סמואל הנטינגטון (פוליטיקאי מקונטיקט)
 | |||||||
| דיוקן של סמואל הנטינגטון, צייר צ'ארלס וילסון פיל | |||||||
| לידה |
16 ביולי 1731 וינדהם, קולוניית קונטיקט, אמריקה הבריטית (כיום סקוטלנד, קונטיקט) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1796 (בגיל 64) נוריץ', קונטיקט, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הישן בנורוויצ'טאון, נוריץ' | ||||||
| מפלגה | המפלגה הפדרליסטית | ||||||
| בת זוג | מרתה דבושן | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה | Samuel Huntington Signature.svg | ||||||
סמואל הנטינגטון (16 ביולי 1731 – 5 בינואר 1796) היה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, משפטן, שופט, מדינאי ופטריוט בתקופת המהפכה האמריקאית.[1] כחבר בקונגרס הקונטיננטלי היה בין החותמים על הצהרת העצמאות של ארצות הברית ועל תקנות הקונפדרציה (אנ'). שימש כנשיא הקונגרס הקונטיננטלי (אנ') בין השנים 1779–1781, כנשיא ארצות הברית בקונגרס שהתאסף בשנת 1781, כנשיא בית המשפט העליון של קונטיקט בשנים 1784–1785, וכמושל קונטיקט ה-18 משנת 1786 ועד למותו. הוא היה המושל האמריקני הראשון שנפטר במהלך כהונתו.
חיים מוקדמים והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמואל הנטינגטון נולד ב-16 ביולי 1731 לנתניאל ומהיטבל הנטינגטון בוינדהם (אנ'), מושבת קונטיקט.[2] הוא היה הרביעי מתוך עשרה ילדים, בן ראשון לאחר שלוש בנות. הנטינגטון למד בבית ספר מקומי, אך את עיקר השכלתו רכש בעצמו מספרים בספריית הכומר אבנעזר דבושן ומספרים שהשאיל מעורכי דין מקומיים.[2]
בשנת 1754 התקבל ללשכת עורכי הדין ועבר לנוריץ', שם החל לעסוק בעריכת דין.[3]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האספה של קונטיקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תקופת שירות קצרה כראש מועצה מקומית, החל הנטינגטון את הקריירה הפוליטית שלו באופן משמעותי בשנת 1764, כאשר נוריץ' שלחה אותו כאחד מנציגיה לבית התחתון של האספה הכללית של קונטיקט, שם כיהן עד 1774. בשנת 1775 נבחר לבית העליון, מועצת המושל, שם כיהן עד 1784.[4]בנוסף לשירותו במוסדות החקיקה, מונה בשנת 1768 לתפקיד "עורך הדין של המלך" בקונטיקט, ובשנת 1773 מונה לבית המשפט העליון של המושבה, שנקרא אז בית המשפט העליון לטעויות. הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון בין השנים 1784 ל-1787. [4][5]
