ויקיפדיה

רצח סלינה

סלינה קינטנייה-פרס הייתה זמרת-יוצרת לטינית מהמובילות בעולם, שזכתה בתהילה בינלאומית הן בזכות חברותה בלהקת סלינה ולוס דינוס והן בזכות קריירת הסולו שלה, במסגרתה שחררה שירים בספרדית ובאנגלית.[1] אביה, אברהם קינטנייה ג'וניור, ששימש כמנהלה, מינה את יולנדה סלדיבר (שלימים תתנקש בחייה) לנשיאת מועדון המעריצים שלה בשנת 1991, לאחר שהפצירה שוב ושוב שיאשרו לה להקים מועדון כזה. בינואר 1994 הפכה סלדיבר למנהלת הבוטיקים של הזמרת. העובדים, מעצבת האופנה ובת דודתה של סלינה, החלו להתלונן על סגנון הניהול הבעייתי של סלדיבר. בינואר 1995 החל קינטנייה ג'וניור לקבל שיחות טלפון ומכתבים ממעריצים זועמים, שטענו כי אף על פי ששילמו דמי חברות במועדון המעריצים, לא קיבלו דבר בתמורה. הוא חקר את תלונותיהם, ומצא ראיות לכך שסלדיבר מעלה בכספי מועדון המעריצים והבוטיקים של סלינה באמצעות שיקים מזויפים, בסך כולל של כ-60,000 דולרים. לאחר שמשפחת קינטנייה התעמתה איתה, קנתה סלדיבר אקדח, פיתתה את סלינה להגיע למוטל שבו שהתה וירתה בגבה. חרף מאמצי הרופאים להצילה, נקבע מותה של סלינה כתוצאה מאובדן דם.

רצח סלינה
גרפיטי שהשאירו מעריצי סלינה ליד הדלת ביום בו נורתה.
גרפיטי שהשאירו מעריצי סלינה ליד הדלת ביום בו נורתה.
תאריך 11:48 (זמן משוער); 31 במרץ 1995
מקום מוטל דייס אין, קורפוס כריסטי, טקסס
מטרה סלינה
קואורדינטות 27°48′06″N 97°27′15″W / 27.801555555556°N 97.454222222222°W / 27.801555555556; -97.454222222222
סוג רצח על רקע הפרעה נפשית
נשק אקדח תופי 0.38 קליבר דגם 85
הרוגים 1
מבצע יולנדה סלדיבר
מספר מפגעים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זהו אחד ממקרי הרצח המוכרים ביותר בכל הזמנים.[2] הקהילה הלטינית הושפעה עמוקות ממקרה הרצח ורבים נסעו אלפי קילומטרים כדי לבקר בביתה, בבוטיקים ובזירת הפשע, והתפללו לעילוי נשמתה בכנסיות. רשתות הטלוויזיה הגדולות בארצות הברית קטעו את התוכניות הקבועות שלהן על מנת לדווח על הרצח בזמן אמת. תגובות הציבור למותה של סלינה הושוו לאלה שבאו בעקבות מותם של ג'ון לנון, קורט קוביין וג'ון פ. קנדי. ב-12 באפריל 1995 (כשבועיים לאחר מותה) הכריז מושל טקסס באותה עת, ג'ורג' ווקר בוש, על "יום סלינה": אירוע רשמי של המדינה, שחל בסמוך ליום הולדתה. על החלטה זו נשמעה ביקורת ציבורית, מכיוון ש"יום סלינה" חפף באותה שנה את חג הפסחא.

בעת מותה של סלינה, מוזיקת הטחאנו הייתה אחת מתת-הסוגות הפופולריות ביותר בעולם המוזיקה הלטינית בארצות הברית. היא כונתה "מלכת מוזיקת הטחאנו" והפכה לאמן הלטיני הראשון והיחיד בהיסטוריה, שהצליח לכבוש עם אלבום (Dreaming of You משנת 1995) את פסגת מצעד הבילבורד 200. מספר שנים לאחר הירצחה, דעכה הפופולריות של מוזיקת הטאחנו. במהלך משפטה של סלדיבר (שכונה "משפט המאה" ו"המשפט החשוב ביותר עבור הקהילה הלטינית"), אמרה כי ירתה בטעות בסלינה בעת שניסתה להתאבד. סלדיבר נמצאה אשמה ברצח ונגזר עליה מאסר עולם. בשנת 1997 יצא לאקרנים הסרט "סלינה", המתאר את סיפור חייה, בכיכובה של ג'ניפר לופז.

רקע

עריכה

מועדון המעריצים של סלינה

עריכה

סלינה נולדה ב-16 באפריל 1971 בלייק ג'קסון, טקסס, לאברהם קינטנייה ג'וניור, מוזיקאי לשעבר ולמרצ'לה אופליה קינטנייה. סלינה הוכנסה לתעשיית המוזיקה באמצעות אביה, שראה אותה כמתאימה לתעשייה וטען כי "היה לה תזמון ויכולות מושלמות להצליח בכך".[1] הוא צירף את ילדיו ללהקת סלינה ולוס דינוס, שכללה את A.B. קינטנייה השלישי על הבס, סוזט קינטנייה על התופים, וסלינה כסולנית. הלהקה הפכה למקור ההכנסה העיקרי של המשפחה לאחר שזו גורשה מביתה בעקבות משבר הנפט של שנות השמונים.[1] המשפחה הגישה בקשה לפשיטת רגל לאחר שהמסעדה המקסיקנית של קינטנייה ג'וניור חדלה להניב רווחים עקב המשבר. בהמשך עברה המשפחה לקורפוס כריסטי שבטקסס, וסלינה ולוס דינוס החלה להקליט מוזיקה באופן מקצועי.[3] בשנת 1984 הוציאה הלהקה את התקליט הראשון שלה, Selena y Los Dinos, על ידי חברת תקליטים קטנה ועצמאית.[4]

 
סמליל להקת סלינה ולוס דינוס

קינטנייה ג'וניור רצה שילדיו יקליטו מוזיקת טחאנו (סוגה מוזיקלית הנשלטת בעיקר על ידי גברים) וכיוון את הלהקה להצליח בתחום.[5][6] הפופולריות של סלינה כזמרת גברה לאחר שזכתה בפרס מוזיקת הטחאנו בקטגוריית "סולנית השנה" בשנת 1987.[7] בעקבות כך, הוצע לה חוזה הקלטות גדול עם חברת התקליטים קפיטול EMI לטין בשנת 1989.[8]

יולנדה סלדיבר הפכה לחובבת מוזיקת טחאנו באמצע שנות השמונים. במקור, היא לא אהבה את סלינה מכיוון שהיא זכתה בכל פרסי הטחאנו בזמן שהאמנים שהיא העריצה הפסידו לה.[9] באמצע 1991 נכחה סלדיבר עם אחייניתה באחת מהופעותיה של סלינה בסן אנטוניו, טקסס. היא הפכה לחובבת נלהבת של סלינה והעריצה את הנוכחות הבימתית שלה. היא חיבבה במיוחד את השיר "Baila Esta Cumbia". יממה לאחר מכן, חיפשה סלדיבר ללא הצלחה דוכנים שמכרו מזכרות מאותה ההופעה. בהמשך, חשבה על רעיון: להקים מועדון מעריצים של סלינה באזור סן אנטוניו כדי לקדם אותה. לדברי קינטנייה ג'וניור, סלדיבר ניסתה ליצור איתו קשר והשאירה לו חמש עשרה הודעות (לטענתה, השאירה רק שלוש). לבסוף, הוא יצר איתה קשר כדי לדון ברעיון שלה להקים מועדון מעריצים. לאחר שנפגש עמה, הוא אישר את הרעיון ונתן לה אישור להמשיך.[10]

סלדיבר הפכה למייסדת ולנשיאה בפועל של מועדון המעריצים סלינה בסן אנטוניו ביוני 1991. כנשיאה, היא הייתה אחראית על מוצריה של סלינה ואספה 22 דולרים מחברי המועדון כדי לקדם אותה ואת המוצרים כאחד. בין היתר, היא הייתה אחראית על תאריכי הופעות וראיונות, פגישות עם מעריצים וכולי. ההכנסות ממועדון המעריצים נתרמו לעמותות.[10] סוזט הייתה איש הקשר בין סלדיבר למשפחת קינטנייה; סלדיבר לא פגשה את סלינה עד דצמבר 1991. השתיים הפכו לחברות קרובות ומשפחת קינטנייה סמכה עליה.[11] בשנת 1994, סלדיבר צירפה למעלה מ-8,000 מעריצים חדשים למועדון.[10] על פי כתבת החדשות מריה סלסטה ארראס, סלדיבר הפכה ל"עוזרת היעילה ביותר שהייתה לזמרת". ארראס כתבה שאנשים שמו לב כמה סלדיבר הייתה להוטה להרשים את סלינה ועשתה כל מה שהיא אמרה לה לעשות. אדם אחד אמר לארראס, "אם סלינה הייתה אומרת 'לקפוץ!', [סלדיבר] הייתה קופצת שלוש פעמים".[10] סלדיבר ויתרה על הקריירה שלה כאחות מוסמכת בבית חולים עם חולי סרטן סופני ומחלות הקשורות למערכת הנשימה. היא החליטה להשקיע את כל זמנה בניהול מועדון המעריצים של סלינה, אף על פי ששכרה היה נמוך בהרבה מזה שהיה בעת שעבדה כאחות.[10]

הבוטיקים של סלינה

עריכה

בשנת 1994 פתחה סלינה שני בוטיקים בשם Selena Etc. בקורפוס כריסטי ובסן אנטוניו; היו בהם מכוני יופי פנימיים. קינטנייה ג'וניור חשב שסלדיבר היא מועמדת פוטנציאלית לניהול הבוטיקים. הוא האמין שהיא הבחירה הטובה ביותר בגלל ההצלחה שלה בניהול מועדון המעריצים של סלינה. לבסוף, המשפחה הסכימה; בינואר 1994 הפכה סלדיבר למנהלת הבוטיקים. בספטמבר 1994 החתימה סלינה את סלדיבר כסוכנת הרשמית שלה בסן אנטוניו.[11] לאחר שהפכה למנהלת הבוטיקים, עברה סלדיבר מדרום סן אנטוניו לקורפוס כריסטי, כדי להיות קרובה יותר לסלינה. בריאיון ל-Primer Impacto בשנת 1995 אמר קינטנייה ג'וניור כי הוא "לא תמיד נתן אמון בסלדיבר", אם כי המשפחה עצמה מעולם לא מצאה דבר מוזר בהתנהגותה.[10] סלדיבר הייתה מורשית לחתום על המחאות והייתה לה גישה לחשבונות הבנק הקשורים למועדון המעריצים ולבוטיקים של סלינה.[10]

סלינה נתנה לסלדיבר את כרטיס האמריקן אקספרס שלה לצורך ניהול החברה. עם זאת, סלדיבר השתמשה בו כדי לשכור מכוניות לינקולן טאון-קאר, לשהות במסעדות יוקרתיות ולקנות שני טלפונים סלולריים.[11] צוות הבוטיקים התלונן על כך שסלדיבר הייתה "נחמדה" כשסלינה הייתה בסביבה, אך כשלא הייתה בסביבה, התייחסה אליהם בצורה מזלזלת ולא ראויה. בהמשך, התגלה כי בחשבונות הבנק של החברה לא היה מספיק כסף כדי לשלם חשבונות.[10] הצוותים בשני הבוטיקים צומצמו משלושים ושמונה עובדים לארבעה עשר עובדים, היות שסלדיבר פיטרה את אלה שלא חיבבה. העובדים שנותרו החלו להתלונן בפני סלינה על סלדיבר, אך זו לא האמינה שחברתה תפגע בה או בעסקיה. על פי הדיווחים העובדים אמרו לסלינה כי סלדיבר היא "דו פרצופית ולא יציבה".[12] לאחר מכן, יצרו העובדים קשר עם קינטנייה ג'וניור, שהזהיר את סלינה כי סלדיבר עשויה להיות אדם מסוכן, אך זו לא האמינה שסלדיבר תפגע בה.[11]

