הצגת המקור של הדף "חומש תורה שלמה"

{{ספר
| שם = תורה שלמה
| תמונה = קובץ:שער הספר תורה שלמה.png
| כיתוב = שער החלק הראשון של תורה שלמה
| מאת = הרב [[מנחם מנדל כשר]]
| עורך = הרב [[משה שלמה כשר]], הרב אהרן גרינבאום
| הוצאה = מכון תורה שלמה
| תאריך הוצאה = [[תרפ"ז]]–[[תשמ"ד]] ([[1927]]–[[1984]])
| תאריך מהדורות נוספות=[[ה'תשנ"ב]]
| מקום הוצאה = {{דגל|המנדט הבריטי||+}}, [[ירושלים]] - {{דגל|ארצות הברית||+}}, [[ניו יורק]]
| מספר כרכים = 44 + 5 נוספים על [[כתובים]]
| הסכמות = הרבנים: [[צבי הירש שפירא]], [[משה נחום ירושלמסקי]], [[מאיר אריק]], [[אברהם יצחק הכהן קוק]], [[יוסף חיים זוננפלד]], [[מאיר דן פלוצקי]], [[אליהו קלצקין]], [[איסר זלמן מלצר]], [[יעקב משה חרל"פ]], [[יחזקאל סרנא]]
| מקורות לכתיבת הספר = [[מדרשים|מדרשי חז"ל]], [[פרשני המקרא]], [[ספר הזוהר]], ספרות ה[[גאונים]], [[משנה תורה להרמב"ם]], [[מורה נבוכים]], ספרות ה[[ראשונים]]
| היברובוקס=[https://hebrewbooks.org/51455 חלק ראשון]}}
'''תורה שלמה''' היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת ה[[חמשה חומשי תורה|חומשים]] הראשונים של התורה, שערך הרב [[מנחם מנדל כשר]], בה ליקט את כל פירושי ו[[מדרש]]י [[חז"ל]] על סדר [[פסוק]]י המקרא. המדרשים לוקטו מתוך כמאה ספרים ו[[מדרש]]ים שונים, חלקם מתוך [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] נדירים. למאמרים נוספו הערות וביאורים מאת המחבר, שהקדיש את חייו ליצירה זו, וכן מילואים הדנים בהרחבה בנושאים שונים בסוף חלק מהכרכים, ושינויי נוסחאות.

הכרך הראשון יצא לאור ב[[ירושלים]] בשנת [[ה'תרפ"ז]]. תהליך הכתיבה וההדפסה של הסדרה ארך כ-68 שנים, וחלקו האחרון נעשה לאחר פטירתו של היוזם הרב כשר. הסדרה כוללת גם ספרים נספחים כמו "אנציקלופדיית שמע ישראל", וכן נוספו על ידי משפחתו ספרי המשך על חלק מה[[חמש מגילות|מגילות]].

על סדרה זו זכה הרב כשר ב[[פרס ישראל]] לספרות תורנית בשנת [[ה'תשכ"ג]] ([[1963]]), כמו כן זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ([[1944]] ו-[[1951]]) על סדרה זו לצד ספרים נוספים שחיבר.

