פרדס (יהדות)

בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות". בדרך כלל משמש השם לציון עניינים קבּליים. המקור המרכזי שעליו מתבסס השימוש בביטוי זה הוא הסיפור הידוע המצוי בתלמוד הקרוי "ארבעה נכנסו לפרדס".

הרמב"ם מזהיר ש”אין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר” כנמשל לש"ס (שישה סדרים במשנה) ופוסקים (אלו המבארים את המשניות). כוונת הדברים שאין לאדם להתעסק בעניינים אלה (המתחלקים למעשה בראשית ולמעשה מרכבה), עד שלא למד את כל ההלכה.

מקור המילה "פרדס" בשפה הפרסית, בפירוש הפשוט של פרדס – גן עצים. המילה חדרה הן לשפה העברית והן לשפות נוספות, כגון האנגלית, שבה קיבלה המילה "paradise" משמעות של גן עדן.

תורת הסוד היהודית

תורת הסוד מתחלקת לשני חלקים: "מעשה מרכבה" – כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו"מעשה בראשית" – סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.

אצל הרמב"ם מורה המונח "מעשה מרכבה" על ענייני המטאפיזיקה, ו"מעשה בראשית" על מדעי הטבע. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.

על האיסור שבחשיפת סתרי תורה לרבים, והיתר ללמדם רק לתלמידים ספורים, נאמר במשנה במסכת חגיגה פרק ב': ”אין דורשין בעריות לשלושה, ולא במעשה בראשית לשניים, ולא במרכבה ליחיד...”

סיפור "ארבעה נכנסו בפרדס"

בספרות חז"ל במספר מקורות (תוספתא, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, היכלות זוטרתי, מרכבה רבה, קטעי היכלות ושיר השירים רבה), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס:

ארבעה נכנסו לפרדס. בן עזיי ובן זומא אחר ור' עקיבא. אחד הציץ ונפגע. אחד הציץ וקיצץ בנטיעות. ואחד עלה בשלום וירד בשלום. בן עזיי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות... ר' עקיבה עלה בשלום וירד בשלום.

— תוספתא, חגיגה, פרק ב', הלכה ג'-ד', כתב-יד וינה

ארבעה חכמים גדולים מחכמי ישראל נכנסו לעסוק בתורת הסוד, ורק אחד מהם "עלה בשלום וירד בשלום". באשר לאחרים – אחד "הציץ ומת", "אחד הציץ ונפגע" (נטרפה דעתו), והרביעי, אלישע בן אבויה, הנקרא "אחר", "הציץ וקיצץ בנטיעות", כלומר הפך לכופר בעיקרי האמונה היהודית. רק רבי עקיבא "עלה בשלום וירד בשלום".

סיפור זה קיבל פרשנויות רבות לאורך השנים, הנוגעות לפשר "הכניסה לפרדס", וכן למהות כפירתו של אלישע בן אבויה. על פי המסופר בגמרא בהמשך (בבלי, חגיגה ט"ו), הסיבה לכפירת אלישע האחר היא הפגישה עם המלאך מטטרון (חנוך, על פי הדעה המקובלת). אלישע חשב כי חנוך הוא במעמד זהה לזה של אלוהים וזו הייתה הסיבה לכפירתו (ביתר פירוט, אלישע מצא את מטטרון במצב של ישיבה והוא למד מרבותיו שאין אצל המלאכים מצב של ישיבה, על כן הסיק אלישע כי מטטרון הוא אל בפני עצמו). על כן העמידו את חנוך על רגליו והכו אותו שישים פולסא דנורא (שישים מכות מקל או הצלפות אש. סיבת ההלקאה הייתה כנראה על מנת להוכיח שמטטרון אינו אל אלא כפוף למרותו של אלוהים). לפי יוסף דן, הסיפור הזה הוא תגובה לכיתות גנוסטיות ולדמות הדמיורגוס בהן: בסיפור זה המקביל לדמיורגוס מזוהה עם מי שהיה בן תמותה (ולכן לא היה חלק מבריאת העולם) וכן מלאך אחר מלקה אותו מה שמראה שיש גבול לסמכותו.

פרשנות אחרת גורסת שאלישע בן־אבויה החל לכפור אחרי שראה אב ובנו מהלכים ונתקלו בקן עם גוזלים על אם הדרך. אמר האב לבנו להרים את הקן ולהחזירו לצמרת העץ. עשה הבן כמצוות אביו אך בדרך נפל מגובה העץ ומת. לאחר שראה שהבן מת בזמן קיום שתי מצוות ששכרן הוא אריכות ימים (כיבוד אב ואם ושילוח הקן) החל לכפור באמונתו (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב').