המהפכה האמריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנטינגטון היה מבקר חריף של חוקי הכפייה שהעביר הפרלמנט הבריטי. באוקטובר 1775 נבחר כנציג באספה השנייה של הקונגרס הקונטיננטלי בפילדלפיה. בינואר 1776 הצטרף לרוג'ר שרמן ולאוליבר וולקוט כחלק מנציגות קונטיקט.[6] הוא הצביע בעד וחתם על הצהרת העצמאות של ארצות הברית ועל תקנות הקונפדרציה. במהלך כהונתו בקונגרס סבל ממחלת אבעבועות שחורות.[4]
נשיא הקונגרס הקונטיננטלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שלא היה ידוע בזכות השכלה רחבה או נאומים מבריקים, עבודתו הקשה והמתמדת ואופיו הרגוע והעקבי זיכו את הנטינגטון בכבוד מצד עמיתיו הצירים. כתוצאה מכך, כאשר ג'ון ג'יי עזב כדי לכהן כשגריר ארצות הברית לספרד, נבחר הנטינגטון להחליפו כנשיא הקונגרס הקונטיננטלי ב-28 בספטמבר 1779, מה שמסביר מדוע הוא נחשב לעיתים כנשיא הראשון. תפקיד נשיא הקונגרס היה בעיקר טקסי וללא סמכות ממשית, אך התפקיד דרש מהנטינגטון לטפל בכמות רבה של תכתובות ולחתום על מסמכים רשמיים.[7] בזמן כהונתו כנשיא, הקדיש הנטינגטון את זמנו לעידוד המדינות ובתי המחוקקים שלהן לתמוך בגיוסים של חיילים, אספקה וכספים הדרושים למלחמת העצמאות של ארצות הברית. במהלך כהונתו אושררו תקנות הקונפדרציה.[6]
הנטינגטון כיהן כנשיא הקונגרס עד ה-9 ביולי 1781, כאשר מצבו הבריאותי אילץ אותו להתפטר ולחזור לקונטיקט. בשנת 1782 מינתה אותו קונטיקט שוב כציר, אך בריאותו וחובותיו השיפוטיות מנעו ממנו לקבל את המינוי. הוא חזר לקונגרס כציר למושב של שנת 1783, כדי לחזות בהצלחת המהפכה שהתגלמה בחוזה פריז. באותה שנה נבחר גם כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית.[8][9]
מושל קונטיקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1785 בנה הנטינגטון את בית האחוזה שלו סמוך לכיכר המרכזית בנורוויצ'טאון, קונטיקט, בכתובת שהיא כיום רחוב מזרח טאון 34 והמיקום הנוכחי של המטה של "United and Community Family Services, Inc". באותה שנה נבחר לתפקיד סגן מושל קונטיקט, וכיהן לצד המושל מת'יו גריזוולד.בשנת 1786 הפך למושל.[6] הוא נותר בתפקידו בבית המשפט העליון במהלך כהונתו כסגן מושל, אך ויתר על משרה זו עם היבחרו למושל.[5]
בשנת כהונתו הראשונה כמושל, כחזרה על מאמציו בקונגרס, תיווך את הסכם הרטפורד(אנ'), שפתר את תביעות הקרקע המערביות בין ניו יורק למסצ'וסטס. בשנת 1787 הביע תמיכה בתקנות צפון-מערב (Northwest Ordinance), שסיים את פתרון הבעיות הללו ברמה הלאומית.[10] בשנת 1788 עמד בראש ועידת קונטיקט שהתכנסה לאשרר את חוקת ארצות הברית. בשנים מאוחרות יותר היה עד לתהליך המעבר של קונטיקט למדינה בארצות הברית. הוא פתר את סוגיית קביעת הרטפורד כבירת מדינה קבועה והשגיח על בניית בית המחוקקים של המדינה.[11]
הוא קיבל שני קולות אלקטורליים בבחירות הנשיאותיות הראשונות של ארצות הברית.
הוא שב לכהן כחבר בבית המשפט העליון של קונטיקט בשנים 1794 ועד מותו.[8]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמואל הנטינגטון נישא למרתה דוושן בשנת 1761, והם נותרו יחד עד מותה בשנת 1794. לזוג לא נולדו ילדים, אך כאשר אחיו של סמואל, הכומר ג'וזף הנטינגטון, נפטר, הם אימצו את אחיינם ואחייניתם, סמואל הנטינגטון ג'וניור ופרנסס (פאני) הנטינגטון, וגידלו אותם כילדיהם. ביתם של סמואל ומרתה נודע כחם ומלא חיים, ומשמש מוקד למפגשים צעירים ולמוזיקה. אף על פי שהיה דמות בולטת בזמנו, סמואל הנטינגטון מעולם לא היה בעל עבדים.[9]
סמואל ומרתה השקיעו רבות בחינוך ובטיפוח של אחייניהם, שהפכו לדמויות מוערכות בקהילה. בנוסף, ביתם שימש גם כמקום מחסה עבור קרובי משפחה נוספים שנזקקו לעזרה, כמו אחיה הצעיר של מרתה, מייסון קוגסוול, לאחר שהתייתם מאמו. הקשרים המשפחתיים האמיצים היו חלק משמעותי מחייו של סמואל, והם ביטאו את ערכיו המוסריים והאישיים.[11]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנטינגטון נפטר במהלך כהונתו בביתו שבנורוויץ' ב-5 בינואר 1796.[10] קברו, שעבר שיקום נרחב בשנת 2003, וממוקם בבית העלמין הישן של נורוויצ'טאון, מאחורי בית האחוזה שלו. במהלך הפרויקט הוצאו שרידיהם של סמואל ואשתו מרתה מקברם, ולאחר מכן הובאו למנוחות מחדש בטקס רשמי שנערך ב-23 בנובמבר 2003.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר הנטינגטון(אנ'), שהוקמה בשנת 1789, נקראה על שמו של סמואל הנטינגטון, אך שמה שונה מאוחר יותר לשלטון בשנת 1919 כאשר אוחדה עם שלטון והפכה לעיר אחת.[11] מחוז הנטינגטון באינדיאנה(אנ') נקרא גם הוא על שמו.[12] העיירה הקטנה הנטינגטון מילס(אנ') בצפון-מזרח פנסילבניה קרויה גם היא על שמו של סמואל הנטינגטון.
בית הולדתו של סמואל נבנה על ידי אביו, נתניאל, בסביבות 1732 ועדיין עומד על תילו. האזור נמצא כיום בתחומי העיר סקוטלנד, קונטיקט. בשנת 1994 נרכש הבית והאדמות שסביבו על ידי קרן היסטורית מקומית. בית הולדתו של סמואל הנטינגטון(אנ') הוכרז כאתר היסטורי לאומי(אנ').
אחיינו ובנו המאומץ סמואל ה. הנטינגטון עבר לאזור אוהיו, שבו סייע הנטינגטון לפתח את ההתיישבות, ולימים הפך למושל השלישי של המדינה.
מכיוון שהנטינגטון היה נשיא הקונגרס הקונטיננטלי השני בזמן שאושררו תקנות הקונפדרציה, ישנם ביוגרפים וקבוצות אזרחיות מסוימות הרואים בו את נשיא ארצות הברית הראשון.[13][14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הבית ההיסטורי של סמואל הנטינגטון
- סמואל הנטינגטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bernstein, Richard B. (2009). "Appendix: The Founding Fathers, A Partial List". The Founding Fathers Reconsidered. New York: Oxford University Press. pp. 176–180. ISBN 978-0199832576.
- ^ 1 2 Samuel Huntington's Birth Date - New Evidence Revealed, huntingtonhomestead.org
- ^ Samuel Huntington | Descendants of the Signers of the Declaration of Independence (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 Gilbert M. Cuthbertson. "Huntington, Samuel", American National Biography Online, February 2000.
- ^ Day, Thomas (1809). Reports of cases argued and determined in the Supreme Court of Errors of the state of Connecticut. Hudson and Goodwin. p. viii.
- ^ 1 2 3 Museum Support, Governor of Connecticut, 1786-1796, Museum of Connecticut History, 2015-08-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jillson, Calvin C.; Wilson, Rick K. (1994). Congressional Dynamics: Structure, Coordination, and Choice in the First American Congress, 1774–1789. Stanford: Stanford University Press. pp. 76–80. ISBN 0-8047-2293-5.
- ^ https://search.amphilsoc.org/memhist/search?creator=samuel%20huntington;smode=advanced
- ^ Samuel Huntington | Revolutionary War, Continental Congress, Governor | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ Northwest Ordinance (1787), National Archives, 2021-05-17 (באנגלית)
- ^ 1 2 Museum Support, Governor of Connecticut, 1786-1796, Museum of Connecticut History, 2015-08-14 (באנגלית אמריקאית)
