אלכסנדר רוזנפלד

אלכסנדר רוזנפלד (ז' באדר תרנ"ו 21 בפברואר 1896 - כ"ו באלול תש"ן 16 בספטמבר 1990)^[1] היה פעיל ציוני, ממייסדי ברית עברית עולמית ומנהלה במשך שנים רבות. במסגרת פעילותו ביקר לאורך עשרות שנים בקהילות יהודית רבות ברחבי העולם: במזרח התיכון, באירופה המערבית, בדרום אפריקה, בדרום אמריקה ובארצות הברית, וזכה לכינוי "השגריר העברי הנודד".^[2]

ביוגרפיה

רוזנפלד נולד בברודי (אז, בגליציה המזרחית), בז' אדר תרנ"ו (21.2.1896). אימו רבקה הייתה בת למשפחת באב"ד, צאצאית של הרב יוסף באב"ד מחבר המנחת חינוך.^[3] הוא למד בחינוך מסורתי ובחינוך כללי בגימנסיה בברודי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב שהייתה אז בשטח הכיבוש הרוסי ועם שחרור העיר התגייס לצבא האוסטרי והשתתף בחזית אלבניה עד שביתת הנשק. אחרי המלחמה המשיך ללימודים גבוהים בווינה, וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וינה על דיסרטציה שנקראה "הערות לבעיית העבודה" בשנת 1922.^[3]

לאחר סיום לימודיו, עבד שנה אחת כמורה להיסטוריה ולשפה הגרמנית בגימנסיה בפוניביז', ואחר כך כמורה בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. בשנת 1924 הוזמן על ידי משה שוובה לגימנסיה העברית בקובנה. במקביל לעבודת ההוראה, היה פעיל ציוני בתנועת מכבי העולמית וחבר הוועד המרכזי של קרן קיימת לישראל בליטא.^[4]

בשנת 1929 עבר לברלין, והיה שותף לארגון המכביה, כינוס של ארגוני מכבי מכל הארצות, ולהכנת הכנסייה העברית בברלין שבה הוקמה ברית עברית עולמית. בכנס היסוד של ברית עברית עולמית הרצה על חשיבות העבודה עם הנוער.^[5] בשנת 1932, לאחר שהחלים מפציעה קשה שנגרמה לו על ידי פורעים נאצים בראש השנה של שנת 1931, נשלח לארצות הברית. מטרת המסע הייתה לגייס תמיכת בתנועת מכבי העולמית ובברית עברית עולמית.^[6] ב־1935, לאחר מותו של ביאליק, קיבל עליו את ניהול הארגון ברית עברית עולמית, שמרכזו כבר היה אז בארץ ישראל.^[7] במסגרת ההכנות למכביה ביקר רוזנפלד בקהילות יהודיות ברחבי העולם,^[8] והמשיך לעשות זאת כמנהל ברית עברית עולמית. סייע לו בעבודה בברית נתן גורן, שערך את כתב העת של התנועה- "עם וספר".

בשנים 1937-1939 ביקר בארצות אירופה, ובשנת 1939 ביקר במצרים.^[9] ביקורו במצרים סימן את הפניית תשומת הלב של ברית עברית עולמית לעשייה רבת שנים עבור יהודי ארצות האסלאם, שבה סייע לו אברהם אלמליח.^[10] בשנת 1945 ביקר בדמשק ובחלב, ובשנת 1950 ביקר בתוניסיה. בשנת 1946 ביקר בדרום אמריקה, ושב וביקר שם בשנות השישים.

ב-1950 ביקר באתיופיה כדי לבדוק את מצב בתי הספר של בית ישראל, בתיאום עם שני שליחים נוספים מהסוכנות היהודית חיים גרינברג ראש מחלקת תרבות וחינוך והרב זאב גולד ראש המחלקה לתרבות וחינוך תורני.^[11]

בשנים 1952-1954 שהה בדרום אמריקה בשליחות האוניברסיטה העברית, כדי לגייס עבורה כספים.^[12]

בשנת 1956 סיים את תפקידו בברית עברית עולמית.^[13] היו שטענו שהעובדה שלא היה חבר מפא"י גרמה לכך.^[14]

רוזנפלד לא נישא ולא היו לו ילדים. בשנת 1964 מסר את ארכיון "ברית עברית עולמית" ואת ארכיונו האישי לידי הארכיון הציוני.^[15]

רוזנפלד נפטר בכ"ו באלול תש"ן, ונקבר בבית הקברות קריית שאול.

