ויקיפדיה

דיכאון סב לידתי

דיכאון של נשים המופיע במהלך ההריון או לאחריו

דיכאון סב לידתי (אנגלית: Perinatal Depression) הוא מושג המתאר את תופעת הדיכאון של נשים המופיעה במהלך ההריון או לאחריו.[1] בעבר התמקדו בתקופה שלאחר הלידה, ולכן המושג הרשמי היה דיכאון לאחר לידה (Postpartum depression או PPD), המתייחס להפרעה במצב הרוח היכולה להופיע אצל נשים לאחר הלידה.[1] אך גם בתהליך ההיריון יכול להופיע דיכאון, תופעה שנקראה בעבר דיכאון קדם לידה (Antenatal Depression). לכן, כיום, מתייחסים לדיכאון הקשור להריון וללידה יחד.[2]

דיכאון סב לידתי
תחום פסיכיאטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים בכי, דכדוך, עייפות עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 271662 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D019052
סיווגים
ICD-11 6E20.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיכאון סב לידתי, דיכאון קדם לידה ודיכאון לאחר הלידה אינן אבחנה עצמאית בספרי האבחנות הפסיכיאטריות (ב־ DSM-5[3] או ב־ ICD 10.[4]) ההתייחסות אל דיכאון סביב תקופת ההריון והלידה היא כאל כל דיכאון אחר. כ־15% מהנשים בהריון סובלות מדיכאון סב לידתי, וכ־1% מהן עלולות לפתח פסיכוזה ואובדנות. ילדים שאמהותיהם סבלו מדיכאון סב לידתי נמצאים בסיכון לפתח בעיות רגשיות והפרעות בגדילה, התנהגות והתפתחות.[5]

דיכאון קדם לידתי

עריכה

כ־18% מהנשים בהריון יסבלו מדיכאון קדם לידתי. באוכלוסיות בעלות סיכון גבוה יותר להתפרצות דיכאון, כגון נשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, התקבלו ממצאים גבוהים בשני הטרימסטרים האחרונים של שלב ההיריון (בין 25% ל-28%.)[6]

גורמי סיכון

עריכה

קיים מספר גורמים המנבאים דיכאון קדם לידתי. נשים בעלות היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות נפשיות נמצאות בקבוצת סיכון. כך גם נשים בסטטוס סוציו אקונומי נמוך,[6] או בעלות מערכת תמיכה מצומצמת. נשים שחוו אירועי דחק כלליים או קשיים סביב ההריון או כניסה להריון נמצאים בסיכון מוגבר. קיים גם קשר בין העמדות של האישה כלפי אימהות לבין הסיכון שהיא תפתח דיכאון.[7]

דיכאון לאחר הלידה

עריכה
 
דיכאון לאחר לידה מופיע אצל אחת מכל שמונה נשים[8]

כאחת מכל שמונה נשים (12.5%) חווה סימנים של דיכאון לאחר לידה.[8] לרוב, הדיכאון מתחיל כארבעה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד כשישה חודשים לאחר הלידה.[9][10]

תסמינים

עריכה

לאחר הלידה, נשים רבות יחושו קשיים נפשיים. במקרה של דיכאון לאחר לידה יופיעו חלק מהתסמינים הבאים למשך תקופה של מעל שבועיים:[11]

אבחנה מבדלת

עריכה

דיכאון לאחר לידה, אינו מופיע, גם כן, כהבחנה בפני עצמה וכדי לאבחן דיכאון לאחר לידה לפי DSM 5 ישתמש הפסיכיאטר באבחנה של דיכאון (דיכאון מז'ורי, או דיכאון מתמשך) תוך קביעת מאפיין ייחודי של הופעה בזמן לידה (Peripartum Onset Specifier)[8]

