יתד נאמן
יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המשמש כביטאונה של מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול[1].
 | |
| תדירות | יומון |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| פורמט | טבלואיד |
| מו"ל | יתדות ת.ש.מ.ו. |
| תאריכי הופעה | 12 ביולי 1985 – הווה (39 שנים) |
| שפה | עברית, אנגלית |
| מערכת | ז'בוטינסקי 108, בני ברק |
| מדינה |
 ישראל |
  | |
היסטוריה
עריכהבתחילת שנות ה-80 נתגלעו חילוקי דעות בתוך אגודת ישראל, בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן חסידות גור ('הסיעה המרכזית') ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה לדעותיהם של הרב אלעזר מנחם מן שך הסמכות העליונה בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, והרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") במה מספקת לדעתם ביומון של אגודת ישראל, המודיע, הורה הרב שך, בשנת 1985, על הקמת יומון חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי[2], כשהוא רותם למשימה את תלמידו הרב שלמה זלמן וייסנשטרן (גיסו של כתב העיתון יום השישי דאז, אשר צוקרמן)[3].
עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, נתן לעיתון את השם "יתד" - יהדות תורה דת[4], גרסה אחרת טוענת כי ראשי התבות הם יומון דעת תורה[5]. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר"[6][7]. "יתד נאמן" החל להופיע ב-12 ביולי 1985 (כ"ג בתמוז תשמ"ה).
מו"ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ"ו להחדרת ערכי היהדות.
הרב שך שימש סמכות עליונה של "יתד נאמן" והעיתון שימש במה לקו ההשקפתי שהוביל. במקביל, מינה הרב שך ועדת רבנים שהיא תהיה הסמכות הרוחנית כלפי צוות העיתון וציבור הקוראים. הרכב חברי הוועדה כלל, בין היתר, את הרבנים משה אהרן ברוורמן, צבי פרידמן, שמואל דויטש, נתן זוכובסקי, יוסף ישראלזון וחיים שאול קרליץ. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, היה הרב יוסף שלום אלישיב למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת "דגל התורה". במקביל טענו אנשי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שהמערכת מתייחסת בחוסר כבוד לרבם ולרבנים אחרים החלוקים על הקו האידאולוגי של המערכת[8]. בעקבות זאת, במרץ 2008 החל לצאת עיתון יומי מתחרה בשם יום חדש[9]. העיתון פסק מלצאת כעבור כמה חודשים.
בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), בתקופה שבה היה הרב אלישיב חולה, ולאחר ניסיונות פשרה שלא צלחו[10], כונסו עמותת יתדות תשמ"ו וועדת הרבנים של העיתון, ואיש העסקים החרדי שמעון גליק, ממקורבי הרב שטיינמן, מונה ליו"ר הנהלת חברת יתדות ת.ש.מ.ו. ובכך ניתנה לו השליטה בעיתון. גליק פיטר את הדומיננטי מבין עורכי העיתון, נתן גרוסמן, מבכירי מחנהו של הרב שמואל אוירבך[11], שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק, פורסם ב-12 ביוני 2012, במהדורה החינמית של העיתון, "גילוי דעת" של הרב חיים קנייבסקי שבו הוא כותב ש"הנהגת הדור" מסורה לרב שטינמן וחובה לציית לו, ושבהוראת חותנו, הרב אלישיב, מנהיג הרב שטינמן את העיתון[12]. מנכ"ל העיתון הוותיק, יעקב לבין, ניסה לפרסם במקביל בעיתון מכתב מהרב אוירבך, שבו העיד בשם הרב אלישיב שאין לערוך שינויים בעיתון, וכן ערך כנס לעובדי העיתון שבו קרא תיגר על ההנהלה החדשה. בעקבות כך פוטר לבין[13]. מפוטרי יתד נאמן פנו לבית המשפט בתביעה כנגד ההליך ובבקשה לצו מניעה, אולם בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה[14] ולאחר שנה גם את התביעה[15][16]. כחודש לאחר ההליך, ביולי 2012, הקימו גרוסמן ולבין בגיבויו של הרב אוירבך את העיתון "הפלס"[17]. בעקבות כך התגברה המחלוקת בציבור הליטאי בין אנשי הרב שטינמן ואנשי הרב אוירבך. אנשי הרב אוירבך הקימו מפלגה חדשה ומוסדות נפרדים.
