1969 בישראל

1969 בישראל הייתה השנה שבה חגגה מדינת ישראל 21 שנים.

«««  1968 1967 1966	דגל ישראל	1969 בישראל	»»» 1970 1971 1972
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1969 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1969

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל השלוש עשרה עד 26 בפברואר – לוי אשכול, הארבע עשרה – יגאל אלון עד 17 במרץ, החמש עשרה – גולדה מאיר
• יושב ראש הכנסת הכנסת השישית עד 17 בנובמבר – קדיש לוז, הכנסת השביעית – ראובן ברקת
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – חיים בר-לב
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

גולדה מאיר מתמנה לכהונת ראש ממשלת ישראל

ב-26 בפברואר נפטר ראש הממשלה, לוי אשכול. מיד לאחר פטירתו ממונה יגאל אלון לראש הממשלה בפועל וב-17 במרץ ממונה גולדה מאיר לתפקיד ומציגה את ממשלת ישראל הארבע עשרה בפני הכנסת. מאיר הופכת בכך לאישה הראשונה, והיחידה עד עתה, המכהנת בתפקיד זה בישראל (והשלישית בעולם כולו).

ב-28 באוקטובר נערכו הבחירות לכנסת השביעית, בהן הגיע המערך להישגים הטובים ביותר מבחינתו, למעט מערכת בחירות אחת. בבחירות אלו התמודד דוד בן-גוריון במסגרת רשימה עצמאית, "הרשימה הממלכתית", הזוכה לארבעה מנדטים. ב-15 בדצמבר הציגה מאיר את ממשלתה השנייה (החמש עשרה במנין הממשלות) בפני הכנסת.

המצב הביטחוני מוסיף לעמוד בראש סדר היום הציבורי, בעיקר לאור פריצתה (8 במרץ) של מלחמת ההתשה. בתוך כך, מתבלטים ניסיונות תיווך בינלאומיים. ב-9 בדצמבר הציג מזכיר המדינה האמריקני, ויליאם רוג'רס, את יזמת השלום שלו למזרח התיכון. תוכנית רוג'רס (הראשונה).

ב-21 באוגוסט מנסה צעיר אוסטרלי מעורער בנפשו להצית את מסגד אל-אקצא. מוחלט להקים את ועדת זוסמן לבדיקת האירוע.

צבא וביטחון

• 1 בינואר – הותקפה לראשונה קריית שמונה במטח קטיושות. היישוב לא היה ערוך למתקפה והמקלטים לא היו כשירים. במתקפה נהרגו שני אזרחים ונפצעו עשרות.
• 3 בפברואר – יאסר ערפאת נבחר ליושב ראש הוועד הפועל של אש"ף, (ובכך לראש אש"ף) תפקיד בו החזיק עד למותו.
• 12 בפברואר – נמצא בחוף הים ליד רפיח מצוף הצוללת דקר. מציאתו לא סייעה בפתרון שאלת היעלמותה.
• 18 בפברואר – תקיפת מטוס אל על בציריך - מאבטח המטוס מרדכי רחמים סיכל את המתקפה, שבה נפצעו שניים ואחד מת מפצעיו וכן נהרג אחד המחבלים.
• 21 בפברואר – פיגוע בסניף 'שופרסל' ברח' אגרון ירושלים - 2 הרוגים ו-9 פצועים מפיצוץ מטען חבלה.
• 6 במרץ – פיגוע בקפיטרייה של הספרייה הלאומית בגבעת רם בירושלים - 29 פצועים מפיצוץ מטען חבלה.
• 8 במרץ נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הודיע על ביטול הפסקת האש בין ישראל ומצרים. מועד זה נחשב למועד פריצתה הרשמי (מבחינת ישראל) של מלחמת ההתשה.
• 8 באפריל – לעבר העיר אילת נורה מטח רקטות קטיושה מהעיר עקבה שבירדן. שמונה אזרחים ישראלים נפצעו. בתגובה הפגיז צה"ל מטרות בעקבה.
• 17 ביוני מטוסי מיראז', שהיו במשימת צילום מעל קהיר, ביצעו שלא במתכוון בום על קולי וגרמו לנזק למבנים ולניפוץ שמשות באזורי המגורים.
• 1 ביולי – מבצע בוסתן 25א - פשיטה של שלושה כוחות צנחנים של צה"ל, מוטסים במסוקי סופר פרלון, על נקודות משמר מצריות בכביש ראס זעפרנה שבמצרים.
• 8 ביולי – בסדרה מתמשכת של קרבות אוויר הופלו 7 מטוסי מיג סוריים.
• 10 ביולי – כוח קומנדו מצרי תקף את ה'מעוז' הדרומי ביותר ב'קו בר לב', הרג שישה חיילי צה"ל ושבה חייל נוסף (החייל שנפל בשבי נפטר מפצעיו כמה שעות מאוחר יותר).
• 20 ביולי – פשיטה של צה"ל על האי גרין
• 8 בספטמבר – מבצע אסקורט ומבצע רביב: צה"ל מטביע שתי טרפדות מצריות במפרץ סואץ, ומבצע פשיטה משוריינת במערב המפרץ, למצרים כמאה הרוגים
• 11 בספטמבר – 11 מטוסים מצריים ומטוס ישראלי מופלים בסדרה של קרבות אוויר.
• 22 באוקטובר – 23 באוקטובר - במתקפת הטרור בחיפה נרצחו 2 יהודים ונפצעו 23 במספר פיצוצי מטעני חבלה בבתי מגורים ברחבי העיר.
• 3 בדצמבר – מבצע פלצור לכיבוש ג'בל רוס (הר דב)
• 24 בדצמבר – בערב חג המולד הוברחו ספינות טילים שנרכשו על ידי ישראל שממשלת צרפת מנעה מסירתם. בעקבות הפרשה שנודעה כ"פרשת ספינות שרבורג", גורש מצרפת, בדצמבר 1969, ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בפריז, מרדכי לימון (מוקה לימון).
• 26 בדצמבר – מבצע תרנגול 53 - כוחות צה"ל משתלטים על תחנת מכ"ם מצרית ומביאים את המתקן לישראל.

