רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי. הרחוב משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות מרכז-מזרח, שמעבר לה רחוב העלייה. חלקו הדרומי של הרחוב מקביל לרחוב הרצל ובקרבת הים הרחוב ניצב אל קו החוף כשבכיכר מוגרבי קיימת "ברך" היורדת לים. הרחוב מהווה גבול בין רובע לב תל אביב ממזרח ובין שכונת כרם התימנים הנמצאת מערבית לו בחלקו הצפוני.
 | |
| רחוב אלנבי בקטע משדרות רוטשילד ועד חוף הים, 2014 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי |
| אורך |
2.8 ק"מ  |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב-יפו |
| רובע | 5 |
| שכונה | מרכז העיר |
| קואורדינטות | 32°04′02″N 34°46′17″E / 32.06733889°N 34.77127778°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   רחוב אלנבי   | |
  | |
היסטוריה
עריכה
עם סלילתו בשנת 1911 במסגרת ההתרחבות הראשונה של תל אביב נקרא הרחוב "דרך הים".[1] בשנת 1918 שונה שם הרחוב ונקרא על שמו ולכבודו של הגנרל אדמונד אלנבי על ידי מאיר דיזנגוף[2].
בשנת 1922 הוקם קזינו גלי אביב על קו המים במפגש הרחוב עם רציף הרברט סמואל. הקזינו עמד בחלקו מעל הים. נטען שהיזמים התנו הקמתו בהסטת רחוב אלנבי[דרוש מקור], שעבר עד אז במקביל לים, אל הקזינו.
ב-10 ביוני 1923 בשעה 19:00 אירע "הנס הגדול" - הארת רחוב אלנבי בחשמל שסופק מתחנת הדיזל שהקים פנחס רוטנברג.[3]
בעבר שימש רחוב אלנבי כמרכז המסחרי של העיר וכרחוב הראשי החדש של העיר, במקום רחוב הרצל, רחובה הראשון של העיר. בין השאר אירח את אירועי ה"עדלאידע" המפורסמים של תל אביב המנדטורית. כמו כן ב-20 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל אירח הרחוב את מצעדי צה"ל, שהיו אירוע חשוב שנערך בכל יום עצמאות, ובו היו מתקהלים רבבות אזרחים ברחוב, כמו גם בהמשכו הצפוני ברחוב בן-יהודה. בסמוך לרחוב אלנבי (בפינת רוטשילד) הוכרזה מדינת ישראל, ובו ובסביבתו התרחשו החגיגות העיקריות סביב אירוע זה.
בקצהו הנושק לים כיום מלונות פשוטים, ולאורכו - פאבים, מועדונים, חנויות הלבשה והנעלה, ובתי קפה - כל אלה משרתים אוכלוסיות מגוונות של ישראלים, תיירים, עובדים זרים וגם צעירים רבים.
סמיכותו למרכזי תרבות תל אביביים וללב העיר מחד, ולשוק הכרמל ולתחנה המרכזית מאידך, הפכוהו לציר חשוב ומרכזי גם בתל אביב של ימינו. ברחוב נסלל נתיב תחבורה ציבורית בשני הכיוונים, דבר שהקל באופן משמעותי על עומסי התנועה[דרוש מקור].
כחלק מהעבודות להקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב, רחוב אלנבי נחסם בהדרגה לתנועת כלי רכב: תחילה נחסם בין כיכר הכנסת לכיכר מוגרבי בדצמבר 2021, לאחר מכן בין כיכר מוגרבי לכיכר מגן דוד בפברואר 2023, שלב משמעותי היה מכיכר מגן דוד לרחוב מונטיפיורי באוגוסט 2023 ובמאי 2024 נחסם הקטע מרחוב מונטיפיורי לרחוב יהודה הלוי.[4]
בתום העבודות, אמור הרחוב להפוך למדרחוב עם רכבת קלה בדומה לרחוב יפו בירושלים.[5]
-
רחוב אלנבי בשנות העשרים בגלויה של האחים אליהו -
בית הוועד הפועל של ההסתדרות. משכנה ההיסטורי של מפקדת "ההגנה" הארצית -
שוטרי משטרת המנדט הבריטי חוסמים את רחוב אלנבי בעת הפגנה נגד גזירות הספר הלבן -
קולנוע מוגרבי במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה -
רחוב אלנבי בראשית ימיו מגלויה מתקופת המנדט
אתרים חשובים לאורך הרחוב
עריכהבפתחת רחוב אלנבי כיכר הכנסת, שצורתה חצי משושה והיא נפתחת אל הים. משני צדדיה תכנן האדריכל יוסף נויפלד שני מבנים בסגנון אדריכלי זהה, עם חזית של עמודים וגמלונים. קומת העמודים במגדל האופרה משחזרת את רכיב הגמלונים שאפיין את בניין קולנוע "קסם" שעמד במקום ואת גמלוני המבנה בגדה שממול. במהלך 1949 התנהלו במבנה הקולנוע ישיבות הכנסת הראשונה ובמלון "סן רמו" במגרש הצמוד לו התארחו לשכות חברי הכנסת והמזנון ששרת אותם. בניין הקולנוע שימש כמשכנה של האופרה הישראלית משנת 1958. קרוב אל הכיכר נמצא בית אוסישקין בפינת רחוב הירקון.
