2:22 (סרט, 2017)
2:22 הוא מותחן מסתורין ספקולטיבי אמריקאי-אוסטרלי משנת 2017, שעלילתו מתרחשת בעיר ניו יורק ועוסקת בהשפעת מפת הכוכבים על צירופי מקרים וגורל. בתפקידים הראשיים משחקים מיכיל האוסמן, טרסה פאלמר וסאם ריד. ביים הבמאי האוסטרלי פול קארי, ואת התסריט כתבו טוד סטיין ונייתן פארקר. הפיקו: פול קארי, ביל מקאניק, סטיב הוטנסקי, ג'קי או'סאליבן, ג'ודי מאטרסון וגארט קלהר.
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
פול קארי  |
|---|---|
| הופק בידי |
פול קארי ביל מקאניק סטיב הוטנסקי ג'קי או'סאליבן ג'ודי מאטרסון גארט קלהר |
| תסריט | טוד סטיין, נייתן פארקר |
| עריכה | שון לאהיף, גארי וודיארד |
| שחקנים ראשיים |
מיכיל האוסמן טרסה פאלמר סאם ריד |
| מוזיקה | ליסה ג'רארד, ג'יימס אור |
| צילום |
דייוויד אגבי |
| מדינה |
 ארצות הברית אוסטרליה |
| חברת הפקה |
Lightstream Pictures Walk To Walk Entertainment Wild Eddie Production Ingenious Productions 2929 |
| חברה מפיצה |
Lightstream Pictures Screen Australia Magnet Releasing Magnolia Pictures |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 30 ביוני 2017 |
| משך הקרנה |
98 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | מתח, מסתורין, דרמה, ספקולטיבי |
| הכנסות | $4,604,523[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 222film |
| פרסים |
עיצוב תפאורה הטוב ביותר (גילדת מעצבי ההפקה האוסטרלית, 2017) |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט הופץ רשמית ב-30 ביוני 2017 לצפייה ביתית, ובאותה שנה זכה בפרס מטעם גילדת מעצבי ההפקה האוסטרלית עבור עיצוב התפאורה הטוב ביותר בקולנוע.
עלילה
עריכהדילן ברנסון הוא פקח טיסה בנמל התעופה JFK, בעל כישרון לזהות דפוסים אלגוריתמיים וכך למצוא סדר באירועים כאוטיים. בבוקר ה-3 באפריל 2016 דילן מתעורר מחלום על רצח שמתרחש בתחנת גרנד סנטרל. בחלומו, בשעה 2:20 אחר הצהריים נכנס לתחנה גבר חמוש באקדח ומתקרב לאשה הרה שממתינה מתחת לשעון התחנה, כשרמקול מודיע על יציאת הרכבת למילהרסט. בעל האקדח חולף ליד איש עסקים הקורא עיתון ובני-זוג מבוגרים שמתחבקים, קבוצת ילדים עוברת ואחד מהם שומט כדור. גבר אחר, העומד ליד דלפק המודיעין, שולף אקדח גם הוא, מגונן על האשה ההרה, ושני הגברים עומדים זה מול זה באקדחים שלופים. בשעה 2:22 מגיעים שוטרים ונשמעות יריות.
כשדילן קם משנתו, בטלוויזיה מדווחים שבמהלך שבועיים ייראה בשמיים אורה של סופרנובה שהכחידה את הכוכב "האמיל", 30 שנה אחרי שהתרחשה (1986). האירוע ישפיע על כדור הארץ ותושביו. דילן נוסע לעבודתו במסלול קבוע, דרך תחנת "גרנד סנטרל". בתום יום העבודה, דילן וחבריו חוגגים בבר את יום הולדתו ה-30, אף שזה יחול רק בעוד שבועיים, משום שהוא לא מרבה לצאת. חברתו לשעבר, סנדי, נותנת לו במתנה שני כרטיסים להופעת בלט אווירי, ומאחלת לו שיימצא בת-זוג.
