מרדכי פרום
הרב מרדכי יהודה הלוי פרום (י' בשבט ה'תרפ"ח, 1 בפברואר 1928 – כ"ח באלול ה'תשל"ב, 7 בספטמבר 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב[1], שהשפיע רבות על אופייה של הישיבה ועל דמותה.
 | |
| לידה |
1928 י' בשבט ה'תרפ"ח |
|---|---|
| פטירה |
ספטמבר 1972 (בגיל 44 בערך) כ"ח באלול ה'תשל"ב ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
?–1972 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד |
| תלמידיו |
הרב אלישע אבינר, הרב אלישע וישליצקי, הרב יהושע מגנס |
| חיבוריו | ראו להלן |
| תפקידים נוספים | מראשי ישיבת מרכז הרב |
| פרסים והוקרה |
פרס הרב קוק לספרות תורנית |
  | |
ראשית חייו
עריכהנולד בפיוטרקוב שבפולין לנפתלי יצחק הלוי ולאה פרום, חסידי גור. את שמו הוא קיבל על שם אבי סבו מרדכי לייב צדרבוים בעל הדפוס בפיטריקוב. בשנת תרצ"ה (1935), בגיל חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ולמד בישיבות נובהרדוק בתל אביב, חיי עולם בירושלים ומרכז הרב.
הרב פרום היה נחשב מקורב לסטייפלר, בעל הקהילות יעקב וראש ישיבת נובהרדוק בה למד.
בישיבת מרכז הרב
עריכהבשנת ה'תשי"ג (1953) מינהו הרב צבי יהודה הכהן קוק למגיד שיעור בישיבת מרכז הרב, והוא היה לר"מ המרכזי בה[1]. היה ידוע כבעל אופי מסודר וכושר הסברה מיוחד, שיעוריו הצטיינו בסדר ובבהירות רבה, והתייחד בהקפדתו על שמירת הזמנים.[דרושה הבהרה] לפני החגים היה נוהג לתת שיעורים בנושאי המועד בהלכה, אמונה ומוסר. שיעוריו אלו נכתבו על ידו בעשרות מחברות בסדר מופתי.
חיבב מאד חזנות, ובימים הנוראים היה משמש כשליח ציבור בתפילות ערבית ובמוסף של היום השני של ראש השנה. חלק מהתפילות הולחנו על ידו.
בשנותיו האחרונות גברה השפעתו בישיבת מרכז הרב, הוא העביר שיעורים לכל התלמידים[2], ואף היה אחראי על קבלת התלמידים[3]. הוא סבר שצריך לנקוט בגישה מחמירה ביחס לקבלת תלמידים, על מנת להעלות את רמתה של הישיבה בהשוואה לישיבות אחרות[4]. לאחר פטירת חותנו הרב רענן, בי' בניסן תשל"ב, נטל על עצמו גם את ניהול הישיבה[דרוש מקור]. הוא הנהיג שלכל בחור חדש שמגיע לישיבה מוצמד חברותא מבוגר, נוהג שקיים בישיבה עד היום.[דרושה הבהרה]
ביום השלושים לרב הנזיר נפטר בפתאומיות. ובכך חתם את השנה בפטירתם של שלושה מהבולטים ברבני מרכז הרב - הרב רענן, הרב הנזיר והוא.
תפקידים נוספים
עריכהלפני הקמת המדינה היה מרכז לשכת הגיוס של ירושלים[5]. כיהן כיו"ר ועדת פרס הרב קוק של עיריית ירושלים[6].
חיים אישיים
עריכההרב פרום נשא את צפורה (ילידת שנת תר"צ), בתם של הרב שלום נתן רענן ובתיה מרים, בתו של הרב קוק. לזוג לא נולדו ילדים במשך חמש עשרה שנים. מסופר כי במוצאי יום הכיפורים באחת השנים כינס הרב אריה לוין בית דין, שכלל מלבדו את הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ורב נוסף מישיבת מרכז הרב[7], והם "פסקו" שלרב פרום ייוולדו ילדים. באותה שנה נולדה להם בת. בהמשך נולדה לבני הזוג בת נוספת, ובן שנולד לאחר שהרב פרום נפטר, בשנת תשל"ג, ונקרא מרדכי נתן על שם אביו וסבו[8][9].
