בדיקת שינויים ספציפיים

הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.

המשתנים שיוצרו לשינוי זה

משתנה	ערך
האם העריכה מסומנת כמשנית או לא (כבר לא בשימוש) (`minor_edit`)	false
מספר העריכות של המשתמש (`user_editcount`)	null
שם חשבון המשתמש (`user_name`)	'84.95.200.32'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (`user_age`)	0
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (`user_groups`)	[ 0 => '*' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (`user_mobile`)	false
מזהה הדף (`page_id`)	82183
מרחב השם של הדף (`page_namespace`)	0
שם הדף ללא מרחב השם (`page_title`)	'העבריים מדימונה'
שם הדף המלא (`page_prefixedtitle`)	'העבריים מדימונה'
עשרת התורמים האחרונים לדף (`page_recent_contributors`)	[ 0 => '84.95.200.32', 1 => 'Amitayzl', 2 => 'TZivyA', 3 => 'Mr. W', 4 => 'Yoavd', 5 => '149.88.77.225', 6 => 'Mbkv717', 7 => 'נטע', 8 => '213.8.129.149', 9 => 'Herzel60' ]
פעולה (`action`)	'edit'
תקציר עריכה/סיבה (`summary`)	'/* הגעה לישראל */ '
מודל התוכן הישן (`old_content_model`)	'wikitext'
מודל התוכן החדש (`new_content_model`)	'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (`old_wikitext`)	'[[קובץ:PikiWiki Israel 32040 Africans Hebrew Israelites in Dimona.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כרזת קבלת פנים לחגיגות הפסח 2013 של העבריים מדימונה]] [[קובץ:Black hebrews Dimona children.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ילד מהקהילה]] '''העבריים מדימונה''', המוכרים גם בכינוי '''הכושים העבריים''', או בשמם הרשמי '''African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem''' (האומה ה[[אפריקה\|אפריקאית]] ה[[עברים\|עברית]] ה[[שבטי ישראל\|ישראלית]] של [[ירושלים]]), הם קבוצה [[דת]]ית קטנה, המונה כשלושת אלפים איש. רוב חבריה חיים בקהילה שיתופית בעיר [[דימונה]], אך ישנן גם קהילות קטנות שלהם ב[[ישוב\|יישוב]]ים [[ערד]], [[טבריה]] ו[[מצפה רמון]] ב[[ישראל]] וכן ב[[שיקגו]], [[סיינט לואיס]] ו[[וושינגטון]] ב[[ארצות הברית]]. הם נחשבים לחלק מקבוצה דתית גדולה יותר, הקרויה "[[הישראלים העבריים השחורים]]" (''Black Hebrew Israelites''), שנוסדה עוד בסוף [[המאה ה-19]] ומקיימים בדרך כלל את מצוות התורה על פי פרשנות ייחודית של המייסדים, בלי לראות בעצמם כיהודים. קבוצת האם מונה כמה עשרות אלפי [[אפרו אמריקאים]] (עד 40,000 איש בערך), החיים ברחבי ארצות הברית ורואים עצמם בדרך כלל כבני ישראל האמיתיים. מנהיגם של העבריים מדימונה, עד למותו בדצמבר 2014, היה [[בן עמי בן ישראל]] (או בשמו המקורי בן קרטר). ==היסטוריה== ===יסוד הקבוצה=== הקבוצה נוסדה ב[[שיקגו]] על ידי פועל פלדה [[נוצרי]] [[בפטיסטי]] בשם בן קרטר ([[1939]] - [[2014]]), אשר שינה את שמו ל[[בן-עמי קרטר\|בן-עמי בן ישראל]] עם הגעתו ל[[ישראל]] ב-[[1969]]. הרקע להקמת הקבוצה היה תחושת הזדהות שחשו [[נצרות\|נוצרים]] אדוקים מהציבור ה[[אפרו-אמריקאים\|אפרו-אמריקאי]] עם סיפור [[יציאת מצרים]] של [[שבטי ישראל\|בני ישראל]]. קרטר טען כי שינוי שמו נבע מכך ש[[המלאך גבריאל]] נגלה אליו ואמר לו שה[[אפרו-אמריקאים]] צאצאי ה[[עבדות בארצות הברית\|עבדים]] הם מצאצאי [[עשרת השבטים]]. עם השנים פיתחו חברי הקבוצה תפיסה לפיה בני ישראל האמיתיים הם בני [[נגרואיד\|הגזע השחור]], ש[[גלות\|גלו]] ל[[מערב אפריקה]] לאחר [[חורבן בית שני]] והובלו ל[[אמריקה]] במסגרת [[סחר העבדים האטלנטי]]. ===הגעה לישראל=== קרטר וכשלושים מחסידיו התיישבו בשנת 1967 ב[[ליבריה]] שב[[מערב אפריקה]]{{הערה\|{{מעריב\|\|הישראליים העבריים מארה"ב לא יגורשו מליבריה\|1969/11/13\|00901}}}}, וב-[[1969]] החלו [[הגירה\|להגר]] לישראל. קבוצת חלוץ ראשונה הגיעה לישראל והשתכנה ב[[ערד]]{{הערה\|{{דבר\|שפי גבאי\|כושים עבריים שומרי מצוות מארה"ב\|1969/11/20\|00311}}}}. קבוצה שנייה של שחורים עבריים, שמנתה 34 נפשות בשש משפחות, הגיעה לישראל בדצמבר 1969 בלא תיאום בכרטיסי טיסה שרכשו באופן עצמאי. השלטונות בישראל החליטו לתת להם אשרות זמניות ו[[משרד הקליטה]] מסר להם עשר דירות לעולים בדימונה{{הערה\|{{מעריב\|שלמה גבעון\|מעבדות לשיקגו לחרות בדימונה\|1969/12/26\|01800}}}}, על סמך ההנחה שבכוונת חברי הקבוצה להתגייר. במרץ 1970 הגיעה קבוצה שלישית, של 49 נפשות, בתוכה הגיע המנהיג [[בן-עמי קרטר\|בן-עמי בן ישראל]]. בשלב זה הודיע מנהיג הקבוצה שאין בכוונתם להתגייר ולקבל את חוקי ההלכה המקובלים, במקום המנהגים שלהם{{הערה\|{{מעריב\|יעקב העליון\|מורה הצדק אמר לא\|1970/05/22\|07000}}}}. בעקבות זאת, פנה רבה של [[דימונה]] ורבנים אחרים שניסו לקרב את בני הקבוצה, ל[[משרד הפנים]] ובקשו שלא יקלטו יותר חברים של הקבוצה בישראל והמוסדות הפסיקו לסייע להם{{הערה\|{{דבר\|\|הכושים העבריים וחוקי המדינה\|1977/01/07\|01601}}}}. משרד הפנים הפסיק להאריך את אשרות השהייה של חברי הקבוצה, אולם לא נקט בתחילה צעדים נגד אלו שאשרת השהייה שלהם פגה{{הערה\|{{דבר\|\|משרד הפנים משהה הפעלת החוק\|1971/10/25\|00600}}}}. בנמל התעופה בחנו הרשויות באופן מדוקדק קבוצות של שחורים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] כדי למנוע כניסת חברים נוספים בקבוצה{{הערה\|{{דבר\|\|100 תיירים כושים גרמו מבוכה בלוד\|1971/10/27\|00201}}}}. חברי הקבוצה שזוהו בנמל התעופה נשלחו חזרה ל[[ארצות הברית]]{{הערה\|{{דבר\|\|18 כושים עברים הגיעו מארה"ב\|1971/10/07\|00203}}{{ש}}{{דבר\|\|תיירות לא רצויה\|1971/10/08\|00900}}}}{{הערה\|{{דבר\|\|כושים עברים שבאו ללוד יגורשו\|1972/11/14\|00214}}}}, אולם חלקם הצליחו בכל זאת להיכנס ולהגדיל את מספר חברי הקבוצה בישראל{{הערה\|{{דבר\|\|משפחת כושים עברים התיישבה בבאר שבע\|1971/10/31\|00211}}{{ש}}{{דבר\|משולם עד\|כושים עברים נקלטו בסתר בדימונה\|1977/09/30\|01024}}}}. עם הזמן, חברי הקבוצה שהגיעו החלו להתנגד לגירושם{{הערה\|{{דבר\|\|נעצרו כושים עבריים שהתנגדו לגירושם מהארץ\|1977/09/25\|00407}}}}, בין השאר על ידי השמדת מסמכיהם מארצות הברית או ויתור על אזרחותם האמריקנית{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|ארה"ב נמנעת לקלוט ישראל אינה יכולה לגרש\|1979/01/02\|01603}}{{ש}}{{מעריב\|[[אילן בכר (עיתונאי)\|אילן בכר]]\|30 כושים עבריים כבר גורשו ממדינת ישראל\|1986/09/30\|00705}}}}. במשך השנים גם גורשו מספר משפחות מהקבוצה שאשרות השהייה שלהם פגו{{הערה\|{{דבר\|\|גורשו שתי משפחות של כושים עבריים\|1973/04/01\|00803}}}}. סיפורו של יאיר שיבר הבעלים של אותנטבעי בשנת 1968 הגיעו 2 ראשי הקהילה- בן-עמי ויחזקיהו לארץ ישראל, בהתאם לחוק השבות. יחזקיהו אכן קיבל אזרחות, ובן-עמי חזר נרגש לקהילה העברית כדי להביא איתו קבוצה נוספת , עוד עשרות בני הקהילה זכו לאזרחות. יאיר שיבר (יאיר ישראל) מבני-הקהילה נולד בארץ ישראל בתאריך 10.12.1986משפחתו הגיעה לארץ ממיאמי בשנת 1973 . אמו ביקשה אזרחות וסורבה . הדילמה היתה לא קלה. , בסוף ההורים של יאיר החליטו להישארץ האמונה ואהבת הארץ השאירה אותם בארץ ישראל. כיאיר היה בן שנתיים נפטר אביו. וזה הקשה על אמו שהיו לה בסך הכל 9 ילדים והיא הייתה ללא אזרחות. אמו של יאיר החליטה שהיא מתחילה לעבוד. היא החלה לקטוף תפוזים בפרדסים של רחובות. היא הייתה צריכה להישאר שם 5 ימים בשבוע, ובזמן הזה ילדייה היו מפוזרים בבתים של שאר בני הקהילה. בשנת 1986 אמו של יאיר לא חזרה הביתה , מתברר שגורשה מהארץ יחד עם עוד כמה חברים מהקהילה. ורק בשנת 1992 היא הצליחה לחזור. בזמן הזה יאיר שהיה אז בן 10 התחיל לעבוד ולפרנס את עצמו בקטיף פרדסים. אך, לא תמיד היה לו אוכל בבית. השנים עוברות והקהילה מתרחבת אך הילידים לא מקבלים אזרחות. הם לא נקראים יותר אמריקאים כי הם נולדו בארץ אך, הם גם לא נקראים ישראלים. אז מהם או מה הם? החלו לתת להם מספרים. הם רק שלוש ספרות. מספרו של יאיר היה מס' 844. הקהילה הרגישה מנודה. בתקופה הזאת שנות ה-90 הקהילה מונה כבר כמעט 4000 איש. כמעט חצי מנדט בחירות. זכות בחירה עדיין לא היתה אז לקהילה, הקהילה התקשתה לשלם מיסים ולקחת משכנתא, ולא תמיד היה אוכל בבתים. 18 שנה יאיר חי ללא הוריו, ונאבק כדי לשרוד. בשנים האלו יאיר למד ועבד, והיה לו חזון: להפיץ את בשורת האוכל הבריא שעליו גדל לכלל אזרחי ישראלץ יאיר החל ליזום את הרעיון, יחד עם ענת אשתו (שגם היא מהקהילה) החלו ליצר ולמכור את פרי עמלם ללקוחות פרטיים באזור הדרום והמרכז. בשנת 2014 יאיר הקים את העסק שלו "אותנטבעי" שהיה אז רק קרוואן אוכל נייד. יאיר פיתח את התפריט הטבעוני והחל למכור. בהמשך הצטרף לניהול העסק בחור שלא מהקהילה בשם קובי יחזקאל, שהכיר את "אותנטבעי" בתור לקוח נאמן. קובי טבעוני מגיל צעיר. כאחד שאוהב לאכול בחוץ הוא שם לב בצורך של בעלי עסקים לקבל עזרה וסיוע בהנגשת התפריט שלהם לצמחונים וטבעונים. לכן, יחד עם יאיר הוא עבד על התפריט, על מגוון האפשרויות הרחב שיש כיום בתפריט, ועל מגוון רחב של אפשרויות לעסקים שמחפשים פתרונות טבעוניים ואיכותיים שטבעונים ולא-טבעונים אוהבים. בנובמבר 2015 באחד הלילות יאיר נסע עם אשתו לחופשה באילת ונתקל בגזענות אלימה מצד המג"בניק שיהיה במחסום. רק בזכות אודי זמורה- ישראלי שגר 6 שנים בפילדלפיה , שישב באותו מאחוריו וצילם את האירוע, יש הוכחות לכך. המקרה נגמר בשימוע למגב"ניק ולהרחקתו מתפקידו. מאז המקרה, אחת לכמה זמן מפרסם יאיר סטטוסים על עברו ומחשבותיו בפייסבוק האישי שלו,. יאיר בן אדם אופטימי וחיובי וגם גורם להשראה. ליאיר יש שני ילדים, והוא אחד מהפעילים החברתיים של הקהילה. === המגורים בדימונה === לקראת סוף 1971 עלו בדימונה טענות כנגד הקבוצה. נטען שחלק מחברי הקבוצה אינם עובדים לפרנסתם, שהצטרפו אליהם תיירים נוספים ללא אישורי שהייה שהעלו את הצפיפות בדירות וכן שהם נוהגים ב[[פוליגמיה]]. כן עלו מצד שכנים תלונות על לכלוך, רעש והעלמות חפצים{{הערה\|{{דבר\|משולם עד\|אברהם יצחק ויעקב היו שחורים כמונו\|1971/10/08\|01100}}; {{דבר\|\|המשך\|1971/10/08\|01503}}{{ש}}{{דבר\|\|ללא הבדל צבע עור\|1971/10/26\|00707}}}}. הרב [[מאיר כהנא]] אף טען שהם אנטישמים{{הערה\|{{דבר\|\|הרב כהנא ותמכיו\|1971/10/14\|00211}}}}. מנגד, היו שיצאו נגד הטענות וטענו שאינן מבוססות{{הערה\|{{דבר\|נחשון רימר\|הכושים בדימונה\|1972/01/16\|00401}}}}{{הערה\|{{דבר\|דורון רוזנבלום\|הדיבוק בדימונה\|1971/10/15\|02500}}; {{דבר\|\|המשך\|1971/10/15\|03800}}}}. חברי הקבוצה ניהלו בתי ספר משל עצמם, לא נרשמו אצל שלטונות ולא היה מעקב מסודר בישראל אחר מספרם{{הערה\|{{דבר\|\|תעודת זהות של הכושים העברים\|1979/02/06\|02002}}}}. בשנת 1974 נמסר שיש בישראל כ-500 נפשות מהקבוצה, המשתייכות לכ-100 משפחות: 50 ב[[דימונה]], 30 ב-[[מצפה רמון]] ו-20 ב[[ערד]]. חברי הקבוצה ביקשו שיוקם עבורם יישוב משלהם ב[[הערבה\|ערבה]]{{הערה\|{{מעריב\|\|הכושים העבריים רוצים להתיישב בערבה\|1974/03/06\|00211}}}}. בשנים 1979-1980 בחנה ועדה בראשות חבר הכנסת [[דוד גלס]], בה היו חברים גם [[צבי צילקר]], אריה מאיר וזאב קצנלבוגן, את סוגיית העבריים מדימונה והמליצה לתת להם מעמד של תושבי קבע בישראל ולהקים עבורם יישוב מיוחד{{הערה\|{{דבר\|משולם עד\|מסקנות ועדת גלאס\|1979/01/01\|00205}}}}{{הערה\|{{מעריב\|יהושע ביצור\|יש לתת תעודות זהות לכושים העבריים\|1980/06/17\|00304}}{{ש}}{{מעריב\|\|ראש עיריית דימונה\|1980/08/22\|08001}}}}. בסוף שנת 1980 הושכר מרכז הקליטה הנטוש של דימונה לחברי הקבוצה ששיפצו אותו ורבים מחברי הקבוצה עברו להתגורר בו{{הערה\|{{דבר\|\|כמחצית הכושים העברים בדימונה כבר מתגוררים\|1980/12/15\|00408}}}}. בשנת 1985, בעקבות מעצר מספר חברים בכת ב[[ארצות הברית]] באשמת גניבה וזיוף, החלה ישראל לנסות שוב לגרש את חברי הכת{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|פצצת זמן בדימונה\|1985/10/11\|09500}}; {{מעריב\|\|המשך\|1985/10/11\|11500}}; {{מעריב\|\|המשך\|1985/10/11\|11501}}}}. ===הסדרה בישראל=== בשנת [[1990]] הגיעה הקבוצה להסכמה עם הממשלה לפיה יזכו חבריה באשרות תייר עם רישיון עבודה. ב-[[1991]] ניתן לחברי הקבוצה מעמד של [[תושב ארעי]] לפרק זמן של חמש שנים, שחודש לשלוש שנים נוספות ב-[[1995]]. בסוף 2002 הוציא מינהל מקרקעי ישראל מכרז לבניית שכונה לחברי הקבוצה במזרח דימונה{{הערה\|{{גלובס\|גדי גולן\|דימונה: המינהל יפרסם מכרז למאות יח"ד עבור הכושים העבריים\|639361\|1 בדצמבר 2002}}}}. למרות שבמשרד הפנים הצטבר חומר רב ובעייתי אודות הקבוצה (עבר פלילי של כמה ממנהיגיה, שימוש בזהויות שאולות, גיורים פיקטיביים בחו"ל על מנת לקבל אשרות עולה, פגיעה בבודדים בקבוצה, התבטאויות בעייתיות בחו"ל ועוד - כאשר מידע זה קיבל תימוכין מן הרשויות בארצות -הברית) העניק [[משרד הפנים]], בסוף 2003 בהובלת השר [[אברהם פורז]], לכל חברי הקבוצה מעמד של [[תושב קבע]]. בשנת 2006 הוכרה הקהילה בדימונה כ[[קיבוץ]] עירוני{{הערה\|{{גלובס\|גיא ימין\|קיבוץ לקהילת הכושים העבריים על אדמת דימונה\|1000062866\|19 בפברואר 2006}}}}. בשנת 2004, למרות נטייתם הפציפיסטית, החלו בני הקבוצה להתגייס ל[[צה"ל]], ומאז עשו כן רבים מבני העדה, כולל כמה ששרתו בתפקידים קרביים{{הערה\|1=Mya Guarnieri, [http://www.myaguarnieri.com/2010/03/40-years-on-black-hebrews-struggle-to-find-acceptance-in-israel/ 40 YEARS ON, BLACK HEBREWS STRUGGLE TO FIND ACCEPTANCE IN ISRAEL], March 27, 2010}}. שר הפנים [[גדעון סער]] קבע ב-[[2012]] כי כל חבר בעדה זו, המתגייס לצה"ל יקבל אזרחות ישראלית מלאה, לו ולבני משפחתו. בין מקבלי האזרחות באותה שנה היה גם נשיא העדה בן עמי בן ישראל. ==אורח חיים== רוב חברי הקבוצה חיים ב[[קהילה שיתופית]] בשכונה צמודת-קרקע בדימונה. קהילה זו מארחת מאות מבקרים בשנה. הקהילה דוגלת בתזונה [[טבעונות\|טבעונית]]{{הערה\|1=כפי שנכתב ב[http://africanhebrewisraelitesofjerusalem.com/?page_id=2 אתר הרשמי]: "the maintenance of a vegan diet void of all animal by-products"}} למעט ומ[[תרופה\|תרופות]] כלשהן. לקהילה רשת [[מסעדה\|מסעדות]] המגישות אוכל טבעוני (כגון מוצרי [[סויה]] ו[[סייטן]]), אותן מתפעלים חבריה. לקהילה גם מפעל בגדים הפופולרי במיוחד בקרב אישים מהאליטה השחורה ב[[ארצות הברית]]. בני הקהילה דוגלים בנישואים [[פוליגמיה\|פוליגמים]] ואורח חייהם מאופיין בקהילתיות ובעזרה הדדית רבה. הקבוצה מבססת את אורח חייה על ה[[תורה]], כפי שהיא מפרשת אותה. בני הקבוצה אינם מקבלים את מסורת [[חז"ל]]. מלבד המועדים הנזכרים ב[[תורה]], הם חוגגים גם שני חגים נוספים. האחד באמצע מאי והוא מציין את יציאת הקבוצה מארצות הברית ל[[ליבריה]], והשני בסוף פברואר ומטרתו חיזוק הנתינה והאחדות בתוך הקהילה. בני הקהילה [[צום\|צמים]] בכל [[שבת]], והם מסבירים כי למדו זאת ממצוות ה[[שמיטה]], שעל פיה נחה אדמת הארץ אחת לשבע שנים. ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה\|Category:Black Hebrews in Dimona}} [http://www.kingdomofyah.com/ אתר רשמי של הקהילה] {{הארץ\|אסתי אהרונוביץ'\|הסודות האיומים של קהילת העבריים בדימונה\|1.1274009\|31 ביולי 2009}} {{דבר\|ארנולד שרמן\|מי אמר שהוא עברי\|1972/11/10\|03701}} [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-2758-00.html על הבעייתיות בקבוצה זו] אתר חדשות מחלקה ראשונה,4 ביולי 2003 ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:קבוצות בחברה הישראלית]] [[קטגוריה:כתות]] [[קטגוריה:קבוצות הטוענות למוצא יהודי]] [[קטגוריה:דימונה]] [[קטגוריה:טבעונות]] [[קטגוריה:פוליגמיה]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (`new_wikitext`)	'[[קובץ:PikiWiki Israel 32040 Africans Hebrew Israelites in Dimona.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כרזת קבלת פנים לחגיגות הפסח 2013 של העבריים מדימונה]] [[קובץ:Black hebrews Dimona children.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ילד מהקהילה]] '''העבריים מדימונה''', המוכרים גם בכינוי '''הכושים העבריים''', או בשמם הרשמי '''African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem''' (האומה ה[[אפריקה\|אפריקאית]] ה[[עברים\|עברית]] ה[[שבטי ישראל\|ישראלית]] של [[ירושלים]]), הם קבוצה [[דת]]ית קטנה, המונה כשלושת אלפים איש. רוב חבריה חיים בקהילה שיתופית בעיר [[דימונה]], אך ישנן גם קהילות קטנות שלהם ב[[ישוב\|יישוב]]ים [[ערד]], [[טבריה]] ו[[מצפה רמון]] ב[[ישראל]] וכן ב[[שיקגו]], [[סיינט לואיס]] ו[[וושינגטון]] ב[[ארצות הברית]]. הם נחשבים לחלק מקבוצה דתית גדולה יותר, הקרויה "[[הישראלים העבריים השחורים]]" (''Black Hebrew Israelites''), שנוסדה עוד בסוף [[המאה ה-19]] ומקיימים בדרך כלל את מצוות התורה על פי פרשנות ייחודית של המייסדים, בלי לראות בעצמם כיהודים. קבוצת האם מונה כמה עשרות אלפי [[אפרו אמריקאים]] (עד 40,000 איש בערך), החיים ברחבי ארצות הברית ורואים עצמם בדרך כלל כבני ישראל האמיתיים. מנהיגם של העבריים מדימונה, עד למותו בדצמבר 2014, היה [[בן עמי בן ישראל]] (או בשמו המקורי בן קרטר). ==היסטוריה== ===יסוד הקבוצה=== הקבוצה נוסדה ב[[שיקגו]] על ידי פועל פלדה [[נוצרי]] [[בפטיסטי]] בשם בן קרטר ([[1939]] - [[2014]]), אשר שינה את שמו ל[[בן-עמי קרטר\|בן-עמי בן ישראל]] עם הגעתו ל[[ישראל]] ב-[[1969]]. הרקע להקמת הקבוצה היה תחושת הזדהות שחשו [[נצרות\|נוצרים]] אדוקים מהציבור ה[[אפרו-אמריקאים\|אפרו-אמריקאי]] עם סיפור [[יציאת מצרים]] של [[שבטי ישראל\|בני ישראל]]. קרטר טען כי שינוי שמו נבע מכך ש[[המלאך גבריאל]] נגלה אליו ואמר לו שה[[אפרו-אמריקאים]] צאצאי ה[[עבדות בארצות הברית\|עבדים]] הם מצאצאי [[עשרת השבטים]]. עם השנים פיתחו חברי הקבוצה תפיסה לפיה בני ישראל האמיתיים הם בני [[נגרואיד\|הגזע השחור]], ש[[גלות\|גלו]] ל[[מערב אפריקה]] לאחר [[חורבן בית שני]] והובלו ל[[אמריקה]] במסגרת [[סחר העבדים האטלנטי]]. ===הגעה לישראל=== קרטר וכשלושים מחסידיו התיישבו בשנת 1967 ב[[ליבריה]] שב[[מערב אפריקה]]{{הערה\|{{מעריב\|\|הישראליים העבריים מארה"ב לא יגורשו מליבריה\|1969/11/13\|00901}}}}, וב-[[1969]] החלו [[הגירה\|להגר]] לישראל. קבוצת חלוץ ראשונה הגיעה לישראל והשתכנה ב[[ערד]]{{הערה\|{{דבר\|שפי גבאי\|כושים עבריים שומרי מצוות מארה"ב\|1969/11/20\|00311}}}}. קבוצה שנייה של שחורים עבריים, שמנתה 34 נפשות בשש משפחות, הגיעה לישראל בדצמבר 1969 בלא תיאום בכרטיסי טיסה שרכשו באופן עצמאי. השלטונות בישראל החליטו לתת להם אשרות זמניות ו[[משרד הקליטה]] מסר להם עשר דירות לעולים בדימונה{{הערה\|{{מעריב\|שלמה גבעון\|מעבדות לשיקגו לחרות בדימונה\|1969/12/26\|01800}}}}, על סמך ההנחה שבכוונת חברי הקבוצה להתגייר. במרץ 1970 הגיעה קבוצה שלישית, של 49 נפשות, בתוכה הגיע המנהיג [[בן-עמי קרטר\|בן-עמי בן ישראל]]. בשלב זה הודיע מנהיג הקבוצה שאין בכוונתם להתגייר ולקבל את חוקי ההלכה המקובלים, במקום המנהגים שלהם{{הערה\|{{מעריב\|יעקב העליון\|מורה הצדק אמר לא\|1970/05/22\|07000}}}}. בעקבות זאת, פנה רבה של [[דימונה]] ורבנים אחרים שניסו לקרב את בני הקבוצה, ל[[משרד הפנים]] ובקשו שלא יקלטו יותר חברים של הקבוצה בישראל והמוסדות הפסיקו לסייע להם{{הערה\|{{דבר\|\|הכושים העבריים וחוקי המדינה\|1977/01/07\|01601}}}}. משרד הפנים הפסיק להאריך את אשרות השהייה של חברי הקבוצה, אולם לא נקט בתחילה צעדים נגד אלו שאשרת השהייה שלהם פגה{{הערה\|{{דבר\|\|משרד הפנים משהה הפעלת החוק\|1971/10/25\|00600}}}}. בנמל התעופה בחנו הרשויות באופן מדוקדק קבוצות של שחורים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] כדי למנוע כניסת חברים נוספים בקבוצה{{הערה\|{{דבר\|\|100 תיירים כושים גרמו מבוכה בלוד\|1971/10/27\|00201}}}}. חברי הקבוצה שזוהו בנמל התעופה נשלחו חזרה ל[[ארצות הברית]]{{הערה\|{{דבר\|\|18 כושים עברים הגיעו מארה"ב\|1971/10/07\|00203}}{{ש}}{{דבר\|\|תיירות לא רצויה\|1971/10/08\|00900}}}}{{הערה\|{{דבר\|\|כושים עברים שבאו ללוד יגורשו\|1972/11/14\|00214}}}}, אולם חלקם הצליחו בכל זאת להיכנס ולהגדיל את מספר חברי הקבוצה בישראל{{הערה\|{{דבר\|\|משפחת כושים עברים התיישבה בבאר שבע\|1971/10/31\|00211}}{{ש}}{{דבר\|משולם עד\|כושים עברים נקלטו בסתר בדימונה\|1977/09/30\|01024}}}}. עם הזמן, חברי הקבוצה שהגיעו החלו להתנגד לגירושם{{הערה\|{{דבר\|\|נעצרו כושים עבריים שהתנגדו לגירושם מהארץ\|1977/09/25\|00407}}}}, בין השאר על ידי השמדת מסמכיהם מארצות הברית או ויתור על אזרחותם האמריקנית{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|ארה"ב נמנעת לקלוט ישראל אינה יכולה לגרש\|1979/01/02\|01603}}{{ש}}{{מעריב\|[[אילן בכר (עיתונאי)\|אילן בכר]]\|30 כושים עבריים כבר גורשו ממדינת ישראל\|1986/09/30\|00705}}}}. במשך השנים גם גורשו מספר משפחות מהקבוצה שאשרות השהייה שלהם פגו{{הערה\|{{דבר\|\|גורשו שתי משפחות של כושים עבריים\|1973/04/01\|00803}}}}. === המגורים בדימונה === לקראת סוף 1971 עלו