קרומהורן
הקרומהורן הוא כלי נגינה ממשפחת כלי נשיפה מעץ, שהיה נפוץ בעיקר בתקופת הרנסאנס. בעידן המודרני הכלי שב לשימוש כאשר החלה התעניינות ותחייה של מוזיקה זו.
השם קרומהורן מקורו במלה גרמנית שמשמעה "קרן מכופפת" או "קרן עקומה".
אמצעי הפקת הצליל בכלי הוא פייה כפולה של עלים הדומים לאלה שבאבוב או בקלרינט, אשר מהודקים זה לזה בדבק ובחוטים. לפייה יש בתחתיתה צינור מתכת קטן המוכנס לקצהו העליון של כלי מעץ הדומה לחליל. על הפייה מגן מכסה שפתח נשיפה מצוי בראשו. הנשיפה אל הפתח מזרימה אוויר אל הפייה הכפולה הרועדת ומפיקה את הצליל. הפקת גובהי צליל שונים מופקת מה-"חליל" בעזרת חורים ואצבועים הדומים לאלה של חלילית.
לקרומהורן יש צליל מזמזם ומאנפף חזק מאוד, המזכיר חמת חלילים. משערים שעקב חוזק הצליל השתמשו בקרומהורנים באירועים מוזיקליים באוויר הפתוח. מנעד הצלילים מוגבל בדרך כלל לטווח של נונה גדולה. ישנם קרומהרנים שבהם מכניזם המאפשר הפקת מספר צלילים נוספים.
בגלל המנעד המוגבל של הכלי, התפתחה משפחה של קרומהורנים בגדלים שונים ולכן בגובהי צליל שונים, בדומה לחליליות: סופרן, אלט טנור ובס, בדומה להרכב המקהלה וקונסורטים של כלי נגינה אחרים מתקופת הרנסאנס. כיום גם מיוצרים קרומהורנים מסוג סופרנינו ובס גדול.
כמעט ולא נכתבה מוזיקה שנועדה מפורשות לקרומהורנים, פרט לכמה יצירות מתקופת הרנסאנס (כמו היצירה טאנדרנאקן לחמישה קרומהורנים מאת מלחין אלמוני) או מהבארוק המוקדם (פאוואן בארבעה קולות לארבעה קרומהורנים מאת יוהאן הרמן שיין, מתוך הקובץ "משתה מוזיקלי" משנת 1617). יצירה זו בנוסח המקורי אינה מתאימה לנגינה בקרומהורנים מודרניים. למרות זאת, אפשר ומקובל כיום לנגן בקרומהורנים ריקודים מתקופת הרנסאנס והברוק המוקדם, כמו אלו שנאספו בספרים של טילמן סוזאטו, פייר אטניין, קלוד ז'רבז, מיכאל פרטוריוס ואחרים. יצאו לאור אנתולוגיות של מוזיקה להרכבים בעיקר של ארבעה קרומהורנים. באנתולוגיות אלה נעשו פעמים רבות טרנספוזיציות כדי להתאים את היצירות לקרומהורנים. גם בהקלטות מוזיקה של ימי הביניים אפשר לשמוע קרומהורנים, אך השימוש בהם הוא משוער ומסתמך הרבה על תמונות ותיאורים ספרותיים מהתקופה.
מיכאל פרטוריוס הציע להשתמש בקרומהורנים בכמה מיצירותיו הדתיות כאלטרנטיבה אפשרית לטרומבונים, דולציאנים וכלים אחרים.
בשנות השבעים של המאה העשרים נעשה שימוש מחודש בכלי בקרב להקות רוק פרוגרסיבי שנטו לשלב מוזיקת בארוק ביצירותיהן. דוגמה טובה לכך היא להקת גריפון הבריטית, שאת שימושה בקרומהון ניתן לשמוע באלבומה השלישי והמוערך Red Queen to Gryphon Three.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- קרומהורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)