על פי פרופ' רחל אליאור, סיפור הלקאת המלאך מטטרון, בדומה לסיפורים דומים על גן עדן, הוא סיפור על מאבקי כוח. הסיפור בא להראות כי הסדר הישן, בו אנשים חיים לנצח וכהנים מקטירים קטורת לאלוהים, אותו מייצג חנוך, נגמר, ומעתה הרבנים הם הסמכות הדתית ונציגי אלוהים.

המונח כראשי תיבות – פשט, רמז, דרש, סוד

מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כראשי תיבות של המילים פשט, רמז, דרש וסוד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל ר' משה די לאון בשלהי המאה ה־13 (אשר יש המייחסים אליו את חיבור ספר הזוהר): ”כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס.” בסדר זה, על פי פרשנות זו, על הלומד להתקדם בלימוד התורה – בתחילה עליו להתעמק בפשוטו של הכתוב, לאחר מכן להבין דברי רמז המצויים בו, לאחר מכן ללמוד דברי דרש, ורק בשלב האחרון (אליו מגיעים רק יחידי סגולה) הוא רשאי להתעסק בדברי סוד. בשל הסיבה הזו יש המקפידים בחוגים הדתיים למנוע לימוד קבלה ועיסוק בתורת הסוד לפני גיל 40.

רבדים אלו מכונים "ארבעת חלקי הפרדס":

• פשט – פרשנות מילולית, וכלשונו ודרכו של הרמב"ן, "פשוטו של מקרא". בדרך זו, מבאר הרמב"ן את פשט דברי הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי־פיזיקלי.
• רמז – פרשנות טיפולוגית, דהיינו פרשנות שאינה מקישה מכתובים על כתובים, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר, וכלשון הרמב"ן "מעשה אבות סימן לבנים". כך למשל רואה הרמב"ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.
• דרש – פרשנות אלגורית. בדרך זו מבאר הרמב"ן את דרך ההשגחה האלוהית על האנושות בכלל ועל עם ישראל בפרט לאורך ההיסטוריה.
• סוד – ביאור הפסוקים על פי הקבלה. בלשון הרמב"ן "דרך האמת לאמיתו": ראיית המקרא כחלק ורמז של ועל האלוהות עצמה והיחסים השונים בין חלקיה (על פי תורת הספירות).

מקבילה מעניינת מופיעה אצל כמה תאולוגים נוצריים בימי הביניים, שאף הם תיארו ארבע שיטות שונות של פרשנות כתבי הקודש:

• פרשנות מילולית־היסטורית.
• פרשנות טיפולוגית: פירוש הפסוק או הקטע מתוך הברית הישנה כרומז או מבשר מראש אירועים או פרטים מן הברית החדשה.
• פרשנות טרופולוגית: דגש על הלקח המוסרי העכשווי – מה התועלת שהקורא מפיק מן הפסוק או הקטע.
• פרשנות אנגוגית: האלגוריה מכוונת אל העולם האסכטולוגי: העולמות העליונים, גן העדן והגיהנום, אחרית הימים או תחיית המתים וכיוצא בזה.

ארבע שיטות הפרשנות הנזכרות כאן דומות או מקבילות ל: פרד"ס היהודי (פשט, רמז, דרש, סוד) ואז האנגוגיה "העולה כלפי מעלה" היא מקבילה של הסוד הקבלי. ואכן היו חוקרים (למשל עמוס פונקנשטיין במאמרו על הפרשנות הטיפולוגית בפירוש הרמב"ן על התורה) שטענו למקורה הנוצרי של האימרה הימי־ביניימית על ארבע דרכי הפרדס.

ראו גם

• מיסטיקה יהודית
• קבלה
• מושגי יסוד בקבלה
• מעשה בראשית
• מעשה מרכבה

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1980
• יהודה ליבס, חטאו של אלישע: ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה התלמודית, ירושלים: הוצאת אקדמון, 1990
• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, פרק תשיעי: מעשה ארבעה שנכנסו לפרדס וראשיתה של תורת הסוד, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשס"ט
• רחל אליאור, 'ספרות ההיכלות והמרכבה', בתוך: הנ"ל, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: הוצאת מאגנס תשס"ג, עמ' 241–278

קישורים חיצוניים

• יצחק איזק ואלכס קליין, הלכות תלמוד תורה, באתר "דעת"
• ארבע נכנסו לפרדס – פירושו של רב האי גאון (אוצר הגאונים), אתר דעת
• ארבעה נכנסו לפרדס(הקישור אינו פעיל) אתר 'שפע'