דיכאון לאחר לידה שונה מדכדוך לאחר לידה (אנ'), מכיוון שהדכדוך חולף תוך זמן קצר ותסמיניו קלים.[12] דיכאון לאחר לידה שונה גם מפסיכוזה שלאחר לידה, מכיוון שהפסיכוזה היא מצב נדיר, וכוללת גם בלבול והפרעות בחשיבה (אנ'), ובמקרים חמורים אף הזיות. דיכאון לאחר לידה שונה גם מדיכאון קדם-לידתי, המתרחש לפני הלידה. עם זאת, מקובל בימינו להשתמש במושג "דיכאון במהלך ההריון ולאחר הלידה" הכולל גם את הדיכאון שלפני הלידה וגם את הדיכאון לאחריה.[5]

יש חשיבות רבה לביצוע אבחונים רפואיים כמו מבחן "אדינבורו"Postpartum Edinburgh Scale Depression - (EPDS9[13]). המבחן לא מתייחס להיבטים גופניים, אלא מביא להבנת המצב הפסיכולוגי של האישה לאשורו.[14] זהו שאלון למילוי-עצמי, הכולל 10 היגדים וככל שהציון גבוה יותר, כך עולה הסבירות לסיכון לדיכאון.

אפידמיולוגיה

עריכה

לפי נתוני משרד הבריאות שכיחות ההפרעה בישראל בקרב נשים נעה בן 10% ל-15% מהנשים ההרות והנשים לאחר לידה.[15] האומדנים מהעולם גבוהים במקצת ונעים בין 13% ל-19% מכלל הנשים ההרות והנשים לאחר לידה.[16] יש המתייחסים לדיכאון בקרב גברים (בני הזוג של הנשים שילדו), גם כדיכאון לאחר לידה.[17]

גורמי סיכון

עריכה
 
תמיכה חברתית וסיוע בטיפול בתינוק יכולים לעזור לאמהות עם דיכאון לאחר לידה

זוהו מספר גורמי סיכון לדיכאון לאחר לידה. גורמים הקשורים להריון וללידה כוללים הריון לא רצוי או בלתי מתוכנן,[18] קשיים קודמים שהיו בהריון או בלידה, לידה ראשונה, לידה בגיל צעיר או מבוגר מאוד, לידה טראומטית ושינוי הורמונלי לאחר הלידה.

גורמי לחץ כוללים לחץ הקשור בטיפול בתינוק או בשינויים שחלו בחיים, תינוק מאתגר הבוכה יותר מהרגיל, תינוק שנולד עם צרכים מיוחדים, קשיים בהנקה וגורמי לחץ נוספים: משפחתיים, כלכליים או תעסוקתיים.

גורמים הקשורים להיסטוריה של האם כוללים היסטוריה רפואית הכוללת דיכאון או חרדה בעבר, היסטוריה משפחתית (אנ') של דיכאון או הפרעות נפשיות, התעללות או קשיים משמעותיים בילדות. גורמים הקשורים למצבה החברתי של האם כוללים בידוד והיעדר תמיכה חברתית והתעללות בעבר או בהווה של בן הזוג.

סיבות

עריכה
 
סבתא ונכד בגאנה. לפי הגישה האבולוציונית, דיכאון לאחר לידה נועד לסמן לבני המשפחה האחרים את הצורך בעזרתם בגידול התינוק.

גורמי הסיכון הם גורמים הנמצאים במתאם עם הופעה של דיכאון לאחר לידה. אך קשר מתאמי אינו מעיד על סיבתיות, וייתכן שהקשר בין גורם הסיכון לבין הופעת הדיכאון אינו ישיר. הסיבות לדיכאון לאחר לידה אינן ברורות, וישנם גורמים רבים התורמים להתפתחות המחלה. שינויים הורמונליים יכולים להפעיל סימפטומים של דיכאון לאחר לידה. במהלך ההריון, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון הן גבוהות ביותר. ביממה הראשונה לאחר הלידה, רמת ההורמונים הללו נופלת במהרה לרמות הרגילות שהיו לפני ההריון. שינוי קיצוני זה עלול להוביל לדיכאון. קיימת גם נפילה ברמה של הורמוני בלוטת התריס. גם ירידה זו יכולה לגרום לדיכאון.

