עמותת עתים

עמותת עתים
מדינה	ישראל
מטה הארגון	ירושלים
מייסדים	שאול פרבר
תקופת הפעילות	2002–הווה (כ־22 שנים)
	www.itim.org.il

עמותת עתים היא עמותה דתית ליברלית שהוקמה ב־2002 על ידי הרב ד"ר שאול פרבר (אנ')^[1], עו"ד שלומית טור־פז ומיכה רואי, והיא מספקת סיוע והכוונה לנתקלים בקשיים במפגש עם שירותי הדת בישראל, כלומר: הרבנות הראשית לישראל, מועצות דתיות מקומיות, אגף הגיור, חברה קדישא ועוד. תחומי העיסוק של העמותה הם בין השאר: ברית מילה, נישואין, בירור יהדות, קבורה, גיור, מקוואות, מעמד אישי ויוחסין.

לצד הסיוע לציבור במקרים פרטיים^[2], פועלת העמותה לקידום מדיניות ציבורית ומשפטית^[3], באמצעות הצעות חקיקה, פניה לערכאות משפטיות ופרסום דו"חות מעקב – זאת במטרה להשפיע על פני הממסד הדתי ולשנות את אופן התנהלותו בהתאם להשקפותיה.

ב־2015 הובילה "עתים", יחד עם קבוצת רבנים מובילים מקרב הציונות הדתית, את הקמת "גיור כהלכה", בית דין אורתודוקסי עצמאי לגיור, והיא מנהלת היום פעילות זו.

פעילויות העמותה

מרכז סיוע, המספק מידע, ייעוץ והכוונה לאלפי פונים בשנה, ללא תשלום.
מתן שירותי ליווי וייצוג (סינגור) לאנשים פרטיים מול רשויות הדת והמדינה, ללא תשלום.
פעילות משפטית וציבורית - פרסום דוחות מעקב, הצעות חקיקה, פניה לערכאות משפטיות - במטרה להשפיע על פני הממסד הדתי ולשנות את אופן התנהלותו.
הדרכה והסברה להעלאת המודעות הציבורית וליצירת שיח בחברה הישראלית סביב סוגיות הנוגעות לשירותי הדת בישראל.
'גיור כהלכה' - בית דין אורתודוקסי עצמאי לגיור.

הישגים בולטים

2010: עתירה לבג"ץ אשר הביאה לכינון מתווה המחייב רבני ערים להכיר ביהדותם של בוגרי הגיור הממלכתי ולרושמם לנישואין באופן שוויוני^[4].
2011: עתירה לבג"ץ אשר הביאה להחלטה לפיה 20,000 מתגיירים אורתודוקסיים מארצות הברית רשאים לעלות לישראל.
2012: פרסום דו"ח הקבורה אשר הביא להקמת ועדה בין משרדית לבחינת התקנות בנושא קבורת נפלים^[5].
2012: דרישה מהמשרד לשירותי דת לאפשר לנשים להעיד לעניין רווקות בעת הרישום לנישואין, ובעקבותיה פרסום נהלים מעודכנים בעניין זה על ידי המשרד לשירותי דת.

2015: תביעה לבית הדין לעבודה כדי לאפשר לנשים להתמנות לתפקיד יועצות משפטיות בבתי הדין הרבניים, שהביאה לשינוי דרישות המכרז כדי לאפשר ליותר נשים להגיש מועמדות
2015: תובענה ייצוגית כנגד 4 מועצות דתיות בגין גביית יתר ברישום לנישואין עבור "כתובה מהודרת", שהובילה להפסקת גביית היתר וחסכון של מאות אלפי שקלים לציבור הנרשמים לנישואין.

2016: עתירה לבג"ץ כנגד הפגיעה בזכויות הנשים במקוואות ובעקבותיה נפסק כי זכותה של כל אשה לטבול בפרטיות, על פי אמונתה, גם ללא נוכחות בלנית.
2016: תובענה ייצוגית כנגד 20 מועצות דתיות בגין גביית יתר במקוואות שהובילה להפסקת הגביה וחסכון של מיליוני שקלים בשנה לנשים הטובלות.
2017: בלימת תזכיר חוק הגיור^[6] של שר הפנים, ח"כ אריה דרעי, לביצור מונופול הרבנות הראשית לישראל על עריכת גיורים.
2019: ייצוג עובדים מקהילת יוצאי אתיופיה בגין אפליה במסגרת מתן שירותי דת. הפעילות המשפטית הביאה למניעת אפליה^[7].