טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, שחג במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ. הטלסקופ, שקרוי על שמו של האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, הוא טלסקופ מחזיר אור בעל מראה ראשית בקוטר של 2.4 מטרים וגודלו כגודל אוטובוס עירוני.
.jpg) | |
| טלסקופ החלל האבל כפי שצולם ממעבורת החלל דיסקברי במשימת STS-82, משימת השירות השנייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א / סוכנות החלל האירופית |
| מפעיל |
מרכז טיסות החלל גודרד, מכון המדע טלסקופ החלל  |
| יצרן |
Lockheed Martin Missiles and Space |
| תאריך שיגור | 24 באפריל 1990 |
| משגר | מעבורת החלל דיסקברי (STS-31) |
| אתר שיגור | LC-39B, מרכז החלל קנדי |
|
אתר הטלסקופ האבל באתר נאס"א האבל באתר ESA | |
| משימה | |
| סוג משימה | טלסקופ חלל |
| סוג טלסקופ | מחזיר אור מסוג ריצ'י-קרטיין |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | מסלול לווייני נמוך מעגלי |
| נטייה | 28.47° |
| אפואפסיד | 540.9 ק"מ |
| פריאפסיד | 537.0 ק"מ |
| מהירות | 7,570 מטרים לשנייה |
| זמן הקפה | 96–97 דקות |
| הקפות ליום | 14–15 |
| הקפות |
67,869 |
| משך המשימה הכולל |
24 באפריל 1990 – הווה (34 שנים) |
| משך המשימה | 34 שנים, 6 חודשים ו־7 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל | 11,110 ק"ג |
| קוטר מראה | 2.4 מטרים |
| שטח מראה | 4.5 מטרים רבועים |
| רוחק מוקד | 57.6 מטר |
| אורכי גל | אור נראה, על-סגול, תת-אדום |
| אורך |
13.25 מ' |
| קוטר |
4.2 מ' |
| מכשירים מדעיים |
מכשירים מדעיים מקוריים:
מכשירים מדעיים שנוספו:
|
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 20580 |
| מאגר המידע הלאומי | 1990-037B |
  | |
לשימוש בטלסקופ חלל, שנמצא מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ, יש מספר יתרונות על פני טלסקופים המוצבים על הקרקע: חדות תמונה גבוהה, מניעת הפרעות ועיוותים שיוצרת האטמוספירה, ויכולת צילום באור על סגול ותת אדום שאינה אפשרית בתצפית מהקרקע בשל סינונם על ידי האטמוספירה. הטלסקופ הוצב במסלולו ב-25 באפריל 1990, במשימה STS-31 של מעבורת החלל דיסקברי, כפרויקט משותף של נאס"א וסוכנות החלל האירופית, והפך מאז לאחד הכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה.
זמן קצר לאחר שהוצב במסלולו, התגלה בטלסקופ עיוות אופטי שפגע באיכות התצפית. בתחקיר, התברר שהעיוות נוצר עקב ליטוש לא נכון של המראה הראשית, ורק לאחר משימת שירות בשנת 1993 החל הטלסקופ לתפקד היטב. מאז, מספר מעבורות חלל פקדו אותו לצורך תיקונים ושיפורים; משימת השירות האחרונה לטלסקופ החלל האבל שוגרה לחלל ב-11 במאי 2009[1].
למרות כל הבעיות, מאז שיגורו ב-1990 עמד הטלסקופ ב-97% מהמשימות שנקבעו לו בלוח הזמנים. המעט שלא בוצעו, בדרך כלל בשל תקלות בציוד, נדחו למועד מאוחר יותר[2].
בין חברי צוות מדעני המחקר של NASA ניתן למצוא את האסטרופיזיקאי הישראלי הבכיר פרופ' מריו ליביו שלמעשה מנהל את קבוצת המחקר.
הרעיון להציב טלסקופ בחלל
עריכההאסטרונום ליימן שפיצר פרסם בשנת 1946 מאמר בשם "היתרונות האסטרונומיים של צפייה מהחלל החיצון" ("Astronomical advantages of an extra-terrestrial observatory")[3]. היתרון הראשון הוא בכך שהרזולוציה הזוויתית תוגבל רק כתוצאה מעקיפה, כלומר תיקבע על ידי הנתונים האופטיים של הטלסקופ; הרזולוציה של טלסקופ בעל אותם נתונים אשר מוצב על פני כדור הארץ מוגבלת כתוצאה מתופעת הטורבולנציה שנוצרת באטמוספירה (תופעה זו גורמת למשל לריצוד אור הכוכבים בעת תצפית קרקעית). היתרון השני הוא ביכולת הצפייה בקרינה תת-אדומה ועל סגולה - ספקטרום קרינה המסונן בחלקו על ידי האטמוספירה בכלל ועל ידי שכבת האוזון בפרט.
שפיצר הקדיש את רוב הקריירה שלו לקידום הרעיון של פיתוח טלסקופ חלל[4]. לאחר ש"האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית" החליטה לפתח טלסקופ כזה כחלק מתוכנית החלל האמריקאית, היא פנתה אליו ובשנת 1965 הוא מונה לראש הוועדה האחראית על בניית הטלסקופ. התכנון של טלסקופ האבל, שנקרא תחילה "טלסקופ החלל הגדול" (Large Space Telescope), החל ב-1968[5]. על פי התוכנית המקורית, קוטר המראה הראשית של הטלסקופ היה אמור להיות 3 מטרים, והשיגור שלו היה אמור להתבצע בשנת 1979.
המאמץ למימון הפרויקט
עריכהנאס"א הקימה שתי ועדות בשנת 1970; האחת לתכנון הנדסי, והשנייה לקביעה והגדרה של מטרות הפרויקט כולו. בנוסף, היה צורך להשקיע מאמצים בגיוס מימון לפרויקט יקר זה. הקונגרס האמריקאי הטיל ספק במספר היבטים של בקשת התקציב שהוגשה על ידי נאס"א, והכריח אותה להקטין את הבקשה באופן משמעותי. כמו כן, הוא החליט להעביר את הכספים בהדרגה בהתאם להתקדמות הפיתוח. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1974, הורה ג'רלד פורד על הפסקת מימון פיתוח הטלסקופ, עקב גידול בהוצאות ציבוריות אחרות. בתגובה לכך, תואם מאמץ כלל ארצי בין האסטרונומים האמריקאים, והם החלו להיפגש עם אנשי קונגרס וסנטורים ביחידות. בנוסף, האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית פרסמה דו"ח שהדגיש את הצורך בטלסקופ, ואורגנו קמפיינים ציבוריים שבמסגרתם הוצפו נבחרי הציבור במכתבים התומכים במימון לאומי לפרויקט. בסופו של דבר, הסכים הסנאט של ארצות הברית לממן מחצית מהתקציב שהוחלט עליו בקונגרס.
