שפתניים

השִׂפְתָנִיִּים (שם מדעי: Lamiaceae Martinov, שם נרדף: Labiatae) היא משפחת צמחים המקיפה עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בני שיח או שיחים מאוחי עלי כותרת ומכילים על פי רוב שמנים ריחניים. המשפחה משויכת לסדרת הצינוראים (Lamiales Bromhead). במשפחה נמנים 269 סוגים ו-8,135 מינים, שנפוצים בכל העולם, במיוחד באזורים ממוזגים וסובטרופיים. אך, רובם גדלים באזור הים התיכון, באסיה המרכזית וגם במחוזות ההרריים של האזורים הטרופיים. בצמחיית ישראל כ-33 סוגים וכ-180 מינים ממשפחה זו.

שפתניים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	שפתניים
שם מדעי
Lamiaceae ‏מרטינוב, 1820

Lycopus europaeus

פרח של אורגנו.

למשפחת השפתניים נציגות מכובדת בין צמחי התבלין והבושם מאז ימי קדם ועד היום, וגם בין צמחי המרפא. במיני המשפחה נעשה שימוש נרחב ברפואה העממית אם כי פחות ברפואה המודרנית (התרופה דיגוקסין לחיזוק פעולות הלב מוצה מצמח אצבעונית ארגמנית (הדיגיטליס)).

מאפייני המשפחה

כף-זאב אירופית

משפחת השפתניים היא משפחת עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בני שיח או שיחים על פי רוב ריחניים. קיום חפיות, שהן חפים זעירים היושבים על עוקץ הפרח, או חסרונן, גודלן וצורתן הם סימנים חשובים במיון הסוגים ממשפחת השפתניים בכלל והמינים בפרט.

הגבעולים רְבוּעִים (בעלי 4 מקצועות) או לעיתים רחוקות גליליים (למשל, מרווה צחורה).

העלים נגדיים (לעיתים רחוקות ערוכים בדורים מדומים או מסורגים). הלוואים נעדרים.

התפרחות אמיריות (צומחות מקצה הגבעול) מסוג תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת שנושאת 2 פרחים או רבים, ובתחתיתה עלים או חפים, או לעיתים רחוקות הן חיקיות (יוצאות מחיק העלה) ונושאות פרח בודד. החָפֶה הוא עלה קטן, ירוק או צבעוני או קרומי, בדרך כלל שונה מהעלה הגבעול, שמחיקו יוצא עוקץ הפרח או עוקץ התפרחת. לעיתים החפים יוצרים מעטפת המלווה תפרחת

הפרחים על פי רוב דו-מיניים, בלתי-נכונים (דו-סימטריים), לעיתים רחוקות כמעט נכונים (רב-סימטריים). הם מקובצים לאורך התפרחת בקבוצות של אשכולות או מכבדים, מסוג מסוימת חד בדית או דו-בדית (למשל, נפית כפופה). הקבוצות ערוכות על מפרק הגבעול בזוגות נגדיים, או בדור מדומה. כל דור נמצא בחיק זוג עלים נגדיים או זוג חפים נגדיים, שלעיתים נושר במהרה ולא נראה בפרח הבוגר (למשל במרווה צחורה).

חפיות הפרחים מצויות או לא מצויות. (למשל, לאשבל זוהרי יש חפיות גדולות המלוות את הפרחים, ואילו לאשבל ערבי אין חפיות).

הגביע נכון (בעל סימטריה רדיאלית) או בלתי נכון (דו-שפתני, למשל כלמנתה) מאוחה חלקית, בעל 5 שיניים או אונות שלפעמים אין מבחינים בהן. הוא משתייר לאחר נשירת הכותרת ועוטף את הזרעים, לעיתים הגביע מתפרה, כלומר גדל לאחר ההפריה ובמהלך הבשלת הזרעים.

