שמש בגבעון דום

שמש בגבעון דום הוא סיפור מקראי על נס שאירע לבני ישראל על ידי יהושע בן נון בעת מלחמת מלכי הדרום. המאורע מסופר בספר יהושע, פרק י'. השם נגזר מפסוק י"ב בפרק, בו נאמר: ”שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן”.^[1] על פי הכתוב יהושע פנה אל ה' וציווה על השמש והירח להיעצר ולהפסיק את תנועתם, מה שמיד התרחש.

לעומת פשט הפסוקים לפיו השמש אכן עמדה מלכתה זמן מסוים, ישנם פרשנים שדחו אפשרות זאת, ופירשו את הפסוקים המתארים את הנס באופן שונה.

הביטוי "שמש בגבעון דום" הפך למטבע לשון מוכר.^[2]

בתנ"ך

רקע

על פי המסופר בספר יהושע, פרק י', מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון כרתו ברית (אשר נקראה "ברית הדרום") נגד גבעון, בת בריתה של ישראל, ויצאו נגדה למלחמה. ישראל ובראשם יהושע יצאו לעזרת גבעון, הביסו את צבאות הדרום והרגו את מלכיהם. הנס קרה במהלך המרדף אחר הצבאות הנסוגים, כשיהושע גרם לשמש לעמוד במקומה,^[3] כדי לאפשר לעם ישראל למקסם את הניצחון במערכה, ולהמשיך במרדף אחר האמורים.

תיאור הנס במקרא

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל.

— ספר יהושע, פרק י', פסוקים י"ב–י"ד

במדרש

בתלמוד^[4] מובא מדרש על פיו השמש עמדה פעמיים באותו יום, בחצות ("בחצי השמים"), ובשקיעה ("ולא אץ לבוא" – לשקוע). באותו מדרש מובאות דעות שונות לגבי הזמן בו עמדה השמש מלכת. רבי יהושע בן לוי אמר שהשמש עמדה 6 שעות בחצות, ועוד 6 שעות בזמן השקיעה. רבי אלעזר אמר שהשמש עמדה 12 שעות בחצות ו-12 שעות בשקיעה, ולדעת רבי שמואל בר נחמני היא עמדה 12 שעות בחצות ו-24 שעות בשקיעה. לפי גרסה נוספת שם, דעת רבי יהושע היא שעמדה 12 ו-12, דעת רבי אלעזר שעמדה 12 בחצות ו-24 בשקיעה, ולפי ר' שמואל עמדה 24 ו-24.

בפרקי דרבי אליעזר, פרק נ"ב, מובא שהשמש וכן שאר הכוכבים עמדו 36 שעות כדי למנוע את חילול השבת מהלוחמים, וייתכן שדעתו כדעת ר' שמואל (בגרסה הראשונה).

על פי מדרש בראשית רבתי^[5] ופירוש רש"י ליהושע,^[6] מקום קבורתו של יהושע, תמנת חרס,^[7] נקרא כך משום שעל קברו הועמדה תמונת שמש ("חרס" הוא שמש).^[8]

בספרות הראשונים

אחת השאלות בה התקשו הפרשנים היא כיצד ייתכן שעל ידי יהושע נעשה נס גדול יותר מהמופתים שעשה משה, שהרי על משה נאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".^[9]

לדעת הרלב"ג, כוונת הפסוקים וכן דברי חז"ל עליהם, היא שהניצחון במערכה היה כה מהיר, שללוחמים בשדה הקרב נראה היה כי השמש נעמדה במקומה.^[10]^[11]

רבי חסדאי קרשקש כתב שהשמש לא נעצרה, אלא הואטה לזמן קצר.^[12] ראייתו לפירושו היא המילים "ולא אץ", מהן נשמע שהשמש הואטה אך לא נעצרה כליל. רבי חסדאי מסביר כי קיצור הנס ומיעוט המרגישים בו הם הסיבה ללשון המרומזת והנסתרת שבה נכתב סיפור המעשה.^[13]

האברבנאל^[14] תוקף את אלו שטענו שהשמש לא נעצרה מהילוכה. האברבנאל פורך את השאלה מעיקרה: לטעמו נביא עושה ניסים לפי צורך השעה, ולכן אין הניסים מהווים הוכחה לגדולת הנביא שעשאם. משה הוא הנביא הגדול ביותר מכל הנביאים לא בגלל גודל הניסים שעשה אלא בקרבתו המיוחדת לאלוהים: "אשר יְדָעוֹ ה' פנים אל פנים".^[9] עוד מזכיר אברבנאל שהשאלה בין כה אינה קשה, מאחר שלפי חז"ל גם משה עצר את השמש מהילוכה.^[15]

דעת הרמב"ם

נחלקו הדעות מהי דעת הרמב"ם בעניין, שהתקשה אף הוא בהבנת הנס. לשון הרמב"ם:

ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש ליהושע השעות ההם... ואמנם אמרתי לך השעות... כאלו אמר שהיום ההוא היה אצלם בגבעון כגדול שבימי הקיץ שם.

— מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה (תרגום אבן תיבון)

היו שטענו כי דעת הרמב"ם היא כדעת הרלב"ג.^[16] אחרים טענו ממילותיו "עמידת אור השמש" כי דעתו הייתה שהיה נס מקומי בשדה הקרב כאשר "האיר להם גשם מאיר שעות ידועות",^[17] כלומר אמנם השמש לא נעצרה, אך הנס לא היה רק פסיכולוגי, אלא אור אחר האיר להם בציווי יהושע.^[18] לעומתם רבי יצחק עראמה^[19] דוחה פירושים אלו של דברי הרמב"ם. לשיטתו הרמב"ם התכוון לעמידת השמש ממש, אך צמצם את זמן עמידתה כך שהנס האריך את היום "כגדול שבימי הקיץ שם".^[20]^[21]

התנגדות למהפכה הקופרניקאית על רקע הפסוק

בעקבות פרסום ספרו של ניקולאוס קופרניקוס "על תנועת גרמי השמים" בשנת 1543 החלה המהפכה הקופרניקאית בקרב מלומדי האסטרונומיה (ובקרב אנשים מועטים עוד קודם עם פרסום קומנטריולוס ב־1514). עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים הכוכבים, השמש והירח פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה (דבר הגורם לחילופי יום ולילה) וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש.

עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה המודל הגאוצנטרי שהיה מקובל בקרב עמים רבים ושהתבסס במערב מימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה תרבותית עצומה באירופה, והובילה, יחד עם גורמים נוספים, לערעור כוחה של הכנסייה הקתולית בשל התנגדותה לשינוי התפיסתי. במובן רחב יותר הדבר גרם לערעור האמונה בטקסטים דתיים או בהגות פילוסופית בכלל ככלי להבנה וחקר היקום, והדגש במחקר המדעי עבר לשיטות כמו ביצוע תצפיות, מדידות מדויקות וניסויים. המהפכה הקופרניקאית גררה בעקבותיה מהפכות מחשבתיות רבות – המהפכה המדעית – שינוי הדרך שבה נחקרים מדעי הטבע והחברה ושינויים בדרך בה האדם רואה את מקומו בטבע ואת עצמו. במקום שכדור הארץ יהיה במרכז היקום, הוא אחד מיני כמה כוכבי לכת שמקיפים את השמש, שנתברר בהמשך שגם היא לא מרכז היקום אלא אחת ממאות מיליארדי כוכבים אחרים.^[22]

אנשי הכנסייה הפרוטסטנטית היו הראשונים לתקוף את התיאוריה ההליוצנטרית. ארבע שנים לפני פרסום ספרו של קופרניקוס, מרטין לותר העיר הערות מזלזלות על הגישה ההליוצנטרית של קופרניקוס, לפי פרטי התיאוריה, שכבר היו ידועים. התנגדותו של לותר התבססה על המילים ”שמש בגבעון דום”, כלומר שהשמש היא זו שנעה ולא כדור הארץ. פיליפ מלנכתון, שותפו של לותר, הציע ששליטי ארצות יאסרו פרסומים כאלה, הנגועים בקלות ראש, לדבריו.^[23] דמויות נוספות מעולם הרפורמציה פסלו את תורתו של קופרניקוס על הסף. בהמשך גם הכנסייה הקתולית התנגדה בחריפות למודל והכניסה את ספריו של גלילאו, שתמכו במודל, לרשימת הספרים האסורים.