לאחר פטירת הרב שטיינמן בדצמבר 2017, שימשו אנשי חצירו ששלטו ביתד נאמן בראשות נכדו דוד שפירא, כאופוזיציה לבית הרב חיים קנייבסקי, כשהם מציבים אלטרנטיבה מנהיגותית בדמותם של הרב גרשון אדלשטיין והרב דוב לנדו[18]. עקב טענות גוברות בציבור על חוסר נאמנות להרב קנייבסקי, במאי 2019 פרסם בעיתון יו"ר ההנהלה שמעון גליק, מכתב שכתב לרב גרשון אדלשטיין ובו תיאר טענות שגדולי ישראל אינם מעורבים דיים בנעשה בעיתון, וכן את מכתב התשובה של הרב אדלשטיין בו כתב שמערכת העיתון היא בפיקוחו של הרב נתן זוכובסקי ושמתייעצים עימו עצמו בקביעות על ענייני העיתון[19]. בשלב מסוים פעלו בחצר הרב קניבסקי לפתוח עיתון חדש, אך המהלך לא צלח[20]. לאחר פטירתו של הרב אדלשטיין, התחילו גליק ושפירא לצנזר באופן מלא גם את מכתביו של הרב מאיר צבי ברגמן חתנו של הרב שך, ובכך הושלם מהלך ההשתלטות על העיתון, כשהרב זוכובסקי עומד לצידם בנימוק שהבעלים של העיתון הוא גליק, וזכותו לבחור לו 'רב' משלו.
אידאולוגיה
עריכההעיתון מייצג את דעתם והשקפתם של מנהיגי המגזר הליטאי, במיוחד הרב שך, ולאחריו הרב אלישיב והרב שטיינמן, והם נהגו לפרסם בו מעת לעת "דעת תורה" בנושאים שונים ומגוונים ואת קריאותיהם לציבור. במישור המדיני מבטא העיתון את השקפתו של הרב שך, אשר התייחס בחשדנות כלפי השמאל והערבים, ומנגד דחה את הגישה הלאומית וסבר שהעם היהודי נמצא עדיין בגלות ולכן עליו לנהוג בזהירות מרבית ביחסיו עם האומות. ב-2005, למשל, נע סיקורו של העיתון את תוכנית ההתנתקות בין לעג לציבור הדתי לאומי[21] לבין הבעת הזדהות עם מצוקתו, גינוי אריאל שרון וכינויו כדיקטטור. עמדת העיתון הייתה כי המחאה נגד תוכנית ההתנתקות היא "מאבק ציוני מובהק שאין כל מקום להזדהות עמו בצורה כזו או אחרת". במהלך השנים היה "יתד נאמן" מנושאי הדגל במאבקו של הציבור החרדי נגד מוסד הרבנות הראשית לישראל. עם מינויו של הרב יונה מצגר לרב הראשי לישראל, בהשפעתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, חל מיתון בהתקפות על מוסד הרבנות הראשית.
עד לעשור השני של המאה ה-21 היה הסגנון הפובליציסטי בעיתון חריף ונשכני במיוחד כלפי ציבורים שהשקפתם הדתית שונה: חילוניים, תנועת חב"ד, הציונות הדתית ורבניה, ובמיוחד רבני צהר[22]. כמו כן ביקר העיתון קבוצות של חרדים מודרניים הסוטות מהקו החרדי המרכזי, אשר כונו "שוליים" או "החרדים החדשים". לאחר נטילת השליטה בעיתון בידי גליק ושפירא, הופסקו כמעט לגמרי כינויים אלו.
