עמוד האש (יציאת מצרים)

עמוד האש בתנ"ך הוא אחד מהנסים שנעשו לעם ישראל על ידי אלוהים במהלך יציאת מצרים. על פי הכתוב בחומש שמות עמוד האש הפיץ אור ואפשר לעם ישראל לנוע בלילה במהלך יציאת מצרים. עמוד האש מקביל לעמוד הענן שהתגלה ביום, ושניהם יחד היוו (מעבר לתועלת המעשית שבהם) תזכורת לנוכחותו התמידית והמיטיבה של אלוהים בקרב בני ישראל.

ערך זה עוסק בסיפור מהתנך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עמוד האש (פירושונים).

מופעים בתנ"ך

ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים כ"א–כ"ב - ”וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.”
ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ"ד - ”וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.”
ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק י"ד - ”וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה.”
ספר דברים, פרק א', פסוק ל"ג - ”הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם.”
ספר נחמיה, פרק ט', פסוק י"ב - ”וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ.”
ספר נחמיה, פרק ט', פסוק י"ט - ”וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ.”

סגולות עמוד האש

בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב' מופיע תיאור של תיאום הפעילות בין עמוד האש לעמוד הענן: "'לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה' - מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן", ומפרש רש"י: "עמוד הענן של יום משלים אורו לעמוד האש, שהיה עמוד האש בא קודם שישקע עמוד הענן".

על הפסוק ”מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן” (מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק ו') כתב רש"י: "כשהייתי מהלכת במדבר והיה עמוד האש והענן הולכים לפני והורגים נחשים ועקרבים ושורפין הקוצים והברקנים לעשות הדרך מישור".

כשרדפו המצרים אחרי בני ישראל, המס עמוד האש את קרקע הים והפכה לטיט רותח שהטביע את מרכבות המצרים (בעל הטורים, שמות, פרק י"ד, פסוק כ"ד).

עמוד האש מוזכר גם כאחד מסימני ההשגחה המיוחדת של ה' על עמו, מה שמנגיד אותו לאירועי הגלות^[1].