רבים מחכמי היהדות בעת החדשה התנגדו לתפיסה ההליוצנטרית החל מהמאה ה-17 ועד המאה ה-20, בשל חוסר התאמתה עם פסוקי המקרא ומדרשי חז"ל. הפסוק העיקרי שהוזכר בהקשר זה היה ”שמש בגבעון דום”, ובנוסף גם ”וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת” (קהלת, א', ד'). רבנים שונים בעת החדשה תלו את התנגדותם בפסוק זה, ביניהם חכם דוד ניטו והרב פנחס הורביץ, מחבר ספר הברית שהשפיע על רבים אחריו.^[24]

התייחסות מודרנית

ניתן לפרש את הנאמר במקרא במספר דרכים, שכל אחת מהן מעלה שאלות פיזיקליות ותאולוגיות. חלק מהאנשים דחו את כל התיאור כסיפור דמיוני מראשיתו ועד סופו, כאשר הדבר קשור גם למהימנות הכללית של ספר יהושע ולשאלה האם באמת בני ישראל פלשו לארץ ישראל במהלך כיבוש עתיר קרבות או שהיו בכלל חלק מעמי הארץ שעברו שינוי תאולגי וחברתי איטי. אנשים אחרים חיפשו בסיפור גרעין היסטורי שהתפתח בהמשך לתיאור דרמטי יותר. חוקרים מודרניים רבים מתקשים לקבל את התיאור לפיו השמש אכן עצרה או תיאור דרמטי אחר של עצירת כדור הארץ ואז החזרתו בחזרה לסיבוב.^[25]

עצירת הירח והשמש במקומם

יהושע עוצר את השמש, ציור משנת 1816 של ג'ון מרטין

פרשנות אחת היא כי אכן השמש סובבת את כדור הארץ, אלוהים עצר את השמש במסלולה (וכן את הירח) וכך העניק לבני ישראל עוד אור יום. פרשנות זו שהייתה מקובלת בעבר מתנגשת עם מספר תצפיות וחוקים פיזקליים. המודל ההליוצנטרי שאושש מאז היווצרו במאות תצפיות, מסביר כי כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת מקיפים את השמש ולא להפך. המחשבה שהשמש מקיפה את כדור הארץ, ובדרך זו נוצרים היום והלילה, אף שהייתה מקובלת מאוד בתקופה העתיקה, אינה נכונה והיא נובעת מאשליה הנגרמת עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו. מכאן, הוגים כמו שפינוזה טענו כי ההסבר הפשוט ביותר הוא שיהושע עצמו וכן הכותב של ספר יהושע לא הכירו את המודל הזה ולכן טעו בדבריהם.

עצירת סיבוב כדור הארץ

לאחר קבלת המודל ההליונצטרי חלק מהפרשנים טענו כי אלוהים עצר את סיבוב כדור הארץ עצמו, כך שנראה שהשמש והירח עצרו בשמיים. גם דבר זה מעורר בעיות מדעיות. כדור הארץ מסתובב במהירות של מאות קמ"ש סביב צירו; עצירה פתאומית של סיבוב כדור הארץ וכן החזרת הסיבוב הייתה צריכה לגרום לגלי צונאמי ענקיים שהיו הורגים את רוב בני האדם, החיות והצמחים על פני האדמה. מכאן שעצירה כזו הייתה צריכה גם לבוא עם כוח מסתורי שימנע מהמים לגלוש לכיוון היבשה.^[26] עצירה פתאומית מדי הייתה גם גורמת לפגיעה אנושה בצמחים, בעלי חיים, בני אדם ומבנים עקב התאוצה הגבוהה.^[27]

הסברים אחרים

הקושי להסביר את קשה להסביר את עצירת השמש, את האטתה, את עצירת כדור הארץ או את שינוי מסלולו, משום שאירועים כאלה היו גורמים לאסונות עצומים ואולי אף למחיקת החיים בכדור הארץ עקב שינוי אקלים קיצוני. לדעה זו שותפים גם הוגים דתיים נוצריים.^[28] נוצרים ויהודים דתיים מספקים הסברים אחרים שיסבירו את הכתוב בספר יהושוע. בין ההסברים שניתנו:

האטת הזמן עצמו^[26]
אירוע של ליקוי חמה טבעתי.^[25]
שפינוזה הציע הסבר טבעי כמו כלבי השמש.
יצירת אור מלאכותי וזמני רק באזור של גבעון^[26]
יצירת אשליה המונית של השמש לעיני האנשים בגבעון.^[26]
לפי טענת נוצרים, הכוונה במילה "דום" היא לא עצירת השמש אלא "כיבוי" השמש, כלומר יהושע כיוון ליצירת ליקוי חמה במטרה להקל על הפחתת עומס החום על הלוחמים. [4]