סוגיית המימון הובילה לתכנון פחות שאפתני; היה צורך להקטין את קוטר המראה הראשית מ-3 מטרים ל-2.4 מטרים[6], ובמשקל 828 ק"ג, ולתכנן תצורה קומפקטית יותר של החומרה הנלווית לטלסקופ. כן, נזנחה ההצעה לבניית טלסקופ ניסיוני קטן בעל מראה ראשית בקוטר 1.5 מטרים שיבחן את מערכות הטלסקופ עוד לפני שיגור הטלסקופ הגדול. בעיות המימון דחקו בנאס"א לבדוק אפשרות של שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית. סוכנות זו הסכימה להשתתף בפרויקט ולספק מספר חלקים לטלסקופ, כמו פאנלים של תאים פוטו-וולטאיים האחראים לאספקת האנרגיה; בתמורה קיבלו אסטרונומים אירופיים 15% מזמן הצפייה של הטלסקופ. בשנת 1978 אישר הקונגרס האמריקאי תקציב של 36 מיליון דולר עבור בניית הטלסקופ, ואלה היוו זרז לפרויקט כולו. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלט ששמו של הטלסקופ יהיה "טלסקופ החלל האבל", על-שם האסטרונום הנודע אדווין האבל[7].
תכנון הנדסי והרכבה
עריכהתכנון הטלסקופ ובנייתו התבצעו במספר אתרים ברחבי ארצות הברית. גוף הלוויין והטלסקופ שהורכב בתוכו פותחו במרכז החלל מרשל, ואילו שאר המכשירים המדעיים ואמצעי השליטה הקרקעיים על הטלסקופ פותחו במרכז טיסות החלל גודרד. מרכז החלל מרשל מינה את חברת "פרקין-אלמר" לתכנן את כל החלקים האופטיים של הטלסקופ ואת חיישני ההכוונה (Fine Guidance Sensors) שלו. מעבורת החלל שנועדה לשאת את הטלסקופ לחלל פותחה בחברת נורת' אמריקן אוויאיישן (North American Aviation), כיום בואינג.
מבנה
עריכהאופטיקה
עריכה
טלסקופ האבל הוא טלסקופ מחזיר אור מסוג ריצ'י-קרטיין. היתרון בשימוש במראות על פני שימוש בעדשות הוא במניעת אברציה כרומטית, כלומר עיוות צבע. לשימוש בטלסקופ ריצ'י-קרטיין, שבנוי ממראה ראשית ומראה משנית היפרבוליות, יש יתרונות נוספים משום שתכנון זה מקטין למינימום את הקומה (עיוות של עצם שלא נמצא על הציר הראשי) ואת האברציה הכדורית (מריחה של עצם נקודתי). עקב הקושי להגיע לליטוש מדויק של המראות ההיפרבוליות, משתמשים בטלסקופים מסוג ריצ'י-קרטיין רק בפרויקטים גדולים, ועל מנת להגיע לדיוק גבוה בליטוש יש צורך להשתמש במכשירי מדידה יקרים למדי. כיום, רוב הטלסקופים הגדולים בעולם הם מסוג ריצ'י-קרטיין.
הליטוש של המראה הראשית אמור להיות מדויק עד כדי עשירית מאורך הגל של האור המשמש לתצפית, ובמקרה של טלסקופ האבל מדובר באור על סגול. הוחלט שהליטוש יהיה מדויק עד כדי 30 ננומטר (1/20 מאורך הגל של האור הנראה). חברת "פרקין-אלמר" השתמשה בבקרת מחשב לקבלת הדיוק הדרוש, ולצורך גיבוי הוכנה מראה נוספת על ידי חברת קודאק בשיטות ליטוש לא ממוחשבות (מראה זו נמצאת כיום בתצוגה במוזיאון האוויר והחלל הלאומי[8][9]). הליטוש, שהחל בשנת 1979, נעשה על זכוכית בעלת מקדם התפשטות נמוך במיוחד, והוא נמשך עד מאי 1981, תאריך שגלש מעבר ללוח הזמנים ודרש הגדלת תקציב.
המראה הראשית צופתה בשכבה מחזירה עשויה מאלומיניום בעובי של 75 ננומטר ושכבת מגן ממגנזיום-פלואוריד בעובי של 25 ננומטר. עיכובים נוספים בהשלמת שאר חלקי המערכת האופטית על ידי "פרקין-אלמר" גרמו לדחיית השיגור לספטמבר 1986. בשלב זה, העלות הכוללת של הפרויקט הגיעה כבר ל-1.175 מיליארד דולר.
התאמה למעבורת
עריכהגודל מטענה של מעבורת החלל היווה גם הוא גורם בתכנון הטלסקופ, שכן הוא היה חייב להיות מוגבל במידותיו לשם העמסתו בתא המטען של מעבורת החלל דיסקברי. בנוסף, הטלסקופ שאינו נמצא בתוך האטמוספירה אשר מווסתת את הטמפרטורה, חייב לעמוד בשינויים של יותר מ-50 מעלות צלזיוס לאורך מסלולו[10]: בין חלק המסלול בו הוא מואר באור השמש ובין חלק המסלול בו הוא מוסתר בצל של כדור הארץ. לשם כך נבחרו חומרים עמידים במיוחד, בעלי מקדמי התפשטות מזעריים, ובנוסף הטלסקופ כוסה במספר שכבות בידוד כדי לשמור על טמפרטורה יציבה[11].
מכשירים מדעיים
עריכהמכשירים מקוריים
עריכהכששוגר, נשא טלסקופ החלל האבל 5 מכשירים מדעיים, מלבד הטלסקופ עצמו[12]:
- מצלמה פלנטרית ומצלמה בעלת שדה רחב (Wide Field and Planetary Camera) – מכלול של 8 מצלמות CCD רב-שימושיות. הוא כלל ארבע מצלמות שדה רחב בעלות רזולוציה של 0.1 שניות קשת וארבע מצלמות פלנטריות בעלת רזולוציה של 0.043 שניות קשת[13]. המצלמות שימשו עד לתיקון הבעיה האופטית במהלך משימת השירות הראשונה, כלומר יכולותיהן המלאות לא באו לידי ביטוי. במשימה זו הן הוחלפו בדגמים משופרים.