אחד ההסברים האבולוציוניים לתופעה הוא שהדיכאון מסמן להורה השני ולחברי המשפחה המורחבת והקהילה שהתמיכה המתקבלת אינה מספיקה לגידול הילד.[19] התנהגות זו היא אדפטיבית מכיוון שהיא מגדילה את המשאבים שהתינוק מקבל ובכך מגדילה את סיכוייו לשרוד.

מהלך המחלה

עריכה

במחקר מ-2011 נבדקה המצאות סימפטומים של דיכאון אצל 769 הורים.[20] המחקר שהיה מחקר אורך, בדק סימפטומים של דיכאון החל מהטרימסטר השלישי להריון ועד שנה לאחר הלידה. החוקרים בדקו תסמיני דיכאון בעזרת כלי מחקר בשם שאלון אדינבורו לדיכאון לאחר לידה. בחלוף שלושה חודשים מהלידה אותר דיכאון אצל 9.3% מהנשים ו-3.4% מהגברים. בבדיקה לאחר 12 חודשים מהלידה נמצאו 4.4% דיכאון אצל הנשים ו-4.0% אצל הגברים. ההשערה היא שמהלך ההפרעה כנראה מושפע מתנודות הורמונליות ופיזיולוגיות הקשורות להריון עצמו. לכן שיעור הנשים עם ההפרעה נמצא גבוה בבדיקה לאחר שלושה חודשים. עם זאת החוקרים משערים שהשפעה זו היא קצרת טווח וחולפת בסופו של דבר. עם זאת ישנן סיבות וגורמי סיכון כמו תשישות ושינוי באורח החיים כתוצאה מהלידה, שהם ארוכי טווח יותר וגורמים לדיכאון שנמשך זמן רב יותר ובשיעור מאוד דומה בין נשים וגברים.

השפעות

עריכה

השפעות על העובר

עריכה

לדיכאון במהלך ההיריון השפעות מזיקות על העובר, אשר ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות[21]:

השפעות ביוכימיות

עריכה

השפעות ביוכימיות מאופיינות בשינויים במערכת העצבים של העובר בעקבות שינויים הורמונליים אצל האם ההרה. במצב של דיכאון וחרדה האם מפרישה יותר קורטיזול מהרגיל. דבר זה גורם לפגיעה בהתפתחות העובר ומגדיל את הסיכון ללידה מוקדמת. כתוצאה מכך, הילד עלול לסבול מבעיות קוגניטיביות והפרעות חרדה. ילדים אלה עלולים גם לפתח בעיות שינה.

השפעות התנהגותיות

עריכה

השפעות התנהגותיות יכולות להתבטא בהפרעת החצנה (אנ'), הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעת התנגדות (ODD). קיים גם חשש לירידה מסוימת ברמת ה-IQ. קיים גם קשר מסוים בין דיכאון קדם לידתי לאוטיזם, אף על פי שלא ניתן לקבוע בוודאות אם הגורם העיקרי הוא הדיכאון עצמו או נטילת תרופות אנטי דיכאוניות על ידי האם במהלך ההריון.

השפעות אפיגנטיות

עריכה

השפעות אפיגנטיות נוצרות בשל שינויים באופן ביטוי של גנים בעובר. בנשים שאובחנו כסובלות מדיכאון קדם לידתי, נמצא כי חלו שינויים גנטיים בדגימת רקמות שנלקחו מדם טבורי, שלא היו קיימים אצל האם (שינוי בגן מסוג NR3C1 שאחראי על קידוד קולטן גלוקוקורטיקואיד בגוף). שינויים אלו באו לידי ביטוי בצורה מוחשית בפעילות מוגברת והפרשת יתר של קורטיזול בתגובה לבדיקה שבחנה מצבי לחץ בתינוקות.

