ספינקס
ספינקס (ביוונית: Σφιγξ) הוא יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אישה, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בתקופת הממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה אשר בה היא מופיעה כאישה בעלת חזה וגוף תחתון בדמות אריה ולעיתים מחובר לה זנב נחש.
מקור שם החיה "ספינקס" (Σφιγξ) ביוונית במילה σφιγγω, "ספינגו" שמשמעו "לחנוק", משום שבגרסתה היוונית הייתה חונקת למוות את אלה שלא ענו נכון על חידתה. בזכות חידתה הספינקס מתוארת במקורות רבים כיצור מסתורי וחכם ולעיתים רבות ניתן לשמוע את הביטוי "חכמת הספינקס". כמו כן, שמה של הספינקס מעלה קונוטציות של רוע, משום שהייתה טורפת באכזריות את כל מי שלא ענה נכון על חידתה.
ספינקס מצרי
עריכהבמיתולוגיה המצרית משלב הספינקס גוף של אריה עם ראשו של פרעה. המפורסם מבין הספינקסים הוא הספינקס הגדול של גיזה, הנמצא בגיזה שבגדה המערבית של הנילוס. ספינקס זה פונה מזרחה, ובין כפות רגליו נמצא מקדש. כיום סבורים שראשו של ספינקס זה הוא ראשו של חעפרע, ובנייתו מתוארכת למאה ה-28 לפני הספירה כנראה בין 2723 ל-2563 לפני הספירה. אולם יש סברות המתארכות את הספינקס לתקופה קדומה הרבה יותר (המאה ה-40 לפני הספירה).
ספינקסים מצריים נמצאים גם במוף שבמצרים – ספינקסים עם ראש ראם המייצגים את האל אמון.
תפוצת הספינקס הורחבה גם מחוץ למצרים, והוא מוכר גם מהלבנט, שם מזוהה לפי רוב החוקרים עם הכרוב.[1]
לא ידוע כיום כיצד המצרים הקדמונים קראו לספינקס. בערבית נקרא הספינקס "אבו אל-הול" – "אבי האימה".
הספינקס משמש כדימוי בפסל המונומנטלי המודרני "תחיית מצרים" של מחמוד מוח'תאר (1928).
ספינקס יווני
עריכההספינקס היוונית מוזכרת במיתולוגיה היוונית. ישנן מחלוקות לגבי זהות הוריה של הספינקס: אורתוס וכימרה[2], כימרה וטייפון או טייפון ואכידנה, אך כל היצורים הללו מתוארים כיצורי כלאיים מפלצתיים.
סיפורה הידוע של הספינקס מהמיתולוגיה היוונית מספר על חידתה ואדיפוס המלך. הספינקס, אשר נשלחה כעונש על חטאיו של לאיוס המלך ושל תושבי העיר תבאי, התמקמה על חומה בכניסה לעיר. כל העוברים ושבים מן העיר נאלצו לענות על חידתה וכשטעו, נטרפו או נחנקו על ידה. העיר נכנסה למצור, מכיוון שאיש לא היה יכול להיכנס או לצאת ממנה ולכן לאיוס היה בדרכו לדלפי לנסות לקבל עזרה או חנינה מהאלים. בדרכו נרצח על ידי אדיפוס, ועקב כך נוצר מצב שבו העיר הייתה שרויה במהומה רבה, משום שלא ידעו מי יצילם מן הספינקס. אחיה של המלכה הצהיר כי האיש אשר יענה נכונה על חידת הספינקס ויציל את העיר, יינשא למלכה ויהיה המלך. אדיפוס הגיע לעיר תבאי ובהגיעו נתקל בספינקס, הספינקס חדה לו את החידה אשר מתנה את כניסתו לעיר בתשובה נכונה, אך אם יטעה ייטרף על ידה וימצא את מותו. החידה הייתה: "מי הוא אשר אף שיש לו קול אחד, הוא ארבע רגלי, דו רגלי ותלת רגלי?". על חידה זו אדיפוס ענה נכונה. תשובתו הייתה כי זהו אדם: אדם הולך על ארבע כתינוק, על שתיים כבן אדם בוגר ולעת זקנה מתווסף לו המקל כרגל שלישית. לאחר שאדיפוס ענה נכונה על החידה, הוא למעשה הביס את הספינקס. היא הרגישה מושפלת ומבוישת והשליכה עצמה למוות מן החומה. אדיפוס הוכתר למלך על ידי תושבי תבאי אסירי התודה על שהצילם מידי הספינקס.
ספינקסים נוספים
עריכהבמאה ה-16 החלו לפסל בצרפת פסלים בצורת ספינקס - בעלת ראש של אישה צעירה וגוף של אריה שוכב. פסלים אלה היו נפוצים כחלק מהאומנות ה"גרוטסקית".
שני ספינקסים, האחד ממוצא אטרוסקי והשני ממוצא מצרי, מוצבים בוילה סן מיקלה, באי קאפרי.
השימוש בתואר "ספינקס"
עריכהכיום, נהוג לכנות מנהיגים ותיקים בכינוי "ספינקס". כך, לדוגמה, זכה חוסני מובארכ, נשיא מצרים לשעבר, בכינוי "הספינקס", ואילו נשיא סוריה לשעבר, חאפז אל-אסד, כונה "הספינקס מדמשק".
הבעת הפנים הקפואה של הפסל יצרה את הביטוי "פני ספינקס" לאדם שאינו מסגיר בהבעות הפנים את רגשותיו.
הספינקס הייתה פופולרית מאוד באומנות העתיקה, פסלים של הספינקס הונחו על קברים של אנשים שמתו בצעירותם, כמו כן הספינקס מופיעה בציורי אגרטלים יוונים רביםַֹׁ וביצירות אומנות מכל התקופות.
האסטרואיד 896 Sphinx (אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף, נקרא על שם הספינקס.
הספינקס בתרבות
עריכה- הסמל של אולפני "Hollywood Pictures" הוא הספינקס המצרי.
- אחת מהמפלצות שהופיעו בעונה הראשונה של "מייטי מורפין פאוור ריינג'רס" נקראה "קינג ספינקס", כשבגרסה היפנית (זיורנג'רס) נהגה, בתור אדם, לשאול את קורבנותיה שאלות, ונהגה להעיף לתוך עץ מי שהשיב תשובה שגויה. בגרסה האמריקאית תוארה רק כבעלת יכולת להעיף אנשים למרחק רב באמצעות נפנוף כנפיה.
- בסדרת ספרי הארי פוטר בספר הרביעי (הארי פוטר וגביע האש) מופיעה הספינקס במשימה האחרונה של טורניר הקוסמים המשולש, במבוך.
- הספינקס הופיעה בספר פרסי ג'קסון והקרב על המבוך.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דיקמן, ש' (1967). סופקלס אדיפוס המלך. ירושלים: מוסד ביאליק
- וולטר, ו' (1977). סופוקלס אנטיגונה אדיפוס המלך. תל אביב: אור עם.
- עמיר, ר' (2011). הספינקס: משומר סף לפאם פטאל, היסטוריה ותאוריה.
- ספינקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ספינקס (מיתולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית
- ספינקס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ רז קלטר, זאב הרצוג, הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר־שבע, קדמוניות לז, 2004, עמ' 42
- ^ הסיודוס, תרגום: שמעון בוזגלו, תאוגוניה, רעננה: אבן חושן, 2016, עמ' 50