עפרי אילני
עפרי אילני (נולד ב-9 באפריל 1979) הוא היסטוריון, מרצה, עיתונאי, עורך, בלוגר,מבקר תרבות ומבקר ספרות ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון "הארץ" ועורך מגזין "הזמן הזה", מגזין דיגיטלי שבועי, מבית מכון ון ליר בירושלים.
עפרי אילני | |
לידה | 9 באפריל 1979 (בן 45) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
מעסיק | מכון ון ליר בירושלים, הארץ, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ניו יורק, ידיעות אחרונות, מעריב |
ביוגרפיה
עריכהעפרי הוא בנם של המורה לביולוגיה תחיה אקסלרוד והזואולוג גיורא אילני. גדל ביישוב ספיר בערבה[1] ולמד בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון שבנגב.
הקריירה העיתונאית
עריכהאילני החל את הקריירה העיתונאית שלו ככתב ב"זמן הנגב", מרשת המקומונים של "מעריב", ועבר לכתוב במקומון "העיר". בשנים 2004–2009 עבד ב"הארץ", שם שימש, בין השאר, ככתב במוסף "קפטן אינטרנט" וככתב להשכלה גבוהה ומדע.[2]
באפריל 2009 נפצע קל במהלך סיקור הפגנת ארגוני הנשים מול תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שם מחו המפגינים נגד מעצרם של חברי ארגון "פרופיל חדש".[3]
מ-2010 ועד 2017 היה מבקר ספרי עיון ב"ידיעות אחרונות", במדור לספרות. משנת 2015 הוא בעל טור שבועי, "תחת השמש", ב"הארץ", שעוסק בסוגיות עכשוויות מפרספקטיבה היסטורית ושל ביקורת התרבות.
כעיתונאי סיקר בהרחבה מחקרים ודיונים במדעי הטבע ובמדעי הרוח והיסטוריה. בין היתר, הציג גישה ביקורתית למחקרים במדעי המוח המבקשים לספק הסברים ביולוגיים לתופעות פוליטיות ותרבותיות.[4][5]
אילני היה גם עורך בדסק החדשות ובמוסף "גלריה" ב"הארץ" וכן במגזין "כותרת".
בשנת 2023 יצא לאור בהוצאת בבל ספרו "אנחנו אנשים חדשים", ובו טורים שפרסם ב"הארץ" וטורים חדשים.
הקריירה האקדמית
עריכהבשנת 2013 סיים אילני את כתיבת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' שולמית וולקוב. עבודתו התמקדה בקריאה הפוליטית בתנ"ך ובשימוש בבני ישראל כמודל לאומי, והציגה בהרחבה את המגמה האנטי-תנ"כית במחשבת הנאורות ואת מאמציהם של כותבים דאיסטים ורציונליסטים לקעקע את סמכותו של התנ"ך ולהציג את בני ישראל כעם גס ובזוי, כאשר אל מול תופעות אלה מוצגות תופעות מנוגדות – ניסיונות לרהביליטציה של התנ"ך כמיתוס היסטורי וכמקור השראה תרבותי. העבודה מחדשת בהצבתו במרכז של העם העברי כמושא מחקר במסגרת מחקר המקרא הגרמני. הטענה היא שחוקרי המקרא האוריינטליסטים באוניברסיטאות הגרמניות ביקשו לבצע רקונסטרוקציה של העם העברי, לצורך שחזורו של הקונטקסט שבתוכו נכתב הטקסט.
בשנים 2013–2015 היה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין, גרמניה, בפקולטה לתאולוגיה אוונגלית. בשנת 2016 היה פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. משנת 2017 ועד שנת 2022 היה פוסט-דוקטורנט באקדמיית פולונסקי של מכון ון ליר. הרצה בחוגים להיסטוריה ולספרות באוניברסיטת תל אביב, וכן בשלוחת תל אביב ושלוחת אבו דאבי של אוניברסיטת ניו יורק.