במהלך העבודה ב-9 באפריל, בשעה 2:22 בדיוק, מסנוור את דילן אירוע שמימי מסתורי, הוא מאבד ריכוז, וכמעט נגרמת תאונה בין שני מטוסים שהיו באחריותו. דילן מונע את התאונה ברגע האחרון בעזרת נתוני גאומטריה חישובית, אך מושעה מעבודתו עד תום החקירה. מאותו יום, בכל יום באותה שעה, צירופי נסיבות שונים מביאים את דילן אל ה"גרנד סנטרל", שם הוא רואה את אותם האירועים מהחלום: על מפת גלגל המזלות המצוירת על התקרה מתבהר סימן מזל טלה, ואז: איש עסקים קורא עיתון, זוג מבוגר נפגש בנשיקה, קבוצת ילדי בית ספר שאחד מהם שומט כדור, אישה הרה ממתינה מתחת לשעון, הודעה על יציאת הרכבת למילהרסט, ובשעה 2:22 מתרחש פיצוץ כלשהו.
ב-11 באפריל דילן מגיע להופעת הבלט שבמהלכה הוא פוגש אשה צעירה בשם שרה, ולשניהם יש תחושת היכרות מהעבר אף שהם זרים זה לזה. שרה עובדת כאוצרת בגלריה של הווארד פייס (מיטשל בוטל) בעיר, ודילן מספר לה שיש לו רישיון טייס אך הוא פוחד לטוס. כשהוא מספר שכמעט גרם לתאונה בין שני מטוסים, מתברר שהיא הייתה על אחד מהם. למחרת ההופעה דילן נקרא אל "גרנד סנטרל", לקבל ארנק שאיבד ברכבת. הוא לוקח את הארנק, הולך אל הגלריה של שרה ומזמין אותה לצאת. היא מספרת שבהיותה ילדה חלמה להיות רקדנית, אבל קרעה רצועות בברך במהלך תרגול ונאלצה לוותר. את הערב הם מסיימים במיטתה. בבוקר, שרה מגלה לדילן שהאמן שמציג בגלריה, ג'ונאס אדמן, היה בן זוגה שגם יצר את התליון שהיא עונדת, כמתנת יום הולדת. מתברר ששרה ודילן נולדו באותו תאריך, 18 באפריל 1986, ויהיו בני 30 בשבוע הבא. ברחוב מתרחשת תאונת דרכים, ודילן אומר שזה היום השלישי ברציפות שבו יש תאונה באותה שעה.
בעוד שרה הולכת לגלריה להכין את התצוגה של ג'ונאס, דילן נוסע במונית לביתו. הנהג מחליט לפתע לשנות את נתיב הנסיעה, וסמוך ל"גרנד סנטרל" המונית מעורבת בתאונה. דילן נחלץ בפצעים בלבד ובתחושה שעיתוי התאונה איננו מקרי. הוא בא אל שרה המטפלת בפצעיו, וחולק איתה את תחושותיו לגבי דפוס האירועים בטרמינל. למחרת הוא מתחיל לערוך רשימות של אירועים שקורים סביבו משעות הבוקר, לכאורה יומיומיים ונטולי הקשר, אך דילן מזהה מחזוריות קבועה שמתרחשת בביתו וברחוב, ומגיעה לשיאה בשעה 2:22 ב"גרנד סנטרל".
ביום שישי בערב (15 באפריל) דילן הולך לפתיחת המיצג של ג'ונאס, שבמרכזו הולוגרמה של ה"גרנד סנטרל". לתדהמתו, במיצג נראה אותו רצף אירועים מוכר. הוא מתנפל על ג'ונאס בהתקף פרנויה, ושרה מפרידה ביניהם. סמואל, בעל גלריה אחרת, משוכנע שתגרת הידיים הייתה חלק מהמיצג, ואומר שבגלריה שלו מוצגת פרשנות אחרת לזירת הרצח. איש לא מבין את כוונתו. דילן חוזר לדירתו ומוצא באקראי חבילה ישנה מוסתרת ובה דרכון על שם ג'ייק רדמונד שנולד ב-18 באפריל 1956, ואסופת מכתבי אהבה ששלחה לג'ייק אשה בשם אוולין מילס. למחרת הוא בא לגלריה השנייה ורואה מיצג שמושאו פרשת רצח כפול אמיתי שהתרחש ב"גרנד סנטרל" ביום שבו הוא נולד: ג'ייק רדמונד נכנס לתחנה, בהתקף קנאה רצח ביריות אקדח את הזמרת אוולין מילס שהייתה בהיריון, וגבר נוסף שהיה בחברתה, בלש המשטרה נואה מרקס, ונורה על ידי שוטרים.
