יעיש גיאת
הרב יעיש גיאת (1840 – 1929) היה חכם תימני; מאחרוני המקובלים שידעו קבלה מעשית בעיר צנעא שבתימן.
לידה |
1840 צנעא, תימן, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
1929 (בגיל 89 בערך) צנעא, ממלכת תימן |
תקופת הפעילות | ?–1929 |
בת זוג | מלוךּ (לבית צאלח) |
אב | חיים גיאת |
תולדות חייו
עריכהנולד בצנעא שתימן לרב חיים גיאת, שעסק בצורפות, ולבת למשפחת עוזרי. לדברי נינו, סבו של הרב גיאת הגיע מגרמניה לתימן בשל קשיי הפרנסה[1].
התייתם מאביו כאשר היה בגיל שש בערך, ובשל קשייה הכלכליים של המשפחה המיותמת מאב נמנע ממנו ללמוד תורה בצעירותו. על פי המסופר, כמה שנים לאחר מכן הוא הוזמן לעלות לקריאת התורה בשבת, אך כיוון שלא ידע לקרוא - הוא התבייש מאוד, ובכה במשך כל אותה שבת. יום לאחר מכן הוא עזב את צנעא, ופנה לכפר חמדה, אחד הכפרים הצפוניים יותר, ושם למד תורה עד שהיה למלמד תינוקות. על פי עדות בנו, היה אומר "שהילדים יותר חריפים ממנו ו[הוא] למד מהם"[2]. עם הזמן נעשה בקיא בהלכה ובקבלה, גם מעשית. בהמשך הוא חזר לצנעא והתיישב בה, אך גם לאחר חזרתו לעיר הבירה היה ממשיך להסתובב בכפרי תימן. נישא למלוךּ צאלח (אלג'זרי).
כאשר התקרב הרב יעיש גיאת לגיל הזקנה, נחלשה ראייתו עד שנתעוור לגמרי, ונזקק למלווה לצורך הליכתו.
פטירתו
עריכההרב יעיש גיאת נפטר ביום שישי, בשנת 1929. מסופר שנפטר כשעה בלבד לפני כניסת השבת, ולמרות הזמן המועט שנותר לקבורה, הצליחו אנשי החברה קדישא לעשות את הכול כראוי ולקברו לפני כניסת השבת.
נינו, הרב יעיש גיאת, השיא משואה ביום העצמאות תשפ"א.[3]
הערות שוליים
עריכה- ^ יעיש גיאת (נינו), וכשורש תהא הזמורה, הוצאת המשפחה, עמ' 6
- ^ יעיש גיאת (נינו), וכשורש תהא הזמורה, הוצאת המשפחה, עמ' 11
- ^ בעל חנות תבלינים בן 102 ישיא משואה, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2021