- ספקטרוגרף בעל רזולוציה גבוהה על שם גודרד (Goddard High Resolution Spectrograph) – מכשיר שמודד את ספקטרום הקרינה הנקלטת בתחום העל-סגול (אורך גל של 1050 עד 3200 אנגסטרם)[14]. הספקטרוגרף שימש עד שנת 1997, ואז הוא הוחלף בדגם מתקדם יותר.
- פוטומטר מהיר (High Speed Photometer) – מכשיר ששימש למדידת שינויים מהירים בעוצמת הארה. הוא יכול היה לפעול באור תת-אדום, באור הנראה ובאור על-סגול, והיה מבצע מדידה כל 10 מיקרושניות[15]. במכשיר זה כמעט שלא נעשה שימוש משום שיעילותו הייתה נמוכה עד להכנסת המערכות האופטיות לתיקון התקלה במראה הראשית. אולם, בפעולה זו, שנעשתה במהלך משימת השירות הראשונה, הפוטומטר הוצא כדי לפנות מקום לאחת ממערכות התיקון.
- מצלמה רגישה עבור עצמים חיוורים (Faint Object Camera) – מצלמה לאותות חלשים שעבדה בתחום האור הנראה ואור על-סגול (אורכי גל של 1220 עד 5500 אנגסטרום). ניתן היה לשנות את שדה הראייה של המצלמה (3.6–22 שניות קשת) ובהתאם את הרזולוציה (0.043–0.0072 שניות קשת). המצלמה הוחלפה בשנת 2002.
- ספקטרוגרף רגיש עבור עצמים חיוורים (Faint Object Spectrograph) – ספקטרוגרף לאותות חלשים בעיקר בתחום העל-סגול והאור הנראה (אורך גל של 1150 עד 8000 אנגסטרום). הספקטרוגרף שימש עד שנת 1997, ואז הוא הוחלף בדגם מתקדם יותר.
מכשירים נוספים
עריכההמכשירים החדשים שנוספו לטלסקופ או שהחליפו מכשירים קיימים הם:
- מצלמה פלנטרית ומצלמה בעלת שדה רחב 2 (Wide Field and Planetary Camera 2) – גרסה משופרת של מצלמות CCD רב-שימושיות. המכלול כולל שלוש מצלמות שדה רחב ומצלמה פלנטרית אחת. תחום אורכי הגל שמצלמות ה-CCD רגישים להם כולל את האור הנראה ואת האזורים הקרובים בתחום העל-סגול והתת-אדום (1200 עד 11000 אנגסטרום). למצלמה זו מחוברת אחת ממערכות התיקון האופטיות שנועדו להתגבר על טעות הליטוש במראה הראשית, ולפניה מוצב מכלול של מסנני תדרים וקיטוב. מכלול המצלמות הורכב במשימת השירות הראשונה בשנת 1993, ומאז הן שימשו להפקת מגוון תמונות אסטרונומיות באיכות גבוהה. עם הזמן, היכולות שלה ירדו כתוצאה מקלקול של חלק מהפיקסלים במערכי ה-CCD.
- ספקטרוגרף רב-שימושי (Space Telescope Imaging Spectrograph) – מכשיר לתחום קרינה רחב (1150 עד 10000 אנגסטרום) שהותקן ב-1997. המכשיר יכול לבצע ניתוח ספקטרלי לאותות שמגיעים מכל הגופים בשדה הראייה או להתמקד באזורים קטנים בו. אחד השימושים שלו הוא במציאת הרכב החומרים באטמוספירות של כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו או סביב כוכבי-לכת חוץ-שמשיים.
- מצלמה וספקטרומטר לקרינה תת-אדומה (Near Infrared Camera and Multi-Object Spectrometer) – מכלול שמכיל שלושה ערוצים הרגישים לקרינה תת-אדומה. המכלול מסוגל לבצע צילום בתחום קרינה זה ולספק מידע ספקטרוסקופי. הרזולוציה של המכלול היא 0.1 שניות קשת. המכלול, שהותקן ב-1997, נמצא בתוך מתקן קירור שחיוני לפעולתו התקינה.
- מצלמה רב-שימושית (Advanced Camera for Surveys) – מכילה שלושה ערוצים: ערוץ שדה רחב לאורכי גל 3500–11000 אנגסטרום עם רזולוציה של 0.05 שניות קשת ושדה ראייה של 202 על 202 שניות קשת; ערוץ רזולוציה גבוהה שבו כל פיקסל מייצג 0.025 שניות קשת ורגישותו גבוהה באזור העל-סגול; וערוץ על-סגול בעל רזולוציה של 0.03 שניות קשת. למכלול המצלמות, שהותקן בשנת 2002 במשימה הרביעית, מחובר מכלול של 38 מסננים.
מערכות נוספות
עריכהאספקת האנרגיה של הטלסקופ נעשית בעזרת שני מערכים של תאים פוטו-וולטאיים שכל אחד מהם מספק 2,800 ואט. כאשר הטלסקופ נמצא בקו ראייה אל השמש אז המערכים מכוונים כלפיה, אך במשך 36 דקות בכל סיבוב סביב כדור הארץ שאורכו 97 דקות, הטלסקופ נמצא בצל של כדור הארץ, ויש לספק לו חשמל ממקור אחר. לשם כך מותקנים על הלוויין מצברים שבמצב טעון יכולים לספק חשמל לשבע שעות וחצי.
התקשורת עם טלסקופ האבל נעשית בעזרת מערכת שידור וקליטה המחוברת ל-4 אנטנות. השליטה נעשית בדרך כלל באמצעות אחד מחמישה לווייני ממסר של נאס"א (לווייני TDRS), אך ניתן לשלוט עליו גם ישירות מהקרקע כאשר הוא נמצא בטווח ראייה. הבקרה על המערכות השונות של הטלסקופ נעשית באמצעות מחשב מרכזי שנישא על גביו. לכל מכשיר מדעי יש בנוסף מחשב או מעבד משלו שאחראי על הפעלתו ועל הפעלת מכלול המסננים המחובר אליו.
רוב הצילומים והמדידות שמבצע הטלסקופ נעשים תוך כדי נעילה על מטרה למשך זמן ממושך, על מנת לאסוף כמות גדולה של אור. ששת הגירוסקופים המותקנים בטלסקופ האבל, ששלושה מהם חיוניים לפעולה תקינה, מגדירים מערכת צירים קבועה שיחסית אליה ניתן לכוון אותו. גירוסקופים אלו הם מהמדויקים ביותר בעולם. בתוך כל אחד מהם נמצא גלגל הסובב במהירות של 19,000 סיבובים לדקה וחיישנים המודדים בדייקנות גבוהה את הסטייה בכיוון הטלסקופ יחסית לציר הסיבוב של הגירוסקופים.
בעת ביצוע תצפית, שני חיישני הנחיה מדויקים ננעלים על שני כוכבים קבועים בתוך שדה הראייה של התצפית, ומערכת ההנעה של הטלסקופ דואגת לסובב אותו בעת תנועתו סביב כדור הארץ, כך שכיוונו יחסית לשני הכוכבים לא ישתנה. הנעת הטלסקופ מתבצעת בעזרת סיבוב של ארבעה גלגלי הנעה, שכתוצאה מחוק הפעולה והתגובה גורמים לו לנוע בכיוון ההפוך. בעזרת מערכת זו, טלסקופ האבל מסוגל להינעל על מטרה בלי לסטות ממנה אפילו שבע אלפיות של שניית קשת. דיוק זה משול לנעילה על שערת אדם ממרחק 1,600 מטר או להחזקת קרן לייזר מכוונת על מטבע במרחק 300 ק"מ.
השיגור לחלל
עריכה
אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר גרם להשהיית תוכנית החלל האמריקאית, קרקוע כל מעבורות החלל, ודחיית השיגור של טלסקופ האבל במספר שנים. כל חלקי הטלסקופ נשמרו בחדרים נקיים עד לתאריך השיגור. הטיסות לחלל חודשו בשנת 1988, ומשימת השיגור שתוכננה להציב את הטלסקופ בחלל נקבעה לשנת 1990. אבק שהצטבר על המראה הראשית נוקה בעזרת סילוני חנקן, וכל המערכות נבחנו מחדש כדי לוודא שהן תקינות לחלוטין. ב-24 באפריל 1990 המריאה מעבורת החלל דיסקברי למשימה STS-31 כשעל סיפונה טלסקופ החלל, והצבתו במסלול עברה ללא תקלות[16].
תקציב הבנייה של הטלסקופ הסתכם, לאחר העיכובים, ב-2.5 מיליארד דולר, לעומת ההערכה הראשונית שעמדה על 400 מיליון דולר. עלותו המצטברת של האבל ב-1999 עמדה על כ-5.2 מיליארד דולר[17]. מסכום זה תקצבה נאס"א כ-4.5 מיליארד דולר ועוד 593 מיליון אירו תקצבה סוכנות החלל האירופית. העלות ב-2010, הוערכה ב-10 מיליארד דולר[18]. עלות התחזוקה השנתית היא כ-300–340 מיליון דולר[19].
הפגם במראה הראשית
עריכההתקלה
עריכה
התמונות שסיפק טלסקופ האבל לאחר הצבתו בחלל גילו מיד שיש בו בעיה; החדות של התמונות הייתה נמוכה מהצפוי והרזולוציה שנמדדה הייתה ברמה של רזולוציית טלסקופים קרקעיים. החשד נפל על ליטוש המראה הראשית, ונמצא שהיא סובלת מאברציה כדורית, כתוצאה מטעות בליטוש בסדר גודל של 2 מיקרון. חוסר החדות נגרם כתוצאה ממיקוד שונה של אור שנופל על קצות המראה יחסית לאור שנופל על מרכזה, כלומר אם הטלסקופ היה מכוון לעבר עצם שמיימי מסוים אז הדמות של העצם שנוצרת אחרי החזרה מהמראה הראשית לעולם לא הייתה ממוקדת. הבעיה גרמה להקטנה משמעותית ביכולות של טלסקופ האבל, והרזולוציה של כל מכשירי הצילום והמדידה שבעצם הסתמכו על האור החוזר מהמראה הראשית הייתה נמוכה למדי. ניתן היה למזער את הבעיה, באופן חלקי ביותר, על ידי טכניקות של עיבוד תמונה במחשבים על פני כדור הארץ.
בתחקיר מדוקדק נמצא שליטוש המראה היה שגוי והאשם נפל באופן בלעדי על חברת "פרקין-אלמר". הוועדה שחקרה את הכשל מצאה שהחברה השתמשה במכשיר בדיקה מדויק שאמור היה למדוד את הליטוש של המראה הראשית. המכשיר שקרוי "מתַקֵן אפס החזרי" (reflective null corrector) ובנוי ממערכת מראות ועדשה, מסוגל למדוד בדיוק רב כל סטייה מהליטוש של המראה הראשית שאמור היה להיות היפרבולי. הבדיקה הייתה נעשית בעזרת בחינת תבנית התאבכות שמודדת הפרשי מופע בין מקור אור ובין האור שעובר דרך המכשיר, מוחזר מהמראה הראשית ועובר שוב דרך המכשיר[20]. שמו של המכשיר מרמז על האפשרות להשתמש בו לצורך תיקון ואיפוס של שגיאות ליטוש. התברר שהשגיאה נגרמה משום שמכשיר הבדיקה הורכב במרחק של 1.308 מ"מ מהמקום הנכון בו הוא היה צריך להיות. למעשה, החברה התעלמה ממדידות של שני מכשירים נוספים, פחות מדויקים, שהראו כי הליטוש לא נעשה כראוי. השגיאה גררה אחריה ביקורת רבה על נאס"א ועל חברת "פרקין-אלמר", ובעיני רבים הפרויקט נחשב בשלב זה כפיל לבן.