דילן הולך לכתובת שממנה נשלחו המכתבים, שם מתגוררת אחותה של אוולין, קאתרין, המספרת לו שאוולין האמינה שג'ייק היה אהבת חייה, והם אף חלקו יום הולדת משותף. נואה מרקס היה אדם אלים, והוא שכנע את אוולין לעזוב את ג'ייק ולבוא איתו לביתו במילהרסט, בטענה שג'ייק הוא פושע ופסיכופת מסוכן, וג'ייק העדיף לרצוח אותה מאשר לוותר עליה. לקאתרין נותרו מאחותה תליון זהה לזה ששרה עונדת, ומכתבים שג'ייק שלח לאוולין. דילן חוזר הביתה ומוצא חפיפה בין תמונות מנח הגופות בזירת הרצח באפריל 1986, זוויות המטוסים מה"כמעט תאונה", ומפת מזל טלה. כעת הוא מבין שיש קשר בין כל האירועים, ומשאיר לשרה הודעה שעליהם לשוחח. בינתיים בגלריה, שרה מספרת לג'ונאס את מה שדילן אמר לה על דפוס ההתרחשויות בטרמינל, אך ג'ונאס מבטל את הדברים בלגלוג.
דילן מגיע לטרמינל ומבקש כרטיס לרכבת למילהרסט שיוצאת בשעה 2:22, אך הקופאי עונה שהקו חדל לפעול לפני 30 שנה, ואפשר לנסוע דרך פוקיפסי. דילן חוזר הביתה ושרה מגיעה. הוא מסביר לה שדפוס האירועים מלפני 30 שנה, שבסופו נהרגו ג'ייק ואוולין, חוזר על עצמו, ושניהם, דילן ושרה, הם גלגוליהם של ג'ייק ואוולין, במכתבים כתוב סיפורם-הם, ושניהם ימותו ביום הולדתם, מחר. הוא דורש לנתק את הקשר ביניהם כדי להימנע מאירועי המחר, ומסלק אותה. שרה באה מלאת ספקות אל ג'ונאס שמסביר לה שדילן לא שולט בעצמו והיא בסכנה. לכן, ג'ונאס רוצה להרחיק אותה מניו יורק לכמה ימים, לטובתה.
ב-18 באפריל, ג'ונאס ושרה נוסעים במונית לשדה התעופה, בדרכם למילהרסט. דילן בביתו, תופס פתאום שהוא חזה את יום מותו שלו. הוא יוצא בבהילות כדי להקדים את דפוס האירועים ולהציל את שרה, והתרחשויות ברחוב מובילות אותו ללופט של ג'ונאס. הוא פורץ פנימה ומוצא קופסה ריקה של אקדח, מבין שג'ונאס הוא גלגולו של נואה מרקס ומתכוון לרצוח את שרה, ורץ אל ה"גרנד סנטרל". בינתיים, ג'ונאס מקבל מסרון שהטיסה בוטלה, ומורה לנהג המונית לנסוע ל"גרנד סנטרל". בעוד שרה ממתינה, ג'ונאס מבקש לקנות כרטיסים למילהרסט, והקופאי עונה תשובה זהה לזו שקיבל דילן. ברחוב, שוטרים מעכבים את דילן בגלל התנהגותו הפרועה, הוא בורח ומתנהל מרדף. כעת גם שרה רואה את האירועים המחזוריים שדילן תיאר, ומבינה שהיא האישה ההרה שמתחת לשעון. ג'ונאס פונה אליה בשם "אוולין", והיא נבהלת ודוחה אותו. דילן נכנס לתחנה וקורא בשמה של שרה. ג'ונאס, מטורף מקנאה, שולף אקדח ויורה לעבר שרה, אך דילן מספיק לגונן עליה בגופו ונפגע מהירייה. השוטרים שרדפו אחרי דילן יורים בג'ונאס כשהשעון מראה 2:22, כפי שדילן כבר ידע לחזות מראש. דילן מתמוטט, אך מתאושש ב-2:23 ומבין שג'ייק רדמונד לא רצח את אוולין ונואה באפריל 1986, אלא נואה רצח אותה מתוך קנאה, ושוטרים הרגו את ג'ייק והפלילו אותו כדי לחפות על נואה כאחד משלהם.
