שחייה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) נערכה בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית. תחרויות השחייה נערכו בין ה-29 ביולי 1984 ל-4 באוגוסט 1984. 29 משחים נערכו במשחקים אלו (14 לנשים ו-15 לגברים), בהשתתפות 494 משתתפים (186 נשים ו-308 גברים) מ-67 מדינות.
עיינו גם בפורטל פורטל השחייה הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים לשחייה תחרותית. הפורטל מציג את כל האלופים האולימפיים, אלופי העולם, את שיאי העולם, את אליפויות אירופה וכן את כל שחייני העלית הישראלים לדורותיהם. |
נבחרות השחייה של ארצות הברית () לגברים ולנשים שלטו ללא עוררין בתחרויות השחייה, בהיעדרן של נבחרת השחייה לנשים של מזרח גרמניה (), בשל החרם על המשחקים. היא זכתה ב-21 מדליות זהב מתוך 29 אפשריות ו-34 מדליות בסך הכל מתוך 53 אפשריות.
השחייניות הבולטות
עריכהננסי הוגסהד ( ארצות הברית) זכתה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ומדליית כסף אחת, טרייסי קולקינס ( ארצות הברית), מרי טי מאהר ( ארצות הברית) וקרי סטיינסייפר ( ארצות הברית) זכו כל אחת ב-3 מדליות זהב, טיפני כהן ( ארצות הברית) זכתה בשתי מדליות זהב. אן אוטנברייט ( קנדה) זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג.
השחיינים הבולטים
עריכהראודי גיינס ( ארצות הברית) זכה ב-3 מדליות זהב, כולל במשחה היוקרתי ביותר ל-100 מטר חופשי, מיכאל גרוס ( מערב גרמניה) זכה ב-4 מדליות, מהן 2 מדליות זהב תוך כדי קביעת שני שיאי עולם ו-2 מדליות כסף, מייק הית' ( ארצות הברית) זכה ב-4 מדליות, מהן 3 מדליות זהב ומדליית כסף אחת, ריק קארי ( ארצות הברית) זכה ב-3 מדליות זהב, ויקטור דייוויס ( קנדה) זכה ב-3 מדליות, מהן מדליית זהב אחת תוך כדי קביעת שיא עולם חדש ו-2 מדליות כסף, פאבלו מוראלס ( ארצות הברית) זכה ב-3 מדליות, מהן מדליית זהב אחת ושתי מדליות כסף ואלכס באומן ( קנדה) זכה ב-2 מדליות זהב תוך כדי קביעת שני שיאי עולם חדשים.
שיאי עולם
עריכהבסך הכל נקבעו 10 שיאי עולם חדשים במשחי הגמר כולם לגברים.
טבלת המדליות
עריכהמקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
---|---|---|---|---|---|
1 | ארצות הברית מארחת | 21 | 13 | 0 | 34 |
2 | קנדה | 4 | 3 | 3 | 10 |
3 | מערב גרמניה | 2 | 3 | 6 | 11 |
4 | הולנד | 2 | 1 | 3 | 6 |
5 | אוסטרליה | 1 | 5 | 6 | 12 |
6 | בריטניה | 0 | 1 | 4 | 5 |
7 | צרפת | 0 | 1 | 1 | 2 |
8 | ברזיל | 0 | 1 | 0 | 1 |
9 | שוודיה | 0 | 0 | 2 | 2 |
10 | בלגיה | 0 | 0 | 1 | 1 |
רומניה | 0 | 0 | 1 | 1 | |
שווייץ | 0 | 0 | 1 | 1 | |
ונצואלה | 0 | 0 | 1 | 1 |
הזוכים במדליות
עריכהנשים
עריכה- שחייניות שהשתתפו בשלב המוקדמות, אך לא בשלב הגמר וקיבלו מדליות עבור השתתפותן.