פירוש מחדש של הכתוב בתנ"ך לאור המהפכה הקופרניקאית

לאור התבססות המהפכה הקופרניקאית, פרשנים יהודים רבים קיבלו את התפיסה החדשה ופירשו מחדש את הפסוק, וטענו שדיברה תורה בלשון בני אדם, ואין לפרש את עמידת השמש לפי הפשט. על רבנים אלו נמנו בין היתר הרב משה קוניץ, הרב שמשון רפאל הירש, הרב אריה ליב ליפקין, הרב אליהו מאיר פייבלזון הרב חיים קנייבסקי ועוד.^[24]

ביקורת

ברוך שפינוזה

בספרו מאמר תאולוגי-מדיני מ-1670 טוען ברוך שפינוזה כי הנביאים ניחנו בדמיונות חיים בצורה יוצאת דופן, ולא דווקא במוח חד, חכם או משכיל במיוחד. הוא מציין את הסיפור על "שמש בגבעון דום" כדוגמה לבורות של כותבי התנ"ך ושל הנביאים עצמם ביחס לתופעות טבע. וכי:

אף על פי שקטעים מסוימים בכתובים מאשרים בבירור שהנביאים היו בורים מבחינות מסוימות, אנשים כאלה יעדיפו לומר שאינם מבינים את הקטעים מאשר להודות שיש משהו שהנביאים לא ידעו; או שהם מנסים להרחיק את המילים הכתובות ממשמעותן הברורה.

— ברוך שפינוזה, מאמר תאולוגי-מדיני, 1670, ספר ראשון, פרק שני

למשל, אין דבר ברור יותר בתנ"ך מאשר שיהושע, ואולי גם המחבר שכתב את ההיסטוריה שלו, חשב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, ושכדור הארץ קבוע, ועוד שהשמש במשך תקופה מסוימת נותרה דוממת. רבים, שלא יודו בשום תנועה בגופים השמימיים, מסבירים את הקטע עד שנראה שיש לו משמעות שונה לגמרי; אחרים, שלמדו להתפלסף נכון יותר, ומבינים שכדור הארץ זז בזמן שהשמש דוממת, או מכל מקום אינה מסתובבת סביב כדור הארץ, מנסים בכל כוחם לסחוט את המשמעות הזו מהכתובים, אם כי ברור שאין שום כוונה כזו. התפלפליות כאלה מעוררות את פליאתי! האם אנו, בדיעבד, חייבים להאמין שיהושע החייל היה אסטרונום מלומד? או שאי אפשר לגלות לו נס, או שאור השמש לא יכול היה להתארך יותר מהרגיל מעל האופק, בלי שהוא ידע את הסיבה? שתי החלופות נראות לי מגוחכות, ולכן אני מעדיף לומר, שיהושע לא ידע את הסיבה האמיתית של היום המתארך, ושהוא וכל הצבא איתו חשבו שהשמש נעה סביב כדור הארץ בכל יום, וכי באותה הזדמנות מסוימת היא עמדה במקום למשך זמן מה, ובכך גרמה לאור להישאר זמן רב יותר. והייתי אומר, שהם לא שיערו שמכמות השלג באוויר (ראה יהושע, י"א), ייתכן שהשבירה הייתה גדולה מהרגיל, או שאולי הייתה סיבה אחרת שאותה לא נברר עכשיו.

— ^[^{דרוש מקור]}

ראו גם

קישורים חיצוניים

יהודה איזנברג, שמש בגבעון דום, לפני היות מלך – עיונים בספר יהושע, באתר "דעת"
עידו אפרתי, חוקרים ישראלים מצאו הסבר אסטרונומי ל"שמש בגבעון דום", באתר הארץ, 16 בינואר 2017