==מטרת הספר==
{{חלונית
| כותרת = מתוך המבוא לספר "תורה שלמה" - פרשת בראשית
| יישור = center
| תוכן = ראיתי לקרוא את שם החומש "תורה שלמה" על-פי המובא במסכת מנחות ס"ה כשר' יוחנן בן זכאי השיב לה[[מינות (יהדות)|מינים]] בדבר [[ממחרת השבת|עצרת אחר שבת]], התבטא אז בלשון זה: ולא תהא "תורה שלמה" שלנו כשיחה בטלה שלכם?, ונראה שהתכוין בלשון זה לומר שאין ה[[תורה שבכתב|תורה]] בבחינת תורה שלמה אלא בהצטרפות ה[[תורה שבעל פה]] המפרשת ומבארת את התורה שבכתב כפי המקובל במסורה, ולפיכך בנוגע אלינו, המאמינים בני מאמינים בתורה שבע"פ, אמנם יש לנו תורה שלמה לאפוקי המינים לשיטתם שאינם מחזיקים רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ, בנוגע להם אין התורה בבחינת תורה שלמה, ובאמת גם תורה שבכתב אין להם, שאין זו תורה שלמה מבלעדי התורה שבע"פ, כי התורה שבכתב לבדה היא כספר החתום. – ובהתאם לרעיון זה קראתי לחבורי הנוכחי בשם "תורה שלמה", שהשם הזה הולמו היטב, יען כי בו מתחברת ומצטרפת התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, והוא נאה לשמו ושמו נאה לו.
| מקור = {{אוצר החכמה|רבי מנחם מנדל כשר|"מבוא ל'''תורה שלמה''', חלק א' (בראשית א')|149296|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט||עמוד דיגיטלי=17}}
| מאת = 
}}
מטרת יצירת הסדרה הייתה לאסוף את כל החומר העצום המפוזר ב[[ספרות חז"ל]] ולסדרו לפי סדר התורה, ובכך למעשה לחבר את ה[[תורה שבכתב]] עם ה[[תורה שבעל פה]]. הרב כשר קרא לסדרה בשם תורה שלמה, על פי דברי התלמוד ב[[מסכת מנחות]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|סה|ב}}.}}, בהם ראה את משמעות המושג "תורה שלמה" כחיבור התורה שבכתב עם התורה שבעל פה שמבארת אותה{{הערה|1={{אוצר החכמה|[[מנחם מנדל כשר]]|"מבוא ל'''תורה שלמה''', חלק א' (בראשית א')|149296|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י"ט||עמוד דיגיטלי=17}}.}}.

המחבר קיבץ את מאמרי [[חז"ל]] מכל המדרשים, מדרשים שהוסדרו ב[[תקופת הגאונים]], מאמרים שהובאו ב[[ראשונים]] בשם חז"ל או ללא זיהוי, ספרים בעלי תוכן וסגנון מדרשי, וילקוטי מדרשים.

לשם חיבור הסדרה סייר הרב כשר גם ב[[ספרייה|ספריות]] רבות ברחבי העולם, ודלה מאמרים רבים מתוך כתבי יד.

==תוכן וסגנון==
הספר כולל את פסוקי התורה עם [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]], [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום התורה המיוחס ליונתן|תרגום יונתן]], כאשר בחלקו התחתון של העמוד מובאים מאמרי חז"ל על הפסוקים, ובשולי העמוד הערותיו של הרב כשר על המאמרים וה[[הקשר]] שבין תוכנם לפסוק. בחלק גדול מהכרכים הוסיף הרב כשר נספח בשם "מילואים" ובו הרחבה של ההערות או דיונים בנושאים הנידונים בהערות בגוף הספר, וכן מדור של שינויי נוסחאות וגרסאות ישנות - נושא בו הרבה הרב כשר לעסוק. על פי רוב המקורות מסודרים בספר באופן [[כרונולוגיה|כרונולוגי]], כך שבתחילה מובאים מקורות מה[[תלמוד]], אחריו מה[[ספרא]], מה[[ספרי]] והלאה. בחומשי [[חומש ויקרא|ויקרא]], [[חומש במדבר|במדבר]] ו[[חומש דברים|דברים]], סודרו הספרא והספרי - הבנויים על פסוקי התורה - בעמודה נפרדת.

הספרים העיקריים מהם מובאים המאמרים הם: [[משנה]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], [[תוספתא]], [[מכילתא]] ו[[מכילתא דרשב"י]], [[ספרא]], [[ספרי]], [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]], [[ספר הזוהר]], [[ילקוט שמעוני]], [[מדרש לקח טוב]], [[מדרש תהלים]], [[אבות דרבי נתן]], [[תנא דבי אליהו]], [[פסיקתא דרב כהנא]], ו[[פסיקתא רבתי]], [[פרקי דרבי אליעזר]], [[מדרש שמואל]], [[בראשית רבתי]], [[מסכת דרך ארץ]], וכן [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] רבים כגון מדרשי תימן.