בינואר 1995, דברה רמירז, בת דודה של סלינה, נשכרה לעבוד בבוטיקים ולעזור לה להרחיב את העסקים למקסיקו. רמירז עזבה תוך שבוע ואמרה לסלדיבר שהיא לא מרוצה מהצוות. רמירז מצאה כי חסרות קבלות של חפצים ופריטים שנמכרו. סלדיבר אמרה לה "לדאוג לעניינים שלה" וכי זה לא מתפקידה להתערב בנושא.[10] סלדיבר התעמתה לעיתים קרובות עם מרטין גומז, מעצב האופנה של סלינה, שהתלונן כי סלדיבר מנהלת את ענייניה של סלינה בצורה לא נכונה. האיבה ביניהם הגיעה לשיאה במהלך תצוגות האופנה של סלינה; גומז האשים את סלדיבר בפגיעה ובהשמדת כמה מעיצוביו וטען שהיא לא שילמה חשבונות. בין סוף 1994 לתחילת 1995 נסעה סלדיבר לעיתים קרובות למונטריי שבמקסיקו כדי לזרז את תהליך פתיחת הבוטיק החדש של סלינה. כאשר ביקרה סלדיבר במפעל במקסיקו, היא איימה על התופרות והציבה בפניהן אולטימטום; או שהן יעמדו לצידה או שהן יפוטרו.[11]

מערכת היחסים של סלינה וסלדיבר

עריכה

סלדיבר קיבלה חיבה רבה מסלינה, שהתייחסה אליה כאל חברתה. חדרה היה מכוסה בכרזות ותמונות של סלינה, תוך שבחדר האורחים שלה הוצגו סרטונים שלה. במהלך ריאיון עם סלדיבר בשנת 1995, כתבים מ-The Dallas Morning News אמרו כי מסירותה לסלינה גבלה באובססיה. סלדיבר אמרה לעובדי הבוטיקים שהיא רוצה להיות "כמו סלינה".[11] לדברי עובדת לשעבר באחד הבוטיקים שנשארה בעילום שם, סלדיבר הייתה "רכושנית" ביחסיה עם סלינה וניסתה להרחיק אותה מהעובדים האחרים. העובדת האמינה שמטרתה של סלדיבר הייתה "לקבל יותר שליטה על העובדים ועל סלינה". סלדיבר אמרה כי הסיבה שהרחיקה את העובדים מסלינה הייתה "להגן" עליה מפני הבעיות של הבוטיקים. לצד האחריות על ניהול הבוטיקים, סלדיבר ליוותה את סלינה בהופעות וטיולים והיו לה את המפתחות לביתה של הזמרת.[10]

כאשר סלדיבר הפכה למקורבת עסקית, היחסים ביניהן החלו להידרדר.[11] בספטמבר 1994 פגשה סלינה את ריקרדו מרטינז, רופא שהתגורר במונטריי שבמקסיקו. סלינה רצתה להרחיב את מספר הבוטיקים על ידי פתיחת סניף נוסף במונטריי. מרטינז אמר כי יש לו קשרים במקסיקו שיכולים לעזור לה להרחיב את עסקיה. לבסוף, הפך ליועץ העסקי שלה, אם כי משפחתה אמרה שהוא היה "רק מעריץ שלה שהצטלם איתה בכמה תמונות".[13] סלדיבר קנאה בתלותה של סלינה במרטינז. סלינה החלה לבקר במונטריי בתדירות גבוהה יותר, לעיתים קרובות בתחפושת, על מנת שלא יזהו אותה. סבסטיאן ד'סילבה, עוזרו של מרטינז, היה אוסף את סלינה בשדה התעופה; לדבריו, הוא אסף אותה כשהיא חבשה פאות והשתמשה בשמו של בעלה (כריס פרס), כדי שאחרים לא יוכלו לזהות אותה. לדברי מרטינז, הוא הלווה לה כמה אלפי דולרים מכיוון שהיה חסר לה מזומן.[10]

סיום עבודתה של סלדיבר

עריכה

החל מינואר 1995, קינטנייה ג'וניור החל לקבל שיחות טלפון ומכתבים ממעריצים זועמים שטענו כי שילמו את דמי ההרשמה שלהם למועדון המעריצים, אך לא קיבלו את המזכרות והמתנות שהובטחו בתמורה.[10] בינתיים, בשני הבוטיקים של סלינה בסן אנטוניו ובקורפוס כריסטי, העובדים שמו לב לשטף של חשבונות שלא שולמו או שהמועד לפרעונם כבר עבר, ללא הסבר מצידה של סלדיבר.[14] לאחר חקירתו, קינטנייה ג'וניור גילה כי סלדיבר מעלה ביותר מ-60,000 דולרים באמצעות המחאות מזויפות.[10] אחיה של סלדיבר, ארמנדו סלדיבר, יצר לכאורה קשר עם גומז ו"המציא סיפור" לפיו סלדיבר גנבה כספים ממועדון המעריצים. גומז יצר קשר עם אחד הדודים של סלינה בטלפון ולבסוף השמועה הגיעה לאוזניו של אביה, קינטנייה ג'וניור. ארמנדו אמר שהוא כעס על סלדיבר אך לא רצה שהסיבה תפורסם ברבים; מאוחר יותר הוא אמר שהוא מרגיש אשם על שהתחיל את השמועה. הוא התראיין ב-Primer Impacto, אך העיתונאים טענו כי דבריו אינם הגיוניים.[10]

קינטנייה ג'וניור ערך פגישה ב-9 במרץ 1995, עם סלינה וסוזט קינטנייה בקיו-פרודקשנס כדי להתעמת עם סלדיבר. קינטנייה ג'וניור הציג לסלדיבר עדויות הנוגעות למעילה שלה בכספים. לדבריו, סלדיבר בהתה בו מבלי לענות על אף אחת משאלותיו. הוא ציין כי היא לא הכחישה את ההאשמות או דיברה במהלך הפגישה, אלא הייתה "פשוט קרירה כמו קרח".[15] כמו כן, הוא אמר לה שהוא יערב שוטרים אם היא לא תביא ראיות שמפריכות את האשמותיו. כשקינטנייה ג'וניור שאל אותה מדוע המעריצים לא מקבלים את המזכרות והמתנות שהובטחו להם, אמרה כי אותם המעריצים ניסו להשיג את הפריטים בחינם. קינטנייה ג'וניור גילה כי סלדיבר פתחה את חשבון הבנק של מועדון המעריצים בשם אחותה, מריה אלידה.[10] כשנשאלה מדוע עשתה זאת, ענתה כי הבנק לא אישר לה לפתוח חשבון על שמה וציינה כי היא לא ידעה את הסיבה לכך.[10] סלדיבר עזבה את הפגישה בפתאומיות. בתגובה, קינטנייה ג'וניור אסר עליה ליצור קשר עם סלינה. עם זאת, סלינה לא רצתה לסיים את החברות ביניהן; היא הרגישה שסלדיבר חיונית להצלחת הבוטיקים שלה במקסיקו. בנוסף, היא רצתה לשמור עמה על קשר היות שהיו לה רישומי בנק, דוחות ורישומים פיננסיים הדרושים לצורכי מס.[11] לאחר הפגישה, המשיכה סלדיבר לקבל משכורת מהחברה, אך פיטוריה הושהו רק עד שיושבו המסמכים הפיננסים שבידיה.[16] ב-25 במרץ סיפרה סלינה לסוזט כי היא מתכננת לפטר את סלדיבר "בקרוב".[17]

לאחר הפגישה, גילה קינטנייה ג'וניור כי השקים שנחתמו במסגרת מועדון המעריצים של סלינה, היו חתומים בשמה של מריה אלידה, בכתב יד זהה לזה של סלדיבר.[10] הוא הגיע למסקנה כי סלדיבר כתבה המחאות מזויפות תוך שימוש בשמה של אחותה ואז פדתה אותם ושמרה על הכספים.[10] כשקינטנייה ג'וניור ניסה לאחזר את דוחות הבנק של מועדון המעריצים, הוא גילה שהם "נעלמו". הוא מצא מכתב בכתב ידה של סלדיבר לפיו מריה אלידה נאלצה לסגור את חשבון הבנק בגלל בעיה גדולה. על פי המכתב, חברה במועדון המעריצים בשם איבון פראלס, נשלחה לבנק להפקיד 3,000 דולרים אך פראלס לא הפקידה את הכסף ולא נמצאה.[10] במכתב נאמר כי מריה אלידה גילתה את הדברים "מאוחר מדי" וכי פראלס והכסף נעלמו. קינטנייה ג'וניור, תהה איך ייתכן שסלדיבר לא נתנה אמון בגזבר מועדון המעריצים, אך סמכה על זרה מוחלטת שתפקיד 3,000 דולרים. הוא אמר לסלדיבר "לספר את השקר הזה למישהו אחר". הוא הגיע למסקנה שפראלס לא קיימת באמת, מכיוון שאף אחד מעובדי מועדון המעריצים לא פגש אותה מעולם.[10]

ניסיונות כושלים לרצוח את סלינה

עריכה

יום לאחר שנאסר על סלדיבר ליצור קשר עם סלינה, קינטנייה ג'וניור נסע לקיו-פרודקשנס ואמר לה שהיא כבר לא רצויה שם. באותו היום, סלינה וסלדיבר התווכחו טלפונית; סלינה ניתקה ואמרה לבעלה שהיא כבר לא יכולה לסמוך על סלדיבר.[11] השניים לא היו מרוצים מההסברים של סלדיבר בנוגע לכספים שנעלמו.[18] לדברי קינטנייה ג'וניור היו ארבעה ניסיונות לרצוח את סלינה. סלינה הסירה את שמה של סלדיבר מחשבון הבנק של הבוטיקים ב-10 במרץ 1995;[10] ואיירין הררה החליפה אותה כנשיאת מועדון המעריצים. למחרת, רכשה סלדיבר אקדח בחנות הנשק והמטווח "A Place to Shoot", שבסן אנטוניו. היא קנתה אקדח תופי 0.38 קליבר דגם 85 וקליעי הולופוינט; הכדורים נועדו לגרום לפציעות נרחבות יותר מכדורים רגילים. סלדיבר אמרה למוכרת שהיא אחות מוסמכת שזקוקה לאקדח כאמצעי הגנה בעבודתה, משום שאחד מבני המשפחה של מטופליה איים עליה.[11]

ב-13 במרץ פנתה סלדיבר לעורך דינה והצהירה על התפטרותה; קינטנייה ג'וניור סבר כי מדובר בדרך להשגת אליבי. באותו היום נסעה סלדיבר לקורפוס כריסטי ושהתה במוטל "החול והים". סלינה שהתה באותה העת במיאמי, פלורידה. קינטנייה ג'וניור האמין שזה היה הניסיון הראשון להרוג את סלינה.[10] כאשר סלינה הגיעה לקורפוס כריסטי ב-14 במרץ, סלדיבר יצרה איתה קשר כדי לקבוע פגישה. סלדיבר אמרה לסלינה שיש יותר מדי אנשים וביקשה לפגוש אותה בחניון במרחק של 40 קילומטרים מקורפוס כריסטי. עם הגעתה, אמרה סלינה לסלדיבר שהיא יכולה להישאר אחראית על ענייניה העסקיים במקסיקו. לדברי קינטנייה ג'וניור, סלינה רצתה להמשיך להעסיק את סלדיבר עד שתמצא מחליפה מתאימה. סלדיבר הראתה לסלינה את האקדח שקנתה וזו אמרה לה בתגובה "להיפטר מזה" ואמרה שהיא תגן עליה מאביה.[19] קינטנייה ג'וניור טען שעקב כך שסלינה הרגיעה את סלדיבר, זו החליטה שלא לרצוח אותה באותה הפגישה. למחרת, החזירה סלדיבר את האקדח לחנות, בטענה שאביה הביא לה אקדח בקוטר 22.[11] ב-26 במרץ גנבה סלדיבר דגימות של בשמים ודוחות בנק נוספים מהבוטיק במקסיקו.[11]

