עפרי אילני

היסטוריון, עיתונאי, עורך, בלוגר, מבקר ספרות ופעיל פוליטי ישראלי

עפרי אילני (נולד ב-9 באפריל 1979) הוא היסטוריון, מרצה, עיתונאי, עורך, בלוגר,מבקר תרבות ומבקר ספרות ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון "הארץ" ועורך מגזין "הזמן הזה", מגזין דיגיטלי שבועי, מבית מכון ון ליר בירושלים.

עפרי אילני
עפרי אילני
עפרי אילני
לידה 9 באפריל 1979 (בן 45)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק מכון ון ליר בירושלים, הארץ, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ניו יורק, ידיעות אחרונות, מעריב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

עפרי הוא בנם של המורה לביולוגיה תחיה אקסלרוד והזואולוג גיורא אילני. גדל ביישוב ספיר בערבה[1] ולמד בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון שבנגב.

הקריירה העיתונאית

עריכה

אילני החל את הקריירה העיתונאית שלו ככתב ב"זמן הנגב", מרשת המקומונים של "מעריב", ועבר לכתוב במקומון "העיר". בשנים 20042009 עבד ב"הארץ", שם שימש, בין השאר, ככתב במוסף "קפטן אינטרנט" וככתב להשכלה גבוהה ומדע.[2]

באפריל 2009 נפצע קל במהלך סיקור הפגנת ארגוני הנשים מול תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שם מחו המפגינים נגד מעצרם של חברי ארגון "פרופיל חדש".[3]
מ-2010 ועד 2017 היה מבקר ספרי עיון ב"ידיעות אחרונות", במדור לספרות. משנת 2015 הוא בעל טור שבועי, "תחת השמש", ב"הארץ", שעוסק בסוגיות עכשוויות מפרספקטיבה היסטורית ושל ביקורת התרבות.

כעיתונאי סיקר בהרחבה מחקרים ודיונים במדעי הטבע ובמדעי הרוח והיסטוריה. בין היתר, הציג גישה ביקורתית למחקרים במדעי המוח המבקשים לספק הסברים ביולוגיים לתופעות פוליטיות ותרבותיות.[4][5]

אילני היה גם עורך בדסק החדשות ובמוסף "גלריה" ב"הארץ" וכן במגזין "כותרת".

בשנת 2023 יצא לאור בהוצאת בבל ספרו "אנחנו אנשים חדשים", ובו טורים שפרסם ב"הארץ" וטורים חדשים.

הקריירה האקדמית

עריכה

בשנת 2013 סיים אילני את כתיבת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' שולמית וולקוב. עבודתו התמקדה בקריאה הפוליטית בתנ"ך ובשימוש בבני ישראל כמודל לאומי, והציגה בהרחבה את המגמה האנטי-תנ"כית במחשבת הנאורות ואת מאמציהם של כותבים דאיסטים ורציונליסטים לקעקע את סמכותו של התנ"ך ולהציג את בני ישראל כעם גס ובזוי, כאשר אל מול תופעות אלה מוצגות תופעות מנוגדות – ניסיונות לרהביליטציה של התנ"ך כמיתוס היסטורי וכמקור השראה תרבותי. העבודה מחדשת בהצבתו במרכז של העם העברי כמושא מחקר במסגרת מחקר המקרא הגרמני. הטענה היא שחוקרי המקרא האוריינטליסטים באוניברסיטאות הגרמניות ביקשו לבצע רקונסטרוקציה של העם העברי, לצורך שחזורו של הקונטקסט שבתוכו נכתב הטקסט.

בשנים 2013–2015 היה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין, גרמניה, בפקולטה לתאולוגיה אוונגלית. בשנת 2016 היה פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. משנת 2017 ועד שנת 2022 היה פוסט-דוקטורנט באקדמיית פולונסקי של מכון ון ליר. הרצה בחוגים להיסטוריה ולספרות באוניברסיטת תל אביב, וכן בשלוחת תל אביב ושלוחת אבו דאבי של אוניברסיטת ניו יורק.