לדוגמה, על הפסוק הראשון שבתורה, מובאים קרוב ל-300 מאמרים המלוקטים מלמעלה מ-30 מקורות{{ביאור|פירוט המקורות על הפסוק הראשון: מדרש אותיות הגדול, מדרש רבי עקיבא בן יוסף, [[מסכת סופרים]], [[ספר תאגי|ספר התגין]], [[תלמוד ירושלמי]], [[תלמוד בבלי]], [[מדרש רבה]], [[קהלת רבה]], [[איכה רבה]], איכה זוטא, [[אותיות דרבי עקיבא]], [[סדר אליהו רבה]], [[ספר הבהיר]], [[ספר הזוהר]], [[מדרש הנעלם]], [[מדרש הגדול]], מדרש מי השילוח, תנחומא ישן, מדרש חסר ויתר, מסורה גדולה, [[מדרש תדשא]], סדר רבא דבראשית לרבי ישמעאל כהן גדול, [[שימושא רבא]], מדרש שני כתובים, סדר ארקים בכבוד חופה, [[מדרש אגדה]], [[תיקוני הזוהר]], [[מדרש ילמדנו]], [[מכילתא]], [[ספר יצירה]], פרקי דרבי אליעזר, [[מדרש הביאור]], מדרש אלפא ביתא, [[רזיאל המלאך]], ברייתא דרבי יוסי הגלילי, [[מדרש אבכיר]].}}, וסביבם קרוב ל-300 הערות העוסקות במגוון רחב של נושאים; חלקן ארוכות ומקיפות כמו הערה אודות המנהג לכתוב שני יו"דין (יי) במקום [[יהוה]], הערה על מרכיב בריאת ה[[שמים]], הערה על מסורת ספר "הפליאה".

בספר, מרבה הרב כשר לתקוף את הספר [[תורה תמימה]], שאת מחברו (הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]]) הוא מאשים בעיוותים רבים ובידיעה לא מקיפה במדרשי חז"ל{{הערה|1=ראו למשל: {{אוצר החכמה|[[מנחם מנדל כשר]]|תורה שלמה - כרך כ"ו, צו חלק א', מילואים עמ' רפ"ז, ובהערה|149321|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב|ללא|עמוד דיגיטלי=289}}, ו{{אוצר החכמה||תורה שלמה - כרך כ"ו, צו חלק א', מילואים עמ' ש', ובהערה|149321|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב||עמוד דיגיטלי=302}}.}}.

===מבוא והקדמה===
הרב כשר ייעד לסדרה כרך [[הקדמה|מבוא]] מקיף שבו הוא רצה לבאר 13 עניינים: קדמות ה[[כתב אשורית|כתב (האשורי)]], צורת [[אלפבית עברי|אותיות האלפבית העברי]], ה[[תגים (סת"ם)|תגים]], ה[[ניקוד#הניקוד בעברית ובארמית יהודית|נקודות בעברית]], [[טעמי המקרא]], חלוקת ה[[פסוק]]ים, חלוקת ה[[פרשות השבוע|פרשות]] והסדרות, [[המסורה|המסורה הגדולה]] והקטנה, [[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן]] ו[[תרגום ירושלמי]], שאר התרגומים, דרכי הדרשות בתורה שבעל פה, מבוא על כל ספרי חז"ל לפי סדר ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. למעשה כרך זה לא יצא לאור כפי שתכנן; חלקים ממנו יצאו בכרך נפרד, וחלקים אחרים לא יצאו לפועל.

מלבד המבוא כתב הרב כשר גם הקדמה שהודפסה בחלק הראשון הכוללת סקירה על כל החיבורים של תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, החל מה[[ספרא]] ועד ה[[ילקוט שמעוני]] ודומיו. בה דחה הרב כשר את ההסברים שניתנו כביכול כל [[מדרש|דרשות חז"ל]] מיוסדים על כללי [[הלשון העברית]] (בניגוד לדעת ה[[מלבי"ם]] ועוד){{הערה|1={{אוצר החכמה||פתיחה ל'''תורה שלמה ''', כרך א' (בראשית א') בהערה ג'|149296|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' י'||עמוד דיגיטלי=9}}.}}.