כלכלה

החל מ-1969 הוכנסה בהדרגה למחזור סדרת שטרות כסף שבהם דמויות אישים (איינשטיין, ביאליק, ויצמן והרצל) ולראשונה הונפק שטר של מאה ל"י (עד אז היה שטר בן חמישים ל"י הגדול ביותר).

• מוקמת "המועצה הישראלית לצרכנות"
• מסתיימת בניית קו צינור אילת-אשקלון, ומתחילה הזרמת נפט איראני דרכו
• מוקמת חברת תדיראן טלקום

חברה ותרבות

החפירות למרגלות קשת רובינסון, 1969

חינוך ומדע

• מוקמת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• זאב לב ואחרים מקימים את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (שיקרא אחר כך "מכון לב", וכיום נקרא "המרכז האקדמי לב")
• מוקם מכון המחקר יד יצחק בן-צבי מתוקף חוק
• מוקם המכון האוניברסיטאי לטכנולוגיה בחולון

תרבות

• מוזיקה ישראלית: אריק איינשטיין מאמץ את הצ'רצ'ילים כלהקת הליווי הקבועה שלו, ובכך תורם משמעותית לקידום סוגת הרוק בישראל ומקליט עימם את תקליטו פוזי. הלהקה גם מוציאה את אלבום הבכורה שלה, "צ'רצ'ילים". בפסטיבל הזמר נוחל איינשטיין אכזבה, כששירו "פראג" מגיע למקום השביעי בלבד. במקום הראשון בפסטיבל, המשודר לראשונה בטלוויזיה, זוכה השיר "בלדה לחובש" בביצוע יהורם גאון. גאון זוכה גם במקום השני עם "עץ האלון", מוציא בשנה זו שלושה אוספים (רומנסרו ושירי שבת), אלבום מקורי ("איפה את אהובה") ומופיע בסרט "מצור". שיר השנה במצעד השנתי הוא "על כפיו יביא" של רבקה זהר, שזוכה גם בתואר "זמרת השנה". זמר השנה הוא אבי טולדנו.

הדי מלחמת ההתשה במוזיקה הפופולרית: להקת הנח"ל יוצאת בתוכניתה "היאחזות הנחל בסיני", עם הסולנית מירי אלוני, ובין היתר מבצעת את שיר לשלום; להקת גייסות השריון מבצעת את השיר "אחי הצעיר יהודה", המוקדש לזכרו של יהודה וינר, שנפל במלחמה; להקת פיקוד מרכז יוצאת עם תוכניתה "רד אלינו לבקעה"

חוה אלברשטיין מוציאה את תקליטה "מארגאריטקעלעך"; שלישיית השלושרים (חנן יובל, שלום חנוך ובני אמדורסקי) מוציאים תקליט עם הלהיטים "מי מפחד מגברת לוין", "לילי שלי", "צרות טובות", "האוהבים את האביב" ואחרים. לראשונה נערך פסטיבל הזמר החסידי. יגאל בשן זוכה בפרס כינור דוד. שולה חן מוציאה את תקליט הבכורה שלה, "שלכם שולה חן" עם להיטים כמו "בוא הביתה" ו"אוריה"; גם אילנית מוציאה אלבום בכורה, "עמיחי בגבול ירדן ", המוקדש לשירי ילדים.

בתחום המוזיקה הקלאסית, מוקמת "שלישיית יובל", אחת ההרכבים הקאמריים הידועים בעולם.

