שמע ישראל (פרשיה)

פרשיית שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
	שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.; וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.; וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ.; וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.; וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.; וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
	ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'–ט'

שמע ישראל היא פרשיה מפרשת ואתחנן בספר דברים. היא אחת משלוש פרשיות "קריאת שמע",^[1] הנאמרות בתפילות שחרית וערבית, אחת מארבע הפרשיות הנמצאות בתפילין,^[2]^[3] נכתבת בתוך המזוזה יחד עם פרשת "והיה אם שמוע".^[4]

תוכן

ד'

ערך מורחב – שמע ישראל

הפרשיה נפתחת בקריאה של משה לעם ישראל שה' הוא האלוהים והוא יחיד:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד דברים ו', ד'

ה'-ט'

בהמשך הפרשיה מפרט משה את הפעולות המעשיות שישראל צוו עליהם; אהבת ה', לימוד תורה את הבנים, מצוות תפילין ומזוזה:

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ.
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. דברים ו', ה'-ט'

פרשית שמע כפי שהיא כתובה בסידור

בקריאת שמע

ערך מורחב – קריאת שמע

"שמע ישראל" היא הפרשיה הראשונה משלוש הפרשיות של קריאת שמע:

"פרשת שמע" היא הראשונה בקריאת שמע מפני שיש בה ייחוד ה', אחריה והיה אם שמוע שיש בה ציווי על זכירת שאר כל המצוות, ואחר כך פרשת ציצית.^[5] לדעת רבי אריה לייב גינצבורג, חובת קריאת שמע מדאורייתא כוללת רק את פרשיית שמע, ואילו פרשיות "והיה אם שמוע" ו"פרשת ציצית" צורפו לקריאת שמע מתקנת חכמים.^[6]

בקריאת שמע על המיטה

ערך מורחב – קריאת שמע על המיטה

בקריאת שמע על המיטה, בטרם השינה, מעיקר הדין יש צורך לקרוא רק את פרשית "שמע ישראל".^[7]

אולם, יש מן האחרונים הסבורים, בעקבות האר"י, שראוי לקרוא את קריאת שמע במלואה, לרבות הפרשיות האחרות, משום שבקריאת שמע במלואה (עם אמירת "אל מלך נאמן") יש 248 מילים, כנגד 248 איברי הגוף.^[8]

בתפילין

ערך מורחב – סדר הפרשיות בתפילין

"שמע ישראל" היא אחת מארבע הפרשיות הנכתבות בתפילין, מאחר שהוזכרה בה מצוות תפילין:

"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"

הפרשיות האחרות הן:

"קדש לי כל בכור" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'–י'. בה נכתב: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ"
"והיה כי יביאך" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"א–ט"ז. בה נכתב: "וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"
"והיה אם שמוע" – ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג–כ"א. בה נכתב: "וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם"

במזוזה

צילום קלף מזוזה כתב האר"י בו כתובות שתי הפרשיות.

ערך מורחב – מזוזה

המזוזה היא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם שתי פרשיות מהמקרא שבתוכנן נזכר הציווי על מצוות מזוזה:

שמע ישראל - בה נזכרים מצוות ייחוד השם, אהבת השם ומצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט').
והיה אם שמֹע - בה נזכרה מצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" ועקרון הגמול בעקבות שמירת המצוות.

אמירה בעת מוות על קידוש השם

"שמע ישראל" בבול ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, 1962

בתלמוד הבבלי מופיע סיפור מותו של רבי עקיבא, המדגים אמירת "שמע ישראל" בעת מוות על קידוש השם:

"בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'

בתרבות

הפסוק שמע ישראל הולחן ובוצע על ידי צביקה פיק בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1972 וזכה במקום השלישי. כעבור זמן קצר ביצע הזמר מרדכי בן-דוד לחן זה והכלילו באלבום הבכורה שלו שיצא בשנת 1973.

פרשית שמע ישראל, באתר הפיוט והתפילה