חמלקרת ברקה

חמלקרת ברקה (בפיניקית: 𐤇𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕, בלטינית: Hamilcar ולעיתים Admicar;‏ 270–228 לפנה"ס) היה מדינאי ומצביא קרתחדשתי, אביו של חניבעל. מלבד חניבעל נולדו לו עוד שני בנים ושלוש בנות.

חמלקרת ברקה
𐤇𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕 𐤁𐤓𐤒

לידה	275 לפנה״ס קרתגו, אימפריית קרתגו
פטירה	228 לפנה״ס (בגיל 47 בערך) Júcar-Xúquer, ספרד
מדינה	אימפריית קרתגו

חמלקרת וחניבעל, קמע מהתקופה הרומית. נמצא כיום במוזיאון של נאפולי

חמלקרת משביע את חניבעל להיות אויב לרומא

שמו

שמו הפרטי של חמלקרת (לעיתים מתורגם לעברית כ"עמלקרת") הוא שם תאופורי המזכיר את מלקרת – האל של העיר צור, והפטרון האלוהי של ההתפשטות הפיניקית מערבה.

סרז' לנסל מציין שני שורשים אפשריים לשם Barca: האחד, מהשורש השמי "ב־ר־כ", ממנו נגזרה, למשל, המילה העברית "ברכה"; השני הוא ברק. לנסל מוסיף ומעריך כי הראשון, "המבורך", איננו כינוי העולה בקנה אחד עם כישלונו של חמלקרת, ואילו השני מתאים לסגנון הלחימה שלו בסיציליה, ואף מקביל לשם המשפחה היווני Keraunos, שמשמעו "ברק" גם כן, ואכן נמצאו מפקדים בקרב צבאו של אלכסנדר עם שם זה. אליבא דלנסל, לא ניתן להכריע בשאלה האם השם Barca הוא כינוי שהודבק לחמלקרת הודות למעלותיו (cognomen ex virtute) או שם מוקדם יותר שהועבר אליו מאבותיו.

ביוגרפיה

חמלקרת היה מפקד כוחות קרתחדשת בסיציליה בתקופת המלחמה הפונית הראשונה בין קרתחדשת לרומא. בשנת 247 לפנה"ס הוא עמד בראש כוח קטן של לוחמים שכירים שהתמקם על הר ארוטה שבסיציליה, משם הגן על שארית השליטה של קרתחדשת בטריטוריה סיציליאנית. בשנת 244 לפנה"ס העביר את צבאו לעמדה בהר "אריקס". בשנת 241 לפנה"ס, בעקבות תבוסת הצי הקרתגי בקרב אייגוסה, חתם על הסכם השלום שסיים את המלחמה ושב עם צבאו לאפריקה.

לאחר חזרת צבא השכירים מהמלחמה הפונית הראשונה, חנון הגדול, ראש המחנה הפרו רומאי ויריבו של חמלקרת, סירב לשלם את שכר הלוחמים ופרצה מרידה. חנון נכשל בניסיונותיו לדכא את המרידה וקרתחדשת שילמה את שכר החיילים, אך המרידה לא תמה, שכן כמה מראשי המורדים חששו מנקמה שתבוא מאוחר יותר. המרידה התגלגלה למאבק אכזרי שכונה מרד השכירים. במלחמה הזאת אוחדו הכוחות של חמלקרת ושל חנון ויחד הביסו את הכוחות השכירים המורדים. מלחמה זאת מתוארת בספרו של פלובר, "שלמבו".

בתוך קרתחדשת ייצג חמלקרת את הקו שהתנגד בתקיפות לרומי, ואף תכנן מסע מלחמה נגדה, שיצא לבסוף אל הפועל על ידי בנו חניבעל במלחמה הפונית השנייה.

חמלקרת כבש שטחים נרחבים בחצי האי האיברי (כיום ספרד), כדי לפצות את קרתחדשת על אובדנן של סיציליה וסרדיניה. על פי המסורת של ברצלונה, העיר נוסדה על ידי חמלקרת, והדבר הונצח בשמה הראשון, "ברקינו" Barcino, אך מאוחר יותר נכבשה על ידי הרומאים.

חמלקרת נהרג לבסוף בקרב במהלך ההשתלטות על ספרד, והוריש את הפיקוד על הצבא לחתנו עזרובעל.

כיבוש ספרד

לאחר המלחמה הפונית הראשונה הייתה קרתחדשת במצב קשה: היא איבדה את סיציליה וסרדיניה, סכומים גדולים של כסף, מספר גדול של חיילים ואוניות מלחמה, והחשוב ביותר – את השליטה המוחלטת על הים התיכון. לאחר מכן מרד השכירים התיש אותה עד כלות, כאשר תמיד מרחפת באוויר סכנת מלחמה נוספת עם רומא. בזמן קשה שכזה, הוחלט למנות את גיבור המלחמה הפונית ולאחר מכן מרד השכירים, חמלקרת ברקה, לשליט יחיד על כל הצבא הקרתגי. חמלקרת ידע שאין באפשרות המדינה להוציא די כספים על הצבא, וכדי לפרנס את צבאו החליט על דעת עצמו לפלוש להיספניה בראש צבא. עוד סיבה לכיבוש היספניה היא שמשם יכול היה לצאת מסע מלחמה עתידי לאיטליה, מה שלבסוף עשה בנו חניבעל. ההשתלטות על היספניה וכיבוש מכרות הכסף שבה אכן פרנסו את הצבא בכבוד ואף עזרו למולדת להשתקם מהמלחמה הפונית הראשונה.

בתרבות הפופולרית

דמותו של חמלקרת ברקה מוזכרת מספר פעמים בסרט "מועדון הקיסר" משנת 2002. אחד מגיבורי הסרט זוכה בתחרות ידע בשל קריאת ביוגרפיה של ברקה.

לקריאה נוספת

• Serge Lancel, Hannibal, Blackwell, במקור יצא בצרפת ב־1995, תרגום לאנגלית 1998

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חמלקרת ברקה בוויקישיתוף

• חמלקרת ברקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חמלקרת ברקה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)