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק י', פסוק י"ב.
^ דורון שר-אבי, דרך ארץ: שמש בגבעון דום, וטיול בעמק איילון, באתר ynet, 23 בדצמבר 2010
^ לפי רוב הפרשנים, כוונת הסופר היא שכל הגרמים השמימיים נעמדו אף הם במקביל, כדי שלא לפגוע בסדר היקום.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ה, עמוד א'
^ בראשית רבתי כ"ה, י"א
^ רש"י, ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל'
^ ספר שופטים, פרק ב', פסוק ט'
^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 61–62.
^ ¹ ² ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק י'
^ רלב"ג על יהושע פרק י', פסוק י"ב
^ רלב"ג, מלחמות ה', ברלין, תרפ"ג, מאמר ו', חלק ב', פרק י"ב, עמ' 456–460
^ "ואולי שלא נשתהה חצי שעה".
^ רבי חסדאי קרשקש, אור ה', מאמר ב', כלל ד', פרק ג', באתר היברובוקס
^ אברבנאל, מפעלות אלהים, למברג, תרכ"ג, מאמר י', פרק ט', עמוד צ"ג
^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א'
^ ראו פירוש האפודי על מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה. וכן באברבנאל, מפעלות אלהים, מאמר י', תחילת פרק ט'
^ פירוש הנרבוני על הרמב"ם, שם, מהדורת גולדנטאל, עמוד מ"ב, ב'
^ אברבנאל על מורה נבוכים, שם.
^ "עקידת יצחק", שער 13, מהדורת פרעססבורג, עמוד צ"ז, ב'
^ וכן בקרשקש על מורה נבוכים, שם.
^ עזר לדבריו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (על מסכת אבות, פרק ה', משנה ו'): ”ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד זמן פלוני בדבר יהושע אליו.”
^ פרופ׳ צבי מזא"ה, על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית, הרצאה, אוניברסיטת תל אביב, המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, 12.01.22, יוטיוב
^ Czesław Miłosz, The History of Polish Literature, שניה, Berkeley: University of California Press, 1969, ISBN 0-520-04477-0
^ ¹ ² אליעזר בראדט, "יחסה של הספרות היהודית לקופרניקוס במשך הדורות" חקירה 13 (2012), עמודים ה'–מ"ח.
^ ¹ ² [1]
^ ¹ ² ³ ⁴ דניאל בלס, שמש בגבעון דום – הרי השמש איננה זזה, אתר הדברות
^ [2]
^ [3]

[1] ספר יהושע, פרק י', פסוק י"ב.

[2] דורון שר-אבי, דרך ארץ: שמש בגבעון דום, וטיול בעמק איילון, באתר ynet, 23 בדצמבר 2010

[3] לפי רוב הפרשנים, כוונת הסופר היא שכל הגרמים השמימיים נעמדו אף הם במקביל, כדי שלא לפגוע בסדר היקום.

[4] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ה, עמוד א'

[5] בראשית רבתי כ"ה, י"א

[6] רש"י, ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל'

[7] ספר שופטים, פרק ב', פסוק ט'

[8] יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 61–62.

[דברים_לד_י-9] ¹ ² ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק י'

[10] רלב"ג על יהושע פרק י', פסוק י"ב

[11] רלב"ג, מלחמות ה', ברלין, תרפ"ג, מאמר ו', חלק ב', פרק י"ב, עמ' 456–460

[12] "ואולי שלא נשתהה חצי שעה".

[13] רבי חסדאי קרשקש, אור ה', מאמר ב', כלל ד', פרק ג', באתר היברובוקס

[14] אברבנאל, מפעלות אלהים, למברג, תרכ"ג, מאמר י', פרק ט', עמוד צ"ג

[15] תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א'

[16] ראו פירוש האפודי על מורה נבוכים, חלק שני, פרק ל"ה. וכן באברבנאל, מפעלות אלהים, מאמר י', תחילת פרק ט'

[17] פירוש הנרבוני על הרמב"ם, שם, מהדורת גולדנטאל, עמוד מ"ב, ב'

[18] אברבנאל על מורה נבוכים, שם.

[19] "עקידת יצחק", שער 13, מהדורת פרעססבורג, עמוד צ"ז, ב'

[20] וכן בקרשקש על מורה נבוכים, שם.

[21] עזר לדבריו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (על מסכת אבות, פרק ה', משנה ו'): ”ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד זמן פלוני בדבר יהושע אליו.”

[מאזה-22] פרופ׳ צבי מזא"ה, על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית, הרצאה, אוניברסיטת תל אביב, המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב, 12.01.22, יוטיוב

[23] Czesław Miłosz, The History of Polish Literature, שניה, Berkeley: University of California Press, 1969, ISBN 0-520-04477-0

[ה1-24] ¹ ² אליעזר בראדט, "יחסה של הספרות היהודית לקופרניקוס במשך הדורות" חקירה 13 (2012), עמודים ה'–מ"ח.

[ה2-25] ¹ ² [1]

[הדברות-26] ¹ ² ³ ⁴ דניאל בלס, שמש בגבעון דום – הרי השמש איננה זזה, אתר הדברות

[27] [2]

[28] [3]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]