הכותרת על פי רוב דו-שפתנית פחות או יותר, דהיינו היא בעלת צינור כותרת שקצהו העליון שסוע לשתי שפות. הכותרת לעיתים רחוקות בעל שפה אחת פחות או יותר, השפה העליונה מנוונת או חסרה (לדוגמה מיני חד-שפה וגעדה). הכותרת לעיתים רחוקות בעלת סימטריה רדיאלית כמעט, ולה 4 או 5 אונות שוות כמעט (למשל, נענע). השפה העליונה לעיתים קרובות בת 2 אונות והשפה התחתונה בעלת 3 אונות. לא תמיד ניתן להבחין באונות.

האבקנים 2 או 4, מעורים בדרגות שונות בצינור הכותרת, מופרדים האחד מן השני או לעיתים רחוקות מאוחים בחלקם התחתון (למשל, נדנונית). אם מספר האבקנים 4 אז שניים מהם קצרים ו-2 ארוכים יותר. לעיתים ימצא אבקן מנוון.

המאבקים עם 1 או 2 לשכות, שמתפצלים על פי רוב, ובדרך כלל נפתחים בסדק לאורך.

המצעית משתיירת בפרי כמו הגביע.

השחלה עילית, והיא בעלת 2 עלי שחלה, 2 מגורות שבכל אחת מהן 2 ביציות ואז עמוד העלי אינו יוצא מבסיס השחלה, או השחלה בעלת 2 עלי שחלה המתחלקים בשלב מוקדם על ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות ובכל מגורה ביצית אחת זקופה ואז עמוד העלי יוצא מבין המגורות, מבסיס השחלה (gynobasic). הצלקת שבראש עמוד השחלה שסועה לשתיים.

פרי של אשבל ארך-שיבולת

הפרי הוא מסוג מַפְרֶדֶת (schizocarp) שמורכבת 1 עד 4 פרודות (אגוזיות יבשות) מופרדות או משתי זוגות. הפרודות עטופות בגביע משתייר. הפרי נראה מחולק ל-4 פרודות על ידי שני קווים מצטלבים. המפרדת עטופה בגביע משתייר, לעיתים הגביע מתפרה, כלומר גדל לאחר ההפריה ובמהלך הבשלת הזרעים.

הזרעים בעלי עובר ישר, בדרך כלל בלי אנדוספרם או עם אנדוספרם אבל מועט ביותר.

שימושים ביד האדם

סוגים רבים במשפחה מכילים שמנים אתריים ריחניים בעיקר על פני האיברים הווגטטיבים (צמחיים), שמטרתם למנוע את אכילת הצמח בידי אוכלי צמחים (הֶרְבּיבוֹרים). נוכחות השמנים האתריים היא גם הסיבה שמינים רבים מהמשפחה טופחו בתור עשבי תיבול נפוצים, במיוחד במטבח הים-תיכוני למשל: ריחן, נענע (מנטה), אזובית, אזוב וקורנית המכונים זעתר. וכן להפקת שמנים במיוחד לבושם למשל מיני האזביון והנענע. בנוסף, יופיין וקלות רבייתם מחתך גבעול או מזרעים הפכה אותם לצמחי תרבות. חשיבות מסוימת נודעת לשפתניים כצמחי גן ונוי, ולצורכי מסחר, למשל מיני מרווה, רוזמרין ועוד.

ברפואה העממית מיני השפתניים ממלאים תפקיד חשוב ומינים כמו מרווה רפואית, בן אזוב רפואי ואחרים משמשים בה כתרופות.

שמות ומיון

שמה המדעי הקודם של משפחת השפתניים היה labiatae, נגזרת של מילת הרבים בלטינית החדשה, labia, וביחיד labium, ופירושה שפתיים. שמה העברי של המשפחה ניתן במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 491.

שמה המדעי הנוכחי של משפחת השפתניים הוא Lamiaceae, שנלקח משמו של הסוג הנפוץ והמוכר ממשפחת השפתניים, Lamium (נִזְמִית) שהוא תרגום השם הנפוץ של נזמית, dead nettle, מלטינית ללטינית חדשה lamium mortuum (סרפד מת, סרפד כוזב). השם "סרפד כוזב" ניתן לנזמית במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 490) משנת 1930 מפי תלמידי מקווה ישראל ושונה לשמה הנוכחי במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 500.