חלק מהנושאים שהיו אמורים להידון במבוא יצאו לאור על ידי המחבר בכרכים בפני עצמם. למשל, כרך י"ג ל[[קידוש החודש|סוד העיבור]], כרכים כ"ד ול"ב לתרגומי התורה, וכרך כ"ט לכתב התורה ואותיותיה.

===הערות===
ההערות מיועדות בדרך כלל לביאור ה[[הקשר]] של הדרשה המובאת לפסוק עצמו, והן כוללות גם הערות על מקורותיהם של [[תרגום אונקלוס]] ו[[פירוש רש"י למקרא|פירוש רש"י]], וכן מקורות ל[[משנה תורה לרמב"ם]]. אמנם חלק גדול מההערות נוגעות לעצם המאמר, לבאר או להקשות מאמרים תמוהים, ובכך הן חורגות ממטרת הספר. בדרך כלל כאשר יש מאמר מוקשה - מביא הרב כשר את כל השיטות, ואחרי דיון ארוך ופלפול הוא מכריע או מפרש פירוש משלו. חלק מההערות גם עוסקות בהגהות ובבירור הנוסחאות, ולעיתים רבות גם בזיהוי מחברי המדרשים השונים, ובבירור מעמדם.

מקום חשוב בספר תופסים המקומות בהם הוא מציין כל מאמר שנכפל במקום אחר. הוא מציין מקורות חדשים שעדיין לא עמדו עליהם, תוך ביאור והתעכבות על השינויים בין מאמר למשנהו ומשמעותם.

===מילואים===
מדור המילואים יוחד להרחבות למדניות של נושאים שונים ומגוונים שלא נכללו במסגרת ההערות שבתחתית העמוד עצמו. הרב כשר עוסק רבות בשיטות ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] ל[[פרשנות המקרא|פירושי התורה]]. בין הנידונים במסגרת המילואים:
* שיטת חלק מהראשונים שחלקו על ה[[רמב"ם]] בנושא [[שלילת הגשמות#שלילת הגשמות ביהדות|שלילת הגשמות]], בעוד שהרמב"ם שקבע זאת כאחד מ[[עיקרי האמונה היהודית]]{{הערה|{{היברובוקס|[[מנחם מנדל כשר]]|"דברה תורה כלשון בני אדם"|51462|בתוך: '''תורה שלמה''', כרך ט"ז, עמ' רפ"ח|עמוד דיגיטלי=294}}.}}.
* בירור המחלוקת האם [[קידוש החודש|קידשו את החודש]] ב[[תקופת הבית השני]] על פי [[הלוח העברי|החשבון]] או לפי ראיית [[מולד הלבנה]].
* בירור במחלוקת [[הגר"א מווילנא|הגר"א]] ו[[בעל התניא]] בפירוש הפסוק "מלא כל הארץ כבודו"{{הערה|{{היברובוקס|מנחם מנדל כשר|"בירור בדבר מחלוקת הגר"א מווילנא ז"ל עם הגרש"ז ז"ל בעל התניא בפי' הכתוב מלא כל הארץ כבודו"|51451|בתוך: '''תורה שלמה''', חלק ח' עמ' רמ"ח|עמוד דיגיטלי=263}}.}}.

מילואים רבים עוסקים בנושאים אזוטריים, ופעמים שהמחבר גם נדרש למאמרים מחקריים או נוגע בנושאים נפיצים כמו התאמתם של מדרשי חז"ל ל[[אבולוציה]]{{הערה|1={{אוצר החכמה|הרב [[מנחם מנדל כשר]]|"תורה שלמה", חלק א', בראשית א' ה', בסוף הערה תכ"ב|149296|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב, עמ' פ"ז||עמוד דיגיטלי=111}}.}}. מלבד פירושי התורה המקובלים ב[[ארון הספרים היהודי]], הרב כשר מרבה לדון גם בפירושי ה[[קראים]] לתורה, ובסתירתם{{הערה|ראו למשל: {{היברובוקס|מנחם מנדל כשר|"על דבר פירושי הקראים המובאים באבן עזרא"|51451| בתוך: '''תורה שלמה''', חלק ח', עמ' רנ"ד|עמוד דיגיטלי=269}}.}}, וכן ב[[הספרים החיצוניים|ספרים חיצוניים]] כמו כתבי [[פילון האלכסנדרוני]], או [[פילוסוף|פילוסופים]] אחרים מ[[העת העתיקה]].

