז|אשכנזי]], ר[[אב"ד]] [[פראג]] וראש הישיבה בה במשך ארבעים שנה. מכונה לעיתים '''מהר"ם [[בומסלא]]''' על שם עיר הולדתו.

==ביוגרפיה==
{{ציטוט-צף|'''שאלו לרבי מאיר פישלס, רבה של פראג:'''{{ש}}
'''ראינו עשירים מתקנאים בחכמים, וראינו חכמים מתקנאים בעשירים.'''{{ש}}
'''- מי משניהם קנאתו גדולה משל חברו?'''{{ש}}
'''החזיר רבי מאיר:'''{{ש}}
'''- ודאי קנאתם של עשירים גדולה, שהרי ראינו חכמים שנעשו עשירים ולא ראינו עשירים שנעשו חכמים...'''|[[דרויאנוב]], [[ספר הבדיחה והחידוד]]}}
נולד לרב אפרים פישל מרגליות ב[[בומסלא]] הסמוכה ל[[פראג]], ועל שמו מכונה בשם "פישלס". למד בילדותו מפי רבי שמואל קרקויער ולאחר שרבו נפטר בצעירותו היה מתלמידיו ומקורביו של רבי [[יהונתן אייבשיץ]].

הוא היה חבר בבית הדין של רבי [[יחזקאל לנדא]] רבה של העיר. כיהן כר[[אב"ד]] פראג וכראש הישיבה הגדולה בה במשך ארבעים שנה, ורבים מתלמידיו התפרסמו וכיהנו ברבנות. בין תלמידיו: רבי [[אלעזר פלקלס]] ורבי [[יעקב גינצבורג]]. לצד הרבצת תורה, עסק הרב פישלס שהיה עשיר גדול גם ב[[צדקה]]; הוא פרנס משפחות רבות ותלמידי חכמים בפראג.

רוב [[חיבור אבוד|כתביו אבדו]] בשריפה שפרצה בפראג בשנת [[1754]], חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו בספר "הסברות מהר"ם בומסלא". תלמידו רבי [[בצלאל רנשבורג]]  כתב בהקדמת ספרו "חכמת בצלאל - פתחי נדה" שהיה לפניו כתבי רבו.

נפטר ב[[י"ז בכסלו]] [[ה'תק"ל]], [[16 בדצמבר]] [[1769]]. ב[[הלוויה|הלווייתו]] [[הספד|ספד]] לו ה"נודע ביהודה" שהקריא דברים שלדבריו נמסרו לו ב[[חלום|חלומו]] בשבוע שלפני פטירת הרב פישלס, לומר בהספדו כשימות{{הערה|ההספד נדפס לראשונה בתוך {{היברובוקס|שלמה עהרלעך|'''מדרש יהונתן'''... ובסופו הספד עם חזיון נורא...|21047|בילגוריא: נ. קרוננברג, תרצ"ג. עמ' 103 ואילך|עמוד דיגיטלי=110}}. ההספד הדפס מכתב יד אחר, גם ב[[מוריה (כתב עת)|מוריה]], גיליון סב-סד, אב תשל"ה, עמ' יח ואילך בשינויים קלים.}}.

==משפחתו==
רבי מאיר פישלס נישא לייטל בת ר' משה גינזבורג. לאחר פטירתה נישא בשנית לריצ'ל בת ר' שמעון פרנקל שפירא, ראש הקהל בפראג, שהייתה אלמנת ר' ברוך שפיץ{{הערה|מגילת יוחסין למשפחת שפירא-פרענקל, מתורגמת לעברית מכתב העת מונטשריפט <!--?--> שנה 56, עמ' 335–358, בתוך קובץ '''קרן ישראל''', לונדון תש"ס, עמ' קט.}}. לאחר פטירתה נישא בשלישית לייטל לבית לייטרסדורף, אלמנת רבי [[עקיבא איגר (הראשון)|עקיבא איגר מפרשבורג]].

בניו היו רבי [[ליב פישלס]] שכיהן אחרי אביו בראשות הישיבה, ורבי משה פישר מחותנו של הרב [[שמואל לנדא]], בן [[הנודע ביהודה]], רבה של פראג. חתנו הרב ברוך בנדט דושנית, היה רבה של [[ניימכן]] שב[[הולנד]]{{הערה|להרחבה אודותיו, ראו: קינסטליכער, '''אישים בתשובות החתם סופר''', פריט תרז. בערכו של בנו הרב שלמה ממיקלוש.}}. נכדו, דוד פישל, היה גביר מנכבדי הקהילה בפראג{{הערה|מוזכר אצל [[שי"ר]], בהקדמת ספרו "ערך מלין", פראג ה'תרי"ב.}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks||'''הסברות מהר"ם בומסלא'''|8697|מהדורה מוערת, ברוקלין תשנ"ג}}
* {{אוצר החכמה||'''שו"ת וחידושי רבינו מאיר פישלס'''|147482|ירושלים: [[מכון ירושלים]], תשס"ג}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:פישלס, מאיר}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-1769]]
[[קטגוריה:ילידי 1703]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבה בוהמים]]
[[קטגוריה:פראג: רבנים]]