• קולנוע: יוצא לאקרנים הסרט "תעלת בלאומילך", הנחשב בעיני רבים ל"קלאסיקה ישראלית"; הסרט הישראלי (בבימוי האיטלקי ג'ילברטו טופאנו) מצור מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. ז'ק קתמור מפיק את סרטו האוונגרדי "מקרה אישה". סרטים נוספים: "חמישה ימים בסיני", "מרגו שלי" (מנחם גולן), "42:6" (של דוד פרלוב, ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן-גוריון), המלחמה לאחר המלחמה
• תיאטרון: נסגר תיאטרון האהל. עולה לראשונה המחזמר בוסתן ספרדי, על פי יצחק נבון; הקברט הסאטירי השני של חנוך לוין קטשופ מוצג ב"מרתף הקברט הסאטירי"; ההצגה צץ וצצה עם פזמונים של נתן אלתרמן מוצגת בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל)שמעלה גם את התוכנית הרביעית של הגשש החיוור "קנטטה לשווארמה".
• ספרות: יהודית הנדל מפרסמת את "החצר של מומו הגדולה"; אסתר שטרייט-וורצל מפרסמת את "אורי".
• תקשורת: הטלוויזיה הישראלית הצעירה מעוררת שערורייה, כאשר מוחלט לעבור לשידורים מלאים במהלך כל השבוע, כולל יום שבת. בטלוויזיה מופקות התוכניות לול; "להיטון" מתחיל לצאת לאור, במתכונת דו-שבועית.
• בין חתני וכלות פרס ישראל: יובל נאמן, יוסף קאפח (ספרות תורנית), יהושע פראוור (מדעי הרוח), שמעון פינקל (תיאטרון)

ספורט

לאחר שניצחה פעמיים את נבחרתה של ניו זילנד, פעם את נבחרת אוסטרליה וסיימה בתיקו 1-1 בסידני (שער יתרון של מוטל'ה שפיגלר) מעפילה נבחרת ישראל בכדורגל למונדיאל במקסיקו בפעם היחידה בתולדותיה.

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1969)

• 2 בפברואר – דנה אינטרנשיונל, זמרת ישראלית. זוכת אירוויזיון 1998
• 20 ביוני – יובל סמו, קומיקאי, שחקן וסטנדאפיסט ישראלי
• 23 ביוני – אחינועם ניני, זמרת, מלחינה ופעילת שמאל ישראלית
• 28 ביוני – איילת זורר, שחקנית ודוגמנית ישראלית
• 2 ביולי – שלום אסייג, סטנדאפיסט, קומיקאי ושחקן טלוויזיה, תיאטרון וקולנוע ישראל
• 17 בספטמבר – קובי אוז, זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי, סופר, שדרן רדיו ומפיק מוזיקלי ישראלי
• 29 בספטמבר – עודד מנשה, מנחה טלוויזיה, מדבב, בדרן ושחקן ישראלי

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1969)

לוי אשכול

אבא חושי

• 26 בפברואר – לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל השלישי (נולד ב-1895)
• 1 במרץ – דוד ליבוביץ, נשק של ארגון ההגנה, מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה (נולד ב-1904)
• 22 במרץ – שושנה פרסיץ, אשת ציבור ישראלית, חברת כנסת מטעם סיעת הציונים הכלליים וכלת פרס ישראל בחינוך (נולד ב-1892)
• 24 במרץ – אבא חושי, פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1898)
• 28 במרץ – אריה לוין, רב, כונה אבי האסירים או רב האסירים (נולד ב-1885)
• 12 ביוני – ערי ז'בוטינסקי, עסקן ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית ומתמטיקאי ישראלי, בנו של זאב ז'בוטינסקי (נולד ב-1910)
• 5 ביולי – יונה שטנצל, רב, מייסד לימוד המשנה היומית ולימוד ההלכה יומית (נולד ב-1904)
• 2 בספטמבר – עמוס דה-שליט, פיזיקאי (נולד ב-1926)
• 3 בספטמבר – יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז' (נולד ב-1886)
• 7 בנובמבר – יהודה בורלא, סופר ישראלי (נולד ב-1886)
• 13 בנובמבר – אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן (נולד ב-1886)
• יהודה צבי ברנדויין, רב ומקובל (נולד ב-1903)
• יחיאל מוהר, פזמונאי ומשורר ישראלי (נולד ב-1921)
• מרדכי מנו, מחלוצי הספנות העברית והכלכלה הישראלית (נולד ב-1923)
• יצחק עבאדי, מורה, עיתונאי, עסקן וסופר (נולד ב-1898)
• דוד שאלתיאל, ממפקדי הש"י, אלוף בצה"ל ושגריר (נולד ב-1903)
• משה שרמן, ממייסדי ההסתדרות הרפואית בישראל ונשיאה הראשון (נולד ב-1881)

קישורים חיצוניים

• ״1969: עולם משתנה״ - פרק על האירועים המדיניים הגדולים ב־1969 בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי