מרגנית השדה

מַרְגָּנִית הַשָׂדֶה (שם מדעי: Lysimachia arvensis, בעבר Anagallis arvensis) היא צמח חד שנתי שרוע ממשפחת הרקפתיים. בישראל נקראת מרגנית השדה גם "עין התכלת" על שם גוון הכחול-תכלת של עלי הכותרת של הפרח. באנגלית היא נקראת Scarlet pimpernel וגם Poor man's weatherglass.

מרגנית השדה
מרגנית השדה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	רקפתיים
סוג:	מרגנית
מין:	מרגנית השדה
שם מדעי
Lysimachia arvensis ‏Manns & Anderberg, 2009
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

מאפיינים

פרי של מרגנית השדה וצדם התחתון של חפיו

מרגנית השדה בגבעת האירוסים

צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי, קירח, נמוך, גובהו 10 עד 30 ס"מ ופרחיו כחולים או לעיתים רחוקות אדומים כצבע השני. מרגנית השדה שעלי כותרתם בצבע השני, גדלה בקרבת מעיינות של מים מתוקים בכל חלקי הארץ

הגבעולים רְבוּעִים נושאי עלים, ומסועפים ומשתרעים על הקרקע.

הלוואים נעדרים.

העלים נגדיים או ערוכים שלושה-שלושה לאורך הגבעול. זוגות העלים העוקבים ממוקמים בזווית ישרה זה לזה (עלה אחד נמצא בזווית של 90 מעלות לעלה שמתחתיו או מעליו), כלומר על הענף ערוכים 4 טורים של עלים. העלים פשוטים, יושבים (ללא פטוטרת), מקיפים את הגבעול ואורכם 1.5 עד 3 ס"מ. הטרף ירוק בהיר דמויי ביצה או משולש-ביצי (דמוי אזמל), קודקודו מחודד ושפתו תמימה. מאפיין ייחודי הוא שיש לטרף נקודות שחורות (בלוטות) בחלק התחתון, כך אפשר לזהות מרגנית אם אין פרח. העלים מכילים רעלן בשם ציקלמין המצוי גם בפקעת הרקפת.

עוקצי הפרחים דקים וארוכים באופן ניכר מן העלה שמחיקו הם יוצאים.

הפרחים דו-מיניים, נכונים, בעלי עטיף כפול, כחולים או אדומים, נישאים יחידים מחיק העלים על עוקצים. קוטר הפרח כ-1 ס"מ. הפרחים עשויים להיות חומים-אדומים (הזן הנפוץ באירופה) או כחולים (הזן הנפוץ בישראל). בעבר נחשבו שני צבעי הפרחים למין שונה, אך כיום ידוע שמדובר באותו המין.

הגביע בעל עלים מאוחים ומספרם 5. אורך הגביע כאורך הכותרת.

הכותרת גלגלית בת 5 עלים שמאוחים בבסיסם ופרושים. צינור הכותרת קצר מאוד. עלי הכותרת תמימות או משוננות ובעלות שערות בלוטיות זעירות. לאורך שפות האונות מצויות בדרך כלל בלוטות זעירות ורבות. הבלוטות בנות 3 תאים, התא הקיצוני כדורי.

הפרחים מאובקים על ידי זבובי פרחים שעירים.

האבקנים, שמספרם 5, יושבים על הכותרת, מול האונות בשונה ממרבית הפרחים (סימן ההיכר). הזירים שעירים.

השחלה עילית, בת מגורה אחת ושליה מרכזית, עמוד שחלה אחד, הצלקת דמוית קרקפת.

הפרי הלקט כדורי וקרומי, בן מגורה אחת הנפתח במכסה ואורכו קטן מהגביע. עוקץ ההלקט כפוף לאחור.

הזרעים מרובים, מצולעים, חומים כהים, אורכם כ-1.5 מ"מ.

הפריחה בישראל היא בחודשים מסוף פברואר עד תחילת מאי.

תפוצה ובית גידול

בעולם נפוצה המרגנית ברוב היבשות. מוצאה הטבעי של מין זה הוא אירופה עד מרכז אסיה והימלאיה, צפון אפריקה ועד אתיופיה וחצי האי ערב. אך היא הופצה על ידי האדם, הן כצמח נוי והן בטעות, ברחבי העולם. היא התאקלמה באמריקה, מזרח אסיה, האיים הפסיפיים, אוסטרליה ודרום אפריקה.

מרגנית השדה נפוצה כמעט בכל אזורי הארץ - בחולות כורכר, בבתות, בשדות מעובדים, בשדות בור, בגינות נוי, מעזבות וליד מים.

מרגנית השדה נחשבת ברחבי העולם זן פולשני ומסוכן ברעילותו מכמה בחינות ולכן אינו רצוי באזורי מרעה. הצמח גרם לדלקת הקיבה והמעיים (Gastroenteritis) אצל חיות שונות כגון סוסים וכלבים כשהאכילו אותם באופן ניסיוני בצמח זה. כמויות גבוהות עלולות לגרום למוות. היו גם דיווחים על פגיעה בעופות ובארנבים, והזרעים רעילים לציפורים.

התרכובת ספונין שמצויה בעלים של מרגנית מצויה מאפיינות את משפחת הרקפתיים. ספונינים שונים ידועים כרעילים לבעלי דם קר כמו דגים ונחשים. חומרים אלו פוגעים ברקמה המצפה את אברי הנשימה (אפיתל) וגורמים לחנק.

בישראל גדל גם מין נוסף נדיר, מרגנית קטנה (Anagallis foemina) הדומה מאוד למרגנית השדה וגדל על קרקע מעובדת בחוף הכרמל, בדרום מישור החוף, בגליל העליון, בעמק יזרעאל, בכרמל, בשפלה, בהרי יהודה, בצפון הנגב, במערב הנגב ובגלעד. הסימנים המבדילים בין המינים: עוקצי הפרחים אינם ארוכים בדרך כלל מהעלה או ארוכים ממנו רק במקצת. העלים העליונים דמויי אזמל. הבלוטות בשפות אונות הכותרת בנות 4 תאים, מעטות או לפעמים חסרות, התא הקיצוני מוארך (ולא עגול).

תמונות

• 
  צלקת דמוית קרקפת
• 
  פרי עטוף בגביע משתייר וכתמים על צידם התחתון של העלים
• 
  שערות על הזירים
• 
  מרגנית כתומה אדומה, צולמה בישראל
• 
• 
  מרגנית כחולה, צולמה בישראל
• 
  מקבץ צפוף של פרחי מרגנית השדה, צולם במיורקה
• 
  תקריב על מרגנית כתומה אדומה
• 
  מקבץ צפוף של מרגנית השדה בישראל
• 

לקריאה נוספת

• Watt, John Mitchell; Breyer-Brandwijk, Maria Gerdina: The Medicinal and Poisonous Plants of Southern and Eastern Africa 2nd ed Pub. E & S Livingstone 1962
• Harold C. Long (1917). Plants Poisonous to Live Stock. CUP Archive. pp. 49–. GGKEY:ZF2C4UTG0H9.
• Podolak I, Galanty A, Sobolewska D. Saponins as cytotoxic agents: a review. Phytochemistry Reviews. 2010;9(3):425-474.

קישורים חיצוניים

• מרגנית השדה, באתר Tropicos (באנגלית)
• מרגנית השדה, באתר GBIF (באנגלית)
• מרגנית השדה, באתר The Plant List (באנגלית)
• מרגנית השדה, באתר IPNI (באנגלית)
• מרגנית השדה, באתר "צמחים ומרפא"
• צחי אבנור, מרגנית השדה בישראל, פליקר