מספריו

תרבות וחינוך במערב אירופה: (רשמי בקור), תל אביב: הברית העברית העולמית, תש"ח.
משליחות בתפוצות הגולה, תל אביב: הברית העברית העולמית, תש"ז 1947.

לקריאה נוספת

דוד תדהר (עורך), "אלכסנדר רוזנפלד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1408
השגריר העברי הנודד, בעריכת יוסף קלוזנר, אריה טרטקובר, איזיק רמבה, תל אביב 1957.
במצוות שליחות: פרשת חייו ופועלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, בעריכת יצחק איזנברג, הוצאת מלוא 1975.

הערות שוליים

^ מנחם זהרי, ד"ר אלכסנדר רוזנפלד ז"ל, עם וספר חוברת ו, תשנ"א, 1990/1991, עמ' 150-151
^ ר.ח., השגריר העברי הנודד, הצופה 9 באוגוסט 1957, עמ' 5
^ ¹ ² חביב כנען, מול נוף הילדות, במצוות שליחות: פרשת חייו ופועלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 15-52
^ ראובן רובנישטיין, במערכותיה של יהדות ליטא, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 29-45
^ צבי רודי, תקופת ברלין, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 72-75
^ פ. לנדר, בארצות הברית, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 76-79
^ אהרן עבר הדני, במצוות שליחות, במצוות שליחות: פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 90
^ אהרן עבר הדני, במצוות שליחות, במצוות שליחות, פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 78
^ אהרן עבר הדני, במצוות שליחות, במצוות שליחות: פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 98-107
^ אברהם אלמליח, בארצות המזרח וצפון אפריקה, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 167-199
^ יצחק אחי-אפרים, מסע אל הפלשים, במצוות שליחות: פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, עמ' 149-160
^ א. קלינגהופר, בשליחות האוניברסיטה העברית, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 240-243
^ סופר "חרות" בירושלים, "טיהור" ב"ברית העברית העולמית", חרות, 2 בפברואר 1956, עמ' 4
^ כן, המרכז החקלאי השאילהו ל"ברית העברית העולמית", חרות, 10 באפריל 1960, עמ' 2
^ ללא שם הכותב, בית עברית עולמית, הבוקר, 19 באוקטובר 1964, עמ' 6

[1] מנחם זהרי, ד"ר אלכסנדר רוזנפלד ז"ל, עם וספר חוברת ו, תשנ"א, 1990/1991, עמ' 150-151

[2] ר.ח., השגריר העברי הנודד, הצופה 9 באוגוסט 1957, עמ' 5

[:0-3] ¹ ² חביב כנען, מול נוף הילדות, במצוות שליחות: פרשת חייו ופועלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 15-52

[4] ראובן רובנישטיין, במערכותיה של יהדות ליטא, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 29-45

[5] צבי רודי, תקופת ברלין, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 72-75

[6] פ. לנדר, בארצות הברית, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 76-79

[7] אהרן עבר הדני, במצוות שליחות, במצוות שליחות: פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 90

[8] אהרן עבר הדני, במצוות שליחות, במצוות שליחות, פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 78

[9] אהרן עבר הדני, במצוות שליחות, במצוות שליחות: פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, 1975, עמ' 98-107

[10] אברהם אלמליח, בארצות המזרח וצפון אפריקה, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 167-199

[11] יצחק אחי-אפרים, מסע אל הפלשים, במצוות שליחות: פרשת חייו ופעלו של ד"ר אלכסנדר רוזנפלד, עמ' 149-160

[12] א. קלינגהופר, בשליחות האוניברסיטה העברית, השגריר העברי הנודד, 1957, עמ' 240-243

[13] סופר "חרות" בירושלים, "טיהור" ב"ברית העברית העולמית", חרות, 2 בפברואר 1956, עמ' 4

[14] כן, המרכז החקלאי השאילהו ל"ברית העברית העולמית", חרות, 10 באפריל 1960, עמ' 2

[15] ללא שם הכותב, בית עברית עולמית, הבוקר, 19 באוקטובר 1964, עמ' 6

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]