במאי 2013 פרסם חיים ולדר מאמר בעיתון, בו השווה את דבריו של יאיר לפיד על הציבור החרדי לדבריו של אדולף היטלר על היהודים[23].
ביולי 2020 פרסם העיתון מודעה על לימוד הרמב"ם היומי, תקנה של הרבי מלובביץ', שהרב שך התנגד לה בנחרצות.[24]
תביעות לשון הרע נגד העיתון
עריכהבכמה מקרים נתבע העיתון על ידי אישים שראו עצמם נפגעים מכתיבתו. בשנת 2005 פורסם בעיתון מאמר של העורך ישראל וורצל שבו הותקף הרב ישראל רוזן ובין היתר נטען כי הוא עוקף את ההלכה בשל תאוות ממון. הרב רוזן תבע בתביעת לשון הרע את העיתון, הכותב ושניים מן העורכים בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק לו בשנת 2009 פיצוי של שבעים אלף ש"ח[25].
בשנת 2014 הגיש יואב ללום, יו"ר עמותת נוער כהלכה, תביעת דיבה בסך 300,000 ש"ח נגד העיתון ועורכיו, לאחר שלטענתו העיתון התנכל אליו בכתיבתו וכינה אותו בכינויי גנאי בעקבות פעילותו בבג"ץ בית הספר בעמנואל[26]. בינואר 2019 פסק בית המשפט לללום פיצויים בסך של 135,000 ש"ח: 60,000 ממערכת העיתון, וסך מצטבר של 75,000 ש"ח מארבעה חברי מערכת העיתון[27].
העיתון
עריכההעיתון מחולק בשני מערכות: יומון למנויים ושבועון-חינמון המופיע ביום שלישי. בנוסף יש לעיתון מוסף סוף שבוע, המכונה יתד השבוע, לצד מוסף לילדים - יתד שלנו - ומוסף תורני בשם "שבת קודש".
במוסף השבת מתפרסמת מדי שבוע קריקטורה פרי עטו של הקריקטוריסט יוני גרשטיין, שבה הוא מותח ביקורת על הנעשה בישראל או בציבור החרדי. סגנונה של הקריקטורה גרר לעיתים תגובות חריפות[28].
במוסף היה מתפרסם מדי שבוע (עד שנת 2014) טור פובליציסטי חריף בשם "אדרבה", בסגנון סרקסטי שנכתב על ידי ישראל וורצל תחת שם העט "פ. חובב". בטור זה ביטא העיתון לעיתים את עמדותיו האידאולוגיות בנושאים אקטואליים שאינם מתפרסמים בו בגלוי, כגון אירועי ספורט או מקרי אלימות קשים, בעזרת רמזים ומשלים. בדצמבר 2011, כאשר עלה נושא הדרת נשים, עורר העיתון סערה בעקבות דברים שנכתבו בטור זה: "גם בתקופת השואה, כשגרמנים הפעילו את מכונת ההשמדה במלוא הקיטור, היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ונשים. אפילו חיות האדם הללו התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי."[29]. מסוף שנת 2013 מתפרסם טור דומה בשם "די לחכימא" על ידי הסופר חיים גרינבוים שכותב תחת שם העט צ. שפיגלמן.
תפוצה
עריכהעל פי סקר TGI משנת 2016, "יתד נאמן" הוא היומון הנפוץ ביותר בציבור החרדי, עם שיעור חשיפה ממוצע של 24.1% בעיתוני אמצע השבוע ו-21% בסוף השבוע. כאשר החינמון זוכה לחשיפה של 44.9%, שיעור החשיפה הגבוה ביותר של כלי תקשורת במגזר החרדי[1].