פעמים רבות הוא מרחיב במיוחד גם בדיונים הלכתיים - תלמודיים, ובפרט ב[[פרשת בא]] - בה הוא מרחיב מאוד בהלכות ה[[פסח]] ובהלכות [[תפילין]]. בניגוד לדעה הרווחת, טוען הרב כשר כי [[תרגומי התנ"ך|תרגומי התורה]] קודמים ל[[תקופת התנאים]] ומקורן של מחלוקות רבות בין התנאים הם מהתרגומים{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יונה עמנואל]]|תורה שלמה כרך כה - תרגומי התורה|100024|בתוך: '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''', ט"ו [ג] (ירושלים תשל"ה), עמ' 70||עמוד דיגיטלי=218}}.}}

לדוגמה, החלק הראשון הכולל מילואים, הוא חלק שמיני על [[פרשת שמות]], והוא כולל 19 מאמרים בנושאים הבאים:
{{טורים|תוכן=
* שמות [[חמשה חומשי תורה|חומשי התורה]]
* גרסה חדשה ב[[משנה]] [[מסכת שבועות]]
* על אי שינוי הלבוש ב[[מצרים]]
* [[פרדס (יהדות)#פשט, רמז, דרש, סוד|רמז]]ים בתורה על מאורעות העתידים להתרחש
* תאריך התרחשותה של [[יציאת מצרים]]
* ראיה לדברי ה[[רמב"ם]] בהלכות עבדים
* שמות נרדפים ל[[מיילדת]]
* פירוש למאמר תמוה ב[[הגדה של פסח]]
* אודות אמו של [[משה]]
* השמטות ב[[תלמוד בבלי]] [[כתב יד מינכן 95]]
* שגיאה שנפלה ב[[ילקוט ראובני]]
* פירוש ב[[משנה]] [[מסכת עבודה זרה]]
* אודות שבת סדורה מ[[ששת ימי בראשית]]
* פירוש במדרש על פי [[פיוט]]י [[יניי]]
* בירור במחלוקת ה[[גר"א]] ורבי [[שניאור זלמן מלאדי]]
* [[עבודת המקדש|עבודות]] שביצעו ה[[כהן|כהנים]] וה[[לוי (יהדות)|לוי]]ים [[רגליים יחפות|יחפים]] ב[[בית המקדש]]
* פירושי ה[[קראים]] המובאים ב[[אבן עזרא]]
* [[טומאת מצורע]] בזמן הזה
* מנהג [[ברית מילה]] בסכין ולא במספריים.
}}

==הדפסה==
[[קובץ:Saba Kasher2.jpeg|ממוזער|מחבר סדרת הספרים "תורה שלמה" - רבי מנחם מנדל כשר]]
כבר בשנת [[תרע"ב]] יצר המחבר ב[[פולין]] דוגמה של הספר על הפסוק הראשון של התורה, ושלח אותה למספר רבנים. הוא קיבל [[הסכמה|הסכמות]] מרבי [[צבי הירש שפירא]], רבי [[משה נחום ירושלמסקי]] ורבי [[מאיר אריק]].

בשנת [[ה'תרפ"ד]] ([[1924]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בשליחות [[חסידות גור|האדמו"ר מגור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הקים את [[ישיבת שפת אמת]] ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה התקופה החל ביישום מפעל "תורה שלמה", ואת הכרך הראשון הוציא לאור ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ז]]. כרך זה כולל את תחילת [[פרשת בראשית]] עד [[ויכולו]]. בין המסכימים היו הרבנים [[אברהם יצחק קוק]], [[יוסף חיים זוננפלד]], [[מאיר דן פלוצקי]], [[איסר זלמן מלצר]] ו[[יעקב משה חרל"פ]]. בכרך זה הרבה המחבר להביא מ[[ספר הזוהר]] וספרי [[קבלה]] גם במקומות שאלו אינם נוגעים ישירות בפשט הפסוק; מגמה שהשתנתה לאחר מכן בחלקים הבאים{{הערה|1={{אוצר החכמה|[[מנחם מנדל כשר]], '''תורה שלמה'''|כרך מ' (פרשת קורח), הקדמה, עמ' ג'|149335|ירושלים תרפ"ז-תשנ"ב||עמוד דיגיטלי=14}}.}}.