השפעות על הילד

עריכה

דיכאון לאחר הלידה שאינו מטופל עלול להשפיע לרעה על התפתחות הילד. דבר זה יכול להתבטא בעיכוב שפתי בעיות ביצירת הקשר בין התינוק לילד, בעיות התנהגות, בכי ועצבנות, בעיה בצמיחה לגובה והשמנה בקרב פעוטות וקשיים בהתמודדות עם לחץ והסתגלות לבית הספר.[11]

השפעות על האישה

עריכה

דיכאון סב לידתי פוגע בבריאותה הנפשית של האישה. הדיכאון עלול לפגוע בתפיסה העצמית של האם ולגרום לה לחוש אשמה ובושה. סיכון נוסף בקרב אמהות הסובלות בדיכאון לאחר לידה הוא אובדנות. אובדנות מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים שצרכו אלכוהול או עישנו או שהייתה להן היסטוריה של הפלות. אובדנות במהלך השנה שלאחר הלידה נמצאה קשורה להפרעת דיכאון מז'ורי, אפיזודה דיכאונית חוזרת וגיל צעיר של היולדת.[22]

השפעות על המשפחה

עריכה

דיכאון סב לידתי פוגע בבן הזוג ובילדים הנוספים בבית. יש הטוענים כי דיכאון סב לידתי יכול להופיע גם אצל גברים. בחמש השנים הראשונות, לאחר שנולד להם ילד, בקרב 10% מהגברים יתפתח דיכאון.[23] בקרב הגברים דיכאון של גברים יהיה קשור לתשומת לב נמוכה יותר לבריאות התינוק, וליחסים זוגיים ומשפחתיים פחות טובים.[24]

דיכאון סב לידתי בישראל

עריכה

על פי נתוני משרד הבריאות שכיחות המחלה בישראל בקרב נשים נעה בן 10% ל-15% מהנשים ההרות והנשים לאחר לידה.[15] האומדנים מהעולם גבוהים במקצת ונעים בין 13% ל-19% מכלל הנשים ההרות והנשים לאחר לידה.[16] כלומר, כ-26,000 אימהות חוות דיכאון לאחר לידה, מדי שנה בישראל. קיים פער בנתונים המספריים לגבי נשים החוות דיכאון סב לידתי, בין קופות החולים, למשרד הבריאות, הנובע כנראה מהגדרות מעט שונות.[2]

בשנת 2014, קבע משרד הבריאות נוהל לאיתור נשים החוות דיכאון סב לידתי.[25] האיתור מתבצע באמצעות מבחן אדינבורו[26][27] אותו יש להעביר פעמיים. פעם ראשונה בתקופת ההיריון, החל מן השבוע ה-26 להריון ובפעם השנייה ארבעה עד תשעה שבועות לאחר הלידה. האחריות על העברת השאלון נחלקת בין טיפות החלב של משרד הבריאות לבין טיפות החלב או מרפאות בריאות האישה בקופות החולים. משנת 2015, הונחו טיפות החלב להעביר דו"ח המציג עמידה ביעדי העברת השאלון. היעד שנקבע לשנת 2023 עומד על 90%.[28]

בתחום המניעה נעשות פעולות הסברה באמצעות חומר פרסומי, שמופק על־ידי משרד הבריאות וקופות החולים.[29] בויצו הוקם פורום ארגונים ופעילות חברתיות, המייצג קהילות ומגזרים, לצד נשות רפואה. פורום זה נועד להעלות את המודעות לדיכאון הסב לידתי.[30]

בישראל פועלת החל משנת 2002 תוכנית "אם לאם בקהילה"[31] המספקת לאימהות לאחר לידה תמיכה על ידי אימהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית. הפעילות מתקיימת באמצעות הרשויות המקומיות, לרוב בשיתוף עם יועצות לקידום מעמד האישה ביישוב.