בדימונה טענות כנגד הקבוצה. נטען שחלק מחברי הקבוצה אינם עובדים לפרנסתם, שהצטרפו אליהם תיירים נוספים ללא אישורי שהייה שהעלו את הצפיפות בדירות וכן שהם נוהגים ב[[פוליגמיה]]. כן עלו מצד שכנים תלונות על לכלוך, רעש והעלמות חפצים{{הערה\|{{דבר\|משולם עד\|אברהם יצחק ויעקב היו שחורים כמונו\|1971/10/08\|01100}}; {{דבר\|\|המשך\|1971/10/08\|01503}}{{ש}}{{דבר\|\|ללא הבדל צבע עור\|1971/10/26\|00707}}}}. הרב [[מאיר כהנא]] אף טען שהם אנטישמים{{הערה\|{{דבר\|\|הרב כהנא ותמכיו\|1971/10/14\|00211}}}}. מנגד, היו שיצאו נגד הטענות וטענו שאינן מבוססות{{הערה\|{{דבר\|נחשון רימר\|הכושים בדימונה\|1972/01/16\|00401}}}}{{הערה\|{{דבר\|דורון רוזנבלום\|הדיבוק בדימונה\|1971/10/15\|02500}}; {{דבר\|\|המשך\|1971/10/15\|03800}}}}. חברי הקבוצה ניהלו בתי ספר משל עצמם, לא נרשמו אצל שלטונות ולא היה מעקב מסודר בישראל אחר מספרם{{הערה\|{{דבר\|\|תעודת זהות של הכושים העברים\|1979/02/06\|02002}}}}. בשנת 1974 נמסר שיש בישראל כ-500 נפשות מהקבוצה, המשתייכות לכ-100 משפחות: 50 ב[[דימונה]], 30 ב-[[מצפה רמון]] ו-20 ב[[ערד]]. חברי הקבוצה ביקשו שיוקם עבורם יישוב משלהם ב[[הערבה\|ערבה]]{{הערה\|{{מעריב\|\|הכושים העבריים רוצים להתיישב בערבה\|1974/03/06\|00211}}}}. בשנים 1979-1980 בחנה ועדה בראשות חבר הכנסת [[דוד גלס]], בה היו חברים גם [[צבי צילקר]], אריה מאיר וזאב קצנלבוגן, את סוגיית העבריים מדימונה והמליצה לתת להם מעמד של תושבי קבע בישראל ולהקים עבורם יישוב מיוחד{{הערה\|{{דבר\|משולם עד\|מסקנות ועדת גלאס\|1979/01/01\|00205}}}}{{הערה\|{{מעריב\|יהושע ביצור\|יש לתת תעודות זהות לכושים העבריים\|1980/06/17\|00304}}{{ש}}{{מעריב\|\|ראש עיריית דימונה\|1980/08/22\|08001}}}}. בסוף שנת 1980 הושכר מרכז הקליטה הנטוש של דימונה לחברי הקבוצה ששיפצו אותו ורבים מחברי הקבוצה עברו להתגורר בו{{הערה\|{{דבר\|\|כמחצית הכושים העברים בדימונה כבר מתגוררים\|1980/12/15\|00408}}}}. בשנת 1985, בעקבות מעצר מספר חברים בכת ב[[ארצות הברית]] באשמת גניבה וזיוף, החלה ישראל לנסות שוב לגרש את חברי הכת{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|פצצת זמן בדימונה\|1985/10/11\|09500}}; {{מעריב\|\|המשך\|1985/10/11\|11500}}; {{מעריב\|\|המשך\|1985/10/11\|11501}}}}. ===הסדרה בישראל=== בשנת [[1990]] הגיעה הקבוצה להסכמה עם הממשלה לפיה יזכו חבריה באשרות תייר עם רישיון עבודה. ב-[[1991]] ניתן לחברי הקבוצה מעמד של [[תושב ארעי]] לפרק זמן של חמש שנים, שחודש לשלוש שנים נוספות ב-[[1995]]. בסוף 2002 הוציא מינהל מקרקעי ישראל מכרז לבניית שכונה לחברי הקבוצה במזרח דימונה{{הערה\|{{גלובס\|גדי גולן\|דימונה: המינהל יפרסם מכרז למאות יח"ד עבור הכושים העבריים\|639361\|1 בדצמבר 2002}}}}. למרות שבמשרד הפנים הצטבר חומר רב ובעייתי אודות הקבוצה (עבר פלילי של כמה ממנהיגיה, שימוש בזהויות שאולות, גיורים פיקטיביים בחו"ל על מנת לקבל אשרות עולה, פגיעה בבודדים בקבוצה, התבטאויות בעייתיות בחו"ל ועוד - כאשר מידע זה קיבל תימוכין מן הרשויות בארצות -הברית) העניק [[משרד הפנים]], בסוף 2003 בהובלת השר [[אברהם פורז]], לכל חברי הקבוצה מעמד של [[תושב קבע]]. בשנת 2006 הוכרה הקהילה בדימונה כ[[קיבוץ]] עירוני{{הערה\|{{גלובס\|גיא ימין\|קיבוץ לקהילת הכושים העבריים על אדמת דימונה\|1000062866\|19 בפברואר 2006}}}}. בשנת 2004, למרות נטייתם הפציפיסטית, החלו בני הקבוצה להתגייס ל[[צה"ל]], ומאז עשו כן רבים מבני העדה, כולל כמה ששרתו בתפקידים קרביים{{הערה\|1=Mya Guarnieri, [http://www.myaguarnieri.com/2010/03/40-years-on-black-hebrews-struggle-to-find-acceptance-in-israel/ 40 YEARS ON, BLACK HEBREWS STRUGGLE TO FIND ACCEPTANCE IN ISRAEL], March 27, 2010}}. שר הפנים [[גדעון סער]] קבע ב-[[2012]] כי כל חבר בעדה זו, המתגייס לצה"ל יקבל אזרחות ישראלית מלאה, לו ולבני משפחתו. בין מקבלי האזרחות באותה שנה היה גם נשיא העדה בן עמי בן ישראל. ==אורח חיים== רוב חברי הקבוצה חיים ב[[קהילה שיתופית]] בשכונה צמודת-קרקע בדימונה. קהילה זו מארחת מאות מבקרים בשנה. הקהילה דוגלת בתזונה [[טבעונות\|טבעונית]]{{הערה\|1=כפי שנכתב ב[http://africanhebrewisraelitesofjerusalem.com/?page_id=2 אתר הרשמי]: "the maintenance of a vegan diet void of all animal by-products"}} למעט ומ[[תרופה\|תרופות]] כלשהן. לקהילה רשת [[מסעדה\|מסעדות]] המגישות אוכל טבעוני (כגון מוצרי [[סויה]] ו[[סייטן]]), אותן מתפעלים חבריה. לקהילה גם מפעל בגדים הפופולרי במיוחד בקרב אישים מהאליטה השחורה ב[[ארצות הברית]]. בני הקהילה דוגלים בנישואים [[פוליגמיה\|פוליגמים]] ואורח חייהם מאופיין בקהילתיות ובעזרה הדדית רבה. הקבוצה מבססת את אורח חייה על ה[[תורה]], כפי שהיא מפרשת אותה. בני הקבוצה אינם מקבלים את מסורת [[חז"ל]]. מלבד המועדים הנזכרים ב[[תורה]], הם חוגגים גם שני חגים נוספים. האחד באמצע מאי והוא מציין את יציאת הקבוצה מארצות הברית ל[[ליבריה]], והשני בסוף פברואר ומטרתו חיזוק הנתינה והאחדות בתוך הקהילה. בני הקהילה [[צום\|צמים]] בכל [[שבת]], והם מסבירים כי למדו זאת ממצוות ה[[שמיטה]], שעל פיה נחה אדמת הארץ אחת לשבע שנים. ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה\|Category:Black Hebrews in Dimona}} [http://www.kingdomofyah.com/ אתר רשמי של הקהילה] {{הארץ\|אסתי אהרונוביץ'\|הסודות האיומים של קהילת העבריים בדימונה\|1.1274009\|31 ביולי 2009}} {{דבר\|ארנולד שרמן\|מי אמר שהוא עברי\|1972/11/10\|03701}} [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-2758-00.html על הבעייתיות בקבוצה זו] אתר חדשות מחלקה ראשונה,4 ביולי 2003 ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:קבוצות בחברה הישראלית]] [[קטגוריה:כתות]] [[קטגוריה:קבוצות הטוענות למוצא יהודי]] [[קטגוריה:דימונה]] [[קטגוריה:טבעונות]] [[קטגוריה:פוליגמיה]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (`edit_diff`)	'@@ -15,58 +15,4 @@ משרד הפנים הפסיק להאריך את אשרות השהייה של חברי הקבוצה, אולם לא נקט בתחילה צעדים נגד אלו שאשרת השהייה שלהם פגה{{הערה\|{{דבר\|\|משרד הפנים משהה הפעלת החוק\|1971/10/25\|00600}}}}. בנמל התעופה בחנו הרשויות באופן מדוקדק קבוצות של שחורים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] כדי למנוע כניסת חברים נוספים בקבוצה{{הערה\|{{דבר\|\|100 תיירים כושים גרמו מבוכה בלוד\|1971/10/27\|00201}}}}. חברי הקבוצה שזוהו בנמל התעופה נשלחו חזרה ל[[ארצות הברית]]{{הערה\|{{דבר\|\|18 כושים עברים הגיעו מארה"ב\|1971/10/07\|00203}}{{ש}}{{דבר\|\|תיירות לא רצויה\|1971/10/08\|00900}}}}{{הערה\|{{דבר\|\|כושים עברים שבאו ללוד יגורשו\|1972/11/14\|00214}}}}, אולם חלקם הצליחו בכל זאת להיכנס ולהגדיל את מספר חברי הקבוצה בישראל{{הערה\|{{דבר\|\|משפחת כושים עברים התיישבה בבאר שבע\|1971/10/31\|00211}}{{ש}}{{דבר\|משולם עד\|כושים עברים נקלטו בסתר בדימונה\|1977/09/30\|01024}}}}. עם הזמן, חברי הקבוצה שהגיעו החלו להתנגד לגירושם{{הערה\|{{דבר\|\|נעצרו כושים עבריים שהתנגדו לגירושם מהארץ\|1977/09/25\|00407}}}}, בין השאר על ידי השמדת מסמכיהם מארצות הברית או ויתור על אזרחותם האמריקנית{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|ארה"ב נמנעת לקלוט ישראל אינה יכולה לגרש\|1979/01/02\|01603}}{{ש}}{{מעריב\|[[אילן בכר (עיתונאי)\|אילן בכר]]\|30 כושים עבריים כבר גורשו ממדינת ישראל\|1986/09/30\|00705}}}}. במשך השנים גם גורשו מספר משפחות מהקבוצה שאשרות השהייה שלהם פגו{{הערה\|{{דבר\|\|גורשו שתי משפחות של כושים עבריים\|1973/04/01\|00803}}}}. - -סיפורו של יאיר שיבר הבעלים של אותנטבעי - -בשנת 1968 הגיעו 2 ראשי הקהילה- בן-עמי ויחזקיהו לארץ ישראל, בהתאם לחוק השבות. יחזקיהו אכן קיבל אזרחות, ובן-עמי חזר נרגש לקהילה העברית כדי להביא איתו קבוצה נוספת , עוד עשרות בני הקהילה זכו לאזרחות. - -יאיר שיבר (יאיר ישראל) מבני-הקהילה נולד בארץ ישראל בתאריך 10.12.1986משפחתו הגיעה לארץ ממיאמי בשנת 1973 . - -אמו ביקשה אזרחות וסורבה . הדילמה היתה לא קלה. , בסוף ההורים של יאיר החליטו להישארץ האמונה ואהבת הארץ השאירה אותם בארץ ישראל. - -כיאיר היה בן שנתיים נפטר אביו. וזה הקשה על אמו שהיו לה בסך הכל 9 ילדים והיא הייתה ללא אזרחות. - -אמו של יאיר החליטה שהיא מתחילה לעבוד. היא החלה לקטוף תפוזים בפרדסים של רחובות. היא הייתה צריכה להישאר שם 5 ימים בשבוע, ובזמן הזה ילדייה היו מפוזרים בבתים של שאר בני הקהילה. - -בשנת 1986 אמו של יאיר לא חזרה הביתה , מתברר שגורשה מהארץ יחד עם עוד כמה חברים מהקהילה. ורק בשנת 1992 היא הצליחה לחזור. - -בזמן הזה יאיר שהיה אז בן 10 התחיל לעבוד ולפרנס את עצמו בקטיף פרדסים. אך, לא תמיד היה לו אוכל בבית. - -השנים עוברות והקהילה מתרחבת אך הילידים לא מקבלים אזרחות. הם לא נקראים יותר אמריקאים כי הם נולדו בארץ אך, הם גם לא נקראים ישראלים. - -אז מהם או מה הם? - -החלו לתת להם מספרים. הם רק שלוש ספרות. מספרו של יאיר היה מס' 844. - -הקהילה הרגישה מנודה. בתקופה הזאת שנות ה-90 הקהילה מונה כבר כמעט 4000 איש. כמעט חצי מנדט בחירות. - -זכות בחירה עדיין לא היתה אז לקהילה, הקהילה התקשתה לשלם מיסים ולקחת משכנתא, ולא תמיד היה אוכל בבתים. - -18 שנה יאיר חי ללא הוריו, ונאבק כדי לשרוד. - -בשנים האלו יאיר למד ועבד, והיה לו חזון: להפיץ את בשורת האוכל הבריא שעליו גדל לכלל אזרחי ישראלץ - -יאיר החל ליזום את הרעיון, יחד עם ענת אשתו (שגם היא מהקהילה) החלו ליצר ולמכור את פרי עמלם ללקוחות פרטיים באזור הדרום והמרכז. - -בשנת 2014 יאיר הקים את העסק שלו "אותנטבעי" שהיה אז רק קרוואן אוכל נייד. - -יאיר פיתח את התפריט הטבעוני והחל למכור. - -בהמשך הצטרף לניהול העסק בחור שלא מהקהילה בשם קובי יחזקאל, שהכיר את "אותנטבעי" בתור לקוח נאמן. - -קובי טבעוני מגיל צעיר. כאחד שאוהב לאכול בחוץ הוא שם לב בצורך של בעלי עסקים לקבל עזרה וסיוע בהנגשת התפריט שלהם לצמחונים וטבעונים. - -לכן, יחד עם יאיר הוא עבד על התפריט, על מגוון האפשרויות הרחב שיש כיום בתפריט, ועל מגוון רחב של אפשרויות לעסקים שמחפשים פתרונות טבעוניים ואיכותיים שטבעונים ולא-טבעונים אוהבים. - -בנובמבר 2015 באחד הלילות יאיר נסע עם אשתו לחופשה באילת ונתקל בגזענות אלימה מצד המג"בניק שיהיה במחסום. - -רק בזכות אודי זמורה- ישראלי שגר 6 שנים בפילדלפיה , שישב באותו מאחוריו וצילם את האירוע, יש הוכחות לכך. - -המקרה נגמר בשימוע למגב"ניק ולהרחקתו מתפקידו. - -מאז המקרה, אחת לכמה זמן מפרסם יאיר סטטוסים על עברו ומחשבותיו בפייסבוק האישי שלו,. - -יאיר בן אדם אופטימי וחיובי וגם גורם להשראה. - -ליאיר יש שני ילדים, והוא אחד מהפעילים החברתיים של הקהילה. === המגורים בדימונה === '
גודל הדף החדש (`new_size`)	15060
גודל הדף הישן (`old_size`)	19621
שינוי הגודל בעריכה (`edit_delta`)	-4561
שורות שנוספו בעריכה (`added_lines`)	[]
שורות שהוסרו בעריכה (`removed_lines`)	[ 0 => false, 1 => 'סיפורו של יאיר שיבר הבעלים של אותנטבעי', 2 => false, 3 => 'בשנת 1968 הגיעו 2 ראשי הקהילה- בן-עמי ויחזקיהו לארץ ישראל, בהתאם לחוק השבות. יחזקיהו אכן קיבל אזרחות, ובן-עמי חזר נרגש לקהילה העברית כדי להביא איתו קבוצה נוספת , עוד עשרות בני הקהילה זכו לאזרחות.', 4 => false, 5 => 'יאיר שיבר (יאיר ישראל) מבני-הקהילה נולד בארץ ישראל בתאריך 10.12.1986משפחתו הגיעה לארץ ממיאמי בשנת 1973 . ', 6 => false, 7 => 'אמו ביקשה אזרחות וסורבה . הדילמה היתה לא קלה. , בסוף ההורים של יאיר החליטו להישארץ האמונה ואהבת הארץ השאירה אותם בארץ ישראל. ', 8 => false, 9 => 'כיאיר היה בן שנתיים נפטר אביו. וזה הקשה על אמו שהיו לה בסך הכל 9 ילדים והיא הייתה ללא אזרחות.', 10 => false, 11 => 'אמו של יאיר החליטה שהיא מתחילה לעבוד. היא החלה לקטוף תפוזים בפרדסים של רחובות. היא הייתה צריכה להישאר שם 5 ימים בשבוע, ובזמן הזה ילדייה היו מפוזרים בבתים של שאר בני הקהילה.', 12 => false, 13 => 'בשנת 1986 אמו של יאיר לא חזרה הביתה , מתברר שגורשה מהארץ יחד עם עוד כמה חברים מהקהילה. ורק בשנת 1992 היא הצליחה לחזור.', 14 => false, 15 => 'בזמן הזה יאיר שהיה אז בן 10 התחיל לעבוד ולפרנס את עצמו בקטיף פרדסים. אך, לא תמיד היה לו אוכל בבית.', 16 => false, 17 => 'השנים עוברות והקהילה מתרחבת אך הילידים לא מקבלים אזרחות. הם לא נקראים יותר אמריקאים כי הם נולדו בארץ אך, הם גם לא נקראים ישראלים. ', 18 => false, 19 => 'אז מהם או מה הם?', 20 => false, 21 => 'החלו לתת להם מספרים. הם רק שלוש ספרות. מספרו של יאיר היה מס' 844.', 22 => false, 23 => 'הקהילה הרגישה מנודה. בתקופה הזאת שנות ה-90 הקהילה מונה כבר כמעט 4000 איש. כמעט חצי מנדט בחירות. ', 24 => false, 25 => 'זכות בחירה עדיין לא היתה אז לקהילה, הקהילה התקשתה לשלם מיסים ולקחת משכנתא, ולא תמיד היה אוכל בבתים.', 26 => false, 27 => '18 שנה יאיר חי ללא הוריו, ונאבק כדי לשרוד.', 28 => false, 29 => 'בשנים האלו יאיר למד ועבד, והיה לו חזון: להפיץ את בשורת האוכל הבריא שעליו גדל לכלל אזרחי ישראלץ', 30 => false, 31 => 'יאיר החל ליזום את הרעיון, יחד עם ענת אשתו (שגם היא מהקהילה) החלו ליצר ולמכור את פרי עמלם ללקוחות פרטיים באזור הדרום והמרכז.', 32 => false, 33 => 'בשנת 2014 יאיר הקים את העסק שלו "אותנטבעי" שהיה אז רק קרוואן אוכל נייד.', 34 => false, 35 => 'יאיר פיתח את התפריט הטבעוני והחל למכור. ', 36 => false, 37 => 'בהמשך הצטרף לניהול העסק בחור שלא מהקהילה בשם קובי יחזקאל, שהכיר את "אותנטבעי" בתור לקוח נאמן.', 38 => false, 39 => 'קובי טבעוני מגיל צעיר. כאחד שאוהב לאכול בחוץ הוא שם לב בצורך של בעלי עסקים לקבל עזרה וסיוע בהנגשת התפריט שלהם לצמחונים וטבעונים.', 40 => false, 41 => 'לכן, יחד עם יאיר הוא עבד על התפריט, על מגוון האפשרויות הרחב שיש כיום בתפריט, ועל מגוון רחב של אפשרויות לעסקים שמחפשים פתרונות טבעוניים ואיכותיים שטבעונים ולא-טבעונים אוהבים.', 42 => false, 43 => 'בנובמבר 2015 באחד הלילות יאיר נסע עם אשתו לחופשה באילת ונתקל בגזענות אלימה מצד המג"בניק שיהיה במחסום. ', 44 => false, 45 => 'רק בזכות אודי זמורה- ישראלי שגר 6 שנים בפילדלפיה , שישב באותו מאחוריו וצילם את האירוע, יש הוכחות לכך.', 46 => false, 47 => 'המקרה נגמר בשימוע למגב"ניק ולהרחקתו מתפקידו.', 48 => false, 49 => 'מאז המקרה, אחת לכמה זמן מפרסם יאיר סטטוסים על עברו ומחשבותיו בפייסבוק האישי שלו,.', 50 => false, 51 => 'יאיר בן אדם אופטימי וחיובי וגם גורם להשראה.', 52 => false, 53 => 'ליאיר יש שני ילדים, והוא אחד מהפעילים החברתיים של הקהילה.' ]
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה (`added_links`)	[]
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (`all_links`)	[ 0 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1969/11/13&EntityId=Ar00901&ViewMode=HTML', 1 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1969/11/20&EntityId=Ar00311&ViewMode=HTML', 2 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1969/12/26&EntityId=Ar01800&ViewMode=HTML', 3 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1970/05/22&EntityId=Ar07000&ViewMode=HTML', 4 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1977/01/07&EntityId=Ar01601&ViewMode=HTML', 5 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/25&EntityId=Ar00600&ViewMode=HTML', 6 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/27&EntityId=Ar00201&ViewMode=HTML', 7 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/07&EntityId=Ar00203&ViewMode=HTML', 8 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/08&EntityId=Ar00900&ViewMode=HTML', 9 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1972/11/14&EntityId=Ar00214&ViewMode=HTML', 10 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/31&EntityId=Ar00211&ViewMode=HTML', 11 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1977/09/30&EntityId=Ar01024&ViewMode=HTML', 12 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1977/09/25&EntityId=Ar00407&ViewMode=HTML', 13 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1979/01/02&EntityId=Ar01603&ViewMode=HTML', 14 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1986/09/30&EntityId=Ar00705&ViewMode=HTML', 15 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1973/04/01&EntityId=Ar00803&ViewMode=HTML', 16 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/08&EntityId=Ar01100&ViewMode=HTML', 17 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/08&EntityId=Ar01503&ViewMode=HTML', 18 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/26&EntityId=Ar00707&ViewMode=HTML', 19 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/14&EntityId=Ar00211&ViewMode=HTML', 20 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1972/01/16&EntityId=Ar00401&ViewMode=HTML', 21 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/15&EntityId=Ar02500&ViewMode=HTML', 22 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/15&EntityId=Ar03800&ViewMode=HTML', 23 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1979/02/06&EntityId=Ar02002&ViewMode=HTML', 24 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1974/03/06&EntityId=Ar00211&ViewMode=HTML', 25 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1979/01/01&EntityId=Ar00205&ViewMode=HTML', 26 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1980/06/17&EntityId=Ar00304&ViewMode=HTML', 27 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1980/08/22&EntityId=Ar08001&ViewMode=HTML', 28 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1980/12/15&EntityId=Ar00408&ViewMode=HTML', 29 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1985/10/11&EntityId=Ar09500&ViewMode=HTML', 30 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1985/10/11&EntityId=Ar11500&ViewMode=HTML', 31 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1985/10/11&EntityId=Ar11501&ViewMode=HTML', 32 => 'http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=639361', 33 => 'http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000062866', 34 => 'http://www.myaguarnieri.com/2010/03/40-years-on-black-hebrews-struggle-to-find-acceptance-in-israel/', 35 => 'http://africanhebrewisraelitesofjerusalem.com/?page_id=2', 36 => 'http://www.kingdomofyah.com/', 37 => 'http://www.haaretz.co.il/1.1274009', 38 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1972/11/10&EntityId=Ar03701&ViewMode=HTML', 39 => 'http://www.news1.co.il/Archive/003-D-2758-00.html' ]
קישורים בדף, לפני העריכה (`old_links`)	[ 0 => 'http://africanhebrewisraelitesofjerusalem.com/?page_id=2', 1 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1969/11/13&EntityId=Ar00901&ViewMode=HTML', 2 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1969/11/20&EntityId=Ar00311&ViewMode=HTML', 3 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1969/12/26&EntityId=Ar01800&ViewMode=HTML', 4 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1970/05/22&EntityId=Ar07000&ViewMode=HTML', 5 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1977/01/07&EntityId=Ar01601&ViewMode=HTML', 6 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/25&EntityId=Ar00600&ViewMode=HTML', 7 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/27&EntityId=Ar00201&ViewMode=HTML', 8 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/07&EntityId=Ar00203&ViewMode=HTML', 9 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/08&EntityId=Ar00900&ViewMode=HTML', 10 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1972/11/14&EntityId=Ar00214&ViewMode=HTML', 11 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/31&EntityId=Ar00211&ViewMode=HTML', 12 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1977/09/30&EntityId=Ar01024&ViewMode=HTML', 13 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1977/09/25&EntityId=Ar00407&ViewMode=HTML', 14 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1979/01/02&EntityId=Ar01603&ViewMode=HTML', 15 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1986/09/30&EntityId=Ar00705&ViewMode=HTML', 16 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1973/04/01&EntityId=Ar00803&ViewMode=HTML', 17 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/08&EntityId=Ar01100&ViewMode=HTML', 18 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/08&EntityId=Ar01503&ViewMode=HTML', 19 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/26&EntityId=Ar00707&ViewMode=HTML', 20 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/14&EntityId=Ar00211&ViewMode=HTML', 21 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1972/01/16&EntityId=Ar00401&ViewMode=HTML', 22 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/15&EntityId=Ar02500&ViewMode=HTML', 23 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1971/10/15&EntityId=Ar03800&ViewMode=HTML', 24 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1979/02/06&EntityId=Ar02002&ViewMode=HTML', 25 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1974/03/06&EntityId=Ar00211&ViewMode=HTML', 26 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1979/01/01&EntityId=Ar00205&ViewMode=HTML', 27 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1980/06/17&EntityId=Ar00304&ViewMode=HTML', 28 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1980/08/22&EntityId=Ar08001&ViewMode=HTML', 29 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1980/12/15&EntityId=Ar00408&ViewMode=HTML', 30 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1985/10/11&EntityId=Ar09500&ViewMode=HTML', 31 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1985/10/11&EntityId=Ar11500&ViewMode=HTML', 32 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1985/10/11&EntityId=Ar11501&ViewMode=HTML', 33 => 'http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin_TAU.asp?From=Archive&Skin=TAUHe&BaseHref=DAV/1972/11/10&EntityId=Ar03701&ViewMode=HTML', 34 => 'http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000062866', 35 => 'http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=639361', 36 => 'http://www.haaretz.co.il/1.1274009', 37 => 'http://www.kingdomofyah.com/', 38 => 'http://www.myaguarnieri.com/2010/03/40-years-on-black-hebrews-struggle-to-find-acceptance-in-israel/', 39 => 'http://www.news1.co.il/Archive/003-D-2758-00.html' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (`new_pst`)	'[[קובץ:PikiWiki Israel 32040 Africans Hebrew Israelites in Dimona.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כרזת קבלת פנים לחגיגות הפסח 2013 של העבריים מדימונה]] [[קובץ:Black hebrews Dimona children.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ילד מהקהילה]] '''העבריים מדימונה''', המוכרים גם בכינוי '''הכושים העבריים''', או בשמם הרשמי '''African Hebrew Israelite Nation of Jerusalem''' (האומה ה[[אפריקה\|אפריקאית]] ה[[עברים\|עברית]] ה[[שבטי ישראל\|ישראלית]] של [[ירושלים]]), הם קבוצה [[דת]]ית קטנה, המונה כשלושת אלפים איש. רוב חבריה חיים בקהילה שיתופית בעיר [[דימונה]], אך ישנן גם קהילות קטנות שלהם ב[[ישוב\|יישוב]]ים [[ערד]], [[טבריה]] ו[[מצפה רמון]] ב[[ישראל]] וכן ב[[שיקגו]], [[סיינט לואיס]] ו[[וושינגטון]] ב[[ארצות הברית]]. הם נחשבים לחלק מקבוצה דתית גדולה יותר, הקרויה "[[הישראלים העבריים השחורים]]" (''Black Hebrew Israelites''), שנוסדה עוד בסוף [[המאה ה-19]] ומקיימים בדרך כלל את מצוות התורה על פי פרשנות ייחודית של המייסדים, בלי לראות בעצמם כיהודים. קבוצת האם מונה כמה עשרות אלפי [[אפרו אמריקאים]] (עד 40,000 איש בערך), החיים ברחבי ארצות הברית ורואים עצמם בדרך כלל כבני ישראל האמיתיים. מנהיגם של העבריים מדימונה, עד למותו בדצמבר 2014, היה [[בן עמי בן ישראל]] (או בשמו המקורי בן קרטר). ==היסטוריה== ===יסוד הקבוצה=== הקבוצה נוסדה ב[[שיקגו]] על ידי פועל פלדה [[נוצרי]] [[בפטיסטי]] בשם בן קרטר ([[1939]] - [[2014]]), אשר שינה את שמו ל[[בן-עמי קרטר\|בן-עמי בן ישראל]] עם הגעתו ל[[ישראל]] ב-[[1969]]. הרקע להקמת הקבוצה היה תחושת הזדהות שחשו [[נצרות\|נוצרים]] אדוקים מהציבור ה[[אפרו-אמריקאים\|אפרו-אמריקאי]] עם סיפור [[יציאת מצרים]] של [[שבטי ישראל\|בני ישראל]]. קרטר טען כי שינוי שמו נבע מכך ש[[המלאך גבריאל]] נגלה אליו ואמר לו שה[[אפרו-אמריקאים]] צאצאי ה[[עבדות בארצות הברית\|עבדים]] הם מצאצאי [[עשרת השבטים]]. עם השנים פיתחו חברי הקבוצה תפיסה לפיה בני ישראל האמיתיים הם בני [[נגרואיד\|הגזע השחור]], ש[[גלות\|גלו]] ל[[מערב אפריקה]] לאחר [[חורבן בית שני]] והובלו ל[[אמריקה]] במסגרת [[סחר העבדים האטלנטי]]. ===הגעה לישראל=== קרטר וכשלושים מחסידיו התיישבו בשנת 1967 ב[[ליבריה]] שב[[מערב אפריקה]]{{הערה\|{{מעריב\|\|הישראליים העבריים מארה"ב לא יגורשו מליבריה\|1969/11/13\|00901}}}}, וב-[[1969]] החלו [[הגירה\|להגר]] לישראל. קבוצת חלוץ ראשונה הגיעה לישראל והשתכנה ב[[ערד]]{{הערה\|{{דבר\|שפי גבאי\|כושים עבריים שומרי מצוות מארה"ב\|1969/11/20\|00311}}}}. קבוצה שנייה של שחורים עבריים, שמנתה 34 נפשות בשש משפחות, הגיעה לישראל בדצמבר 1969 בלא תיאום בכרטיסי טיסה שרכשו באופן עצמאי. השלטונות בישראל החליטו לתת להם אשרות זמניות ו[[משרד הקליטה]] מסר להם עשר דירות לעולים בדימונה{{הערה\|{{מעריב\|שלמה גבעון\|מעבדות לשיקגו לחרות בדימונה\|1969/12/26\|01800}}}}, על סמך ההנחה שבכוונת חברי הקבוצה להתגייר. במרץ 1970 הגיעה קבוצה שלישית, של 49 נפשות, בתוכה הגיע המנהיג [[בן-עמי קרטר\|בן-עמי בן ישראל]]. בשלב זה הודיע מנהיג הקבוצה שאין בכוונתם להתגייר ולקבל את חוקי ההלכה המקובלים, במקום המנהגים שלהם{{הערה\|{{מעריב\|יעקב העליון\|מורה הצדק אמר לא\|1970/05/22\|07000}}}}. בעקבות זאת, פנה רבה של [[דימונה]] ורבנים אחרים שניסו לקרב את בני הקבוצה, ל[[משרד הפנים]] ובקשו שלא יקלטו יותר חברים של הקבוצה בישראל והמוסדות הפסיקו לסייע להם{{הערה\|{{דבר\|\|הכושים העבריים וחוקי המדינה\|1977/01/07\|01601}}}}. משרד הפנים הפסיק להאריך את אשרות השהייה של חברי הקבוצה, אולם לא נקט בתחילה צעדים נגד אלו שאשרת השהייה שלהם פגה{{הערה\|{{דבר\|\|משרד הפנים משהה הפעלת החוק\|1971/10/25\|00600}}}}. בנמל התעופה בחנו הרשויות באופן מדוקדק קבוצות של שחורים שהגיעו מ[[ארצות הברית]] כדי למנוע כניסת חברים נוספים בקבוצה{{הערה\|{{דבר\|\|100 תיירים כושים גרמו מבוכה בלוד\|1971/10/27\|00201}}}}. חברי הקבוצה שזוהו בנמל התעופה נשלחו חזרה ל[[ארצות הברית]]{{הערה\|{{דבר\|\|18 כושים עברים הגיעו מארה"ב\|1971/10/07\|00203}}{{ש}}{{דבר\|\|תיירות לא רצויה\|1971/10/08\|00900}}}}{{הערה\|{{דבר\|\|כושים עברים שבאו ללוד יגורשו\|1972/11/14\|00214}}}}, אולם חלקם הצליחו בכל זאת