סלדיבר ליוותה את סלינה בטיול בטנסי בזמן שזו סיימה להקליט שיר לאלבום הקרוסאובר שלה. סלינה אמרה לסלדיבר כי חסרים כמה דוחות בנק וביקשה ממנה להחזיר אותם מיד עם חזרתן לטקסס. סלדיבר רכשה מחדש את האקדח ב-27 במרץ וביקשה מסלינה לפגוש אותה לבדה באחד מחדרי המוטלים; זה היה הניסיון השני שלה לרצוח אותה.[10] הידיעה על הגעתה של סלינה התפשטה ועד מהרה היא נסוגה עקב התקהלות מעריציה. קינטנייה ג'וניור האמין שמעריציה הצילו אותה באותו היום ואמר כי היו "יותר מדי עדים לביצוע הרצח". לדבריו, הניסיון השלישי להרוג את סלינה היה במהלך נסיעתה של סלדיבר למונטריי בשבוע האחרון של מרץ. מרטינז קיבל שיחות טלפון מסלדיבר, תוך שהיה ניתן לשמוע אותה בוכה עקב כך שטענה שאנסו אותה ב-29 במרץ.[11] למחרת, התקשרה אליו שוב. מרטינז טען כי במהלך השיחות עמה, היה נשמע כאילו מישהו מנסה לחטוף ממנה את הטלפון הסלולרי. הוא שלח עובד לחדר המוטל שלה כדי לחקור את העניין; העובד גילה שזו עזבה את חדר המוטל כמה דקות קודם לכן.[10]

ב-30 במרץ חזרה סלדיבר מטיולה במונטריי ושהתה במוטל "דייס אין". היא יצרה קשר עם סלינה ואמרה לה שנאנסה.[10] לפי קינטנייה ג'וניור, זו הייתה ההודעה האחרונה שקיבלו מסלדיבר; הוא האמין שטענה זו היא האליבי החדש שלה. סלדיבר ביקשה מסלינה לבקר אותה בחדר המוטל שלה כשהיא לבדה, אולם בעלה, כריס פרס, ליווה אותה. לדברי פרס, הוא המתין במשאית שלו בעת שסלינה הלכה לבדה לחדר המוטל של סלדיבר.[10] כשפרס וסלינה נסעו חזרה לביתם, סלינה שמה לב שסלדיבר לא מסרה לה את דפי הבנק הנכונים להם היא זקוקה. סלדיבר ניסתה ליצור קשר עם סלינה דרך הזימונית שלה; היא הפצירה בה שתיקח אותה לבית החולים באותו הלילה. פרס אמר לסלינה שזה "מאוחר מדי" ולא רצה שהיא תצא לכיוונה לבד. ללא ידיעתו של פרס, הסכימה סלינה לפגוש את סלדיבר למחרת בבוקר.[20]

הרצח

עריכה

ב-30 במרץ 1995, סלינה יצרה קשר עם לאונרד וונג בנוגע לדגימות הבשמים שהכין עבורה. לדברי וונג, סלינה אמרה לו שהיא תפגוש את סלדיבר למחרת בבוקר כדי לאסוף את הדגימות שנגנבו ממנה. באותו היום היא אמרה לעובדת אחרת בבוטיק שהיא מצפה לפטר את סלדיבר.[11] העובדת עקבה אחריה לביתה באותו הלילה, משום שהיא חשה דאגה לאחר הדיון שלהן על סלדיבר.[21] בשעה 7:30 בבוקר (CST) יום שישי, 31 במרץ, סלינה יצאה לכיוון המוטל של סלדיבר.[11] במוטל, סיפרה לה סלדיבר כי היא נאנסה במקסיקו.[22] סלינה לקחה אותה לבית החולים האזורי, שם הבחינו הצוותים הרפואיים כי סלדיבר מראה "תסמינים ברורים של דיכאון קליני". סלדיבר סיפרה לצוות הרפואי שהיא דיממה "מעט". הצוות הרפואי הבחין בסלינה הכועסת, לה סלדיבר סיפרה שדיממה "הרבה יותר", יום קודם לכן.[10] האחות קרלה אנתוני, הודיעה לה שהיא צריכה לנסוע לסן אנטוניו כדי לבצע בדיקה גינקולוגית מכיוון שלטענתה, "סלדיבר הייתה תושבת סן אנטוניו, בית החולים היה בקורפוס כריסטי והאונס התרחש מחוץ למדינה".[23] כשנסעו חזרה למוטל, אמרה סלינה לסלדיבר שטוב יהיה אם הן יישארו בנפרד זמן מה כדי להימנע מתגובתו של אביה.[11] לדברי מרטינז, סלינה ניסתה ליצור איתו קשר באותו הבוקר, אך הוא לא היה יכול לדבר מכיוון שביצע ניתוח.[10] בשעה 10:00 לפנות בוקר, אביה יצר קשר עם פרס כדי לאתר אותה, היות שהיא הייתה אמורה להקליט שיר חדש באותו הבוקר ולא הגיעה לאולפן ההקלטות. פרס התקשר אליה והזכיר לה שהיא צריכה להקליט שיר חדש. היא אמרה לו ששכחה את זה והיא כרגע "מטפלת בעניין אחרון" והוסיפה שהיא תגיע במהירות. זו הייתה שיחת הטלפון האחרונה שקיימה והייתה הפעם האחרונה שפרס שוחח עם אשתו.[11]

 
מוטל מרשת "דאייס אין" עם בריכה; דומה לזה בו אירע המקרה בקורפוס כריסטי, טקסס.

בחדר המוטל החלו סלינה וסלדיבר להתווכח. אורחי המוטל התלוננו על רעשים חזקים שמגיעים מחדרה של סלדיבר. הם אמרו ששמעו שתי נשים מתווכחות על עניינים עסקיים. סלינה אמרה לסלדיבר שאי אפשר לסמוך עליה יותר,[24] ודרשה ממנה להחזיר את דוחות הבנק.[3] לאחר מכן, הטיחה את תיקה של סלדיבר ברצפה. מתוך התיק נפלו דוחות הבנק והאקדח. בשעה 11:48 כיוונה אותו סלדיבר לעבר סלינה.[3] כשסלינה ניסתה לברוח, סלדיבר ירתה בה פעם אחת בכתף הימנית התחתונה;[11][25] דבר שגרם לניתוק העורק ולאובדן דם רב.[24] טרינידד אספינוזה, איש התחזוקה של המוטל, דיווח כי שמע "פיצוץ חזק", שאותו הוא השווה למנוע לא תקין של רכב.[26] סלינה נפצעה אנושות. היא רצה לעבר הלובי והשאירה שובל דם באורך של 392 רגל (119 מטרים).[24] היא נראתה כשהיא אוחזת בבטנה וצועקת: "תעזרו לי! תעזרו לי! ירו בי!"; סלדיבר עדיין רדפה אחריה, כיוונה אליה את האקדח וכינתה אותה "כלבה".[27] לדברי צוות המוטל, סלדיבר נראתה "רגועה" וחזרה לחדרה לאחר שרדפה אחרי סלינה.[21] לדברי קרלוס מוראלס, שחיכה מחוץ למוטל, הוא שמע צרחות וראה את סלינה רצה לעברו.[28] היא תפסה את מוראלס וצרחה, "הם יירו בי שוב".[28] צוות המוטל הבחין בבגדיה ה"ספוגים בדם" כאשר התקרבה ללובי. סלינה התמוטטה על הרצפה בשעה 11:49 בבוקר כשמנכ"לית המלון ברברה שולץ צלצלה לשירותי החירום. סלינה צרחה לעבר הצוות ואמרה לו, "תנעל את הדלת, היא תירה בי שוב".[29][10] הזמרת זיהתה את סלדיבר כתוקפת ומסרה את מספר החדר בו נורתה.[30] נאמר כי: "היא נפצעה אנושות [ונחרדה] כשזיהתה את סלדיבר, לאחר שאמרה את מילותיה האחרונות יולנדה... (חדר) 158".[29] שאונה וילה ומנהל המכירות של המוטל רובן דליאון, ניסו לעצור את זרימת הדם. דליאון הבחין שעיניה של סלינה התהפכו לאחור ושהיא רפויה.[26]

אמבולנס הגיע למקום תוך דקה אחת ו-55 שניות.[31] הפרמדיקים קרעו את הסוודר הירוק שלה והניחו גאזת וזלין על הפצע, במטרה לעצור את הדימום. פעימות הלב שלה האטו, דבר שהוביל אותם לבצע פעולות החייאה כדי לשמור על זרימת הדם שלה.[31] בהמשך, הגיע הפרמדיק ריצ'רד פרדריקסון שאמר כי "היה מאוחר מדי"; כשהגיע ללובי, הוא מצא "בריכת דם סמיכה מצווארה ועד ברכיה ומסביב לשני צידי גופה". הוא לא הצליח לאתר דופק; כשהניח את אצבעותיו על צווארה, הוא חש רק בהתכווצויות שרירים.[32] פרמדיק נוסף ניסה להכניס עירוי לורידים של סלינה, אך הם קרסו בגלל איבוד הדם הרב ולחץ הדם הנמוך, מה שהפך את המשימה לקשה ביותר עד לבלתי אפשרית.[31]

המשטרה המקומית סגרה את כל המקום ועצרה את הפעילות.[31] כשהפרמדיקים העבירו את סלינה לבית החולים קורפוס כריסטי בשעה 12:00, אישוניה היו מקובעים ומורחבים ולא היו עדויות לתפקוד נוירולוגי, לא היו לה סימנים חיוניים, והם נאלצו להכריז על מוות מוחי.[33] הרופאים הצליחו לקבוע "פעימות לב לא יציבות", מספיק זמן כדי להעביר אותה לחדר הטראומה.[34] הם החלו לבצע עירויי דם בניסיון ליצור מחדש את זרימת הדם לאחר שפתחו את בית החזה שלה וגילו דימום פנימי מסיבי.[31] לאחר מכן, הרחיבו את פתח חזה, הכניסו סמים פסיכואקטיביים לליבה והפעילו לחץ על פצעיה.[35] ד"ר לואי אלקינס, כירורג לב, הגיע לבית החולים ואמר כי הוא ראה שהרופאים עשו "מאמצים רבים" כדי להחיות אותה.[33] הוא תיאר אותה כ"מלאת חבורות" וטען ש"כל רקמת התאים הצדדית של החזה הימני שלה נקרעה".[36] לאחר מכן, החלו לעסות את לבה היות שהוא הפסיק לפעום.[37] אלקינס דיווח כי כל המאמצים שעשו היו חסרי תכלית ואמר שאם הוא היה הרופא שקיבל אותה ראשון, הוא לא היה מבצע שום דבר. עם זאת, הוא חש "מחויב להמשיך" לאחר שאחד מהרופאים בחדר המיון קיבל את ההחלטה להחיות אותה בכל מחיר.[38] אלקינס אמר כי "עורק בגודל עיפרון המוביל מהלב נחתך לשניים על ידי הכדור" וכי "שש יחידות דם מהעירוי נשפכו ממערכת הדם שלה".[35] לאחר שהפסיקה לנשום בכוחות עצמה, חיברו לה צינור הנשמה.[37] לאחר 50 דקות, הרופאים הבינו שהנזקים אינם ניתנים לתיקון.[31] מותה של סלינה קינטנייה-פרס נקבע בשעה 13:05 בגיל 23, 16 ימים לפני יום הולדתה ה-24, מאובדן דם ודום לב.[39]

במהלך השעה השלישית שלאחר הירי, בוצעה נתיחה שלאחר המוות, עקב הלחץ שהפעילה התקשורת על הרופאים.[31] בנתיחה נקבע כי הקליע חדר לגב הימני העליון של סלינה, בסמוך לשכמה, עבר דרך חלל בית החזה שלה, ניתק את העורק הימני התת-בריחי ויצא מהחזה העליון הימני שלה.[31] עוד נקבע כי תוך דקות ספורות איבדה סלינה כמות דם רצינית, מה שהוביל אותה למוות מהיר.[40] בנוסף, נקבע במהלך הנתיחה שאם הקליע היה גבוה או נמוך יותר במילימטר אחד, הפצע היה פחות קשה וסיכוייה לחיות היו גבוהים יותר.[31]

עימות

עריכה

לאחר הירי נכנסה סלדיבר לטנדר ה-GMC האדום שלה וניסתה לעזוב את חניון המוטל. עובדת המוטל רוסריו גרזה ראתה את סלדיבר יוצאת מחדרה כשהיא עטופה במגבת.[41] מאוחר יותר, חשבו עובדי המוטל והשוטרים שהיא הולכת לקיו-פרודקשנס כדי לירות בקינטנייה ג'וניור ואנשים נוספים שחיכו שם לסלינה. עם זאת, שוטר הבחין בה ועצר את רכבה.[42] הוא יצא מרכבו, שלף את אקדחו והורה לה לצאת מהטנדר. היא לא צייתה להוראה והמשיכה לנסוע עד שהטנדר שלה נחסם על ידי ניידת המשטרה. היא אחזה באקדחה, כיוונה אותו אל הרקה הימנית שלה ואיימה להתאבד.[28] בסמוך לכך, עורבו ה-SWAT וה-FBI. המוזיקולוג הימילצ'ה נובאס טען שהאירוע הזכיר את האירוע של או. ג'יי. סימפסון.[41]