ברחוב אלנבי 13 (פינת הירקון) התגוררו בשנים 1923–1934 ברל כצנלסון ובת זוגו לאה מירון.[6]
בבית מספר 30 שכנה הצלמנייה, חנות הצילום הראשונה של תל אביב, אשר הנציחה את מורשתו של הצלם רודי ויסנשטיין.[7]
במפגש רחוב אלנבי עם רחוב בן-יהודה נמצאת כיכר ב' בנובמבר. בכיכר זו עמד קולנוע מוגרבי, שנהרס בשנות ה-80, אשר העניק לכיכר את השם הבלתי רשמי "כיכר מוגרבי". ממול עומד בניין גדול אשר אכלס את משרדי חברת "צים".
ברחוב אלנבי 54 הייתה מעבדת רדיו של "ההגנה", כפי שכתוב על שלט זיכרון מול הבית.
בבית מספר 58 היה קולנוע אלנבי. בהמשך פוגש רחוב אלנבי בכיכר מגן-דוד את שוק הכרמל ואת הרחובות: שינקין, המלך ג'ורג' ונחלת בנימין.
ברחוב אלנבי 72 שכנה במשך כשבעים שנה הוצאת הספרים סיני. בעשור הראשון של המאה ה-21 היא העתיקה את משכנה למדרחוב נחלת בנימין הסמוך.
באלנבי 105 עמד בזמנו בית משפחתו של יהושע חנקין.
במספר 110 שוכן בית הכנסת הגדול. אבן הפינה הונחה ביהודה הלוי ב-1913, אך לבסוף הוקם בית הכנסת ברחוב אלנבי ובנייתו נשלמה רק ב-1925, לאחר סיוע כלכלי של הברון רוטשילד. במקור תוכנן הבניין על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' שתכנן מבנים רבים לאורכו של הרחוב.
בהמשך חוצה הרחוב את שדרות רוטשילד. בפינה ניצב בית לדרברג, ובפינה אחרת הוקם מגדל מאייר ברוטשילד, שהוא הבניין השני הגבוה בישראל המשמש למגורים בלבד, בגובה של כ-158 מטרים. בקומת הקרקע של המגדל נפתח בינואר 2017 מתחם מסעדות גדול בשם "שוק רוטשילד אלנבי".[8]
בהמשך חוצה הרחוב את רחוב לילינבלום ורחוב יהודה הלוי וממשיך עד לכיכר המושבות. במרתף הפסאז' שברחוב אלנבי 111, דרומית לשדרות רוטשילד, פעל קולנוע "תמר", שהיה הקולנוע הראשון שהקרין סרטים ברצף במשך כל שעות היום, החל מ-10 בבוקר. הקולנוע שנפתח בשנות החמישים של המאה ה-20, נחנך בסרט "האדם השלישי" ובהמשך הוקרנו שם סרטי איכות רבים. ברבות הימים הפך לקולנוע של סרטים פורנוגרפיים. בפסאז' שאחריו פעלה הבורסה לניירות ערך בתל אביב. באזור מפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי מתוכננת אחת מתחנות הרכבת הקלה הגדולות ביותר שתשרת את באי המע"ר שבאזור.
באלנבי 115 עמד מלון הרצליה בשנים 1926–1929, בית הוועד הפועל של ההסתדרות (עד שעבר לרחוב ארלוזורוב) לצד מערכת העיתון דבר (עד שעברה לרחוב שינקין), והמרכז הארצי של מפקדת "ההגנה" וההעפלה. בשנת 1968 הוקם במקומו בית מנורה מבטחים ובכניסה לוחית זיכרון למבנה ההיסטורי.
לאורך הרחוב נפרשו דוכני כותבי בקשות.[9]
הרחוב בתרבות
עריכהלרחוב אלנבי שמור מקום מיוחד בתרבות הישראלית. אופיו של הרחוב כרחוב ראשי בתל אביב הכולל מגוון של מוסדות תרבות, חנויות מסוגים שונים ומועדונים, ועצם מרכזיותו והיותו גם ציר תנועה חשוב, הביאו לאזכורים רבים בתחום התרבות.
קולנוע מוגרבי למשל הוזכר בשירים עבריים שונים כגון "הילד ניסים" של נתן אלתרמן ו"חמסינים במשלט" של נעמי שמר. רחוב אלנבי עצמו הוזכר בשירו של חיים חפר "חדווה הקטנה" בביצוע בצל ירוק.
רחוב אלנבי הוא זירת ההתרחשות המרכזית של הסרט הקומי הישראלי "תעלת בלאומילך", פרי יצירתו ובימויו של אפרים קישון אשר צולם בשנת 1969, בתקופה שבה נחשב אלנבי לרחובה הראשי של תל אביב ושימש גם עורק תחבורתי חשוב, לפני שהוגבלה בו תנועת רכב פרטי בשעות העסקים (הגבלה שהחלה בתחילת שנות ה-70). הסרט מתאר עבודת-חפירה שערורייתית המתבצעת ללא תכנון מוקדם בקטע הרחוב בואכה הים. החפירה מתפשטת, מתעצמת ומחבלת בשגרת חיי התושבים וגורמת למהומה רבה ולמחלוקות בין אגפים שונים של עיריית תל אביב והמשטרה. לקראת סוף הסרט פורצים מי הים לתעלה שנחפרה לאורך הרחוב ושמו מוסב בטקס חגיגי ל"תעלת אלנבי".