הפתרון
עריכהלאחר שהתבררה הבעיה, גובשה תוכנית לתיקון הטלסקופ בעת משימת השירות הראשונה שלו שתוכננה להתבצע בשנת 1993. אף על פי שחברת קודאק הכינה מראת גיבוי בזמן בניית הטלסקופ, היה זה בלתי אפשרי להחליף את המראה הראשית בחלל. גם האפשרות להחזיר את הטלסקופ חזרה לכדור הארץ נפסלה בגלל העלות הגבוהה. במקום זאת, העובדה שהמראה לוטשה בדיוק רב לצורה לא רצויה, אפשרה את תכנונה של מערכת אופטית שתחובר לטלסקופ ותבטל את האברציה[21]. למעשה, נבנו שתי מערכות אופטיות; אחת תיקנה את התמונה שמתקבלת בעזרת המצלמה הפלנטרית[22], והשנייה נועדה לאפשר את פעילותם התקינה של שאר מכשירי המדידה. בגלל בעיות מקום הוחלט להסיר את הפוטומטר.
ההתקנות בוצעו על ידי האסטרונאוטים ב-1993 במשימת השירות הראשונה לטלסקופ האבל, ופתרו את הבעיה לחלוטין. העלות הכוללת של הפתרון הייתה כ-700 מיליון דולר.
הישגים מדעיים
עריכה
מאז שיגורו לחלל, הפך טלסקופ החלל האבל לכלי מחקר מרכזי בתחומי האסטרונומיה והאסטרופיזיקה. הוא צפה ביותר מ-14,000 מטרות שטווח המרחקים שלהן נע מגופים במערכת השמש ועד לגלקסיות הרחוקות ביותר שצולמו מאז ומעולם. עיבוד נתוני התצפיות מבוסס על שילוב של המידע מהמכשירים השונים שנמצאים בטלסקופ. כך למשל, המדידות הספקטרוסקופיות מאפשרות מדידה של הרכב החומרים בעזרת בחינת ספקטרום הפליטה וספקטרום הבליעה, ומדידת מהירויות בעזרת אפקט דופלר, ואילו המצלמות מאפשרות את הבנת המבנה של כוכבי לכת, כוכבים, ערפיליות, גלקסיות וצבירי גלקסיות.
אחת המשימות הראשונות של הטלסקופ הייתה למדוד את המרחק למשתנים קפאידים, ובכך להקטין את שגיאת המדידה על ערכו של קבוע האבל. מדידה זו שנעשתה בעיקר בעזרת כוכבים שנמצאים בגלקסיות השייכות לצביר-על הבתולה, אך גם בעזרת כוכבים בצבירי גלקסיות רחוקים יותר, אפשרה לספק הערכה מבוססת של גיל היקום. בנוסף, הייתה לו תרומה למציאת ההאצה של התפשטות היקום על ידי מדידת ההסחה לאדום באורן של סופרנובות בגלקסיות רחוקות.
טלסקופ האבל סיפק את התמונות החדות והברורות ביותר באור הנראה של "החלל העמוק", כלומר של הגלקסיות הרחוקות, ובכך הוא אפשר הצצה אחורה בזמן לעבר היקום הצעיר. האור מגלקסיות אלו מגיע אלינו כ-13 מיליארד שנה לאחר שהוא עזב אותן, והגלקסיות בתמונות מצולמות כפי שהן היו בעבר, כ-700 מיליון שנה בלבד לאחר המפץ הגדול. אחד הממצאים המעניינים לגבי היקום הקדום הוא צורתן של הגלקסיות בו, שהיו בדרך כלל קטנות ובעלות מבנה פחות מוגדר ומסודר מאשר הגלקסיות ביקום הנוכחי. תרומה נוספת של טלסקופ האבל קשורה להבנת הימצאותם של חורים שחורים על-מסיביים במרכזי הגלקסיות. הוא ביצע סקר נרחב של קוואזרים ואפשר להעמיק את ההבנה כי מקור הקרינה החזק שלהם הוא בנפילת חומר לעבר חור שחור על-מסיבי במרכזן של גלקסיות קדומות. תצפיות אלו עזרו גם להבנה של תהליכי התנגשות ואיחוד בין גלקסיות שכנות.
התמונות של ערפילית אוריון והדסקות הפרוטו-פלנטריות שבה תרמו לידע אודות היווצרות כוכבים ומערכות פלנטריות בכלל ואודות ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש בפרט. לטלסקופ האבל יש גם חלק חשוב בהבנת אירועי סופרנובה, למשל צילומים של שרידי סופרנובה 1987A וצילומים של ערפיליות פלנטריות שטלסקופ האבל עזר להבין את המבנה המורכב שלהן. תחום נוסף שבו יש לטלסקופ האבל תרומה חשובה הוא אפיון וחקר התפרצויות גמא, ובעזרתו ניתן היה למדוד בדיוק רב את עוצמתן ואת מיקומן. הטלסקופ מהווה גם כלי עזר חשוב בגילוי כוכבי־לכת חוץ־שמשיים.
התנגשות השביט "שומייקר-לוי 9" בכוכב הלכת צדק בשנת 1994 נלמדה היטב בזכות התמונות החדות של טלסקופ האבל. למעשה, חלק גדול מזמן התצפית של טלסקופ האבל מוקדש למערכת השמש ולכוכבי הלכת הננסיים שבה דוגמת פלוטו ו־אריס.
משימות השירות ושדרוג רכיבים
עריכה
הטלסקופ תוכנן כך שיזכה לביקור של מעבורות חלל באופן שוטף, והרכיבים בו מודולריים ונשלפים כדי להקל על החלפה בחלל[23]. משימות שירות אלה נועדו להחליף מכשירים ישנים במכשירים מתקדמים יותר, לבצע החלפת רכיבים תקופתית ולהחליף מכשירים שהתקלקלו. המשימה הראשונה הייתה יוצאת מן הכלל מפני שבה, בנוסף להחלפת מכשירים ורכיבים, נדרש צוות המעבורת להכניס מערכות אופטיות מיוחדות לצורך תיקון טעות הליטוש במראה הראשית.
ב-2011 הופסק שיגור מעבורות חלל, ומאז אין משימות שירות להאבל.
משימת השירות הראשונה (משימה 1)
עריכה
ערך מורחב – STS-61
משימה זו בוצעה על ידי מעבורת החלל אנדוור בדצמבר 1993, ובמסגרתה הוכנסו שתי מערכות אופטיות חדשות לצורך תיקון בעיית האברציה הכדורית במראה הראשית. כמו כן, בוצע תיקון מסלול והטלסקופ הוחזר לגובה הרצוי.
בוצעו הפעולות הבאות[24]:
- מצלמה פלנטרית בעלת שדה רחב חדשה הותקנה במקום הישנה. אל המצלמה חוברה אחת המערכות האופטיות לתיקון התמונה.