ייתכן ומראה הנזמית מזכיר את המפלצת המיתולוגית למיה (lamia monster) ומכאן שמה הלועזי. למיה היא מפלצת עם גוף אישה או עם גוף של נחש וראש ושדיים של אישה שטרפה ילדים של אחרים.

מינים בצמחיית הבר של בישראל וסביבתה

ברשימה זו "אותר"- הכוונה היא שהמין התגלה בישראל ובסביבתה. המונח "נדחה" משמעותו שהמין לא נמצא או נכחד, או אקראי (אפזודי). המונח "בסכנת הכחדה" כולל גם פגיע.

סידור התפרחות שיח-אברהם מצוי

Leucas aspera

Origanum dictamnus

צמר מפוצל

Tripora divaricata

Anisochilus carnosus

אזוב מצוי כלול בסוג אזובית. זוטה לבנה כלולה בסוג קלינופודיון. קורנית מקורקפת כלולה בסוג צתרנית.

1. אבובית (Ziziphora) - 3 מינים אותרו, 1 רק בחרמון. ראה הסבר בערך הסוג.
2. אודנה (Otostegia) - מין אחד אותר, 0 בישראל, 1 בסביבתה (אודנה שיחנית).
3. אזוביון - (Lavandula) 4 מינים אותרו, 3 בישראל 1 בסביבתה. ראה הסבר בערך הסוג.
4. אזובית (Origanum) - 7 מינים אותרו, 3 בישראל ובכללם אזוב מצוי, 4 בסביבתה. ראה הסבר בערך הסוג.
5. אשבל (Stachys) - 16 מינים אותרו, 2 נידחים, 5 רק בחרמון, 7 בסכנת הכחדה. ראה הסבר בערך הסוג.
6. בר-גביע (Moluccella) - 2 מינים אותרו. ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
7. ברזילון (Sideritis) - 5 מינים אותרו, 1 נדחה, 1 בחרמון. ראה הסבר בערך הסוג.
8. בת-קורנית (Thymus) 2 מינים אותרו 1 בישראל, 1 בסביבתה (סיני) אה הסבר בערך הסוג.
9. גלונית (Ballota) - 4 מינים אותרו, 3 נידח. ראה הסבר בערך הסוג.
10. געדה (Teucrium) - 13 מינים אותרו, 11 בישראל, 2 בסביבתה. ראה הסבר בערך הסוג.
11. זוטה (Micromeria) - 5 מינים אותרו, 2 בישראל, 3 בסביבתה. ראה הסבר בערך הסוג.
12. חד-שפה (Ajuga) - 3 מינים ו-2 תת-מינים של חד-שפה מצוי אותרו, אחד מהם בירדן. ראה הסבר בערך הסוג.
13. כף-זאב (Lycopus) - מין יחיד בסוגו בישראל. ראה הסבר על הסוג בערך כף-זאב אירופית.
14. מליסה (Melissa) - מליסה רפואית מין יחיד בסוגו בישראל
15. מניפנית (Lallemantia) - 2 מינים אותרו, 1 בישראל ובירדן ובסיני. ראה על הסוג והמינים בערך מניפנית גרוזית.
16. מרווה (Salvia) - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
17. מרמר (מרוביון, Marrubium) 4 מינים אותרו, 2 בישראל, 1 רק בחרמון, 1 בדרום ירדן. ראה הסבר בערך הסוג.
18. נזמית (Lamium) - 6 מינים אותרו, 4 בישראל ו-2 נדחים. ראה הסבר בערך הסוג.
19. נענע (Mentha) - 4 מינים אותרו, 3 בישראל ו-1 נידח בחרמון. ראה הסבר בערך הסוג.
20. נפית (Nepeta) - 8 מינים אותרו, 5 בישראל (4 רק בחרמון), 1 בסיני ו-2 בירדן. ראה הסבר בערך הסוג.
21. פרסיון (Prasium) - מין יחיד בסוגו בישראל. ראה הסבר על הסוג בערך פרסיון גדול.
22. צמר (Phlomoides) - מין יחיד בסוגו בישראל. ראה הסבר על הסוג בערך צמר מפוצל.
23. צתרה (Satureja) - צתרה ורודה מין יחיד בסוגו בישראל.
24. צתרנית (Thymbra) - ראה הסבר על המינים בערך הסוג.
25. קלינופודיון (Clinopodium) - 3 מינים אותרו, 3 בישראל. ראה הסבר בערך הסוג.
26. קערורית (Scutellaria) - 4 מינים אותרו, 3 בישראל, ואחד נידח. ראה הסבר בערך הסוג.
27. שיח אברהם (.Vitex L) - שיח-אברהם מצוי מין יחיד בסוגו בישראל. ראה הסבר בערך הסוג.
28. שלהבית (Phlomis) - 12 מינים אותרו, 8 בישראל, 1 בסיני, 1 בירדן, 2 נדחים בחרמון. ראה הסבר בערך הסוג.

מיני תרבות בישראל

• רוזמרין
• ריחן
• אוזן-ארי (leonotis) -
• מרווה צחורה
• נדנונית (.Coleus Lour) בשמו המוכר קולאוס הוא סוג צמחים עשבוניים או בני שיח המונה 301 מינים. סוג זה דומה לפלקטרנתוס ועדיין המיון של שני הסוגים לא הושלם, ומינים עוברים מסוג לסוג. נדנונית נבדלת מפלקטרנתוס בזירי האבקנים מאוחים בחלקם התחתון ויצרים כעין נדן מסביב לעמוד השחלה. בישראל גדלים בתרבות מספר מינים: נדנונית מצויה (Coleus scutellarioides) ונדנונית משובלת (Coleus caninus).
• פְּלֶקְטְרַנְתּוּס (.Plectranthus L'Hér) - סוג צמחים רב-שנתיים ושיחים המונה 83 מינים. הגבעול רבוע, העלים נגדיים, משוננים, הפרחים קטנים, ערוכים  במכבדים ובאשכולות או מאוגדים. דורי הפרחים בעלי 2 או 3 בדרך כלל. החפים נשירים. הגביע פעמוני, הגביע דו-שפתני, העליונה שונה מהאחרות, אבל אין לה יותרת, בעל 5 שיניים אורך שיני הגביע כאורך הצינור או יותר עד כפליים מאורכו. צינור הכותרת ארוך מן הגביע, נפוח בבסיסו, דו-שפתני, השפה העליונה בעל 4 אונות, השפה התחתונה קעורה. ארבעת האבקנים בשני זוגות. הפרי היא מפרדת שמורכב מ-4 אגוזיות חלקות או מגובששות. סוג זה דומה לנדנונית, ונבדל ממנה בזירי האבקנים הנפרדים. בישראל גדלים מינים: פלקטרנתוס אהרטנדל (Plectranthus oertendahlii).
  • פלקטרנתוס פורסטר (Plectranthus forsteri) הוא כנראה נדנונית פורסטר (Coleus forsteri).
  • פלקטרנטוס מדגסקרי (Plectranthus madagascariensis) הוא כנראה נדנונית מדגסקרי (Coleus madagascariensis).
• שיח-אברהם משולש
• שיח-אברהם מכבדני

מינים בעולם

• פוגוסטמן (Pogostemon)
  • Pogostemon cablin

תמונות

• 
  פרובסקיה - נוף הצמח בגנים של רמת הנדיב
• 
  תקריב של תפרחת פרובסקיה
• 
  תקריב של פרח פרסיון גדול
• 
  תקריב של פרחי רוזמרין רפואי
• 
  פרחים ועלים של רוזמרין רפואי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שפתניים בוויקישיתוף

• שפתניים, באתר ITIS (באנגלית)
• שפתניים, באתר NCBI (באנגלית)
• שפתניים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• שפתניים, באתר Tropicos (באנגלית)
• שפתניים, באתר GBIF (באנגלית)
• שפתניים, באתר IPNI (באנגלית)
• משפחת השפתניים (אורכב 27.07.2008 בארכיון Wayback Machine) פרחי בר בארץ ישראל