נושא הדיכאון הסב לידתי עלה בוועדת האימהות של הביטוח הלאומי (2018), במטרה לבחון את דרכי הסיוע של מוסד זה. במוסד לביטוח לאומי אין דיווח ספציפי על נשים שחוות דיכאון סב לידתי, בגלל העדר מידע.

איתור

עריכה

זיהוי מוקדם של נשים בסיכון גבוה יותר לדיכאון סב לידתי יכולה לסייע בהתמודדות איתו. נין לאתר נשים אלה באמצעות סקירה מקדימה של אוכלוסיית הנשים ההרות בקופות החולים או טיפות החלב. ניתן להיעזר בשאלוני אבחון כמו EPDS או שאלון בק (BECK).

איתור מוקדם והתערבות משפרים את הפרוגנוזה של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון לאחר לידה.[32] הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר לידה. כמו כן, התעמלות ותזונה נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון לאחר לידה ודיכאון בכלל. בארצות הברית, איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ריאיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן.[33] עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות בימינו באופן עקבי מספיק.

מניעה והתמודדות

עריכה

ישנן כמה המלצות למניעה והתמודדות עם דיכאון לאחר לידה. לפני הלידה ומיד אחריה, כדאי להימנע משינויים גדולים בחיים שיגרמו ללחץ נוסף לזה של הלידה. לאחר הלידה מומלץ:

  • לנוח כמה שאפשר ולישון בזמנים בהם התינוק ישן
  • לא לנסות לעשות הכל לבד, לבקש סיוע מבן או בת הזוג, חברים ובני משפחה
  • להקדיש זמן לפנאי, ליציאה מהבית, לבילוי עם חברים או עם בן או בת הזוג
  • לשוחח עם אחרים על הרגשות שחשים
  • ללמוד מניסיונן של אמהות אחרות
  • אם חשים קושי משמעותי, רצוי להצטרף לקבוצת תמיכה או לפנות לקבלת עזרה מקצועית מרופא המשפחה
  • במהלך תקופת הדיכאון, אפשר לבקש מאדם אחר לטפל בתינוק

טיפול

עריכה

הטיפול בדיכאון לאחר לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות (תת פעילות של בלוטת התריס למשל). טיפולים אפשריים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי,[34] טיפול תרופתי במידת הצורך,[35] ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה.[36][15]

טיפול תרופתי

עריכה

הטיפול התרופתי העיקרי כולל תרופות נוגדות דיכאון, בעיקר מסוג SSRI. תרופות אלה ניתנות רק לעיתים רחוקות מהחשש להשפעות מזיקות על התפתחות העובר בהווה ובעתיד.[37] בשנת 2019 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי תרופה בשם ברקסנולון (Brexanolone) לטיפול בדיכאון לאחר לידה אצל נשים.[11] התרופה היא אנלוג של החומר Allopregnanolone (אנ'), המצוי באופן טבעי במוח, שרמתו יורדת לאחר הלידה. בדיקת דם יכולה לזהות אם הדיכאון קשור לירידה בהורמונים של בלוטת התריס. במקרים כאלה, ניתן לתת טיפול תרופתי מותאם.[11]

טיפול פסיכולוגי

עריכה

הטיפול הפסיכולוגי (CBT) טיפול קוגניטיבי התנהגותי,[34] ניתן במסגרת קופות החולים או באופן פרטי. לאור המודעות הרבה בנושא, קיימים מענים פרטיים רבים המתמקדים בדיכאון הסב לידתי.