נפטר מהתקף לב בכ"ח באלול תשל"ב (1972), בגיל 44[10]. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
|
יעקב אלעזר הירשוביץ
יעקב אלעזר הירשוביץ
|
עץ משפחת קוק | |||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||
|
פנינה שפירא
פנינה שפירא
|
טובה ריגר
טובה ריגר
|
בתיה מרים
בתיה מרים
| ||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||
|
רחל אליצור
רחל אליצור
|
צפורה
צפורה
|
|||||||||||||||||||||
|
אביטל
אביטל
|
אברהם ישראל סילבצקי
אברהם ישראל סילבצקי
|
דפנה בר
דפנה בר
|
||||||||||||||||||||
| עץ משפחת קוק |
|---|
חיבוריו
עריכהבגיל עשרים וארבע, בשנת תשי"ב (1952), הוציא לאור את ספרו תורת הלוי על שמונה המצוות הראשונות בספר החינוך. הספר זכה להסכמות מהרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל, ומהרב צבי פסח פרנק. על חיבורו זה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת ה'תשי"ד[14].
לאחר פטירתו ב-1972 הוציאו תלמידים מישיבת מרכז הרב מספר ספרים מתורתו, בעיקר מתוך מחברות שהותיר אחריו.
ספריו
עריכה- תורת הלוי על ספר החינוך, דפוס חורב, ירושלים תשי"ב.[15]
- תורת הלוי על מסכת כתובות, המכון על שם הרצי"ה קוק, ירושלים תש"ס.
- תורת הלוי על מסכת בבא קמא, המכון על שם הרצי"ה קוק, ירושלים תשס"ח.
- תורת הלוי – גבורת יהודה – על מסכת פסחים, המכון על שם הרצי"ה קוק, ירושלים תשע"א. (נכתב על ידיו בצעירותו ויצא לאור מכתביו).
בנוסף, ערך הרב נריה גוטל חוברות קצרות ובהן שיעוריו על ענייני חנוכה ופורים.
ערך וההדיר את תוספות הרשב"א על מסכת פסחים לר"ש משאנץ, עם הערות האדר"ת, בצירוף מבוא מפרי עטו (ירושלים תשט"ז, מהדורה שנייה בתשל"א, ושלישית בתשמ"ו).
מאמריו
עריכה- מאמרים של הרב מרדכי יהודה הלוי פרום, באתר ספריית אסיף
- 'קבלת תרומות ממשלת ארצות הברית', בתוך: זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' פז-צב
לקריאה נוספת
עריכה- הרב עמיחי כנרתי, הגאון הרב מרדכי פרום זצ"ל: ר"מ בישיבת "מרכז הרב", מחבר ספר "תורת הלוי" על ספר החינוך ועוד ספרים חשובים, תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 הרב יעקב אריאל, הסכמה לספרו של אמיתי קמינצקי, האר עינינו בתורתך, מכון 'הארה בתורה', ירושלים תשע"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, אור עציון תש"ע, עמ' 107.
- ^ משמיע ישועה עמ' 110
- ^ משמיע ישועה עמ' 110, 113-114.
- ^ יחיאל פריש וידידיה הכהן, האי"ש על העדה, חיפה תשע"ג, עמ' 84 (עדותו של הרב שאר-ישוב הכהן).
- ^ "פרס הרב קוק" של עיריית ירושלים הוענק לרבנים שדמי, מלר ואליעזרוב, הצופה, 17 במרץ 1964.
- ^ ייתכן שמדובר ברב דוד כהן (הנזיר).
- ^ על פי דברי ציפורה פרום בראיון, לוי יצחק הירושלמי, הרב קוק: ההגדה והאגדה, מעריב, 16 באוגוסט 1985, עמ' 21
- ^ הדברים הובאו, ללא אזכור שמם של הרבנים פרום ורענן, אצל: שמחה רז, איש צדיק היה, עמ' 208
- ^ נפטר הרב מרדכי פרום, מעריב, 8 בספטמבר 1972, עמ' 4
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
- ^ פרס הרב קוק חולק אמש בתל אביב (חלק א, חלק ב), שערים, 3 בספטמבר 1954, עמ' 1 ו-8; אריה אלברט, במחיצת סופרים תורניים (חלק א, חלק ב), שם, 10 בספטמבר 1954, עמ' 10
- ^ בעמוד השער נכתב שזהו כרך ראשון. נכון לתשפ"ד, הכרך השני לא יצא לאור, אף שנכתב על ידי הרב פרום לפחות באופן חלקי. מאמר מתוכו ('בעניין קדושת בכור') פורסם בקובץ בשמן רענן, ראו להלן.