לורן באקול

לורן באקול (באנגלית: Lauren Bacall (לעיתים נכתב שמה "Lauren Baccal", ובהתאמה: "לורן באקאל"); נולדה כבטי ג'ואן פרסקה (Betty Joan Perske);‏ 16 בספטמבר 1924 – 12 באוגוסט 2014) הייתה שחקנית קולנוע יהודייה אמריקאית, אשר כונתה לא פעם "הפנים של הקולנוע האפל". ב-2009 זכתה באקול בפרס אוסקר לשם כבוד על מפעל חיים של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

לורן באקול
Lauren Bacall

"המבט"
לידה	16 בספטמבר 1924 הברונקס, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	12 באוגוסט 2014 (בגיל 89) מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	פורסט לאון ממוריאל פארק
שם במה	Lauren Bacall
שם לידה	Betty Joan Perske
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1942–2014 (כ־72 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה (1942) בית הספר התיכון ג'וליה ריצ'מן
בן או בת זוג	המפרי בוגרט (21 במאי 1945–14 בינואר 1957) ג'ייסון רוברדס (4 ביולי 1961–10 בספטמבר 1969)
צאצאים	סטיבן המפרי בוגרט, סם רוברדס, Leslie Bogart
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לשם כבוד (2010) פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע (1996) פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1997) פרס מרכז קנדי (1997) גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל (1992) פרס סזאר של כבוד (1996) Hasty Pudding Woman of the Year (1967) פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזמר (1981) פרס הספר הלאומי (1980) פרס דונוסטיה (1992) פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזמר (1970) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד פרס דרמה דסק לשחקנית מצטיינת במחזמר
http://www.laurenbacall.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

מרילין מונרו, בטי גרייבל ולורן באקול בסרט "איך להנשא למיליונר?" מ-1953

על כריכת גיליון של עיתון החיילים האמריקאי משנות ה-40

ביוגרפיה

נולדה בשם בטי ג'ואן פרסקי (Betty Joan Perske) בניו יורק למשפחה יהודית. באקול היא בת-דודה שנייה של נשיא מדינת ישראל התשיעי שמעון פרס (סבה מצד אביה, הרמן היימן, היה אחיו של סבו מצד אביו של פרס, זלמן מאיר), הוריה התגרשו כשהייתה בת חמש, ואמה גידלה אותה. היא למדה באופן בלתי סדיר בבית הספר לדרמה ועבדה כדוגמנית ובתפקידים קטנים בברודוויי.

קריירה

במרץ 1943 הופיעה על שער העיתון "הארפר'ס בזאר" (Harper's Bazaar); אשת הבמאי הווארד הוקס, שראתה את תמונתה זו, הציעה לו לבחון את באקול לתפקיד בסרטו "להחזיק ולאבד" (To Have and Have Not). באקול קיבלה בסרט את התפקיד הראשי, שהיה לתפקיד הבכורה שלה, ובו שיחקה לצד המפרי בוגרט. הוקס היה זה שהעניק לה את שם הבמה "לורן באקול". לקראת הצילומים, קיבלה אימון אישי מאת אשתו של הוקס, שכלל גם שיעורי פיתוח קול, שהקנו לקולה את הגוון העמוק הייחודי. בסרט היא נועצת מבט אופייני, כאשר סנטרה צמוד לחזה ועיניה מביטות למעלה, מבט שהפך לסמל המקצועי שלה ולכינוי "המבט".

יחסיהם של בוגרט ובאקול עמדו במרכז סרטם המשותף הבא, יצירת המופת של סגנון הפילם נואר משנת 1946, "התרדמה הגדולה". העלילה, פרי עטו של ריימונד צ'נדלר, היא מפותלת ומסובכת. הבמאי הווארד הוקס (אשר ביים גם את "להחזיק ולאבד") הודה כי לא ידע כיצד לביים את הסרט, פרט לעובדה שראה כי יש בו פוטנציאל לסצינות יפות.

באקול ובוגרט הופיעו יחדיו בשני סרטים נוספים: "מעבר אפל" (1947) ו"קי לארגו" (1948) של ג'ון יוסטון.