מאפיינים
עריכה- העיתון מרבה לעסוק בנושאים השקפתיים בצורה דעתנית ופולמוסית, ונחשב כמציג את "דעת התורה" החרדית-ליטאית המזוהה עם מפלגת דגל התורה ומנהיגיה הרוחניים.
- העיתון נחשב לשמרני במיוחד. העיתון מקפיד שלא לבקר או להעלות לדיון נושאים הנוגעים לסדרי החיים החברתיים של החברה החרדית והליטאית, גם אלה השנויים בביקורת פנימית (למשל הנוהג של "סידור מלא" - רכישת דירה לחתן "בן תורה" על ידי הורי הכלה בלבד).
- העיתון אינו מפרסם תמונות נשים. לעיתים הוא מעבד תמונות לשם כך, כפי שעשה למשל בשנת 2009 עם תמונת הממשלה, שבה הוסרו דמויותיהן של השרות לימור לבנת וסופה לנדבר[30].
- קיים מדרג של תארים המוצמדים לשמות הרבנים לפי החשיבות המיוחסת להם, כדלהלן: התואר "רבינו הגדול" שמור לרב אלעזר מנחם מן שך מאז פטירתו, "רבינו מרן" שמור לרב יוסף שלום אלישיב, "רשכבה"ג מרן ראש הישיבה" הוא תוארו של הרב אהרון לייב שטיינמן, התואר "רשכבה"ג מרן שר התורה" שמור לרב חיים קניבסקי, התואר "רשכבה"ג מרן ראש הישיבה" שמור לרב גרשון אדלשטיין. התואר "מרן פוסק הדור" שמור לרב ניסים קרליץ. כיום, התואר "רבינו מרן" מוצמד, מתחילת ספטמבר 2023, לשמו של הרב דוב לנדו. "מרן" לשמם של הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב מאיר צבי ברגמן, הרב משה הלל הירש, הרב משה יהודה שלזינגר והרב יצחק זילברשטיין. "הגאון הגדול" הוא תואר לרבנים הנמנים עם חברי מועצת גדולי התורה ולכמה רבנים נוספים (למשל הרב חיים גריינימן והרב יעקב אדלשטיין). אם מאוזכר בעיתון רב בעל מעמד או נושא משרה תורנית נכבדה יוצמד לשמו התואר "הגאון רבי"; משרה תורנית זוטרה - "הרב הגאון רבי". תואר פחות יותר הוא "הרה"ג" = הרב הגאון, שבא במכוון בראשי תיבות.
- העיתון לא הכתיר בתוארי כבוד רבים מן הרבנים מן הזרמים החלוקים בהשקפתם מן הזרם הליטאי. רבנים גדולים, כמו הרב אברהם שפירא או הרב עובדיה יוסף, כונו בחייהם בתואר הבסיסי 'הרב'. עם זאת, תחת ההנהלה החדשה, מוצמד לשמו של הרב עובדיה יוסף התואר "הגאון הגדול", כמו לחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה. תואר זה מוצמד גם לרב שלום כהן ולזקנים שבין חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס. הרב הראשי לישראל מכונה בתואר 'הרה"ר' (=הרב הראשי); בכך אין משמיטים ממנו את תאריו ומאידך אין מרבים בכבודו. מרבנים שהוקעו על ידי ההנהגה הליטאית - למשל הרב שלמה גורן - מושמט לגמרי התואר "הרב".
- אישי ציבור חרדים כגון חברי הכנסת החרדיים מיהדות התורה וש"ס, יאוזכרו בעיתון לאחר התואר "הרב".
- הציבור הדתי לאומי מכונה בעקביות ד"ל בראשי תיבות, תוך רמיזה למשמעות המילה דל כעני.
- אין תואר ז"ל לחילוני שנפטר. עם זאת, נכתב הי"ד אחר שמם של הרוגים בפיגוע טרור או חללי צה"ל.