לארי יאנג ואייזק ולנסיה החלו לנהל משא ומתן עמה, במהלכו ניסו לשכנע אותה לא להתאבד ולהסגיר את עצמה. בניסיון לשכנעה העלה ולנסיה את האפשרות כי הירי קרה בטעות. במהלך המשא ומתן שינתה סלדיבר את גרסתה וטענה כי "האקדח ירה מעצמו".[42] היא דיברה עם קרובי משפחה, בנוסף לכך שדיברה עם המשטרה.[28] אורחי המוטל נצטוו להישאר בחדריהם עד שהמשטרה תלווה אותם החוצה. פרק זמן לאחר מכן, שוטרים ניקזו את הדלק ממכל הדלק של מכוניתה של סלדיבר והדליקו זרקורים. לאחר יותר משלוש שעות, ולנסיה הצליח לגרום לסלדיבר להתוודות שהיא ניסתה להתאבד.[42]

לבסוף, סלדיבר סיפרה שכשהניחה את האקדח צמוד לראשה, סלינה ניסתה לומר לה לא להרוג את עצמה. כשסלינה פתחה את הדלת על מנת לעזוב, סלדיבר אמרה שהיא הורתה לה לסגור אותה.[42] במהלך השעה השישית למשא ומתן עם המשטרה, הסכימה סלדיבר לוותר, אך כשראתה שוטר מכוון לעברה רובה, היא נבהלה, רצה חזרה לטנדר שלה, הרימה את האקדח והפנתה אותו שוב לראשה.[42] סלדיבר נכנעה לאחר יותר מתשע שעות.[3] עד אז, התאספו מאות מעריציה של סלינה במקום; רבים בכו בעת שהמשטרה לקחה את סלדיבר.[43] מסיבת עיתונאים נערכה שעות ספורות לאחר הרצח; סלדיבר טרם הוזכרה כרוצחת בדיווחים בתקשורת. קן בונג, סגן ראש משטרת קורפוס קריסטי, וקינטנייה ג'וניור אמרו לעיתונאים כי המניע האפשרי לרצח הוא כוונתה של סלינה לפטר את סלדיבר.[44]

השפעה

עריכה

תגובה תקשורתית

עריכה

כאשר תחנת הרדיו KEDA-AM פרסמה את הידיעה על רצח סלינה, אנשים רבים האשימו את התחנה בפרסום שקרים, כיוון שלמחרת היה אחד באפריל. בסן אנטוניו, תחנות רדיו גדולות בשפה הספרדית, ביניהן Tejano 107,‏ KXTN-FM,‏ KRIO-FM ו-KEDA-AM החלו לשדר ולעקוב אחר ההתפתחויות.[11] תחנות רדיו בטקסס החלו להשמיע את המוזיקה שלה ללא הפסקה וקיבלו שיחות טלפון ממעריצים במצוקה.[45] כל הרשתות הגדולות בארצות הברית קטעו את תוכניות הטלוויזיה הקבועות שלהן כדי לשדר את המאורע.[46] בתוך שלושים דקות מרגע ההכרזה, הרצח היה הנושא המוביל בכל תחנות הטלוויזיה בדרום טקסס.[11] הוא סוקר בעמוד הראשי של הניו יורק טיימס במשך יומיים, וזכה לסיקור בולט ב-BBC World News.[11] הידיעה על מותה של הזמרת הגיעה עד ליפן, שם שמע דייוויד בירן לראשונה על הרצח. (עבד איתה על אלבומה המצליח ביותר, Dreaming of You)[11]

 
ג'ניפר לופז, שגילמה את דמותה של סלינה בסרט התיעודי שעסק בה משנת 1997

כתבים מטעם יוניוויז'ן וטלמונדו היו מהראשונים שהגיעו לזירת הפשע.[11] סיקור מותה ומשפט הרצח של סלינה היו מהנושאים המסוקרים והמדוברים ביותר בטקסס בשנת 1995.[47] קרלוס לופז מ-KMIQ-105.1 אמר ל-Corpus Christi Caller-Times כי "מוזיקת הטחאנו מתה היום" והשווה את התגובות למותה, לתגובות שהופנו כלפי "יום נפילת הבורסה ב-1929" וכינה את 31 במרץ 1995 כ"יום שישי השחור".[28] התגובה התקשורתית שקיבלה סלינה הייתה "חסרת תקדים" עבור אמנית לטינית; כתוצאה מכך, סופרים היספנים טענו שהתקשורת המרכזית מתעלמת בדרך כלל מ"אנשים כאלה".[48]

עמדות העיתונים הוצפו על ידי אנשים שתרו אחר פריטים הנוגעים לסלינה.[49] בעקבות הביקוש הקיצוני בעיתונים של "Corpus Christi Caller Times" מיום 1 באפריל 1995, העיתון הדפיס 11,000 עותקים נוספים ובהמשך עוד 20,000 עותקים.[50] העיתון "The Monitor", שמופץ בטקסס, הנפיק שני גיליונות על אודות המאורע; ההצלחה שלהם הייתה כה גדולה, עד שהמחבר דניאל קבאזוס תיאר את המצב כ"הישג מדהים באמת". בנוסף, הוא הוסיף ואמר כי "העיתון הופץ לראשונה בשנת 1909 ואירוע מכירות בסדר גודל שכזה קורה אחת לשניים-שלושה עשורים".[51] גיליון מגזין מטעם פיפל פורסם מספר ימים לאחר הרצח שלה. המפרסמים שלו האמינו כי ההתעניינות במאורע תדעך בקרוב; אך גילו שהמכירות (לאחר שבוע מהמאורע) גוברות. הגיליון נמכר בכמעט מיליון עותקים,[52] בתוך פחות משבועיים. בהמשך, הוא הפך לפריט אספנות.[53] בטי קורטינה, עורכת פיפל, אמרה כי ההצלחה של הגיליון "הייתה לא צפויה".[53] בעקבות ההצלחה חסרת התקדים של הגיליון, הוציאו מטעם פיפל מגזין בשפה הלטינית בלבד, שנקרא People en Español.[53] בהמשך, הופצו: ניוזוויק בספרדית ולטינה.[54]

השחקנית האמריקאית ג'ניפר לופז לוהקה לשחק את סלינה בסרט תיעודי על חייה משנת 1997; הבחירה הזו גררה ביקורת מכיוון שמוצאה של לופז הוא פוארטו ריקני ולא מקסיקני. לאחר צאת הסרט, לופז הוצגה באור חיובי שכן, מבקרי קולנוע הפנו כלפיה וכלפי הסרט ביקורות חיוביות.[55][56] כמו כן, היא זכתה על התפקיד בפרסים.[57][58] לופז התפרסמה לאחר צאת הסרט.[59]

הקריירה וחייה של סלינה סוקרו במספר תוכניות טלוויזיה, ביניהן: "המופע של אופרה וינפרי",[60] "E! True Hollywood Story",[61] "מאחורי המוזיקה" (של VH1),[62] "צדק אמריקאי",[63] "Snapped",[64] ו"זירת פשע מפורסמת".[65] רשתות אחרות כולל MTV,[66]‏ ID,‏ FYI ו-A&E שידרו תוכניות מיוחדות על סלינה,[67][68] ואילו רשתות בשפה הספרדית מציגות באופן קבוע סרטים תיעודיים ביום השנה למותה.[69] סרטים תיעודיים אלו בשפה הספרדית צוברים לרוב אחוזי רייטינג גבוהים.[70] סרט תיעודי ששמו סלינה, שודר ב-Primer Impacto של יוניוויז'ן ב-22 באפריל 1995; הוא נצפה על ידי 2.09 מיליון איש והפך לתוכנית השנייה בשפה הספרדית הנצפית ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית באותה התקופה.[10] כמו כן, רשתות שונות התחרו ביניהן במטרה לראיין את סלדיבר על הירי. כאשר ארראס הצליחה לראיין אותה, יוניוויז'ן הוצפה באלפי בקשות להשתמש בריאיון.[10] בריאיון ששודר ב-Primer Impacto צפו 4.5 מיליון צופים; זו הייתה התוכנית הנצפית ביותר באותו הלילה על פי דירוגי נילסן מיוזיק קונטרול והפכה לאחת מהתוכניות הנצפות ביותר בשפה הספרדית בתולדות הטלוויזיה האמריקאית.[10]

קהילת הלטינים

עריכה

גדלתי סביב האנשים האלה. התגובה שהרצח של סלינה היה "רק עוד מקרה ירי חסר טעם", הייתה אופיינית לרוב אזרחי טקסס. עם זאת, חמשת מיליון אזרחי טקסס שמוצאם ממקסיקו, תיארו את יום הרצח שלה כ"יום שישי השחור"; יום חשוך ומרושע יותר מהיום בו ג'ון פ. קנדי נרצח.

מעריץ אירופאי-אמריקאי של סלינה, שהסביר את ההבדלים בתגובה למותה של סלינה בין אירופאים-אמריקאים למקסיקנים-אמריקאים בטקסס.[71]

הידיעה על מותה של סלינה השפיעה מאוד על הקהילה הלטינית; אנשים רבים נסעו אלפי קילומטרים כדי לבקר בביתה, בבוטיקים ובזירת הפשע.[72] היספנים ברחבי ארצות הברית דיווחו על הרצח, עד ניו יורק ולוס אנג'לס.[73] בצהרי יום הרצח, החלו עומסי תנועה לכיוון ביתה של סלינה, דבר שגרם לעירוב המשטרה. אנשים ממעמד הצווארון הכחול מילאו את הרחוב בו התגוררה בכתבי גרפיטי ובקקטוסים ואזורים נוספים בארצות הברית. בסמוך לביתה, הקימו מעין מקדש אותו מילאו בדברים הקשורים אליה, תוך שעשרות אלפי מעריצים ניסו לתקשר עם משפחתה. רוב הנהגים בקורפוס כריסטי ואלה שנהגו בכביש המהיר 37 ממקסיקו, הדליקו את הפנסים כאות זיכרון. מעריצים הניחו פתקים, מכתבים ומזכרות שונות בפתח הדלת לידה נורתה.[11]

זמן קצר לאחר שהרצח של סלינה התפרסם, אנשים התחילו לתור אחר זהות הרוצח שלה. חלק ממעריציה חשבו שאשתו של אמיליו נבירה ירתה בה; הם האמינו שהיא קנאה במערכת היחסים של סלינה ונבירה. ג'וני פסילאס, גיסו ומנהלו של אמיליו, התקשר בטירוף לתחנות הרדיו בניסיון להפריך את השמועה. בין הידוענים שהאמינו לשמועה היו המפיק המוזיקלי מני גררה, פיט רודריגס והזמר האמריקאי רמון הרננדס. לדברי ארראס, מותה של סלינה הפך ל"סיפור החדשות החשוב ביותר של השנה עבור הלטינים".[10] פמלה קולוף, עורכת מטעם Texas Monthly, כתבה כי התגובות לרצח שלה שוות ערך לאלה שמופנות כלפי רצח פוליטי.[74] כמו כן, התגובות הושוו לאלה שהופנו כלפי ג'ון לנון, אלביס פרסלי וג'ון פ. קנדי.[75][76]

מעריציה הלטינים של סלינה היו כה אדוקים, עד שכונו כ"חברי כת";[77][78] לאחר מותה, היא הפכה לשם דבר בארצות הברית ולחלק מתרבות הפופ האמריקאית.[79] היא הייתה פופולרית יותר לאחר מותה, מאשר כשהייתה בחיים.[77] סלינה הפכה לאייקון תרבותי עבור הלטינים ותוארה כ"אישה שגאה בשורשיה והגשימה את חלומותיה". לדברי אנטוניו לופז מ-The Santa Fe New Mexican, היום בו נרצחה "הוא כמו סימניה בספר הזיכרונות של לטינים רבים".[80] לדברי ארראס, "נשים חיקו אותה וגברים סגדו לה".[10] בעקבות הרצח שלה, דווח על שני מקרי מוות מקושרים בקליפורניה. מלכת דראג תכננה להתחפש לסלינה במהלך הופעה, אך נפגעה ממכונית ומתה כתוצאה מתאונת פגע וברח.[10] השחקנית, גלוריה דה לה קרוז, נבחנה לשחק את סלינה באחד מהסרטים התיעודיים שעשו עליה; מאוחר יותר נמצאה גופתה במזבלה בלוס אנג'לס. הרוצח שלה חנק אותה והצית את גופתה.[10]