- הפוטומטר המהיר הוצא לצורך פינוי מקום למערכת האופטית השנייה (COSTAR).
- פאנלים של תאים פוטו-וולטאיים המספקים את האנרגיה לטלסקופ הוחלפו.
- ארבעה גירוסקופים (מתוך שישה) המשמשים לכיוון הטלסקופ הוחלפו.
- שתי יחידות בקרה חשמליות הוחלפו.
- שני מגנטומטרים הוחלפו.
משימת השירות השנייה (משימה 2)
עריכה- ערך מורחב – STS-82
משימה זו בוצעה על ידי מעבורת החלל דיסקברי בפברואר 1997. במשימה זו הוחלפו שני הספקטרוגרפים, ובמקומם הוכנסו שני מכשירים חדשים.
המכשירים החדשים הם[25]:
- ספקטרוגרף רב-שימושי (Space Telescope Imaging Spectrograph).
- מצלמה וספקטרומטר לקרינה תת-אדומה (Near Infrared Camera and Multi-Object Spectrometer).
משימת השירות השלישית (משימה 3A)
עריכה- ערך מורחב – STS-103
משימה זו בוצעה על ידי מעבורת החלל דיסקברי בדצמבר 1999.
בוצעו הפעולות הבאות[26]:
- כל ששת הגירוסקופים הוחלפו (מתוכם ארבעה היו מקולקלים).
- חיישן הנחיה ומחשב הוחלפו.
משימת השירות הרביעית (משימה 3B)
עריכה
- ערך מורחב – STS-109
משימה זו בוצעה על ידי מעבורת החלל קולומביה במרץ 2002. במשימה זו החליפו האסטרונאוטים, בחמש הליכות חלל, את הציוד המדעי הישן בחדש. כמו כן, הוגבה מסלולו של האבל חזרה לגובה הרצוי.
בוצעו הפעולות הבאות[27]:
- המצלמה הרגישה הוחלפה במצלמה רב-שימושית (Advanced Camera for Surveys) שהפכה לכלי מחקר מרכזי בטלסקופ.
- פאנלים של תאים פוטו-וולטאיים הוחלפו.
- יחידת ניתוב החשמל הוחלפה.
- מערכת קירור חדשה עבור המצלמה והספקטרומטר לקרינה תת-אדומה הותקנה.
משימת השירות החמישית (משימה 4)
עריכה- ערך מורחב – STS-125
במקור, תוכנן שמעבורת החלל קולומביה תבקר את טלסקופ האבל בפברואר 2005, ותבצע את משימת השירות החמישית שלו. המטרות של המשימה היו להחליף את חיישן ההנחיה, להחליף שני גירוסקופים מקולקלים, להחליף את המצלמה הפלנטרית בעלת השדה הרחב במצלמה חדשה ולהתקין ספקטרוגרף חדש לאור על סגול. אולם, אסון מעבורת החלל קולומביה ב-2003 דחה את המשימה למועד לא ידוע. ההחלטה על הדחייה גרמה לוויכוחים בנושא, משום שבאותה עת היה שיגורו של טלסקופ החלל ג'יימס וב צפוי ל-2018 לכל המוקדם, והיה חשש כי טלסקופ החלל האבל עלול לצאת מכלל פעולה עד אז.
עקב הלחץ הציבורי ובעקבות בקשה של הקונגרס האמריקאי, הוחלט בנאס"א לבצע משימת שירות אחרונה לטלסקופ האבל. באפריל 2005 הודיע מייקל גריפין, מנהל נאס"א, כי לשם כך הוא מייעד את משימה STS-125 אשר תתבצע על ידי מעבורת החלל אטלנטיס[28]. במשימה זו, שתאריך השיגור שלה נקבע ל-14 באוקטובר 2008, היו צפויות להתבצע המשימות שתוכננו עבור מעבורת החלל קולומביה ומשימות נוספות בהתאם לצורך.
בתחילת 2009 פורסם כי משימת STS-125 הייתה אמורה להתבצע על ידי מעבורת החלל אנדוור לא לפני 28 באוגוסט 2008 אך נדחתה בשל תקלה במעבורת.
משימה זו בוצעה על ידי מעבורת החלל אטלנטיס ב-11 במאי 2009[29]. במשימה זו תוקנו מספר חלקים בטלסקופ, המצלמה הראשית תוקנה, מצלמה רחבת שדה הוחלפה במצלמה חדשה בעלת יכולות רבות יותר, והותקן ספקטרוגרף חדש. זאת במהלך חמש הליכות חלל[30].
- מצלמה רחבת שדה 2 הוחלפה במצלמה רחבת שדה 3.
- מתקן לתיקון בעיית העדשה הוחלף בספקטרוגרף חדש.
- הוחלפו כל ששת הגירוסקופים.
- הוחלפו שש הסוללות.
- תוקן ספקטרוגרף הדמיה.
- הוחלף לוח מגן ובידוד חום על אחת הדלתות.
- הותקנו מחשבי גיבוי, למקרה של כשל במחשבי הטלסקופ.
תחזוקת הטלסקופ
עריכהתקלות שוטפות
עריכהישנם רכיבים שמשפיעים על התפקוד הכולל של הטלסקופ. כך למשל, הגירוסקופים, שהתגלו כרכיבים רגישים לתקלות, משמשים לשמירה על יציבותו במסלול, ולשמירה על תצפית לעבר נקודה קבועה בזמן תנועתו סביב כדור הארץ. לצורך עבודה תקינה דרושים 3 גירוסקופים, אולם תצפית תאפשר גם עם שני גירוסקופים פעילים, אם כי האזור בחלל אליו ניתן לצפות יהיה מוגבל, ותצפיות שצריכות דיוק מרבי כמעט שלא יבוצעו במצב זה. בשנת 2005 הוחלט לעבור לעבודה עם שני גירוסקופים בלבד, על מנת ששני הגירוסקופים התקינים הנוספים ישמשו כעתודה[31]. שני גירוסקופים נוספים התקלקלו קודם לכן, ובאופן כללי התגלה שקצב הקלקול של רכיבים אלו גבוה למדי.
דוגמה לתקלות שוטפות היא המצלמה הרב-שימושית, שהותקנה במשימת השירות הרביעית ב-2002, והפסיקה לפעול ב-25 ביוני 2006. המצלמה הכילה כפילות של המעגלים החשמליים ועל כן ניתן היה להמשיך להשתמש בה. מאז התרחשו שתי תקלות נוספות במצלמה, וכעת ניתן להפעיל אותה באופן חלקי בלבד. תקלה זו מקטינה את יכולותיו של טלסקופ החלל באופן משמעותי.