באקול הופיעה גם בסרטים "איש צעיר עם חצוצרה" (1950), על אודות חייו של ביקס ביידרבק, לצד דוריס דיי וקירק דגלס; ו"איך להינשא למיליונר" (1953) בו שיחקה בהצלחה בתפקיד קומי לצד מרילין מונרו ובטי גרייבל. ב-1955 הופיעה בסרטו של וינסנט מינלי, קורי העכביש. ב-1956 הופיעה לצידו של רוק הדסון במלודרמה "נכתב ברוח". ב-1964 הופיעה בסרט "סקס והנערה הרווקה לצידו של הנרי פונדה.

בנוסף לקריירה בהוליווד הופיעה באקול במספר מחזות בברודוויי, בהם "שלום, צ'רלי" (1959), "פרח הקקטוס" (1965), "תשואות" (1970) ו"אשת השנה" (1981). על הופעותיה בשני האחרונים זכתה בפרסי טוני.

בשנת 1988 שיחקה בסרט "פגישה עם המוות" אשר צולם בישראל. בשנת 1990, שיחקה במותחן הפסיכולוגי "מיזרי (סרט, 1990)". ב-1996 שיחקה בסרט "נשיאים בצרות" לצידו של ג'ק למון. ב-1974 שיחקה בסרטו של סידני לומט "רצח באוריינט אקספרס" לצידם של אינגריד ברגמן, אלברט פיני ושון קונרי. היא השתתפה בשני סרטים של רוברט אלטמן (H.E.A.L.T.H ב-1979 ו-Prêt-à-porter ("משהו ללבוש") ב-1994). ב-1997 זכתה בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך על תפקידה בסרט "שתי פנים למראה". ב-1999 כיכבה בתור דוריס דיוק במיני-סדרת הדרמה של רשת CBS‏ "Too Rich: The Secret Life of Doris Duke".

ב-2003 שיחקה בסרטו של לארס פון טרייר, "דוגוויל". בשנת 2005, שיחקה בסרט "מנדרליי". ב-2006 ביצעה הופעת אורחת בסדרה "הסופרנוס". בתחילת 2014 באקול דיבבה את דמותה של אוולין בסדרת האנימציה "איש משפחה", חברה של אימו של פיטר גריפין המתאהבת בו.

חיים אישיים

על סט הסרט "להחזיק ולאבד" התאהבו באקול ובוגרט, שהיה נשוי באותה עת. הם התחתנו ב-21 במאי 1945, כשנה לאחר תחילת הצילומים. השניים גרו בבית מגורים בלוס אנג'לס בשכונה שבין בוורלי הילס ובל אייר. כאשר מלאו לבוגרט 49 שנים, הפך לאב לבן, סטפן בוגרט. בשנת 1952 נולדה בתם לזלי. השניים לא נפרדו עד מותו של בוגרט ב-1957. לאחר מותו של בוגרט, החלה באקול לצאת עם פרנק סינטרה. מאוחר יותר, היא החלה לצאת עם ג'ייסון רוברדס. הזוג נישא ביוני 1961 ונולד להם בן בשם סם. הזוג התגרש ב-1969. בתחילת שנות ה-80 היה לה רומן עם השחקן הארי קוורדינו.

באקול נפטרה באוגוסט 2014, בגיל 89, לאחר שלקתה בשבץ.

לקריאה נוספת

• אונדה הרנר, לורן באקול והאמפרי בוגרט: בוגי ונערת הגנגסטר, ספריית פועלים 2000

• Lauren Bacall, By Myself, Ballantine Books, 1985 ISBN 978-0345333216
• Lauren Bacall, Now, Knopf, 1994 ISBN 978-0394574127
• Brenda Scott Royce, Lauren Bacall: A Bio-Bibliography, Greenwood Press, 1992 ISBN 978-0313278310

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של לורן באקול (באנגלית)
• לורן באקול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לורן באקול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• לורן באקול, באתר AllMovie (באנגלית)
• לורן באקול, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• לורן באקול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• לורן באקול, באתר ספוטיפיי
• לורן באקול, באתר AllMusic (באנגלית)
• לורן באקול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• לורן באקול, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• לורן באקול, באתר Discogs (באנגלית)
• קים קלאוזנר, לורן באקול, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• לורן באקול בת 80, מאתר ה-BBC (באנגלית)
• השחקנית לורן באקול הלכה לעולמה, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2014
• השחקנית לורן באקול הלכה לעולמה, באתר ynet, 13 באוגוסט 2014
• אורי קליין, מתחת לעפעפיים של לורן באקול, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2014
• לורן באקול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לורן באקול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לורן בקול (1924-2014), דף שער בספרייה הלאומית