יעזוב רשע נתיבו
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
יַעֲזֹב רָשָׁע נְתִיבוֹ הוא פיוט מסוג תוכחה, הנאמר במסגרת הסליחות. הפיוט פונה אל האדם ומזכיר לו לעזוב את עוונותיו ועיסוקו בהבלים ולחזור בתשובה, לפני שיבוא יום מותו ואז ייענש על מעשיו. הפיוט כתוב בסגנון ובתבנית אופייניים לפיוט הספרדי, ויש המייחסים אותו, מספק, לרבי שלמה אבן גבירול. כיום, הוא משובץ בסדר הסליחות כמנהג ליטא, ונאמר בצום גדליה לאחר הוידוי לקראת סוף סדר הסליחות.
תוכן הפיוט וסגנונו
עריכההפיוט כתוב כפנייה של הדובר, המוכיח את השומע על מעשיו הרעים וקורא לו לחזור בתשובה, לפני שיגיע יום מותו. הפיוט מזכיר את המוות המתקרב, את הדין שיתרחש לאחריו, ואת העונש הצפוי בגיהנם.
מחבר הפיוט
עריכהזהות מחבר הפיוט אינה ידועה בבירור. הפיוט כתוב במבנה ספרדי, ונתגלו עשרות העתקות שלו בגניזת קהיר, ועל כן מסתבר שלא נכתב באשכנז אלא בספרד או בארצות המזרח.[1] בכתב יד אחד מצוין שמחברו הוא 'שלמה', ודב ירדן כלל אותו במהדורתו לשירת הקודש של רבי שלמה אבן גבירול.[2] שולמית אליצור פקפקה בייחוס זה, והעירה כי מראשי המחרוזות עולה לכאורה האקרוסטיכון 'שהין'.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- שלמה אבן גבירול, "יַעֲזֹב רָשָׁע" בפרויקט בן-יהודה
עזוב נא בן אדם, בביצוע אהרן רזאל, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ שולמית אליצור, "סיטואציית השיח בפיוטי התוכחה: מהפיוט הקדום ועד פרובנס", בתוך: אפרים חזן ואבי שמידמן (עורכים), דבר תקווה – מחקרים בשירה ובפיוט מוגשים לפרופ' בנימין בר-תקוה, מסורת הפיוט ה-ו (תשע"ז), עמ' 27.
- ^ דב ירדן, שירי הקודש לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים תשל"ג, כרך שני, שיר רלא, עמ' 593–595.
- ^ שולמית אליצור, "סיטואציית השיח בפיוטי התוכחה", עמ' 18.