התקלה ביוני 2021
עריכהב-13 ביוני 2021 הפסיק מחשב המכשור של האבל לשלוח למחשב המרכזי את ההודעות המחזוריות "אני חי". המחשב המרכזי העביר אוטומטית את כל המכשירים למצב safe mode שבו רק הפונקציות החיוניות עובדות, והטלסקופ הושבת.
מחשב המכשור, הקרוי NSSC-1, שולט על המצלמות והמכשירים המדעיים האחרים, אוסף מהם את המידע, אורז אותו בפורמט מתאים, ושומר בזיכרון או שולח לכדור הארץ. זהו מחשב סטנדרטי של נאס"א למשימות במערכת השמש, שנבנה בשנות 1980. הוא נמצא בלבה של יחידה הנקראת SI C&DH (Science Instrument Command and Data Handling) שמתממשקת אל המכשירים המדעיים מצד אחד ואל המחשב הראשי מצד שני. היחידה בנויה עם יתירות כמעט בכל רכיביה, כלומר מותקנים בה רכיבים רזרביים שאפשר לעבור אליהם בעת תקלה, כולל שלושה זכרונות חלופיים וכן מחשב NSSC-1 חלופי. בנוסף יש בהאבל יחידת SI C&DH רזרבית שלמה.
מהנדסי נאס"א העריכו שמדובר בתקלת זיכרון והעבירו את התוכנה לרכיבי זיכרון חלופיים, אך ללא הועיל. בהמשך הבדיקות התברר שהכשל בזיכרון הוא רק סימפטום של בעיה באחד מהרכיבים האחרים. המהנדסים החליטו לעבור למחשב המכשור הרזרבי שביחידה, שלא נבדק מאז 2009[32]. גם מהלך זה לא צלח ואותן בעיות הופיעו גם במחשב הרזרבי. המידע שנצבר בבדיקות הביא את נאס"א למסקנה שהאשמים הם או וסת המתח PCU (Power Control Unit) המותקן ביחידה, שתפקידו לוודא שלמחשב המכשור ולזכרונות מגיע מתח של 5 וולט, או בקר המתח שמהווה הגנה נוספת ובמקרה שהמתח גבוה מדי או נמוך מדי מורה למחשב לעצור. מאחר שאי אפשר לאתחל רכיבים אלה, הוחלט לעבור ליחידת SI C&DH החלופית, שזהה בכל ליחידה התקולה. תהליך המעבר הוא מורכב, שכן צריך לקשר ליחידה החדשה את כל המכשירים המדעיים. מעבר דומה התבצע ב-2008 בגלל תקלה ביחידת SI C&DH (ב-2009 במשימת השירות החמישית לטלסקופ האבל החליפו אותה האסטרונאוטים ביחידה תקינה).
ההכנות והבדיקות לקראת המעבר ליחידה החלופית נמשכו כשלושה שבועות, כשהעולם עוקב בדאגה האם הסיכוי האחרון יעלה יפה והטלסקופ הוותיק ישוב לתיקונו גם הפעם. ב-16 ביולי 2021 הודיעה נאס"א שהפעולה הסתיימה בהצלחה והאבל חזר לפעולה[33].
שמירה על מסלול הטלסקופ
עריכהטלסקופ האבל נמצא בגובה של קרוב ל-600 ק"מ מעל פני האדמה. בגובה זה האטמוספירה דלילה מאוד, אך בכל זאת קיימות שם מולקולות אוויר והן גורמות לכוח גרר שפועל על טלסקופ האבל; כוח זה גורם לו לאבד אנרגיה באיטיות. על כן, כל כמה שנים יש צורך להחזיר את טלסקופ האבל למסלול המקורי על מנת שלא ייכנס לאטמוספירה הנמוכה ויישרף. אם פעולה זו לא תתבצע יותר אז הוא ייכנס לאטמוספירה בשלב כלשהו בין השנים 2028 ל-2040[34][35]. נאס"א כבר התכוונה לשגר מעבורת חלל כדי להחזיר את הטלסקופ לכדור הארץ בשנת 2009, אך אסון מעבורת החלל קולומביה גרם לביטול המשימה וכרגע אין תוכנית להשבת הטלסקופ לאחר תום השימוש בו.
ראו גם
עריכה- טלסקופ החלל ג'יימס וב
- תחנת החלל הבינלאומית
- טלסקופ החלל שפיצר
- הפרדוקס של גיל היקום
- השדה העמוק של האבל, אחת מתמונות החלל המפורסמות של הטלסקופ
לקריאה נוספת
עריכה- Bahcall, John N.; Barish, Barry C.; Hewitt, Jacqueline N.; McKee, Christopher F.; et al. (August 2003). "Report of the HST-JWST Transition Panel" (PDF). NASA.
- Pearce, Rohan (29 March 2012). "What went wrong with the Hubble Space Telescope (and what managers can learn from it)". Techworld. Retrieved 30 March 2012.
- Zimmerman, Robert F. (2010). The Universe in a Mirror: The Saga of the Hubble Space Telescope and the Visionaries Who Built It. Princeton University Press. ISBN 978-0-691-14635-5.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתרים רשמיים של טלסקופ האבל
עריכהאתרים אלו מהווים מקורות עיקריים למידע אודות הטלסקופ.
אתר האינטרנט הרשמי של טלסקופ החלל האבל- טלסקופ האבל באתר נאס"א
- תוכנית האבל באתר נאס"א
- טלסקופ האבל באתר של סוכנות החלל האירופית
- אתר חינוכי המוקדש לטלסקופ האבל
- המורשת של טלסקופ האבל
- טלסקופ החלל האבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טלסקופ החלל האבל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אתרים נוספים
עריכה
רן לוי, טלסקופ החלל האבל – "אסון הצ'לנג'ר של האסטרונומיה", חלק א', חלק ב', באתר עושים היסטוריה, מאי 2017
מריו ליביו, העשירייה הפותחת של טלסקופ האבל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, פורסם בסיינטיפיק אמריקן ישראל, 2006- מורשת האבל, באתר "הידען"
- ידיעות אודות ההיבט המדעי של תצפיות האבל, באתר "הידען"
- סקירה היסטורית של טלסקופ החלל האבל
- סרטון המציג חלק מן התמונות שצילם טלסקופ החלל האבל
- דיאנה לאופר, "משקפיים" לטלסקופ החלל האבל - לתיקון השיבושים, כמעט 2000, גיליון 11, 1996.