תגובת הידוענים והפוליטיקאים

עריכה
 
הילרי קלינטון, ששלחה ביחד עם בעלה, ביל קלינטון, מכתב תנחומים למשפחתה של סלינה

הזמר הספרדי חוליו איגלסיאס קטע את משך הקלטות השירים במיאמי, במטרה להעניק לסלינה "רגע של שקט". בין הידוענים שיצרו קשר עם משפחת קינטנייה בעקבות הידיעה היו גלוריה אסטפן, סליה קרוז, איגלסיאס ומדונה.[11] הופעות ברחבי טקסס בוטלו; הלהקה לה מאפיה ביטלה את ההופעה שלה בגואטמלה וטסה חזרה לטקסס. זמר הטחאנו רמירו הררה ועשרות אמני טחאנו אחרים ביטלו גם הם את ההופעות שלהם.[81] אישיות הרדיו והבעלים של טחאנו ריוויו, בן בנביידס, אמר ל-Corpus Christi Caller Times כי 31 במרץ ייזכר כ"יום הגרוע ביותר בתולדות קורפוס כריסטי".[45] הזמר והיוצר האמריקאי רט לורנס פרסם מודעה בגיליון 22 באפריל 1995 של מגזין בילבורד בה נאמר, "המוזיקה ששמעתי איתך הייתה יותר ממוזיקה. את תחסרי לנו מאוד".[82] ידוענים אחרים שהתראיינו בתחנות הרדיו, ביניהם סטפני רידל, חיימה דאנדה (מלהקת לוס צ'אמקוס), אלזה גרסיה,[45] ושלי לארס, הביעו את מחשבותיהם על מותה של סלינה.[11] השחקנית, אשת העסקים ומנחת הטלוויזיה האמריקאית אופרה וינפרי, הצהירה כי חייה של סלינה היו "קצרים אך משמעותיים", במהלך פרק של "המופע של אופרה וינפרי", ששודר במרץ 1997.[60] הזמרת והפזמונאית האמריקאית מריה קארי אמרה ל-MTV כי מותה של סלינה היה מזעזע בעיניה בגלל "הדרך בה זה קרה, בצורה כה פתאומית וכשהיא כל כך צעירה".[83] הזמר האמריקאי מארק אנתוני הקדיש את אלבומו Todo a Su Tiempo (שיצא חודשיים לאחר שנרצחה) לסלינה.[84] הסנאטור מטעם מחוז הסנאט ה-20 של מדינת טקסס קרלוס טרואן (אנ') ונציג המדינה סולומון פ. אורטיז (אנ') דיווחו על מותה גם כן.[85] מנכ"ל תעשיית המוזיקה האמריקאית, דניאל גלאס, אמר ל-Texas Monthly שהוא מאמין שסלינה הייתה זוכה להצלחה גדולה יותר בקריירה אם לא הייתה נרצחת.[74] כמה ימים לאחר מותה, שלחו נשיא ארצות הברית באותה העת ביל קלינטון והגברת הראשונה, הילרי קלינטון, מכתב תנחומים לבעלה, כריס פרס.[86]

כעבור ימים אחדים, מנחה הרדיו הווארד סטרן לעג לרצח, לקבורה ולאבל של סלינה וביקר את המוזיקה שלה, תוך שהשמיע את שיריה כשברקע יריות ועורר סערה בקרב האוכלוסייה הלטינית.[87] לאחר שהוצא לו צו מעצר בגין הפרות סדר, פרסם סטרן הודעה בשפה הספרדית ברדיו והצהיר כי אין בהערותיו כדי לגרום ל"עוגמת נפש נוספת למשפחתה, לחבריה ולמי שאוהב אותה".[88][89] הליגה של אזרחי אמריקה הלטינית המאוחדת מצאה את התנצלותו של סטרן כבלתי מקובלת ודחקה בחרם על תוכניתו.[90] קמעונאים בטקסס הורידו מהמדפים מוצרים הקשורים לסטרן. מעריציה של סלינה האשימו את סירס ומקדונלד'ס בכך שהם נותנים לסטרן חסות, דבר שהוביל אותם לפרסם מכתב שמכחיש את הדברים.[10] תוך שבוע, בתוכנית "The Tonight Show" של רשת NBC עם ג'יי לנו, נשאלו סטרן ומארחתו המשותפת, רובין קוויברס, אם דבריו של סטרן על סלינה היו מקובלים. קוויברס החליטה לא לדבר על הנושא כדי להימנע מוויכוח עם סטרן. בהמשך, הצטרפה לתוכנית זמרת הפופ לינדה רונסטאדט, שהתווכחה עם קוויברס והגנה על סלינה.[11]

תגובות אחרות

עריכה

ב-12 באפריל 1995, שבועיים לאחר מותה של סלינה, הכריז מושל טקסס באותה העת, ג'ורג' ווקר בוש, על "יום סלינה"; אירוע רשמי של המדינה שחל בסמוך ליום ההולדת שלה.[91] בוש אמר כי סלינה מייצגת את "המהות של תרבות דרום טקסס".[92] ב"יום סלינה" התאספו כאלף מעריצים בקברה והחלו לשיר שירי עם מקסיקניים מסורתיים; בהמשך, היה עירוב של המשטרה במטרה לשמור על הסדר.[11] לבסוף, אורגן טקס רקוויאם בו נכחו למעלה מ-3,000 אנשים.[11]

 
ג'ורג' ווקר בוש, מושל טקסס שקבע את "יום סלינה".

באפריל ובמאי באותה השנה כתבו כמה אירופאים-אמריקאים בטקסס ל-Brazosport Facts שאלות בנושא המוות של סלינה; היו שנפגעו ש"יום סלינה" נחגג בסמוך ל"חג הפסחא". אחרים אמרו, "חג הפסחא חשוב יותר מיום סלינה" והאמינו שאנשים צריכים לתת לה לנוח על משכבה בשלום ולהמשיך בחייהם.[11] אנשים רבים ששלחו פניות לעיתון, דיברו על "יום סלינה", תוך שחלקם מתחו ביקורת על ההחלטה לקיים יום רשמי לזכרה, בעוד שהיו מי שהצדיקו אותה.[11] חלק מהתגובות תוארו כ"כאלו שלא ניתן להוסיף לגיליון של העיתון".[50] יוצרת הסרטים הלטינית לורדס פורטילו אמרה שהיא לא יודעת מי זו סלינה כששמעה על הרצח.[93] כלפי The Monitor הופנו תגובות שליליות מכמה קוראים שחשבו ש"די בכך שסלינה תופיע בעמוד הראשון של העיתון". אחד מהקוראים התקשר להנהלת העיתון וטען כי "לאנשים אינטליגנטים אין עניין בסלינה".[51] בתגובה, אמר העורך של העיתון "אני באמת מקווה שלא. זה יצביע על הרבה אידיוטים בדרום טקסס".[51]

כשנודע על מותה של סלינה, היו שטענו כי היא "לא כל כך חשובה" והציעו ללטינים "להתגבר על זה".[94][95] ג'ו ניק פטוסקי מ-Texas Monthly אמר כי אנגלו-אמריקאים ומקסיקנים-אמריקאים היו חלוקים בתגובותיהם למותה. פטוסקי אמר כי האנגלו-אמריקאים "לא הבינו על מה כל המהומה".[74] ב-Corpus Christi Caller Times פורסם כי הדעות כלפי מותה היו חלוקות שכן, חלקן היו גזעניות.[96]

בסרט התיעודי של סלינה משנת 1997, בעל חנות שואל כמה לטינים שרצים לעבר הזמרת כדי לקבל את חתימתה, "מי זאת סלינה?".[97] האמריקאים הרגישו שהסצנה "לא רלוונטית" ו"עוקצנית יתר על המידה".[98] מעריצה של סלינה אמרה כי האירוע המתואר בסצנה "קורה כל הזמן ללטינים ולחבריהם" והוסיפה ש"הם מרגישים שמתעלמים מקהילתם".[98] לוריין מילר אמרה, "סלינה פקחה את עיניי", בעוד שמעריץ אחר אמר, "אף אחד לא נותן לך לשכוח שאתה אמריקאי-מקסיקני בארצות הברית". (כלומר, התכוון לכך שמתייחסים אליהם באופן קבוע בצורה גזענית)[98]

תעשיית המוזיקה

עריכה

בזמן מותה של סלינה, 52% מכלל מכירות המוזיקה הלטינית היו מכירות של מוזיקה מקסיקנית אזורית; רובן היו של מוזיקת הטחאנו, שהפכה לאחת מסוגות המוזיקה הלטיניות הפופולריות ביותר.[99][100] המוזיקה שלה הובילה את התחייה של הסוגה והכניסה אותה למיינסטרים.[101][102][103] כלי תקשורת רבים תיארו אותה כ"מלכת מוזיקת הטחאנו".[104][105][106] חברות התקליטים הגדולות, ביניהן EMI רקורדס, SBK רקורדס, וורנר מיוזיק גרופ, CBS רקורדס וסוני מיוזיק אנטרטיינמנט החלו להחתים אמני טחאנו שיתחרו ביניהם בשוק המוזיקה הלטינית.[101][107] עם זאת, פרק זמן לאחר מותה, שוק מוזיקת הטחאנו דעך והפופולריות של הסוגה ירדה. תחנות הרדיו בארצות הברית שניגנו מוזיקת טחאנו החלו לנגן מוזיקה מקסיקנית אזורית ובשנת 1997 הייתה KQQK תחנת הרדיו היחידה שניגנה מוזיקת טחאנו ללא הפסקה.[100] באמצע שנות האלפיים, תחנות הרדיו בארצות הברית כבר לא ניגנו מוזיקת טחאנו, תוכניות טלוויזיה הפסיקו לארח אמני טחאנו וחברות תקליטים גדולות הפסיקו לספק חוזי הקלטות לאמני הטאחנו לאחר שנת 1995.[108][109] סלינה הפכה לאמנית הטחאנו הנמכרת והמצליחה ביותר בכל הזמנים,[101][25] ותקליטיה המשיכו להימכר במשך השנים.[110] היא נחשבת לאמנית הטאחנו היחידה שאלבומיה מצליחים לשהות במצעד הבילבורד 200 שבארצות הברית.[111] לאחר מותה, הוחלפה מוזיקת הטחאנו בפופ לטיני כסוגה הלטינית הפופולרית ביותר במדינה.[110]

 
Amor Prohibido, שנחשב לאחד מהאלבומים הלטיניים הנמכרים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית.