הסתייעות באנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית, הנחיית הורים ואחרים. קיים ניסיון לטיפול באמצעות פסיכותרפיה בין-אישית[38] (IPT), שהוכח כיעיל יותר משיטות אחרות - כמו סדנאות חינוך להורים - במניעת וצמצום התפרצויות של דיכאון שלאחר לידה, אך לא הראה שינוי רב בהשפעות שליליות של דיכאון קדם-לידתי על האם והתינוק.[21]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מיכל וברוך פינקלשטיין, מותר לדבר על זה, מדריך למניעת דיכאון אחרי לידה איתורו והטיפול בו. הוצאת ש.זק, 2011
  • אורלי שריד, דורית סגל-אנגלצ'ין, ג'ולי צוויקל (עורכות). פסיפס גופנפש: בריאות נשים בישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010
  • קארה אייקן, התמודדות עם דיכאון אחרי לידה: בבית, איש אינו שומע את צעקתך, הוצאת אח, 2006

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Perinatal Depression, National Institute of Mental Health (NIMH) (באנגלית)
  2. ^ 1 2 רוני בלנק, דכאון בקרב נשים בתקופה שסביב הלידה, 2018, עמ' 6
  3. ^ American Psychiatric Association., Depressive Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association., 2013, עמ' 162, 169
  4. ^ איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים), ICD 10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי, דיונון, 2004
  5. ^ 1 2 משרד הבריאות, דף מידע לאיתור נשים בסיכון לדיכאון, במהלך ההיריון ולאחר הלידה, Perinatal Depression,ע"י מטפלים בשירותי הבריאות, באתר משרד הבריאות, ‏24 בפברואר 2016
  6. ^ 1 2 Gavin NI, Gaynes BN, Lohr KN et al (2005) Perinatal depression. A systematic review of prevalence and incidence. Am J Obstet Gynaecol 106:1071–1083
  7. ^ Laura E. Sockol, C. Neill Epperson, Jacques P. Barber, [doi: 10.1007/s00737-014-0424-9 , The relationship between maternal attitudes and symptoms of depression and anxiety among pregnant and postpartum first-time mothers, Archives of women's], mental health 17, 2016-11-24, עמ' עמ' 199–212
  8. ^ 1 2 3 CDC, Depression During and After Pregnancy, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2023-05-01 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Canadian Mental Health Association > Post Partum Depression Retrieved on June 13, 2010
  10. ^ Laura J. Miller (2002). "Postpartum Depression" Journal of American Medical Association (JAMA) 287 (6): 762-765. Retrieved 2011-12-15
  11. ^ 1 2 3 4 Postpartum depression | Office on Women's Health, www.womenshealth.gov (באנגלית)
  12. ^ Postpartum depression: Causes, symptoms, risk factors, and treatment options, www.apa.org, ‏2 בנובמבר 2022
  13. ^ "Edinburgh Postnatal Depression Scale". Psychology Tools. נבדק ב-2016-11-22.
  14. ^ Alessandra Biaggi, Susan Conroy, Susan Pawlby, Carmine M. Pariante, Identifying the women at risk of antenatal anxiety and depression: A systematic review, Journal of Affective Disorders 191, 2016-02-01, עמ' 62–77 doi: 10.1016/j.jad.2015.11.014
  15. ^ 1 2 3 מערכת The Medical, סימני זיהוי וטיפים להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, The Medical פסיכיאטריה, 2017
  16. ^ 1 2 Michael W. O'Hara, Jennifer E. McCabe, Postpartum Depression: Current Status and Future Directions, Annual Review of Clinical Psychology 9, 2013, עמ' 379–407 doi: 10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612
  17. ^ Paulson JF. Focusing on depression in expectant and new fathers: prenatal and postpartum depression not limited to mothers. Psychiatry Times. 2010;27(2)
  18. ^ Cheryl T. Beck (April 2001). "Predictors of Postnatal Depression: An Update", Nursing Research (NR) 50 (5): 275-285. PMID 11570712. Retrieved 2010-11-04
  19. ^ THE EDITORS, Does Postpartum Depression Serve an Evolutionary Purpose?, Scientific American (באנגלית)