כדי לקדם את המשך הסדרה, פרש הרב כשר מראשות [[ישיבת שפת אמת]] ו[[הגירה לארצות הברית|היגר]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ה'תרפ"ט]] שם המשיך בהוצאת הספר לאור. מהחלק השני והלאה שיצא לאור בשנת ה'תרפ"ט החל להשתמש גם במדרשי תימן שהיו אז עדיין ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]]. עד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], יצאו לאור שבעת החלקים הראשונים. החלק הראשון בו נכלל קונטרס מילואים, הוא חלק ח' על [[פרשת שמות]] שנדפס ב[[ניו יורק]] [[ה'תש"ד]] בבית הדפוס של [[האחים שולזינגר]] ב[[ניו יורק]]. מחלק זה ואילך יצאו לאור כל החלקים על בסיס כזה, וחלקם של המילואים הלך וגדל. מחלק כ' ואילך חזרה ההדפסה ל[[ירושלים]], עם עלייתו של הרב כשר לארץ ישראל.

==המשתתפים בעריכה==
30 החלקים הראשונים יצאו לאור על ידי הרב כשר שהשתתף באופן פעיל בעריכה. בשמונת החלקים שאחריהם - מפרשיות [[תזריע]] ו[[פרשת מצורע|מצורע]] ואילך - כבר הזדקן הרב כשר, וההערות והביאורים התמעטו והתקצרו מאוד. הכרך האחרון שיצא לאור בחייו, בשנת [[תשמ"ג]], היה כרך ל"ח על [[פרשת בהעלותך]]. בנו רבי [[משה שלמה כשר]] וחתנו הרב אהרן גרינבאום שהיו מעורבים במפעל נפטרו באותה התקופה, והמשך ההוצאה לאור נעשתה על ידי נכדיו שמחה בלכרוביץ ואפרים גרינבאום. הכרך האחרון וה-44 במספר, על פרשיות [[מטות]] [[מסעי]], יצא לאור ב[[תשרי]] [[תשנ"ה]], כתשע שנים לאחר פטירת הרב כשר.

בין חברי המערכת היו הרב [[מאיר דוד בן-שם]], הרב [[אביגדור אריאלי]] (נכדו של הרב [[יצחק אריאלי]] ואביו של [[קובי אריאלי]]), הרב [[יצחק רצאבי]] - מרבני [[יהדות תימן|העדה התימנית]] בישראל שהופקד בעיקר על התרגומים, ו[[חסידות קומרנה#בני רבי חיים יעקב|רבי יצחק שלמה סאפרין]].

==ספרים נספחים==
בשנת [[תש"ם]] הוציא הרב כשר לאור ספר המשך בשם "אנציקלופדיה שמע ישראל" המהווה ליקוט דומה על הפסוק [[שמע ישראל]] לבדו, מכיוון שעל [[חומש דברים]] לא הוציא לאור את הסדרה. בסופו ישנם 16 מאמרי מילואים.

מלבד זאת יצאו לאור גם תורה שלמה על [[מגילת אסתר]], [[מגילת שיר השירים]] ו[[מגילת רות]], אחרי פטירתו של הרב כשר.

==הערכה וביקורת==
לרוב, מציינים המבקרים את היצירה לשבח תוך ציון הערותיו של המחבר כבנויים ב[[היגיון]] ובחשיבה ישרה (חלק מהמבקרים אף הגדירו זאת כ"[[שיטה מדעית]] בלימוד"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב ע. פרייד|'היצירה התורנית הענקית של הרב מ. כשר'|19236|בתוך: '''[[הפרדס]]''' - שנה כ"ו, חוברת ד', עמ' 30, ניו יורק טבת תשנ"ב||עמוד דיגיטלי=250}}.}}), אך לדברי המבקרים, לא אחת גולשות ההערות גם לפלפול תלמודי מצוי הנותן בהם טעם לפגם.