בתוך שעות מרצח סלינה, נמכרו כל אלבומיה בחנויות התקליטים; EMI לטין החלה ללחוץ על הספקים של תקליטיה שיתחילו לייצר אותם בכמויות גדולות עקב הביקוש הצפוי.[81] גלוריה בלסטרוס, נציגת המכירות של הסיטונאים הדרום-מערביים בסן אנטוניו, אמרה לבילבורד כי מלאי 5,000 העותקים של אלבומיה נמכרו עוד בצהרי היום בו נרצחה.[81] נציגי EMI לטין אמרו לחנויות התקליטים שהזמינו עוד עותקים מתקליטיה והודיעו כי עקב הביקוש חסר התקדים, הם לא יצליחו להביא מלאי חדש והדבר ייקח כמה ימים.[81] לבסוף, נציגי EMI לטין סיפקו כ-500,000 עותקים מתקליטיה לחנויות, תוך שבועיים מיום הרצח.[82] שירה "Fotos y Recuerdos" הגיע למקום הרביעי במצעד השירים הלטיניים של בילבורד, ביום בו היא נרצחה; הוא הגיע לבסוף למקום הראשון ב-15 באפריל 1995.[81] בסמוך לכך, הסינגלים שלה "No Me Queda Más",‏ "Bidi Bidi Bom Bom",‏ "Como la Flor" ו-"Amor Prohibido", נכנסו מחדש למצעד השירים הלטיניים ולמצעד השירים המקסיקניים האזוריים.[81] אלבומה משנת 1994, Amor Prohibido, נכנס מחדש למצעד הבילבורד 200 והתברג במקום ה-92; עליה של 520 אחוזים במכירותיו. 12,040 עותקים נמכרו בשבוע בו נרצחה.[81] בשבוע שלאחר מכן עלה למקום ה-32 עם 28,238 עותקים שנמכרו, המהוות גידול של 135 אחוזים.[82] Amor Prohibido שהגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים הלטיניים ב-31 במרץ, הגיע למקום הראשון ב-15 באפריל גם כן.[81] שלושת אלבומיה, Entre a Mi Mundo,‏ Selena Live! ו-12 Super Éxitos נכנסו מחדש למצעד האלבומים הלטיניים, תוך שהם איישו את ארבעת המקומות הראשונים במצעד האלבומים המקסיקניים האזוריים.[81] עקב מכירתם חסרת התקדים, הם גרמו לתופעה שכונתה "טירוף קניות האלבומים הלטיניים" ביפן, גרמניה וסין, שם נמכרו במאות אלפי עותקים.[112]

Dreaming of You, אלבום הקרוסאובר עליו עבדה סלינה בזמן מותה, יצא ביולי 1995. ביום צאתו, נמכר בלמעלה מ-175,000 עותקים בארצות הברית (שיא מכירות של כל הזמנים לאישה – סולו) תוך שנמכר בלמעלה מ-331,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[113] סלינה הפכה לאמנית השלישית בהיסטוריה (ביחד עם ג'נט ג'קסון ומריה קארי) שהצליחה למכור עם אלבום למעלה מ-300,000 עותקים בשבוע אחד.[114] הוא הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 והיה לאלבום הלטיני היחיד בכל הזמנים שהצליח לעשות זאת.[115][116] Dreaming of You היה לאלבום הראשון של אמן סולו שנפטר, שהצליח לכבוש את פסגת המצעד.[117] הפתיחה של האלבום הפכה לאחת מעשר הפתיחות הגדולות ביותר במצעד ולפתיחה הגדולה ביותר של אישה במצעד.[118] כאשר Dreaming of You נכנס למצעד הבילבורד 200, היו בו בסך הכול חמישה אלבומים של סלינה בו זמנית ובכך הפכה לאישה הראשונה בתולדות המצעד שעשתה זאת.[52] איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) העניק לאלבום 59 תוארי פלטינות לטיניות במדינה, על מכירות של למעלה מ-3.54 מיליון עותקים.[119][120] נכון לשנות ה-20 של המאה ה-21, האלבום נחשב לאלבום הלטיני הנמכר ביותר בכל הזמנים בארצות הברית, פי נילסן סאונדסקאן.[121] נכון לשנת 2015, הוא נמכר בלמעלה מחמישה מיליון עותקים ברחבי העולם.[122] בחמש שנים הצליחו חמשת אלבומיה של סלינה להימכר בסכום כולל של ארבעה מיליון דולרים.[10] סלינה הוכנסה להיכל התהילה של המוזיקה הלטינית של בילבורד,[52] היכל התהילה של הארד-רוק קפה בשנת 1995,[10] היכל התהילה של דרום טקסס,[75] והיכל התהילה של מוזיקת הטחאנו בשנת 2001.[123] בדצמבר 1999 היא זכתה בתואר "האמן הלטיני הנמכר ביותר בשנות ה-90" ו"האמן הלטיני הנמכר ביותר של העשור", על ידי בילבורד; זאת על סמך המכירות של 14 הסינגלים שלה ואלבומיה שיצאו באותה העת.[124]

הלוויה ומחוות

עריכה

ביום בו סלינה נרצחה, אנשים נשארו ערים במהלך כל אותו הלילה, תוך שהקימו מאות אנדרטאות ברחבי טקסס וקליפורניה.[11] תחנת הרדיו טחאנו 107 נתנה חסות לחלק מהאירועים שחלו בעקבות הרצח ואילו KRIO-FM נתנה חסות לאירוע נוסף שהתרחש בקניון סאות' פארק ב-31 במרץ, בו השתתפו 5,000 אנשים.[11] תחנות הרדיו בטקסס השמיעו את המוזיקה שלה ללא הפסקה.[22] ב-1 באפריל קיימו 3,000 ממעריציה אירוע נוסף, שהתרחש בבייפרונט פלאזה וגם במהלכו הם נשארו ערים כל הלילה גם כן.[11] במהלך האירוע הוכרז כי הצפייה הפומבית בארון המתים שלה תיערך באודיטוריום בייפרונט למחרת. מעריציה מילאו את המקום באורך של קילומטר וחצי (1500 מטרים).[11] שעה לפני פתיחת הדלתות החלו לצוץ שמועות שהארון ריק, מה שגרם למשפחת קינטנייה לפתוח אותו.[125]

כ-30,000 עד 40,000 מעריצים עברו ליד הארון שלה.[126][127] יותר מ-78,000 חתמו על ספר תנחומים. הפרחים שהיו מסביב לארון, הובאו מהולנד.[128] לבקשת משפחתה, נאסר לצלם את האירוע בווידאו או בפלאש. באותו היום התקיים בקתדרלת סן פרננדו שבמרכז העיר סן אנטוניו טקס מיסה עבורה, בהשתתפות מקהלת מריאצ'י.[11] בארצות הברית כנסיות עם שיעור גבוה של מתפללים לטינים ערכו תפילות לזכרה.

כתב שסקר את המאורע פרסם כי "סמלים אגדיים" רבים כמו סמלים נוצריים בדמויות מלאכים, קדושים, מרפאים ומושיעים, "נקשרו לסלינה" על ידי מעריציה.[129] בנוסף, הייתה מחווה עבורה במהלך חגיגות יום פטריק הקדוש בכנסייה הקתולית שביוסטון, טקסס.[130] הכומר והאב סאל דג'ורג' החליט לערוך מחווה עבורה ושאל אנשים (בעיקר ילדים) מה הם חשבו שהעתיד צפן לה.[130] באותו היום ניגן תקליטן את המוזיקה שלה בפארק קטן בסמוך לכנסייה.[130]

 
קברה של סלינה.

ב-3 באפריל 1995 השתתפו כ-600 אורחים — (בעיקר בני משפחתה) — בקבורתה של סלינה בפארק "Seaside Memorial", ששודרה בשידור חי על ידי תחנת הרדיו של "קורפוס כריסטי וסן אנטוניו" ללא הסכמת משפחתה.[11] כומר המשתייך לארגון "עדי יהוה" מהעיר לייק ג'קסון שבטקסס הטיף בשפה האנגלית וציטט את דבריו של אחד משליחי ישו, פאולוס מהפרק החמישה-עשר באיגרת הראשונה אל הקורינתים.[11] במקביל, מאות אנשים החלו לחוג במעגלים עם מכוניתיהם.

מיסה מיוחדת נערכה באותו היום בזירת הספורט של לוס אנג'לס, בה השתתפו כ-4,000 אנשים.[131] במקור, סלינה הוזמנה להופיע שם באותו הלילה כחלק מסיבוב ההופעות שלה, "Amor Prohibido Tour". האמרגן של האירוע גבה מהמשתתפים דמי כניסה, מה שגרם לקינטנייה ג'וניור להתרגז.[11] מודסטו לופז פורטילו נסע מאל סלוודור ללוס אנג'לס כדי להיות הכומר המכהן באותה אספה.[131] כמו כן, התכנסו אלף מעריצים וחברים של סלינה בפארק העירוני בקלוט שבטקסס, שם נכחה סלינה במהלך פסטיבל מוסקיטו שהתקיים ביולי 1994.[114] למחרת, גבירתנו של העמוד, כנסייה בספרד, קיימה מיסה עבור סלינה, בה נכחו כ-450 אנשים.[11] בשבועות שלאחר מותה נראו מכוניות ברחבי טקסס עליהן נתלו תמונות שלה.[132] ב-28 באפריל, במהלך מופע זיקוקין די-נור בקורפוס כריסטי, שונתה המוזיקה של המאורע וכללה את "Bidi Bidi Bom Bom" לזכרה של סלינה.[11] הבוטיקים שלה הפכו למקדשי זיכרון, בהם מעריצים השאירו בלונים, פרחים, תמונות ושירים.[98] ציורי קיר שלה נראו ברחבי טקסס לאחר מותה.[98] בחודשים שלאחר מכן, ביקרו בממוצע 12,000 אנשים באתר הקבר שלה ובמוטל "דייס אין" בו אירע הרצח.[10] הנהלת המוטל סידרה מחדש את מספרי החדרים כדי שהאורחים לא יידעו באיזה חדר נורתה.[10] בנוסף לכך, היא הפכה לחלק מחגיגות יום המתים.[98] בשנת 1997, סלינה הונצחה במוזיאון מיראדור דה לה פלור, בקורפוס כריסטי, תוך שנוצר פסל מארד בדמותה בגודל טבעי.[133] מעריציה נהרו אל פסלה וציורי הקיר שלה וראו בהם סמלים של זהות עצמית, אחדות, ביטוי דתי, ביטוי עצמי, שוויון, שחרור, תשוקה ואופטימיות.[98]

מוזיקאים השתמשו במוזיקה כדי להביע את מחשבותיהם על סלינה, תוך שהוציאו שירי ואלבומי מחווה עבורה. משפחתה של סלינה ולהקתה לשעבר לוס דינוס קיימו הופעת מחווה שבוע לאחר יום השנה העשירי לרציחתה, ב-7 באפריל 2005. ההופעה, ששמה היה Selena ¡VIVE!, שודרה בשידור חי ביוניוויז'ן וצברה 35.9 אחוזי רייטינג לפי מדד נילסן.[134] ההופעה הפכה לספיישל הטלוויזיה בשפה הספרדית עם אחוזי הרייטינג הגבוהים בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית.[122] כמו כן, זו הייתה התוכנית הנצפית ביותר (ללא קשר לשפה) בקרב מבוגרים בגילאי 18 עד 34 בלוס אנג'לס, שיקגו וסן פרנסיסקו; התוכנית שודרה לראשונה בניו יורק, בסמוך לשידור של "אמריקן איידול" מבית פוקס וצברה אחוזי רייטינג גבוהים יותר.[135] בקרב הצופים הלטיניים, אחוזי הרייטינג של על Selena ¡VIVE! היו כפולים מאלה של סופרבול XLV בין גרין ביי פאקרס לפיטסבורג סטילרס ואופרת הסבון "אשת הברזל".[136][137]

בינואר 2015 הוכרז כי אירוע שנתי בן יומיים בשם "פיאסטה דה לה פלור" יתקיים בקורפוס כריסטי, על ידי לשכת המבקרים בקורפוס כריסטי כמחווה לסלינה. באירוע השנתי הראשון הופיעו אמנים כמו קומביה אול סטארז, כריס פרס, לוס לובוס, ג'יי פרס, ליטל ג'ו & לה פמיליה, לוס פאלומינוס, סטפני מונטיאל לאס 3 דיווס, נינה דיאז, לאס פניקס וקלריסה סרנה.[138] במהלך האירוע גויסו 13 מיליון דולרים והשתתפו בו כ-52,000 אנשים, כש-72 אחוזים מתוכם הגיעו מחוץ לקורפוס כריסטי. האירוע עורר את התעניינותם של אנשים בשלושים וחמש ממדינות ארצות הברית ובחמש מדינות ברחבי העולם, ביניהן מקסיקו, ברזיל ואקוודור.[139]

המשפט

עריכה

עשרים דקות לאחר כניעתה של סלדיבר, היא הובלה לתחנת המשטרה במרכז העיר קורפוס כריסטי, שם נחקרה על ידי פול ריברה, שחקר מקרי רצח מאז 1978. במפגש זה ויתרה סלדיבר על זכותה לייצוג על ידי עורך דין.[11] כאשר חוקרי המשטרה הקיפו את הטנדר של סלדיבר, היא צעקה: "אני לא מאמינה שהרגתי את החברה הטובה ביותר שלי".[140] תוך שעות ספורות היא אמרה שהירי היה מקרי.[141] סכום הערבות שהוטל על סלדיבר היה בתחילה 100,000 דולרים, אך התובע המחוזי קרלוס ולדז שכנע את השופט הנשיא להעלותו ל-500,000 דולרים.[11] כאשר הוכרז סכום הערבות, שאלו מעריציה מדוע לא הוטל עליה עונש מוות.[10] בבית הסוהר של מחוז נואקס נשמעו איומי רצח וכן קריאות פומביות לעשיית צדק.[142] בנוסף, דווח כי כנופיות בטקסס אוספים כסף כדי לשלם את הערבות, במטרה לשחרר את סלדיבר ולרצוח אותה מיד לאחר מכן.[11] המאפיה המקסיקנית (שהוגדרה ככנופיה הקטלנית והחזקה ביותר במערכת הכלא בקליפורניה)[143] הציעה מחיר על ראשה והפיצה את הידיעה שמי שיצליח לפגוע בה או להביא אותה לידיהם, יוכתר כ"גיבור".[11]

 
בית הסוהר בו מוחזקת סלדיבר.