אילני חוקר גם את ההיסטוריה של היחס להומוסקסואליות בתנועה הציונית. פרסם בכתב העת "זמנים" מאמר העוסק ביחס להומוסקסואליות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. במאמרו בחן את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה העשרים. אילני גילה שבתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.[6] כמו כן, חקר את ההומוסקסואליות בעולם המוסלמי והערבי.[7]

פרסם מאמרים אקדמיים בכתבי עת שפיטים, בהם: "Journal of the History of Ideas", "Journal of the History of Sexuality", "היסטוריה", "תיאוריה וביקורת" ו"זמנים". כמו כן, פרסם בכתבי עת שונים, בהם: "אלכסון", המדרשה", "מעיין", "מפתח"[8] ו"ערב רב".[9]

בשנת 2016 יצא לאור ספרו "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה" בהוצאת מכון ליאו בק ירושלים ומרכז זלמן שזר.[10] גרסה אנגלית פורסמה ב-Indiana University Press ב-2018, תחת השם In Search of the Hebrew People: Bible and Nation in the German Enlightenment.

פעילותו כבלוגר

עריכה

משנת 2010 שותף אילני בכתיבת ועריכת בלוג ביקורת התרבות "ארץ האמורי" לצד הפילוסוף והעיתונאי גל כץ. בבלוג התפרסמו סקירות, מאמרים ודעות על עניינים שעל סדר היום ועל עניינים שנדחקו מסדר היום בתחומי פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אקולוגיה, מיניות ותאולוגיה. הבלוג זכה להצלחה ולשבחים רבים. בין היתר, הוא נבחר לרשימת המומלצים של רועי צ'יקי ארד[11] ושל אורי קציר;[12] בנוסף, המשורר אהרן שבתאי ציין כי זהו הבלוג המועדף עליו.[13]

הוקרה ומלגות

עריכה
  • 2008 - מלגה ENPI, הנציבות האירופית
  • 2013 - מענק מחקר של האוניברסיטה הפתוחה למחקרו "פייטיזם ופילושמיות בגרמניה במאות ה-18 וה-19"
  • 2013 - מלגת מינרבה לפוסטדוקטורט בפקולטה לתאולוגיה אוונגלית של אוניברסיטת הומבולדט בברלין
  • 2016 - מלגה על שם תרצה ויעקב רוזנטל
  • 2016 - פרס על שם גלעד מרגלית על עבודת דוקטורט מצטיינת בהיסטוריה אירופית בעת החדשה
  • 2017- פרס "עם ועולם" על שם בלה ושלמה ברטל, על ספרו "החיפוש אחר העם העברי".
  • 2017 - מלגת פולונסקי לפוסטדוקטורט, מכון ון ליר בירושלים

חיים אישיים

עריכה

אילני מתגורר בתל אביב.

במשך כ-15 שנה היה בן זוגו של הבלשן ד"ר יאיר אור, מו"ל הוצאת "אוב".

קישורים חיצוניים

עריכה

ביקורת ספרותית שכתב

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   עפרי אילני, מה מושך את תעשיית הקולנוע הישראלית דווקא ליישוב זעיר בערבה?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2022
  2. ^ מוריה בן ברק, עפרי אילני עוזב את "הארץ", באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
  3. ^ ענת קם‏, כתב הארץ נפצע קל בעת סיקור הפגנה, באתר וואלה, 30 באפריל 2009
  4. ^ עפרי אילני, יותם פלדמן, בלבול מוח, באתר הארץ, 4 במרץ 2008
  5. ^ עפרי אילני, עכבר העיר אונליין, זה הכל בראש שלך, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
  6. ^ עפרי אילני, נגע נפוץ במזרח: תיאורים של משכב זכר בתקופת המנדט, העתק מתוך כתב העת "זמנים"
  7. ^ שחר בן פורת, ‏הומוסקסואליות בעולם המוסלמי - לא מה שחשבתם, באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2013
  8. ^ עפרי אילני, עם נבחר, באתר "מפתח", 7 בספטמבר 2015
  9. ^ עפרי אילני, הדור שלכם, באתר ערב רב, 14 במרץ 2011
  10. ^   עפרי אילני, בביצוע ירון לונדון משוחח עם ד"ר עפרי אילני על ספרו "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה", סרטון באתר יוטיוב
  11. ^ אקדחי הרסס, בבלוג של רועי צ'יקי ארד, 9 במאי 2010
  12. ^ רשימת ה-25: הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2010, בבלוג "אפלטון", 28 במאי 2010
  13. ^ זה לא שאלון, אהרן שבתאי, באתר עטלף, 3 בנובמבר 2014