  20. ^ Vicenta Escribà-Agüir, Lucía Artazcoz, Gender differences in postpartum depression: a longitudinal cohort study, Journal of Epidemiology & Community Health 65, 2011-04-01, עמ' 320–326 doi: 10.1136/jech.2008.085894
  21. ^ 1 2 Cerith S. Waters, Dale F. Hay, Jessica R. Simmonds, Stephanie H. M. van Goozen, Antenatal depression and children’s developmental outcomes: potential mechanisms and treatment options, European Child & Adolescent Psychiatry 23, 2014-07-19, עמ' 957–971 doi: 10.1007/s00787-014-0582-3
  22. ^ Florence Gressier, Virginie Guillard, Odile Cazas, Bruno Falissard, Risk factors for suicide attempt in pregnancy and the post-partum period in women with serious mental illnesses, Journal of Psychiatric Research 84, 2017-01-01, עמ' 284–291 doi: 10.1016/j.jpsychires.2016.10.009
  23. ^ Jonathan R. Scarff, MD, Postpartum Depression in Men, Innov Clin Neurosci. ; 16(5-6): 11–14. Published online May-Jun 2019.PMCID: PMC6659987 PMID 31440396, 2019 May 1
  24. ^ 1 in 10 dads experience postpartum depression, anxiety: How to spot the signs | Your Pregnancy Matters | UT Southwestern Medical Center, utswmed.org (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה שמספרו 3/2014 בקישור
  26. ^ Elizabeth O'Connor et al, Screening for Depression in Adults: An Updated Systematic Evidence Review for the U.S. Preventive Services Task Force,., January 2016, עמ' p.6
  27. ^ בתוך בלנק 2018, עמ' 9
  28. ^ התוכנית הלאומית למדדי איכות בטיפות החלב בישראל מדדי איכות לשנים 2015-2023, עמ' 39–42. Quality_National_Prog_TipatHalav.pdf (health.gov.il)
  29. ^ https://www.maccabi4u.co.il/new/healthguide/medicalconditions/postpartumpostnataldepression/
  30. ^ https://worldwizo.ravpage.co.il/mentalhealth
  31. ^ אמהות למען אמהות
  32. ^ Elizabeth Werner, Maia Miller, Lauren M. Osborne, Sierra Kuzava, Preventing postpartum depression: review and recommendations, Archives of Women's Mental Health 18, 2015-02-01, עמ' 41–60 doi: 10.1007/s00737-014-0475-y
  33. ^ "Providers miss opportunities to prevent depression in and discuss birth control with women with unplanned pregnancies". Research Activities (Agency for Healthcare Research and Quality) (372): 15. August 2011
  34. ^ 1 2 Robert T. Ammerman, James L. Peugh, Angelique R. Teeters, Frank W. Putnam, Child Maltreatment History and Response to CBT Treatment in Depressed Mothers Participating in Home Visiting, Journal of Interpersonal Violence 31, 2016-03-01, עמ' 774–791 doi: 10.1177/0886260514556769
  35. ^ Liisa Hantsoo, Deborah Ward-O’Brien, Kathryn A. Czarkowski, Ralitza Gueorguieva, A randomized, placebo-controlled, double-blind trial of sertraline for postpartum depression, Psychopharmacology 231, 2014-03-01, עמ' 939–948 doi: 10.1007/s00213-013-3316-1
  36. ^ Susanne Brummelte, Liisa A. M. Galea, Postpartum depression: Etiology, treatment and consequences for maternal care, Hormones and Behavior, Parental Care 77, 2016-01-01, עמ' 153–166 doi: 10.1016/j.yhbeh.2015.08.008
  37. ^ Tim F. Oberlander, William Warburton, Shaila Misri, Jaafar Aghajanian, Neonatal Outcomes After Prenatal Exposure to Selective Serotonin Reuptake Inhibitor Antidepressants and Maternal Depression Using Population-Based Linked Health Data, Archives of General Psychiatry 63, 2006-08-01 doi: 10.1001/archpsyc.63.8.898
  38. ^ "בטיפולנט | תרפיה בין אישית לדיכאון". בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל. נבדק ב-2016-11-30.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דיכאון_סב_לידתי&oldid=39603857"