להיכנס ולהגדיל את מספר חברי הקבוצה בישראל{{הערה\|{{דבר\|\|משפחת כושים עברים התיישבה בבאר שבע\|1971/10/31\|00211}}{{ש}}{{דבר\|משולם עד\|כושים עברים נקלטו בסתר בדימונה\|1977/09/30\|01024}}}}. עם הזמן, חברי הקבוצה שהגיעו החלו להתנגד לגירושם{{הערה\|{{דבר\|\|נעצרו כושים עבריים שהתנגדו לגירושם מהארץ\|1977/09/25\|00407}}}}, בין השאר על ידי השמדת מסמכיהם מארצות הברית או ויתור על אזרחותם האמריקנית{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|ארה"ב נמנעת לקלוט ישראל אינה יכולה לגרש\|1979/01/02\|01603}}{{ש}}{{מעריב\|[[אילן בכר (עיתונאי)\|אילן בכר]]\|30 כושים עבריים כבר גורשו ממדינת ישראל\|1986/09/30\|00705}}}}. במשך השנים גם גורשו מספר משפחות מהקבוצה שאשרות השהייה שלהם פגו{{הערה\|{{דבר\|\|גורשו שתי משפחות של כושים עבריים\|1973/04/01\|00803}}}}. === המגורים בדימונה === לקראת סוף 1971 עלו בדימונה טענות כנגד הקבוצה. נטען שחלק מחברי הקבוצה אינם עובדים לפרנסתם, שהצטרפו אליהם תיירים נוספים ללא אישורי שהייה שהעלו את הצפיפות בדירות וכן שהם נוהגים ב[[פוליגמיה]]. כן עלו מצד שכנים תלונות על לכלוך, רעש והעלמות חפצים{{הערה\|{{דבר\|משולם עד\|אברהם יצחק ויעקב היו שחורים כמונו\|1971/10/08\|01100}}; {{דבר\|\|המשך\|1971/10/08\|01503}}{{ש}}{{דבר\|\|ללא הבדל צבע עור\|1971/10/26\|00707}}}}. הרב [[מאיר כהנא]] אף טען שהם אנטישמים{{הערה\|{{דבר\|\|הרב כהנא ותמכיו\|1971/10/14\|00211}}}}. מנגד, היו שיצאו נגד הטענות וטענו שאינן מבוססות{{הערה\|{{דבר\|נחשון רימר\|הכושים בדימונה\|1972/01/16\|00401}}}}{{הערה\|{{דבר\|דורון רוזנבלום\|הדיבוק בדימונה\|1971/10/15\|02500}}; {{דבר\|\|המשך\|1971/10/15\|03800}}}}. חברי הקבוצה ניהלו בתי ספר משל עצמם, לא נרשמו אצל שלטונות ולא היה מעקב מסודר בישראל אחר מספרם{{הערה\|{{דבר\|\|תעודת זהות של הכושים העברים\|1979/02/06\|02002}}}}. בשנת 1974 נמסר שיש בישראל כ-500 נפשות מהקבוצה, המשתייכות לכ-100 משפחות: 50 ב[[דימונה]], 30 ב-[[מצפה רמון]] ו-20 ב[[ערד]]. חברי הקבוצה ביקשו שיוקם עבורם יישוב משלהם ב[[הערבה\|ערבה]]{{הערה\|{{מעריב\|\|הכושים העבריים רוצים להתיישב בערבה\|1974/03/06\|00211}}}}. בשנים 1979-1980 בחנה ועדה בראשות חבר הכנסת [[דוד גלס]], בה היו חברים גם [[צבי צילקר]], אריה מאיר וזאב קצנלבוגן, את סוגיית העבריים מדימונה והמליצה לתת להם מעמד של תושבי קבע בישראל ולהקים עבורם יישוב מיוחד{{הערה\|{{דבר\|משולם עד\|מסקנות ועדת גלאס\|1979/01/01\|00205}}}}{{הערה\|{{מעריב\|יהושע ביצור\|יש לתת תעודות זהות לכושים העבריים\|1980/06/17\|00304}}{{ש}}{{מעריב\|\|ראש עיריית דימונה\|1980/08/22\|08001}}}}. בסוף שנת 1980 הושכר מרכז הקליטה הנטוש של דימונה לחברי הקבוצה ששיפצו אותו ורבים מחברי הקבוצה עברו להתגורר בו{{הערה\|{{דבר\|\|כמחצית הכושים העברים בדימונה כבר מתגוררים\|1980/12/15\|00408}}}}. בשנת 1985, בעקבות מעצר מספר חברים בכת ב[[ארצות הברית]] באשמת גניבה וזיוף, החלה ישראל לנסות שוב לגרש את חברי הכת{{הערה\|{{מעריב\|ברוך מאירי\|פצצת זמן בדימונה\|1985/10/11\|09500}}; {{מעריב\|\|המשך\|1985/10/11\|11500}}; {{מעריב\|\|המשך\|1985/10/11\|11501}}}}. ===הסדרה בישראל=== בשנת [[1990]] הגיעה הקבוצה להסכמה עם הממשלה לפיה יזכו חבריה באשרות תייר עם רישיון עבודה. ב-[[1991]] ניתן לחברי הקבוצה מעמד של [[תושב ארעי]] לפרק זמן של חמש שנים, שחודש לשלוש שנים נוספות ב-[[1995]]. בסוף 2002 הוציא מינהל מקרקעי ישראל מכרז לבניית שכונה לחברי הקבוצה במזרח דימונה{{הערה\|{{גלובס\|גדי גולן\|דימונה: המינהל יפרסם מכרז למאות יח"ד עבור הכושים העבריים\|639361\|1 בדצמבר 2002}}}}. למרות שבמשרד הפנים הצטבר חומר רב ובעייתי אודות הקבוצה (עבר פלילי של כמה ממנהיגיה, שימוש בזהויות שאולות, גיורים פיקטיביים בחו"ל על מנת לקבל אשרות עולה, פגיעה בבודדים בקבוצה, התבטאויות בעייתיות בחו"ל ועוד - כאשר מידע זה קיבל תימוכין מן הרשויות בארצות -הברית) העניק [[משרד הפנים]], בסוף 2003 בהובלת השר [[אברהם פורז]], לכל חברי הקבוצה מעמד של [[תושב קבע]]. בשנת 2006 הוכרה הקהילה בדימונה כ[[קיבוץ]] עירוני{{הערה\|{{גלובס\|גיא ימין\|קיבוץ לקהילת הכושים העבריים על אדמת דימונה\|1000062866\|19 בפברואר 2006}}}}. בשנת 2004, למרות נטייתם הפציפיסטית, החלו בני הקבוצה להתגייס ל[[צה"ל]], ומאז עשו כן רבים מבני העדה, כולל כמה ששרתו בתפקידים קרביים{{הערה\|1=Mya Guarnieri, [http://www.myaguarnieri.com/2010/03/40-years-on-black-hebrews-struggle-to-find-acceptance-in-israel/ 40 YEARS ON, BLACK HEBREWS STRUGGLE TO FIND ACCEPTANCE IN ISRAEL], March 27, 2010}}. שר הפנים [[גדעון סער]] קבע ב-[[2012]] כי כל חבר בעדה זו, המתגייס לצה"ל יקבל אזרחות ישראלית מלאה, לו ולבני משפחתו. בין מקבלי האזרחות באותה שנה היה גם נשיא העדה בן עמי בן ישראל. ==אורח חיים== רוב חברי הקבוצה חיים ב[[קהילה שיתופית]] בשכונה צמודת-קרקע בדימונה. קהילה זו מארחת מאות מבקרים בשנה. הקהילה דוגלת בתזונה [[טבעונות\|טבעונית]]{{הערה\|1=כפי שנכתב ב[http://africanhebrewisraelitesofjerusalem.com/?page_id=2 אתר הרשמי]: "the maintenance of a vegan diet void of all animal by-products"}} למעט ומ[[תרופה\|תרופות]] כלשהן. לקהילה רשת [[מסעדה\|מסעדות]] המגישות אוכל טבעוני (כגון מוצרי [[סויה]] ו[[סייטן]]), אותן מתפעלים חבריה. לקהילה גם מפעל בגדים הפופולרי במיוחד בקרב אישים מהאליטה השחורה ב[[ארצות הברית]]. בני הקהילה דוגלים בנישואים [[פוליגמיה\|פוליגמים]] ואורח חייהם מאופיין בקהילתיות ובעזרה הדדית רבה. הקבוצה מבססת את אורח חייה על ה[[תורה]], כפי שהיא מפרשת אותה. בני הקבוצה אינם מקבלים את מסורת [[חז"ל]]. מלבד המועדים הנזכרים ב[[תורה]], הם חוגגים גם שני חגים נוספים. האחד באמצע מאי והוא מציין את יציאת הקבוצה מארצות הברית ל[[ליבריה]], והשני בסוף פברואר ומטרתו חיזוק הנתינה והאחדות בתוך הקהילה. בני הקהילה [[צום\|צמים]] בכל [[שבת]], והם מסבירים כי למדו זאת ממצוות ה[[שמיטה]], שעל פיה נחה אדמת הארץ אחת לשבע שנים. ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה\|Category:Black Hebrews in Dimona}} [http://www.kingdomofyah.com/ אתר רשמי של הקהילה] {{הארץ\|אסתי אהרונוביץ'\|הסודות האיומים של קהילת העבריים בדימונה\|1.1274009\|31 ביולי 2009}} {{דבר\|ארנולד שרמן\|מי אמר שהוא עברי\|1972/11/10\|03701}} [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-2758-00.html על הבעייתיות בקבוצה זו] אתר חדשות מחלקה ראשונה,4 ביולי 2003 ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:קבוצות בחברה הישראלית]] [[קטגוריה:כתות]] [[קטגוריה:קבוצות הטוענות למוצא יהודי]] [[קטגוריה:דימונה]] [[קטגוריה:טבעונות]] [[קטגוריה:פוליגמיה]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (`tor_exit_node`)	0
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (`timestamp`)	1481575144