- הנשים הכותבות ב"יתד נאמן" (העיתון היומי או השבועי) אינן מוזכרות בשמן הפרטי, כמו רונית הופנר או מנוחה טוקר הנקראות ר. הופנר ומ. חברוני (שם עט), בהתאמה. במגזינים לנשים ולילדים מוזכרות הכותבות בשמן המלא.
- אף שהעיתון אינו מופיע ביום העצמאות, אין כל חגיגיות בגיליון המופיע בערב יום זה. מאמר המערכת שלמחרת היום מוקדש בדרך כלל ללעג כלפי החגיגות ביום זה.
צוות העיתון
עריכה- ישראל פרידמן ואברהם רוזנטל. עורכים בעבר: שמואל חסידה, משה גרילק, נתן גרוסמן, יצחק רוט וישראל וורצל.
- מנכ"ל: זעליג אורלנסקי.
- ועדת הרבנים (המכונה גם "הוועדה הרוחנית" או "ועדת הביקורת"): הרבנים נתן זוכובסקי, יוסף חיים קופשיץ, הרב יהושע אייכנשטיין והרב חזקיהו אברהם ברוידא. בעבר היו חברים בוועדה גם הרבנים חיים שאול קרליץ, יוסף ישראלזון ומשה אהרן ברוורמן שנפטרו. כמו כן כיהנו בה הרב צבי פרידמן והרב שמואל דויטש עד להעברת השליטה בעיתון לידי אנשי הרב שטיינמן. מזכיר הוועדה הרוחנית והמבקר הראשי בפועל הוא הרב יהודה יברוב.
- עורך המוסף התורני: הרב הלל מן
- עורכת "יתד שלנו": אמירה חכמוביץ
- עורכת "קטיפה לבית": רוחמה פסיה זלושינסקי, תחת שם העט רוחמה פז
סופרים רבים במגזר החרדי עשו את ראשית דרכם בעולם הכתיבה במוספיו השונים של העיתון; מהם: חיים ולדר, הרב שלום מאיר ולך, יהודית פריינד ונתן שטרנפלד.
באנגלית
עריכה
בארצות הברית מופיע באנגלית עיתון שבועי, בשם יתד נאמן. העורך הוא פנחס (פיני) ליפשיץ ממונסי ניו יורק. העיתון מופיע בימי חמישי ובערבי חגים. בתחילת דרכו היה משויך ליתד נאמן הישראלי והופיע בו טור קבוע של העורך באותה עת, נתן גרוסמן. עם השנים התפלגו העיתונים. השם "יתד נאמן" מעוצב בעיתון האמריקני בלוגו שונה.
באירופה מופיע "יתד נאמן" באנגלית, שנמצא בבעלותו של העיתון בישראל.
קישורים חיצוניים
עריכה- יתד נאמן, גיליונות דיגיטליים באתר קול מקום.
- ישראל כהן, כך הונחה התשתית הרעיונית והמעשית להקמת עיתון "יתד נאמן", באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2015
- ישי פרידמן, הרב גיסר ל'יתד': התורה לא רק אצלכם, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2008
- יאיר אטינגר, "החזיר הכשר" נגד "קדאפי" - מלחמת הירושה המלוכלכת של העולם החרדי, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
- יסמין גואטה, מלחמה בעולם החרדי: הקרב האלים על העיתון "יתד נאמן", באתר TheMarker, 21 ביוני 2012
חגי עמית, טלפון מלמעלה | השיטות האלימות של מלחמת העיתונים במגזר החרדי, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2014- משה ויסברג, העיתונאים נחשפים: יתד נאמן והמודיע • חלק ראשון, באתר בחדרי חרדים, 14 באפריל 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ישראל כהן, סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
- ^ "המודיע" הזהר! תוקעים לך יתד נאמן, חדשות, 2 ביוני 1985
- ^ משה ויסברג, נאמן ל'יתד' • הרב שלמה זלמן ויסנשטרן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 23 ביוני 2011
- ^ ספר שואף זורח, פרק העיתון, עמוד 71.
