כתב געז
כתב גְעֵז (מכונה גם: "כתב אתיופי", "כתב חבשי"; בגעז: ግዕዝ) הוא כתב אבוגידה המשמש כיום לכתיבת שפות אתיו-שמיות ולחלק מהשפות האומוטיות באתיופיה. בעבר שימש לכתיבת רוב השפות האתיופיות, אך רוב השפות שאינן שמיות – בעיקר כושיות, להוציא אגאוית – עברו ליטון (קרי, מעבר לכתיבה באותיות לטיניות). הכתב מכונה גם "פִידֶל" ("ፊደል"), על שם שלוש האותיות הראשונות בו. הוא נפוץ כיום באתיופיה ובאריתריאה, שטחיה המסורתיים של האימפריה החבשית.
מקור הכתב
עריכההכתובות הראשונות בכתב געז, מהעיר מטרה שבאריתריאה, מתוארכות למאה החמישית לפנה"ס. מקובל להניח כי מקורו של כתב געז הוא בכתב הסבאי, כתב דרום-ערבי אשר שימש את הסבאים שחיו בדרום-מערב חצי האי-ערב. הסבאים חצו את ים סוף לצפון אתיופיה וכך נפוץ הכתב שלהם באזור אתיופיה ואריתריאה של היום. הכתב הסבאי היה כתב עיצורי (בדומה לעברית) בעל 29 סימנים, אשר נכתב מימין לשמאל או לעיתים בצורת חריש השור (כתיבה מימין לשמאל ומשמאל לימין לסירוגין בכל שורה). הכתב האתיופי המקורי (אשר שימש לכתיבת געז) שאל 24 סימנים בלבד מהכתב הסבאי (האותיות שנשרו: 
, 
, 
, 
ו-
), אשר אליהם נוספו מאוחר יותר עוד 2 סימנים חדשים לכתיבת מילים שאולות מלטינית ומיוונית. להלן טבלה המציגה את הקשר בין הכתב הסבאי לכתב געז. לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:
| ה | ל | ח | מ | ש | ר | ס | ק | ב | ת | ח' | נ | א | כ | ו | ע | ד' | י | ד | ג | ט | פּ' | צ | ז' | פ (רפה) |
פּ (דגושה) |
||
| כתב שבאי | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|||
| כתב עברי קדום | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| ||||||
| כתב הגעז האתיופי | ሀ | ለ | ሐ | መ | ሠ | ረ | ሰ | ቀ | በ | ተ | ኀ | ነ | አ | ከ | ወ | ዐ | ዘ | የ | ደ | ገ | ጠ | ጰ | ጸ | ፀ | ፈ | ፐ |
שינוי משמעותי בכתב געז היה הוספת סימון לתנועות. התפתחות זו אירעה בסביבות שנת 350 לספירה, תחת שלטונו של אזנה קיסר אקסום. התנועות לא סומנו בסימנים נפרדים אלא שולבו באותיות. ייתכן כי מקור שיטה זו הוא במיסיונרים נוצרים שהגיעו מאזור הודו (שם קיימות שיטות דומות לסימון תנועות, כגון בכתבים הבראהמים) ולא בכתב היווני או הקופטי. בתקופה זו החל הכתב האתיופי להיכתב משמאל לימין.
גם עם דעיכת שפת הגעז כשפת דיבור, בתחילת האלף השני לספירה, המשיך הכתב לשמש לכתיבת השפה שנשארה שפתה הספרותית של האימפריה עד המאה ה-19, ובעת החדשה בנוסף לגעז גם לכתיבת האמהרית הטיגראינית ושפות אחרות באתיופיה ואריתריאה. לכתב המקורי נוספו עם השנים עוד תשעה סימני בסיס לציון עיצורים באמהרית ובשפות אחרות החסרים בגעז. רוב האותיות הללו נוצרו על ידי הוספת קו מעל לאות קיימת.
מבנה הכתב
עריכהכתב געז הוא אבוגידה: כל סימן מייצג הברה (בדרך כלל עיצור ותנועה) וסימני ההברות מבוססות על צורות בסיס המייצגת עיצורים. עובדה זו מוסברת בתהליך ההיסטורי של התפתחות הכתב: בראשיתו, היה זה כתב עיצורי, וכדי לסמן את התנועות נעשו שינויים קלים בסימני העיצורים. מקור המילה אבּוּגידה בגעז, ומשמשת לציון הסידור הדתי של הכתב על פי שמות ארבע האותיות הראשונות בסידור זה (ראו במקטע על סידור הכתב).