אילני חוקר גם את ההיסטוריה של היחס להומוסקסואליות בתנועה הציונית. פרסם בכתב העת "זמנים" מאמר העוסק ביחס להומוסקסואליות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. במאמרו בחן את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה העשרים. אילני גילה שבתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.[6] כמו כן, חקר את ההומוסקסואליות בעולם המוסלמי והערבי.[7]
פרסם מאמרים אקדמיים בכתבי עת שפיטים, בהם: "Journal of the History of Ideas", "Journal of the History of Sexuality", "היסטוריה", "תיאוריה וביקורת" ו"זמנים". כמו כן, פרסם בכתבי עת שונים, בהם: "אלכסון", המדרשה", "מעיין", "מפתח"[8] ו"ערב רב".[9]
בשנת 2016 יצא לאור ספרו "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה" בהוצאת מכון ליאו בק ירושלים ומרכז זלמן שזר.[10] גרסה אנגלית פורסמה ב-Indiana University Press ב-2018, תחת השם In Search of the Hebrew People: Bible and Nation in the German Enlightenment.
פעילותו כבלוגר
עריכהמשנת 2010 שותף אילני בכתיבת ועריכת בלוג ביקורת התרבות "ארץ האמורי" לצד הפילוסוף והעיתונאי גל כץ. בבלוג התפרסמו סקירות, מאמרים ודעות על עניינים שעל סדר היום ועל עניינים שנדחקו מסדר היום בתחומי פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אקולוגיה, מיניות ותאולוגיה. הבלוג זכה להצלחה ולשבחים רבים. בין היתר, הוא נבחר לרשימת המומלצים של רועי צ'יקי ארד[11] ושל אורי קציר;[12] בנוסף, המשורר אהרן שבתאי ציין כי זהו הבלוג המועדף עליו.[13]
הוקרה ומלגות
עריכה- 2008 - מלגה ENPI, הנציבות האירופית
- 2013 - מענק מחקר של האוניברסיטה הפתוחה למחקרו "פייטיזם ופילושמיות בגרמניה במאות ה-18 וה-19"
- 2013 - מלגת מינרבה לפוסטדוקטורט בפקולטה לתאולוגיה אוונגלית של אוניברסיטת הומבולדט בברלין
- 2016 - מלגה על שם תרצה ויעקב רוזנטל
- 2016 - פרס על שם גלעד מרגלית על עבודת דוקטורט מצטיינת בהיסטוריה אירופית בעת החדשה
- 2017- פרס "עם ועולם" על שם בלה ושלמה ברטל, על ספרו "החיפוש אחר העם העברי".
- 2017 - מלגת פולונסקי לפוסטדוקטורט, מכון ון ליר בירושלים
חיים אישיים
עריכהאילני מתגורר בתל אביב.
במשך כ-15 שנה היה בן זוגו של הבלשן ד"ר יאיר אור, מו"ל הוצאת "אוב".
קישורים חיצוניים
עריכה- מאמרי עפרי אילני, באתר "הארץ"
- עפרי אילני, באתר בית אבי חי
- שתי כתבות מאת עפרי אילני, באתר "עכבר העיר"
- קורות חיים של עפרי אילני (מעודכנים ל-2014), באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- התייחסות לכתבותיו של עפרי אילני, באתר "העין השביעית"
- בלוג ארץ האמורי, שעפרי אילני שותף בכתיבתו ועריכתו
- עפרי אילני, באתר כתב העת "אלכסון"
- הרצאה של עפרי אילני באוניברסיטת חיפה, סיפור האבולוציה האנושית כמקרה מבחן למדע בתקשורת, באתר יוטיוב, דצמבר 2009
- כתבה העוסקת בעפרי אילני, באתר מגזין דר שפיגל, 28 ביולי 2014 (בגרמנית)
- עפרי אילני, ״מן המוכרח שננהוג בנערים כנערים, ובנערות כנערות״, באתר "העוקץ", 20 בנובמבר 2015
- טל אלון, הרגע ההוא בהיסטוריה, כשהגרמנים העריצו את עם ישראל הכובש, ריאיון עם עפרי אילני באתר "שפיץ", יולי 2016
- מאמרי עפרי אילני באתר נתן אלתרמן
- עפרי אילני מתארח בפודקאסט גל חד"ש, בשיחה על תובנות חברתיות בעקבות משבר הקורונה, 17 במאי 2020
- עפרי אילני, דף שער בספרייה הלאומית
- יואב רונאל, ״עד כה הפילוסופים אך פירשו את העולם. המטרה היא לשנותו״, על "אנתרופוקן: עידן האדם" בעריכת חגי בועז ועפרי אילני, פנס מוסף לביקורת ספרות, אפריל 2024.