- ^ משה הורביץ, שהמפתח בידו, עמ' 87
- ^ אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוק כ"ג).
- ^ "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע" באתר נח זבולוני
- ^ ישראל כהן, רביץ: "היעד של תוקפי גפני - פגיעה במרן הרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, 9 במאי 2017
- ^ נטע סלע, עיתון חרדי חדש באוויר: "נסקר את כו-לם", באתר ynet, 5 במרץ 2008
- ^ שרי רוט, שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2012
ישראל כהן, נחשף: מאחורי הקלעים של מהפך השליטה ב'יתד נאמן', באתר כיכר השבת, 6 באפריל 2014 - ^ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker, 31 במאי 2012
קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
חיים שקדי, טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, באתר כיכר השבת, 31 במאי 2012
חזקי שטרן, מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', באתר כיכר השבת, 1 ביוני 2012 - ^ חיים שקדי, רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, 12 ביוני 2012
קובי נחשוני, אחרי דרמה לילית: הרב שטיינמן הוכתר ביתד נאמן, באתר ynet, 12 ביוני 2012 - ^ שרי רוט, גליק נגד לבין • המאבק ההיסטורי על 'יתד', באתר בחדרי חרדים, 12 ביוני 2012
- ^ שרי רוט, נוסח ההחלטה המלא בפרשת יתד נאמן • מיוחד, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2012
- ^ ישראל כהן, צוואת הרב שך גרמה לפסיקה: ההנהלה החדשה ב'יתד' חוקית, באתר כיכר השבת, 27 ביוני 2012
- ^ ישראל כהן, שנה למהפך ב'יתד נאמן': בית המשפט אישר ההשתלטות, באתר כיכר השבת, 29 במאי 2013
- ^ חיים לב, הובסו במשפט והקימו עיתון עצמאי - "הפלס", באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2012
- ^ "יתד נאמן" סירב לפרסם מכתב של הרב קנייבסקי, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2020
- ^ קרב השליטה ביתד נאמן: המכתב של הגרי"ג שמסעיר את הליטאים, באתר בחדרי חרדים, 3 במאי 2019
- ^
ציוץ של יאיר שרקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 21 במאי 2019
- ^ פ. חובב מציע: התנתקות גרמא, באתר בחדרי חרדים, 22 באוקטובר 2004
- ^ בשנת השמיטה (2007) כתב העיתון: "מי שמכיר את רבני המפד"ל ואנשיהם יודע מזמן שאינם באמת דתיים. אולי לאומיים - אבל ודאי שאינם עובדי ה'". וכן: "רבני צהר אינם דתיים".
- ^ חיים ולדר, שנאת נפש בלי חשבון, באתר בחדרי חרדים, 5 במאי 2013
- ^ ארי קלמן, סערת הרמב"ם היומי: המשב"ק של הרב שך ביטל המנוי ל'יתד נאמן', באתר בחדרי חרדים, 7 ביולי 2020
- ^ אורי ישראל פז, פרסמת לשון הרע במדור הומוריסטי – תפצה את הרב, 21 במרץ 2018
- ^ עו"ד יואב ללום תובע דיבה את יתד נאמן, מחלקה ראשונה
- ^ תא (י-ם) 8200-03-14 יואב ללום נגד יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, ניתן ב-2 בינואר 2019
- ^ הרב עו"ד אורי רגב, צלב הקרס של יתד נאמן, באתר מאקו, 17 באוגוסט 2011; ישראל כהן, החסידים זועמים על יתד נאמן, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2013.; מיכל לוי, 'יתד נאמן' התעלם מיום הזיכרון, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2017
- ^ רויטל בלומנפלד, עורך ביתד נאמן: הפרדה בין המינים "טבעית - כמו באושוויץ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
- ^ שוקי טאוסיג, על חטאים שחטאנו, באתר העין השביעית, 3 באפריל 2009