לכל עיצור בכתב געז ישנם שבעה ווריאנטים, המכונים "סדרים". כל סדר מציין שילוב של העיצור עם תנועה אחרת: ä, u, i, a, e, ə, o. הסדר הראשון (המציין שילוב עם תנועת ä) מהווה את הצורה המקורית של האות. הסדר השישי מציין מעין שווא נע, אשר לעיתים נהגה כתנועת ə ולעיתים כאפס תנועה. צורת הסימון של הסדרים השונים אינה עקבית לחלוטין, ומשתנה מאות לאות, אולם ניתן לקבץ את האותיות בקבוצות לפי המאפיינים הצורניים של צורת הבסיס ולקבל חוקיות מסוימת.
בשל מבנה הכתב, נוח לארגן את כלל הסימנים הבסיסים בטבלה, אשר שורותיה מציינות עיצורים וטוריה תנועות. בטבלה להלן נכתב לצד כל אות שמה, והיגויה הרווח כיום באמהרית. לצד כל סדר נכתב שם הסדר לפי הדקדוק האתיופי. כדאי לשים לב כי שמו של הסדר הראשון הוא "געז", ואילו שמות 5 הסדרים האחרונים דומים לשמות המספרים שלוש עד שבע בעברית.
כדי לראות את הסימנים, יש להתקין גופן געז כגון GF Zemen Unicode(הקישור אינו פעיל).
|
|
כפי שניתן לראות, חלק מהסימנים נהגים כיום באופן זהה באמהרית, כדוגמת הסימנים ሀ, ሐ, ኀ, אשר שלושתם נהגים באמהרית כ-ה' אף על פי שבגעז נהגו כשלושה עיצורים שונים (ה' ושתי צורות של ח'). בשל מצב זה, סימנים אלו מוחלפים לעיתים זה בזה בכתיבת האמהרית בת-ימינו ולמעשה אין כיום כתיב סטנדרטי לאמהרית. לעומת הטיגרית והתיגרינית ששימרו את העיצורים הגרוניים של 'ח' ו-'ע'.
בנוסף לסימוני ההברות הבסיסיות, קיימים סימנים המציינים הברות משופתתות, כלומר הברות שנוספת בהן מעין הגיית ו' (או w) בין העיצור לתנועה. רק חלק מהסימנים הללו משמשים בפועל בכתיבת האמהרית בת-ימינו.
סדר סימני הכתב
עריכהקיימים שני סידורים מסורתיים של כתב געז. הסידור הוא בראש ובראשונה של העיצורים, ואילו הסידור לפי תנועות הוא משני. הסידור המסורתי והעיקרי הוא הסידור המופיע בטבלה מעלה. מקורו אינו ידוע. מילונים מסוימים, ובעיקר מילוניו של הבלשן וולף לסלאו, שינו במקצת סדר זה כדי לאחד בין אותיות שהגייתן (באמהרית) זהה. שיטה זו מקלה על הקורא, שכן סימנים אלו מוחלפים זה בזה פעמים רבות בכתיבה האמהרית.
לצרכים דתיים (ואף במילונים מסוימים) משמש לעיתים סידור אחר, המכונה "אבּוּגידה", ואשר תואם את הסדר המקובל בשפות שמיות כגון עברית (א', ב', ג', ד' וכו'). סדר זה נוצר כנראה בעת התרגום לגעז של תהילים פרק קי"ט.
מספרים וסימני פיסוק
עריכה,_1897,_Menelik_II.jpg)
כתב געז מכיל אף סימוני מספרים, המשמשים עד היום (בעיקר לציון תאריכים, בשל העדר סימן למספר 0). מקור סימנים אלו הוא באותיות יווניות או קופטיות:
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| × 1 | ፩ | ፪ | ፫ | ፬ | ፭ | ፮ | ፯ | ፰ | ፱ |
| × 10 | ፲ | ፳ | ፴ | ፵ | ፶ | ፷ | ፸ | ፹ | ፺ |
| × 100 | ፻ | ||||||||
| × 10,000 | ፼ | ||||||||
ישנם גם סימני פיסוק מסורתיים המשמשים בכתב געז, וחלקם משמשים עד היום:
፡ ። ፣ ፤ ፥ ፦ ፧
במקום רווח נעשה שימוש בסימן דמוי הנקודתיים, אולם שימוש זה רווח היום בעיקר בכתב יד ופחות בדפוס. הנקודתיים הכפולות מסמנות סיום משפט (במקום נקודה).
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- כתב געז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)