בסצנת הסיום, דילן ושרה הם הורים לתינוק שזה עתה נולד, ודילן החל לעבוד כטייס, אחרי שהצליח להפר את מחזוריות האירועים.
ליהוק
עריכה| שחקנים | דמויות |
|---|---|
| מיכיל האוסמן | דילן ברנסון, פקח טיסה |
| טרסה פאלמר | שרה, אוצרת בגלריה |
| סאם ריד | ג'ונאס אדמן, אמן ובן-זוגה לשעבר של שרה |
| מייב דרמודי | סנדי, חברתו לשעבר של דילן, פקחית טיסה |
| ריצ'רד דייוויס (אנ') | אינקי, פקח טיסה וחברו הטוב של דילן |
| ג'ון ווטרס (אנ') | ביל, הממונה על דילן במגדל הפיקוח |
| סימון קסל (אנ') | סרינה, מנהלת בשדה התעופה שהשעתה את דילן |
| מיטשל בוטל (אנ') | הווארד פייס, בעל גלריה, מעסיקה של שרה |
| רמי היאי (אנ') | בני, עובד בגלריה |
| בארי קווין (אנ') | סמואל קיפר, סוחר אומנות ובעל גלריה |
| ג'סיקה קלארק | אוולין מילס, הייתה זמרת ובת-זוגו של ג'ייק רדמונד, נרצחה ב-1986 |
| ג'ק אליס | נואה מרקס, בלש משטרה, רצח את אוולין ונהרג בידי שוטרים |
| דנקן ראג | ג'ייק רדמונד, נהרג בידי שוטרים בתקרית ב-1986, אחרי מותו הופלל ברצח אוולין |
| קרי ארמסטרונג (אנ') | קאתרין מילס, אחותה של אוולין |
| ננסי דניס | רג'ינה ג'ונס, עובדת דלפק המודיעין ב"גרנד סנטרל" |
| מייקל-אנטוני טיילור | קופאי כרטיסים ב"גרנד סנטרל" |
| שאמיר בירג'ס | נהג מונית |
הפקה
עריכהבתחילה, טוד סטיין כתב את עלילת הסרט כמותחן מדע בדיוני, ובשנת 2011 נמסר שארמי האמר יגלם את דמותו של דילן ברנסון. אולם הליהוק, כמו התסריט, עבר תהפוכות, בשנת 2014 לוהק בנג'מין ווקר לתפקיד, ושנה אחר כך נמסר התפקיד סופית למיכיל האוסמן[2]. הצילומים התחילו באוקטובר 2014, והסתיימו בפברואר 2015[3].
עיקר הסרט צולם באוסטרליה, וסצנות וצילומים משלימים נעשו בעיר ניו יורק[3]. אתרי הצילום היו באזור סידני, כולל אולפני "פוקס" (אנ') ופרבר "מור פארק" (אנ'), שם נעשו צילומי חוץ במקומות המדמים אתרים במנהטן. כך למשל, הסצנה שבה שרה ודילן יושבים על ספסל בסנטרל פארק, צולמה למעשה בשדרה המרכזית ב"הייד פארק" של סידני (אנ'), ובסצנה שבה דילן רץ כביכול בשדרת פארק לעבר גרנד סנטרל, הרחוב מישורי, בעוד שדרת פארק יורדת בשיפוע כלפי רחוב 42, ואחת המכוניות חונה נגד כיוון התנועה הנהוג בחלק הרלוונטי של שדרת פארק[4]. הסצנות המתרחשות בגלריה של הווארד פייס, צולמו בגלריית Henoch ברחוב 25 מערב במנהטן[4][5][6].
הפצה
עריכההסרט הופץ לצפייה על פי דרישה באמצעות שירותי הזרמת מדיה ב-30 ביוני 2017, והוקרן לשבוע בכורה (עד 6 ביולי) בארצות הברית בבית קולנוע אחד בלבד[7][8].