הרב [[שלמה יוסף זוין]], ייחס חשיבות רבה לכינוס המדרשים, מהם נדירים, מלאכה שהוא מציין שנדרשת לה קבוצה שלמה של [[תלמידי חכמים]]. עם זאת ציין כי לעיתים הערותיו של המחבר ארוכות מדי, אלא שהסכים כי לרוב היא "מלאכה הצריכה לגוף הספר". ביקורת נוספת על האריכות שבהערות מתח הרב זוין בנוגע להערות המחבר על השינויים בין מאמרי חז"ל שזהים זה לזה, עליהם מרבה הרב כשר להעיר גם במקרה של שינויים קלים בלבד כמו שינויי ניסוח{{הערה|1={{אוצר החכמה|שלמה יוסף זוין|סופרים וספרים - חלק ג' עמ 285|105430|תל אביב תשי"ט||עמוד דיגיטלי=278}}.}}.

סדרת "תורה שלמה" תפסה מקום מכובד בשדה המחקר התורני, ומחברים רבים אחריה הסתייעו בעבודה המקיפה, בהם: פירוש "רש"י השלם" בהוצאת [[מכון אריאל]], ו[[האנציקלופדיה התלמודית]] בעשרות רבות של מקומות.

הסדרה זכתה להערכה מצד רבנים רבים בעולם היהודי, בלט בהם הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] שעודד את ההדפסה{{הערה|1={{אוצר החכמה|רבי מנחם מענדל שניאורסון|'''ליקוטי שיחות''' - ל"ה (בראשית)|26172|ניו יורק תשס"ד, עמ' 342||עמוד דיגיטלי=356}}.}}, ובשיחה לחסידיו אף הציע את הספר ככלי עזר להבנת פרשיות [[תרומה]], [[תצוה]], ו[[כי תשא]], העוסקות בכלי המקדש וקשות להבנה{{הערה|1={{אוצר החכמה|רבי מנחם מנדל שניאורסון|'''ספר השיחות''' - תשמ"ט חלק א'|26599|ניו יורק תשס"ג, עמ' 252||עמוד דיגיטלי=262}}.}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{מעריב|[[יהושע ביצור]]|'''חתני פרס ישראל לשנת תשכ"ג''': הרב מנחם מנדל כשר (ספרות רבנית) '''30 עמוד על מלה אחת'''|19630428|61}}
*{{אוצר החכמה|הרב [[שלמה יוסף זוין]]|"תורה שלמה"|105430| בתוך: '''סופרים וספרים''', חלק ג', עמ' 285, תל אביב תשי"ט||עמוד דיגיטלי=278}}
*{{אוצר החכמה|[[רבי מרדכי גיפטר]]|"חומש תורה שלמה"|51460|בתוך: [[קובץ תורני]] '''[[תלפיות (רבעון)|תלפיות]]''' - ב' [א-ב], ניו יורק תש"ה, עמ' 272||עמוד דיגיטלי=274}}
*{{אוצר החכמה|[[יונה עמנואל]]|"תורה שלמה כרך כה - תרגומי התורה"|100024|בתוך: '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''' ט"ו [ג] (ירושלים תשל"ה), עמ' 70||עמוד דיגיטלי=218}}
*{{אוצר החכמה|הרב ע. פרייד|"היצירה התורנית הענקית של הרב מ. כשר"|19236|בתוך: '''[[הפרדס]]''' - שנה כ"ו, חוברת ד', עמ' 30, ניו יורק טבת תשנ"ב||עמוד דיגיטלי=250}}
*{{אוצר החכמה|הרב ש. אהרנזון|"ספר "תורה שלמה""|19237|בתוך: '''[[הפרדס]]''' - שנה כ"ט, חוברת ז', עמ' 25, ניו יורק ניסן תשט"ו||עמוד דיגיטלי=397}}
*{{אוצר החכמה|אהרן גרינבאום|"ספר תורה שלמה כשיטת לימוד"|108076|בתוך: '''[[מוריה (כתב עת)]]''', קמ"ט-ק"נ (שנה י"ג ה-ו) עמ' ק"ב, ירושלים תשמ"ד||עמוד דיגיטלי=103}}.
*{{אוצר החכמה||"חומש תורה שלמה"|160810|בתוך: '''[[ההד]]''', שנה כ"ה, גליון ו', ירושלים תש"י, עמ' ל"א||עמוד דיגיטלי=32}}.
*{{אוצר החכמה||"התרגום הירושלמי השלם לתורה כרך כ"ד של תורה שלמה"|16812|[[כתב עת]] '''שנה בשנה''', הוצאה לאור: [[היכל שלמה]], ירושלים תשל"ו, עמ' 372||עמוד דיגיטלי=363}}.
* {{OCLC}}