חלקים מרחוב אלנבי נראים גם במספר רב של סרטים ישראלים אחרים המתרחשים בתל אביב.
הרחוב מוזכר גם בשירים עבריים מודרניים למרות שאופיו השתנה במשך השנים מרחוב ממלכתי לרחוב של חנויות זולות ומועדוני לילה. שירים אלה כוללים לדוגמה את "מתחפר באלנבי" של מוניקה סקס, "אלנבי" של הכובעים, "מלכה" של טיפקס, "אלנבי 79" של הג'ינג'יות, "המאה העשרים" של מיקה קרני (המזכיר גם את מועדון "המנזר") ו"עריסת יהלום" של גבריאל בלחסן.
מועדוני החשפנות ומקומות הבילוי הזולים של הרחוב הם הרקע לרומן "אלנבי" מאת גדי טאוב, שיצא לאור ב-2008 ועובד בשנת 2012 לסדרת דרמת פשע רומנטית בימויו של אסף ברנשטיין תחת אותו שם "אלנבי".
בגרסה העברית הרשמית הראשונה של משחק המונופול, משנות ה-60, היה רחוב אלנבי הרחוב היקר ביותר על הלוח (השני היה רחוב דיזנגוף).
ראוי לאזכור גם הביטוי "מי פנוי באלנבי?" – ציטוט מתוך שיחות אופייניות בקשר בין נהגי מוניות בתל אביב. ביטוי זה הפך למעין מטבע לשון הומוריסטי בהקשרים שונים.
הבית באלנבי 52 מופיע במקום מרכזי בספרה של נאוה מקמל-עתיר, "הנערה במרפסת ממול".
"הבית ברחוב אלנבי" הוא ספר שירים מאת הסופר אבי לויתן.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- בנייני הרחוב באתר VTLV
- אתר על רחוב אלנבי
- מפת רחובות תל אביב, 1926, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
- מידע על רחוב אלנבי בקטלוג הספרייה הלאומית
- נועם דביר, מי ידע שבפאתי רחוב אלנבי בתל אביב מסתתרים גיישה וטרובדור, באתר הארץ, 16 באפריל 2009
- עינת טורס, מאחורי המצלמה: קבלו את אלנבי, גרסת המציאות, באתר nrg, 11 בספטמבר 2012
- מיכאל יעקובסון, 100 שנים של בדידות: עלייתו ונפילתו של בית הכנסת הגדול בת"א, באתר Xnet, 12 בספטמבר 2013
- מיכאל יעקובסון, לו היינו רוטשילד: מגדל המגורים הכי יקר בארץ מתעלם מרח' אלנבי, באתר Xnet, 26 בינואר 2014
- שירלי ששון-עזר, שאנז אלנבי, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2014
- דנה שמש, "רחוב מכוער-יפה": אלנבי חוגג 100 - מה עבר עליו לאורך השנים?, באתר "Time Out ישראל", 7 בנובמבר 2018
נעמה ריבה, האם רחוב אלנבי הלכלוכי יחזור להיות סינדרלה?, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2018- דור זומר, לאן נעלמו הכיכרות של רחוב אלנבי?, באתר כלכליסט, 22 בנובמבר 2019
- אריאלה אפללו, אלנבי פינת שאנז אליזה, באתר מאקו, 22 ביולי 2021
- יאנה פבזנר, אלנבי זה הרחוב הכי יפה בארץ. יש פה מקום לכולם, ואף אחד לא מוזר מדי, באתר מאקו, 10 באוגוסט 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ אילן שחורי, רחוב אלנבי בת"א חוגג 100 שנים, באתר "תל אביב שלי"
- ^ עדי רובינשטיין, רגע לפני שהוא נסגר: מבט נוסטלגי על רחוב אלנבי, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2023
- ^ אלי שאלתיאל, פנחס רוטנברג, כרך א', עמ' 330, הערה 145
- ^ יפעת ראובן, עד 2027, אולי: רחוב אלנבי בתל אביב ייחסם הערב לתנועה לחלוטין, באתר TheMarker, 2 במאי 2024
- ^ גיא נרדי, התחייה של אלנבי: כך ייראה המהפך של הרחוב העמוס בת"א, באתר גלובס, 25 בינואר 2022
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק א', עמ' 297
- ^ משכנה החדש של החנות ברחוב טשרניחובסקי 6
- ^ חן בן יוסף, עכבר העיר אונליין, מצטרף לחגיגה: שוק רוטשילד אלנבי נפתח, באתר הארץ, 17 בינואר 2017
- ^ אלן היימן, האתמול נפגש עם היום, מעריב, 28 בינואר 1949
כותב בקשות באתר נוסטלגיה ישראלית