ביקורות
עריכהבאתר דירוג הביקורות Rotten Tomatoes קיבל הסרט 22% דעות חיוביות, עם דירוג ממוצע של 3.2 מתוך 10, בשקלול תשע ביקורות[9].
בביקורתו על הסרט, ניק אלן כתב שזהו סרט מיוגע עם דמויות גמלוניות, ובחלוף מחציתו, הסיבה לצפות עד הסוף היא כדי לראות אם הוא מתקבל על הדעת. אלן טוען שהרעיון של דברים המתנהלים לפי דפוס מחזורי יכול להיות מעניין, אבל במקום זאת, העלילה מתפתחת לסיפור אהבה כמו בדרמות רומנטיות. לדעתו, ההסתכלות של הבמאי על הסרט נאה, אך הוא לא הצליח להפוך את הפוטנציאל לעלילה שובת-לב[10].
אדוארד דאגלס סבור שהסרט ראוי לצפייה אם לא מתייחסים אליו ברצינות רבה מדי, וגם אם הוא לא הדוגמה הטובה ביותר לסוגת המדע הבדיוני, צופים המתעניינים ברעיונות מדע בדיוני מטופשים, יכולים ליהנות ממנו. האוסמן הוא שחקן נמרץ, וגם אם הוא לוקה בכריזמה, הוא נושא את הסרט על כתפיו ללא מאמץ וגורם לצופה להתעניין בתהליך שעובר דילן. פאלמר מוכיחה שהיא שחקנית עם איכויות דרמטיות, ואילו קארי, לדעת דאגלס, מוכיח שהוא קולנוען מוכשר המסוגל ליצור סרט מחוכם בהפקה צנועה[11].
פרסים ומועמדויות
עריכה"2:22" זכה בפרס גילדת מעצבי ההפקה האוסטרלית לשנת 2017 עבור עיצוב התפאורה הטוב ביותר בסרט עלילתי (ניקי גרדינר), וכן קיבל שתי מועמדויות[12]:
- פרס "סאטורן" לגרסת צפייה ביתית (DVD, Blu-ray) הטובה ביותר לשנת 2018 (חברת ההפצה Magnolia)[13].
- הפסקול הטוב ביותר בסרט קולנוע לשנת 2017 מטעם המועצה האוסטרלית לזכויות יוצרים (ג'יימס אור וליסה ג'רארד)[14].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של 2:22
2:22, ברשת החברתית פייסבוק
"2:22", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"2:22", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"2:22", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"2:22", באתר Metacritic (באנגלית)- "2:22", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"2:22", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- 2:22, תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- 2:22 באתר חברת Lightstream Entertainment (באנגלית)
"2:22", קדימון הסרט באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ 2:22 (2017), The Numbers, Retrieved June 28, 2020
- ^ "2:22 (2017)". CULTURE CRYPT (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-09-04.
- ^ 1 2 2:22 (2017), נבדק ב-2018-09-04
- ^ 1 2 2:22 (2017), otsoNY, Retrieved March 22, 2019
- ^ Google Maps: Report Inappropriate Image, www.google.com
- ^ Gallery Henoch - Chelsea - New York, NY, Yelp (באנגלית)
- ^ Tasha Robinson, In this harrowing exclusive clip from 2:22, precognition and air travel don’t mix well, The Verge, June 30, 2017
- ^ Kevin Lally, Weekend Actuals: ‘Despicable Me 3’ Earns $72.4/99.0M, Breaks 7-Year Record for Highest Theater Count; ‘Baby Driver’ Revs To $20.5/29.9M; ‘The House’ Falls w/ $8.7/11.9M, Boxoffice Pro, July 2, 2017
- ^ 2:22 (באנגלית), נבדק ב-2018-09-04
- ^ Nick Alen, 2:22, Roger Ebert, June 30, 207
- ^ Edward Douglas, Film Review: 2:22, Film Journal, June 29, 2017 (ארכיון)
- ^ 2:22, נבדק ב-2018-09-05
- ^ Dave McNary, ‘Black Panther,’ ‘Walking Dead’ Rule Saturn Awards Nominations, Variety, March 15, 2018
- ^ APRA AMCOS, Feature Film Score of the Year, apraamcos.com.au (ארכיון)