ביקורת ספרותית שכתב
- על "מנחם בגין: המאבק על נשמתה של ישראל" / דניאל גורדיס ("מלך ישראל"), באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2015
- על "אוטוטופיה: על מרחב הביניים הפרוורי בישראל" / תמר ברגר ("בלדה לאקרשטיין"), באתר "ידיעות אחרונות", 15 בינואר 2016
- על "לקרוא מחדש את התנ"ך: כתבים אתיאיסטיים בתורה בנביאים ובכתובים" / אליה ליבוביץ ("אין לו אלוהים"), באתר "ידיעות אחרונות", 20 במאי 2016
- על "אל האחר: עיונים בכמה מופעים דמוניים של האל בספרות המקראית" / חגי דגן ("העושה זוועות במרומיו"), באתר "ידיעות אחרונות", 24 ביוני 2016
- על "סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט"ביים וקוויריים ישראליים" בעריכת אייל גרוס, עמליה זיו, רז יוסף ("שקט, מרימים"), באתר "ידיעות אחרונות", 1 ביולי 2016
- על "המשקיע האמריקאי" / יאן פטר ברמר ("דירה להשכיר"), באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביולי 2016
- על "זמן מעבר: שבעה חיבורים בעקבות אמנות" / בעז נוימן ("בין שמיים לארץ"), באתר "ידיעות אחרונות", 29 ביולי 2016
- על "השד מהסטף: אגדות טבע ארץ־ישראליות" / צור שיזף ("נוכחים נפקדים"), באתר "ידיעות אחרונות", 26 באוגוסט 2016
- על "Broken German" / תומר גרדי ("שפה זרה"), באתר "ידיעות אחרונות", 2 בספטמבר 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ עפרי אילני, מה מושך את תעשיית הקולנוע הישראלית דווקא ליישוב זעיר בערבה?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2022
- ^ מוריה בן ברק, עפרי אילני עוזב את "הארץ", באתר nrg, 14 בדצמבר 2009
- ^ ענת קם, כתב הארץ נפצע קל בעת סיקור הפגנה, באתר וואלה, 30 באפריל 2009
- ^ עפרי אילני, יותם פלדמן, בלבול מוח, באתר הארץ, 4 במרץ 2008
- ^ עפרי אילני, עכבר העיר אונליין, זה הכל בראש שלך, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
- ^ עפרי אילני, נגע נפוץ במזרח: תיאורים של משכב זכר בתקופת המנדט, העתק מתוך כתב העת "זמנים"
- ^ שחר בן פורת, הומוסקסואליות בעולם המוסלמי - לא מה שחשבתם, באתר מאקו, 13 במאי 2013
- ^ עפרי אילני, עם נבחר, באתר "מפתח", 7 בספטמבר 2015
- ^ עפרי אילני, הדור שלכם, באתר ערב רב, 14 במרץ 2011
- ^ עפרי אילני, בביצוע ירון לונדון משוחח עם ד"ר עפרי אילני על ספרו "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה", סרטון באתר יוטיוב
- ^ אקדחי הרסס, בבלוג של רועי צ'יקי ארד, 9 במאי 2010
- ^ רשימת ה-25: הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2010, בבלוג "אפלטון", 28 במאי 2010
- ^ זה לא שאלון, אהרן שבתאי, באתר עטלף, 3 בנובמבר 2014