סלדיבר הוחזקה בכלא במחוז נואיס והשמירה עליה הייתה כבדה, עקב החשש שהיא תתאבד לפני עריכת משפטה.[125] המדינה התקשתה לארגן לה סנגור;[144] בגלל חששם של עורכי הדין להתמודד עם איומים.[144] לבסוף, נבחר דאגלס טינקר להיות הסנגור שלה. אשתו חששה שהקהילה הלטינית תתנכל להם וביקשה ממנו לא לקחת את התיק.[10] טינקר בחר בארנולד גרסיה, תובע מחוזי לשעבר, כיועצו המשפטי.[10] ולדז, שהתגורר כמה רחובות ממשפחת קינטנייה, בחר במארק סקורקה כיועצו המשפטי.[10] השופט מייק וסטרגרן עמד בראש התיק, שהועבר לבסוף לבית המשפט של מחוז האריס ביוסטון, טקסס, במטרה להבטיח שחבר המושבעים לא יערב רגשות ודעות אישיות בהכרעת הדין.[10] על פי דיווח שפורסם בשיקגו טריביון, "משפט רצח סלינה התחרה במשפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון".[145] וסטרגרן הורה כי לא ישדרו או יקליטו את המשפט ואף הגביל את מספר העיתונאים באולם בית המשפט וזאת כדי להימנע מהמאורעות שקרו במשפטו של סימפסון.[145] בנוסף, דווח כי הדעות בין הלטינים לאמריקאים הלבנים היו חלוקות. דונה דיקרסון, מוציאה לאור של מגזינים, אמרה לשיקגו טריביון כי "אין לה שום עניין במשפט בגלל הרקע הלטיני של סלינה" והוסיפה כי "מקסיקנים-אמריקאים לא גילו את אותה התלהבות כשאלביס פרסלי נמצא מת".[145] משפט הרצח כונה "משפט המאה" ו"המשפט החשוב ביותר לאוכלוסיית הלטינים".[129][146] המשפט ייצר עניין באירופה, אמריקה הדרומית, אוסטרליה ויפן.[74]

סלדיבר הטילה ספק בגזר הדין ואמרה כי הירי היה מקרי. בהצהרת הפתיחה שלו, אמר ולדז כי הוא מאמין שסלדיבר "הרגה את סלינה במכוון". ולדז כינה זאת מעשה "חסר תכלית ופחד" מכיוון שסלינה נורתה בגבה. טינקר אמר כי הירי היה מקרי והכחיש שמועות שסלדיבר חשקה בקשר רומנטי עם סלינה.[145] ב-23 באוקטובר 1995 דן חבר המושבעים במשך שעתיים לפני שמצא את סלדיבר אשמה ברצח.[147] לבסוף, היא קיבלה את העונש המרבי; מאסר עולם ללא זכות לשחרור מוקדם במשך 30 שנה.[148] ב-22 בנובמבר 1995 היא הגיעה ליחידת גייטסוויל (ששמה שונה ל-Christina Melton Crain Unit) בגייטסוויל, טקסס.[114] החל משנת 2018 מרצה סלדיבר את עונשה בגייטסוויל ביחידת Mountain View, המופעלת על ידי משרד המשפטים הפלילי בטקסס. היא תהיה זכאית לשחרור מוקדם ב-30 במרץ 2025.[149] בגלל איומי מוות פנימיים מרובים מצד אסירים שמעריצים את סלינה, סלדיבר הוכנסה לתא מבודד והיא שוהה בו במשך עשרים ושלוש שעות ביממה, כשהיא לבדה.[144] בשנת 2002, על פי צו שופט, האקדח ששימש להרוג את סלינה הושמד והחתיכות שנותרו הושלכו למפרץ קורפוס כריסטי.[150][151] מעריציה של סלינה והיסטוריונים לא הסכימו לקבל את ההחלטה להשמיד את האקדח ואמרו שמדובר בחפץ שלקוח מתוך אירוע היסטורי, בשעה שגרסו כי האקדח צריך היה להיות מוצג במוזיאון.[152]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Patoski, Joe Nick, Selena: Como La Flor Boston: Little Brown and Company, 1996. ISBN 0-316-69378-2
  • Arrarás, María Celeste, Selena's Secret: The Revealing Story Behind Her Tragic Death Simon and Schuster, 1997. ISBN 0-684-83193-7
  • Miguel, Guadalupe San, Tejano Proud: Tex-Mex Music in the Twentieth Century Texas A&M University Press, 2002. ISBN 1-58544-188-0
  • Arrarás, María Celeste, Selena's Secret: The Revealing Story Behind Her Tragic Death Atria Books, 2015. ISBN 9781476766058