- מפה אינטראקטיבית שמראה את המיקום הנוכחי של טלסקופ האבל
- נתונים על האבל
- מבחר תמונות שצולמו על ידי האבל
- Hubble: The Beginning אודות הקמת פרויקט טלסקופ החלל האבל, 29 בינואר 2015
אסף רונאל, דברים שרואים משם: טלסקופ החלל האבל חוגג 30 וככה זה נראה בתמונות, באתר הארץ, 19 במאי 2020- ניב ליליאן, לקראת סופו: טלסקופ האבל גילה את הכוכב הרחוק ביותר, באתר וואלה, 31 במרץ 2022
- הניו יורק טיימס, אחת לשנה יוצא האבל ל"סיור הוויזואלי הגדול" בצדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומספק לנאס"א מעין דו"ח אקלימי קוסמי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2021
- ירון דרוקמן, סופרנובה של פעם בחיים: מדעני מכון ויצמן תיעדו פיצוץ של כוכב, באתר ידיעות אחרונות, 27 במרץ 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ אבי בליזובסקי, שוגרה המעבורת אטלנטיס במשימה לשידרוג טלסקופ החלל האבל, באתר "הידען", 11 במאי 2009
- ^ Operating Hubble | ESA/Hubble
- ^ https://history.nasa.gov/SP-4407/vol5/chapter-3/III-1%20(546).pdf
- ^ "Celebrating Lyman Spitzer, the father of PPPL and the Hubble Space Telescope". Office of the Dean for Research. Retrieved 4 December 2021.
- ^ "About Lyman Spitzer, Jr". Caltech. Archived from the original on 27 March 2008. Retrieved 26 April 2008.
- ^ Andersen, Geoff (2007). The telescope: its history, technology, and future. Princeton University Press. p. 116. ISBN 978-0-691-12979-2.
- ^ Okolski, Gabriel. "A Chronology of the Hubble Space Telescope". NASA. Retrieved 26 April 2008. Public Domain This article incorporates text from this source, which is in the public domain.
- ^ Goddard Space Flight Center (21 September 2001). "Hubble Space Telescope Stand-in Gets Starring Role" (Press release). NASA. Archived from the original on 26 February 2008. Retrieved 26 April 2008. Public Domain This article incorporates text from this source, which is in the public domain.
- ^ "Backup Mirror, Hubble Space Telescope". National Air and Space Museum. Archived from the original on 2 November 2012. Retrieved 4 November 2012.
- ^ Spacecraft systems, hubblesite.org
- ^ "Hubble Space Telescope Systems". Goddard Space Flight Center. Archived from the original on 17 March 2003. Retrieved 26 April 2008. Public Domain This article incorporates text from this source, which is in the public domain.
- ^ Hall, Donald N. B., ed. (1982).The Space Telescope Observatory (Technical report). NASA. CP-2244.
- ^ "Hubble's Instruments: WFPC2 Wide Field Planetary Camera 2". esahubble.org. European Space Agency. Retrieved 7 April 2022.
- ^ Brandt, J. C.; Heap, S. R.; Beaver, E.A.; Boggess, A.; Carpenter, K. G.; Ebbets, D. C.; Hutchings, J. B.; Jura, M.; Leckrone, D. S. (1994). "The Goddard High Resolution Spectrograph: Instrument, goals, and science results". Publications of the Astronomical Society of the Pacific. 106: 890–908. Bibcode:1994PASP..106..890B. doi:10.1086/133457.
- ^ Bless, R. C.; Walter, L. E.; White R. L. (1992) High Speed Photometer Instrument Handbook v 3.0 STSci
- ^ "STS-31". NASA. Retrieved 26 April 2008.
- ^ FAQ - Frequently Asked Questions | ESA/Hubble
- ^ [1]
- ^ GAO-05-34 Space Shuttle: Costs for Hubble Servicing Mission and Implementation of Safety Recommendations Not Yet Definitive
- ^ אלכס רזניק, התקלה בטלסקופ האבל, מדע ל"ד 6, עמ' 294.
- ^ Fisher, Arthur (October 1990). "The Trouble with Hubble". Popular Science: 100. Retrieved 8 November 2012.
- ^ Redding, David C.; Sirlin, S.; Boden, A.; Mo, J.; Hanisch, B.; Furey, L. (July 1995). "Optical Prescription of the HST" (PDF). Calibrating Hubble Space Telescope. Post Servicing Mission. NASA JPL: 132. Bibcode:1995chst.conf..132R. hdl:2014/31621. Archived from the original (PDF) on 1 May 2015.
- ^ Orbital Replacement Units HST
- ^ "Servicing Mission 1". NASA. Archived from the original on 20 April 2008. Retrieved 28 March 2016.
- ^ "Servicing Mission 2". NASA. Archived from the original on 19 April 2008. Retrieved 26 April 2008.
- ^ "Servicing Mission 3A Overview". NASA. Retrieved 26 April 2008.
- ^ "Servicing Mission 3". NASA. Archived from the original on 7 April 2008. Retrieved 26 April 2008.
- ^ Boyle, Alan (31 October 2006). "NASA gives green light to Hubble rescue". NBC News. Retrieved 10 January 2007.
- ^ "Hubble Essentials". HubbleSite.org. Space Telescope Science Institute. Archived from the original on 28 October 2012. Retrieved 8 November 2012.
- ^ "Hubble Opens New Eyes on the Universe". NASA. 9 September 2009. Retrieved 28 May 2012.
- ^ Leonard David, Hubble Now on Two Gyroscope Mode: Some Science Impacted, SPACE.com
- ^ Testing Underway to Identify Issue and Restore Payload Computer on NASA's Hubble Space Telescope, HubbleSite (באנגלית)
- ^ NASA RETURNS HUBBLE SPACE TELESCOPE TO SCIENCE OPERATIONS
- ^ Harwood, William (30 May 2013). "Four years after final service call, Hubble Space Telescope going strong". CBS News. Retrieved 3 June 2013.
- ^ Wall, Mike (24 April 2015). "How Will the Hubble Space Telescope Die?". Space.com. Retrieved 16 May 2017.