גברים
עריכה
התחרות |
||||||
---|---|---|---|---|---|---|
100 מטר חופשי | ראודי גיינס ארצות הברית |
49.80 שניות | מארק סטוקוול אוסטרליה |
50.24 שניות | פר יוהנסון שוודיה |
50.31 שניות |
200 מטר חופשי | מיכאל גרוס מערב גרמניה |
1:47.44 דקות שיא עולם |
מייקל הית' ארצות הברית |
1:49.10 דקות | תומאס פרנר מערב גרמניה |
1:49.69 דקות |
400 מטר חופשי | ג'ורג' דיקארלו ארצות הברית |
3:51.23 דקות שיא אולימפי |
ג'ון מיקאנן ארצות הברית |
3:51.49 דקות | ג'סטין למברג אוסטרליה |
3:51.79 דקות |
1500 מטר חופשי | מייק אובריין ארצות הברית |
15:05.20 דקות | ג'ורג' דיקארלו ארצות הברית |
15:10.59 דקות | שטפן פייפר מערב גרמניה |
15:12.11 דקות |
100 מטר גב | ריק קארי ארצות הברית |
55.79 שניות | דייב וילסון ארצות הברית |
56.35 שניות | מייק ווסט קנדה |
56.49 שניות |
200 מטר גב | ריק קארי ארצות הברית |
2:00.23 דקות | פרדריק דלקור צרפת |
2:01.75 דקות | קמרון הנינג קנדה |
2:02.37 דקות |
100 מטר חזה | סטיב לנדקוויסט ארצות הברית |
1:01.65 דקות שיא עולם |
ויקטור דייוויס קנדה |
1:01.99 דקות | פיטר אוונס אוסטרליה |
1:02.97 דקות |
200 מטר חזה | ויקטור דייוויס קנדה |
2:13.34 דקות שיא עולם |
גלן ברינגן אוסטרליה |
2:15.79 דקות | אטיין דגון שווייץ |
2:17.41 דקות |
100 מטר פרפר | מיכאל גרוס מערב גרמניה |
53.08 שניות שיא עולם |
פאבלו מוראלס ארצות הברית |
53.23 שניות | גלן ביוקנן אוסטרליה |
53.85 שניות |
200 מטר פרפר | ג'ון סיבן אוסטרליה |
1:57.04 דקות שיא עולם |
מיכאל גרוס מערב גרמניה |
1:57.40 דקות | רפאל וידאל ונצואלה |
1:57.51 דקות |
200 מטר מעורב אישי | אלכס באומן קנדה |
2:01.42 דקות שיא עולם |
פאבלו מוראלס ארצות הברית |
2:03.05 דקות | ניל קוקרן בריטניה |
2:04.38 דקות |
400 מטר מעורב אישי | אלכס באומן קנדה |
4:17.41 דקות שיא עולם |
ריקרדו פראדו ברזיל |
4:18.45 דקות | רוב וודהאוז אוסטרליה |
4:20.50 דקות |
שליחים 4x100 מטר חופשי | ארצות הברית כריס קאוואנו (50.83) מייקל הית' (49.60) מאט ביונדי (49.67) ראודי גיינס (48.93) טום ג'אגר• רובין לימי• |
3:19.03 דקות שיא עולם |
אוסטרליה גרג פאסאלה (51.00) ניל ברוקס (49.36) מייקל דלייני (50.26) מארק סטוקוול (49.06) |
3:19.68 דקות | שוודיה תומאס לידסטרם (51.29) פר יוהנסון (50.83) בנט בארון (51.28) מיקאל ארן (49.29) ריקרד מילטון• מיקאל סדרלונד• |
3:22.69 דקות |
שליחים 4x200 מטר חופשי | ארצות הברית מייקל הית' (1:48.67) דייוויד לארסון (1:49.01) ג'ף פלוט (1:49.60) ברוס הייז (1:48.41) ג'פארי גברינו• (1:49.80) ריצ'רד סיגר• (1:48.85) |
7:15.69 דקות שיא עולם |
מערב גרמניה תומאס פרנר (1:49.83) דירק קורתאלס (1:48.75) אלכסנדר שווטקה (1:50.26) מיכאל גרוס (1:46.89) ריינר הנקל• (1:52.94) |
7:15.73 דקות | בריטניה ניל קוקרן (1:52.08) פול איסטר (1:49.64) פול האו (1:51.63) אנדרו אסטבורי (1:51.43) |
7:24.78 דקות |
שליחים 4x100 מטר מעורב | ארצות הברית ריק קארי (55.41) סטיב לנדקוויסט (1:01.86) פאבלו מוראלס (52.87) ראודי גיינס (49.16) דייב וילסון• ריץ' שרודר• מייק הית'• טום ג'אגר• |
3:39.30 דקות שיא עולם |
קנדה מייק ווסט (56.61) ויקטור דייוויס (1:02.33) טום פונטינג (54.01) סנדי גוס (50.28) |
3:43.23 דקות | אוסטרליה מארק קרי (57.12) פיטר אוונס (1:02.29) גלן ביוקנן (54.68) מארק סטוקוול (49.16) ג'ון סיבן• ניל ברוקס• |
3:43.25 דקות |
- שחיינים שהשתתפו בשלב המוקדמות, אך לא בשלב הגמר וקיבלו מדליות עבור השתתפותם.
קישורים חיצוניים
עריכה