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Before Her Time, PEOPLE.com (באנגלית)
  2. ^ מערכת ערוץ הגברים, ‏פחד אלוהים: 10 מקרי סטוקריות מצמררים מההיסטוריה, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2019
  3. ^ 1 2 3 4 Verhovek, Sam Howe (1995-04-01). "Grammy-Winning Singer Selena Killed in Shooting at Texas Motel (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-11.
  4. ^ "Sweet Music". Bloomberg.com (באנגלית). 2004-11-01. נבדק ב-2020-11-11.
  5. ^ Guadalupe San Miguel, Tejano proud : Tex-Mex music in the twentieth century, College Station : Texas A & M University Press, 2002, ISBN 978-1-58544-159-4
  6. ^ MICHAEL BURDEN, ‘HE HAD THE HONOUR TO BE YOUR MASTER’: LADY RHODA CAVENDISH'S MUSIC LESSONS WITH HENRY PURCELL, Music and Letters 76, 1995, עמ' 532–539 doi: 10.1093/ml/76.4.532
  7. ^ Fans, Family Remember Selena, www.cbsnews.com (באנגלית)
  8. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, A Crossover Dream Halted Prematurely, Tragically : Some Ambitious Plans Were Under Way to Bring Selena to Mainstream U.S. Audience, Los Angeles Times, ‏1995-04-08 (באנגלית)
  9. ^ Joe Nick Patoski, Selena, Little Brown & Co (T), 1996-04-00, ISBN 978-0-316-69378-3
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 Arrarás, María Celeste (1997). Selena's Secret: The Revealing Story Behind Her Tragic Death. Simon and Schuster. ISBN 0-684-83193-7.
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 Patoski, Joe Nick (1996). Selena: Como La Flor. Boston: Little Brown and Company. ISBN 0-316-69378-2.
  12. ^ 29 Oct 1995, Page 77 - South Florida Sun Sentinel at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  13. ^ Carolina Moreno, 20 Years After Selena's Murder, Book Revives Debates Surrounding Her Death, HuffPost, ‏2015-03-05 (באנגלית)
  14. ^ Dallas Is Still Dreaming of Selena, D Magazine (באנגלית)
  15. ^ 1 Apr 1995, 1 - The Monitor at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  16. ^ 19 Oct 1995, 1 - The Odessa American at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  17. ^ 12 Oct 1995, 17 - Austin American-Statesman at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  18. ^ http://www.newspapers.com/image/, Newspapers.com (באנגלית)
  19. ^ Sound and Fury, Chris Perez publishes Selena book, San Antonio Current (באנגלית)
  20. ^ Testimony of Richard Fredrickson, web.archive.org, ‏2007-04-05
  21. ^ 1 2 13 Oct 1995, 1 - The Monitor at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  22. ^ 1 2 Selena, the making of the queen of Tejano, web.archive.org, ‏2007-08-08
  23. ^ Karla Anthony testimony, web.archive.org, ‏2007-04-06
  24. ^ 1 2 3 Famous Crime Scene. Season 1. Episode 105. March 12, 2010. 30 minutes in. VH1.
  25. ^ 1 2 Doeden, Matt (2012). American Latin Music: Rumba Rhythms, Bossa Nova, and the Salsa Sound. Twenty-First Century Books. ISBN 978-1-4677-0147-1.
  26. ^ 1 2 Erin Brockovich (producer) (2012). "Selena: Death of a Superstar". Reel Crime Reel Story. Season 1. Episode 104. 60 minutes in. Investigation Discovery.
  27. ^ Testimony of Norma Martinez, web.archive.org, ‏2007-07-15
  28. ^ 1 2 3 4 5 Jen Deselms/Caller-Times, Selena: Loss of a hometown hero, Caller-Times (באנגלית)
  29. ^ 1 2 15 Oct 1995, Page 11 - The Sydney Morning Herald at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  30. ^ Testimony of Shawna Vela, web.archive.org, ‏2007-07-10
  31. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Famous Crime Scene. Season 1. Episode 105. March 12, 2010. 30 minutes in. VH1.
  32. ^ MATT SCHWARTZ, in Houston, WENDELL JAMIESON, in New York, SELENA'S LAST CRIES SHOT SINGER BEGGED HELP, NAMED SUSPECT, nydailynews.com
  33. ^ 1 2 20 Oct 1995, Page 7 - The Journal News at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  34. ^ RICK MITCHELL, In life, she was the queen of Tejano music. In death, the 23-year-old singer became a legend, Chron, ‏2005-03-25 (באנגלית)
  35. ^ 1 2 Reinert, Patty (October 19, 1995). "Selena was beyond aid, doctor says". Houston Chronicle.
  36. ^ 20 Oct 1995, Page 1 - The Brazosport Facts at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  37. ^ 1 2 20 Oct 1995, Page 7 - Daily Press at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  38. ^ 20 Oct 1995, Page 19 - Philadelphia Daily News at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  39. ^ Singer Selena shot to death, web.archive.org, ‏2007-06-21
  40. ^ 20 Oct 1995, Page 2 - The Baltimore Sun at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  41. ^ 1 2 Novas, Himilce (1995). Remembering Selena. Turtleback Books. ISBN 0-613-92637-4.
  42. ^ 1 2 3 4 5 Famous Crime Scene. Season 1. Episode 105. March 12, 2010. 30 minutes in. VH1.
  43. ^ Famous Crime Scene. Season 1. Episode 105. March 12, 2010. 30 minutes in. VH1.
  44. ^ WashingtonPost.com: Singer Selena Shot to Death in Texas, www.washingtonpost.com
  45. ^ 1 2 3 Caller-Times Staff Reports, Selena's death leaves Tejano music world shocked, mournful, Caller-Times (באנגלית)
  46. ^ [03-21-97 Gregory Rodriguez, Selena's Story - - "Pochos" Have Come of Age], web.archive.org, ‏2010-08-03
  47. ^ 1 Jan 1996, 9 - The Odessa American at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  48. ^ 31 Dec 1995, 30 - The Monitor at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  49. ^ "Selena: Biography". Biography. November 27, 2008. 60 minutes in. A&E.
  50. ^ 1 2 Selena still walks through the newsroom, www.caller.com (באנגלית)
  51. ^ 1 2 3 22 Oct 1995, 55 - The Monitor at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  52. ^ 1 2 3 Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1995-06-10. (באנגלית)
  53. ^ 1 2 3 "Biography TV Series, Selena episode". Biography. November 26, 2010. 60 minutes in. The Biography Channel.
  54. ^ Muniz, Janet. "Bidi Bidi Bom Bom: The Audiotopias of Selena Across the Americas". Claremont.edu. Retrieved February 28, 2015.
  55. ^ Claudia Mitchell, Girl Culture: An Encyclopedia [2 Volumes: An Encyclopedia], Greenwood Publishing Group, 2007-12-30, ISBN 978-0-313-08444-7. (באנגלית)
  56. ^ Breakout Roles: Jennifer Lopez | Latina, web.archive.org, ‏2013-12-03
  57. ^ ALMA Award - 1998 | Winners & Nominees, awardsandwinners.com
  58. ^ Imagen Foundation, Imagen Awards, Imagen Foundation (באנגלית)
  59. ^ Vida Lopez - Nymag, New York Magazine (באנגלית)
  60. ^ 1 2 The Oprah Winfrey Show. Season 11. March 21, 1997. 60 minutes in. ABC.
  61. ^ E!'s True Hollywood Story Is Back! Watch the First New Promo, E! Online, ‏Sun Feb 24 23:15:00 GMT+0 2019
  62. ^ Selena, 1998-03-29, נבדק ב-2020-11-12
  63. ^ "American Justice" Selena: Murder of a Star (TV Episode 1998) - IMDb, נבדק ב-2020-11-12
  64. ^ Selena: Death of a Superstar, 2014-10-05, נבדק ב-2020-11-12
  65. ^ Selena, 2010-03-12, נבדק ב-2020-11-12
  66. ^ True Hollywood Story | TV Guide, TVGuide.com (באנגלית)
  67. ^ Famous Crime Scene | TV Guide, TVGuide.com (באנגלית)
  68. ^ Selena | TV Guide, TVGuide.com (באנגלית)
  69. ^ Selena, IMDb
  70. ^ Telefutura’s "Buscando La Doble de Selena" Delivers Record Ratings, web.archive.org, ‏2011-03-13
  71. ^ Joe Nick Patoski, Selena, Little Brown & Co (T), 1996-04-00
  72. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, For Barrio, Selena's Death Strikes a Poignant Chord : Tragedy: Fans descend on superstar's home in Texas community. Idolized singer didn't forget her roots., Los Angeles Times, ‏1995-04-02 (באנגלית)
  73. ^ 15 Apr 1995, Page 95 - The Sydney Morning Herald at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  74. ^ 1 2 3 4 Dreaming of Her, Texas Monthly, ‏2013-01-20 (באנגלית)
  75. ^ 1 2 Jasinski, Laurie E. (2012). Handbook of Texas Music. Texas A&M University Press. ISBN 978-0-87611-297-7.
  76. ^ Stacy, Lee (2002). Mexico and the United States. Marshall Cavendish. ISBN 0-7614-7402-1.
  77. ^ 1 2 Espinosa, Gastón (2009). Mexican American Religions: Spirituality, Activism, and Culture. Duke University Press. ISBN 978-0-8223-8895-1.
  78. ^ Clark, Walter Aaron (2013). From Tejano to Tango: Essays on Latin American Popular Music. Routledge. ISBN 978-1-136-53687-8.
  79. ^ Mitchell, Claudia (2007). Girl Culture: An Encyclopedia. Greenwood Publishing Group. ISBN 978-0-313-08444-7.
  80. ^ Santa Fe New Mexican, santafenewmexican.com | News, opinion and sports from Santa Fe and Northern New Mexico, Santa Fe New Mexican (באנגלית)
  81. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1995-04-15. (באנגלית)
  82. ^ 1 2 3 Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1995-04-22. (באנגלית)
  83. ^ "No. 60 – 41". 101 Most Shocking Moments in Entertainment. Season 1. Episode 3. 60 minutes in. MTV.
  84. ^ Anthony, Marc (1995). Todo a Su Tiempo (album). United States: RMM Records. inside booklet. RMD 81582.
  85. ^ "Thousands Mourn Slain Singer Selena (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1995-04-02. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-12.
  86. ^ https://twitter.com/carrasquillo/status/589925137652260864, Twitter
  87. ^ KEVENEY, BILL; Writer, Courant Staff (1996-03-26). "Howard Stern Returns, by Syndication, to Hartford Station He Left in 1980" (באנגלית). pp. A.4. נבדק ב-2020-11-12.
  88. ^ A REAL SHOCKER FROM STERN: APOLOGY FOR SELENA COMMENTS, nydailynews.com
  89. ^ A. B. C. News, Howard Stern's Five Most Outrageous Offenses, ABC News (באנגלית)
  90. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Latinos to Stern: Apology Is Not Accepted : Radio: Three groups call for a boycott of the syndicated program by stations, listeners and sponsors., Los Angeles Times, ‏1995-04-11 (באנגלית)
  91. ^ TSHA | Quintanilla Perez, Selena [Selena], www.tshaonline.org
  92. ^ Texas Declares `Selena Day', SFGATE, ‏1995-04-17 (באנגלית)
  93. ^ POV, Filmmaker Interview | Corpus | POV | PBS, POV | American Documentary Inc., ‏1999-01-14 (באנגלית)
  94. ^ Misemer, Sarah M. (2008). Secular Saints: Performing Frida Kahlo, Carlos Gardel, Eva Perón, and Selena. Tamesis Books. ISBN 978-1-85566-161-5.
  95. ^ Park City Daily News - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
  96. ^ Ellen Bernstein/Caller-Times, Culture Clash: Some Anglos find outpouring of grief hard to understand, Caller-Times (באנגלית)
  97. ^ Jennifer Lopez (actress), Edward James Olmos (actor), Abraham Quintanilla, Jr. (executive producer), Gregory Nava (director) (1997). Selena (DVD). Corpus Christi, Texas, San Antonio, Texas, and Los Angeles, California: Warner Bros. Event occurs at 127. ASIN B000T8YZYU., www.amazon.com
  98. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Selena?Prophet, Profit, Princess Canonizing the Commodity", www.yumpu.com
  99. ^ Hernandez, Deborah Pacini (2010). Oye Como Va!: Hybridity and Identity in Latino Popular Music. Temple University Press. ISBN 978-1-4399-0091-8.
  100. ^ 1 2 San Miguel Jr, Guadalupe. "When Tejano Ruled The Airways: The Rise and Fall of KQQK in Houston, Texas". SJSU.edu (PDF). Western Association of Schools and Colleges. Retrieved March 9, 2015.
  101. ^ 1 2 3 Untiedt, Kenneth L. (2013). Cowboys, Cops, Killers, and Ghosts: Legends and Lore in Texas. University of North Texas Press. ISBN 978-1-57441-532-2.
  102. ^ Shaw, Lisa (2005). Pop Culture Latin America!: Media, Arts, and Lifestyle. ABC-CLIO. ISBN 1-85109-504-7.
  103. ^ Miguel, Guadalupe San (2002). Tejano Proud: Tex-Mex Music in the Twentieth Century. Texas A&M University Press. ISBN 1-58544-188-0.
  104. ^ Four years after Selena's death, EW.com (באנגלית)
  105. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1996-04-06. (באנגלית)
  106. ^ Vibe Media Group, Vibe, Vibe Media Group, 1998-09. (באנגלית)
  107. ^ Belinda Acosta, Fri., Feb. 17, 2006, Outlaw Onda, www.austinchronicle.com (באנגלית)
  108. ^ Marco Torres, Is Tejano Music Completely Dead? We Ask The Experts, Houston Press, ‏2012-10-08
  109. ^ 1 2 Tuned Out, Texas Monthly, ‏1987-04-01 (באנגלית)
  110. ^ Billboard 200 Chart Moves: Ed Sheeran Scores His Second Million-Selling Album, Billboard (באנגלית)
  111. ^ Untiedt, Kenneth L. (2013). Cowboys, Cops, Killers, and Ghosts: Legends and Lore in Texas. University of North Texas Press. ISBN 978-1-57441-532-2.
  112. ^ The Hour - Google News Archive Search, news.google.com
  113. ^ 1 2 3 | San Antonio Express-News Archive | expressnews.com, nl.newsbank.com
  114. ^ Vibe Media Group, Vibe, Vibe Media Group, 2005-11. (באנגלית)
  115. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 2005-03-26. (באנגלית)
  116. ^ Dreaming Of You by Selena | Billboard 200 Chart, Billboard
  117. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1995-09-02. (באנגלית)
  118. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית)
  119. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1996-05-04. (באנגלית)
  120. ^ The Top 25 Biggest Selling Latin Albums of the Last 25 Years: Selena, Shakira & More, Billboard (באנגלית)
  121. ^ 1 2 Selena to be honored at Fiesta de la Flor in Corpus Christi, HoustonChronicle.com, ‏2015-01-29 (באנגלית)
  122. ^ Matt S. Meier, The Mexican American experience : an encyclopedia, Westport, Conn. : Greenwood Press, 2003, ISBN 978-0-313-08860-5
  123. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1999-12-25. (באנגלית)
  124. ^ 1 2 Milloy, Ross E. (1995-04-03). "For Slain Singer's Father, Memories and Questions (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-14.
  125. ^ Jorge Rodriguez-Jimenez, Here Is The Selena Funeral Footage You Might Not Have Seen, we are mitú — business and entertainment, culture and sport, movies and music, ‏2016-03-31
  126. ^ Weird 11/1/16, 20 Dead Celebs Who Had Creepy Open Casket Funerals, trendchaser, ‏2016-11-01 (באנגלית)
  127. ^ Eric Brown/Caller-Times, Saying goodbye: Thousands bid Selena farewell, Caller-Times (באנגלית)
  128. ^ 1 2 Eric Michael Mazur, Kate McCarthy, God in the details : American religion in popular culture, New York : Routledge, 2001, ISBN 978-0-415-92564-8
  129. ^ 1 2 3 Villafranca, Armando (March 18, 1996). "Young, old remember slain singer". Houston Chronicle.
  130. ^ 1 2 Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Mourning Selena : Nearly 4,000 Gather at L.A. Sports Arena Memorial for Slain Singer, Los Angeles Times, ‏1995-04-03 (באנגלית)
  131. ^ Villafranca, Armando (March 18, 1996). "Young, old remember slain singer". Houston Chronicle.
  132. ^ Deborah Paredez, Selenidad: Selena, Latinos, and the Performance of Memory, Duke University Press, 2009-08-12, ISBN 978-0-8223-9089-3. (באנגלית)
  133. ^ "selena-¡vive"-breaks-audience-records/ Univision’s "Selena ¡Vive!" Breaks Audience Records - Univision, web.archive.org, ‏2015-03-29
  134. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 2005-04-23. (באנגלית)
  135. ^ Super Bowl XLV Most-Watched Show in U.S. TV History Among Hispanic Viewers; Tops World Cup Final, web.archive.org, ‏2011-02-10
  136. ^ NFL 2010 Hispanic TV Recap, Most-Watched NFL Season Ever Among Hispanics, web.archive.org, ‏2011-02-17
  137. ^ Joey Guerra, Tejano star Selena to be honored at Fiesta de la Flor, Chron, ‏2015-01-28 (באנגלית)
  138. ^ The Economic Impact of the Fiesta de la Flor Festival - KiiiTV.com South Texas, Corpus Christi, Coastal Bend, web.archive.org, ‏2015-04-28
  139. ^ Deborah Roberts (reporter) (1995). "20/20: Selena's Killer". 20/20. 30 minutes in. CBS.
  140. ^ Times, The New York (1995-10-22). "Star's Death: An Accident Or a Murder? (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-14.
  141. ^ אור ברנע, המעריצה שהתחתנה איתו, המעריץ שהפך לסולן, באתר ynet, 8 במרץ 2013
  142. ^ Harris, D. (2004). Gangland: The growing gang epidemic in America's cities. Oakland, TN: Holy Fire Publishing, ISBN 0976111241.
  143. ^ 1 2 3 Archives | The Dallas Morning News, dallasnews.com, nl.newsbank.com
  144. ^ 1 2 3 4 Paul de la Garza, Tribune Staff Writer, TRIAL IN SELENA'S KILLING EXPOSES CULTURAL DIVIDE, chicagotribune.com (באנגלית)
  145. ^ Orlando Sentinel, LATINOS EAGERLY AWAIT TRIAL OF SELENA'S ACCUSED KILLER, OrlandoSentinel.com (באנגלית)
  146. ^ Times, The New York (1995-10-27). "Woman Who Murdered Singer Gets a Sentence of Life in Prison (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-16.
  147. ^ Adam Janos, Before Yolanda Saldivar Murdered Selena 25 Years Ago, There Were Red Flags, A&E (באנגלית)
  148. ^ TDCJ Offender Details, web.archive.org, ‏2015-12-25
  149. ^ Press, The Associated (2002-06-08). "National Briefing | Southwest: Texas: Gun That Killed Singer Is To Be Destroyed (Published 2002)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-14.
  150. ^ Items compiled from Tribune news services, Gun used in slaying of Selena destroyed, chicagotribune.com (באנגלית)
  151. ^ Lynn Brezosky, Pistol used to kill Selena destroyed on judge's orders, Plainview Herald, ‏2002-06-10 (באנגלית)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רצח_סלינה&oldid=38836296"