רומן היסטורי

רומן היסטורי הוא רומן שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו. לעיתים עומדים אירועים היסטוריים ידועים במוקד העלילה, שגיבוריה הראשיים הם דמויות היסטוריות ממשיות (דוגמה לכך היא הרומן מלך בשר ודם של משה שמיר, העוסק בחיי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי). במקרים אחרים הדמויות בדיוניות, והמאורעות ההיסטוריים עומדים ברקע העלילה (כזה הוא למשל הרומן בין שתי ערים מאת צ'ארלס דיקנס, המתרחש על רקע המהפכה הצרפתית). יש רומנים היסטוריים שבהם נעשה מאמץ לדייק ככל האפשר בעובדות ההיסטוריות, אך סופרים אחרים מעדיפים לוותר על הדיוק ההיסטורי לטובת מטרות אמנותיות.^[1]

וולטר סקוט, הסופר המצליח ביותר במאה ה-19, יצר את סוגת הרומן ההיסטורי, שבעקבותיו הייתה לסוגה פופולרית אצל הקוראים והסופרים של המאה ה-19. עם סופרי המאה ה-19 הבולטים שחיברו רומנים היסטוריים נמנים אלכסנדר דיומא, אלסנדרו מנצוני, ויקטור הוגו, ג'יימס פנימור קופר, אברהם מאפו, ולב טולסטוי. במחצית הראשונה של המאה ה-20 זכתה הסוגה לתחייה מחודשת, וכללה רומנים של סופרים כגון ליון פויכטוונגר ("היהודי זיס", הטרילוגיה "יוספוס"), ליאו פרוץ ("הכדור השלישי", "המרקיז דה בוליבר", "הפרש השוודי"), אלפרד דבלין ("ולנשטיין") וסטפן צוייג ("פרדיננד מגלן", "מרי סטיוארט", "קוצר רוחו של הלב", ועוד).