===סדרת תורה שלמה===
* [https://mg.alhatorah.org/Dual/Torah_Shelemah/Bereshit תורה שלמה על ספר בראשית], באתר [[על התורה]]
{{ניווט
|כותרת=לפתיחת הקישורים המפורטים לכל חלק, הקישו "הצגה" משמאל
|רקע=white
|צבע=black
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|רוחב=100%
|יישור=
|יישור טקסט=ימין
|תמונה=
|תוכן=סדרת ספרי "תורה שלמה"
{{טורים|תוכן=
;על חומשי בראשית, שמות, ויקרא, במדבר:
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק א' (בראשית א')|51455|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ב' (בראשית ב', נח)|51452|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ג' 1 (לך לך)|51453|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ג' 2 (וירא)|51454|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ד' (חיי שרה, תולדות)|51484|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ה' (ויצא, וישלח)|51481|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ו' (וישב, מקץ)|51482|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ז' (ויגש, ויחי)|51483|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ח' (שמות)|51451|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ט' (וארא)|51448|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלקים י-י"א (בא א')|51449|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק י"ב (בא ב')|51450|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק י"ג (סוד העבור)|4158|ניו יורק תש"י}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק י"ד (בשלח)|51460|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ט"ו (יתרו א')|51461|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ט"ז (יתרו ב')|51462|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק י"ז (משפטים א')|51490|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק י"ח (משפטים ב')|51487|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק י"ט (משפטים ג')|51488|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ' (תרומה, תצוה)|51489|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"א (כי תשא א')|51494|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ב (כי תשא ב')|51491|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ג (ויקהל, פקודי)|51492|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ד (תרגומי התורה א')|51493|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ה (ויקרא א')|51459|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ו (ויקרא ב', צו א')|51456|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ז (צו ב')|51457|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ח (שמיני)|51458|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק כ"ט (כתב התורה ואותיותיה)|51444|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל' (תזריע, מצורע)|51445|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"א (אחרי מות)|51446|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ב (קדושים)|51447|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ג (אמור)|51466|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ד (בהר, בחקותי)|51464|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ה (תרגומי התורה ב')|51465|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ו (במדבר, נשא א')|51470|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ז (נשא ב')|51467|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ח (בהעלותך)|51468|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק ל"ט (שלח)|51469|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק מ' (קרח)|51443|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק מ"א (חקת)|51441|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק מ"ב (בלק)|51442|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק מ"ג (פנחס)|51486|ירושלים תשנ"ב}}.
*{{HebrewBooks||'''תורה שלמה''' חלק מ"ד (מטות מסעי)|51485|ירושלים תשנ"ה}}.
;נספחים:
*{{אוצר החכמה||'''שמע ישראל'''|150127|ירושלים תש"מ||עמוד דיגיטלי=1}}.
*{{אוצר החכמה||'''תורה שלמה''' - על מגילת רות|150139|ירושלים תשנ"ט}}.
*{{אוצר החכמה||'''תורה שלמה''' - על מגילת שיר השירים|600034|ירושלים תשע"א}}.
*{{אוצר החכמה||'''תורה שלמה''' - על מגילת אסתר|150138|ירושלים תשנ"ד}}.
}}
}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סדרות ספרים בעברית]]
[[קטגוריה:ספרים המכילים ספרות חז"לית]]
[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]
[[קטגוריה:מהדורות של התנ"ך]]
[[קטגוריה:תורה ומדע]]
[[קטגוריה:פירושי התנ"ך]]
[[קטגוריה:התנ"ך בישראל]]