דוד בן עמי
דוד (דוֹדִי/דוֹדִיק) בן עמי (12 בדצמבר 1939 – 12 בנובמבר 2022) היה ארכאולוג חובב שהתמחה בסיתות צור באמצעות הקשה, מראשוני מתיישבי רמת הגולן הישראלית, איש שמירת טבע ומשורר.
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1939 תל אביב, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 12 בנובמבר 2022 (בגיל 82) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדוד בן עמי, הבכור לשלושה ילדים, נולד בשנת 1939 בתל אביב, לחנה ולמרדכי פלשתי (פְּלִישְׁצִ'ין) ונקרא בשם סבו.[1] במהלך השנים, יעברתו ילדיהם של מרדכי וחנה את שמם ל"בן עמי", בעוד ההורים הסתפקו בהוספתו על שמם הקודם.[2]
למד בבית ספר יסודי בתל אביב,[3] וכבר אז הראה נטייה לטבע. כשלמד בתיכון כפר הירוק, הופקד על פינת החי. בן עמי, שסבל מלקויות למידה בתקופה בה מערכת החינוך לא הייתה ערוכה לכך, השלים לימודים רק עד כיתה ט'. עם זאת, היה תאב ידע ואוטודידקט שבמהלך חייו היה גומא ספרים, יוצא לסיורים לימודיים עצמאיים ובצוותא והתחבר אל אנשי ידיעת הארץ אחרים, באקדמיה ומחוצה לה. הראה גם עניין באמנות ולמד פיסול מיצחק דנציגר ורישום מאביגדור לואיזאדא.[4]
בנעוריו היה חבר ומדריך בתנועה המאוחדת והתגייס לנח"ל. בני גרעינו נשלחו לקיבוץ עין גב, ולאחר שחרורו מצה"ל קבע שם את ביתו ועסק בדיג. בשנת 1960 נשא לאישה את רחל רומנו והזוג הקימו את ביתם בקיבוץ.
בשנת 1963 החל בסקר פרהיסטורי לדרומה של הכנרת, וגילה את האתרים נחל עין גב I, עין גב I.[5]
ב־1966 התקבל לעבודה בחברה להגנת הטבע. המשפחה שכרה דירה בנטעים ובן עמי החל להדריך במישור החוף, שם פיתח משחקים למטיילים,[6] יזם סוגי הדרכה שונים ואירועי שמירת טבע.[7]
עם פרוץ מלחמת ששת הימים שב בן עמי לאייש את עמדת המרגמות בעין גב.[8] לאחר המלחמה החל לסייר ולהדריך בבקעת הבטיחה, ושכנע את מנהלי החברה להגנת הטבע כי יש להקים את בית ספר שדה גולן. הוא הצטרף לאנשי קיבוץ גולן בקוניטרה בנובמבר 1967, וכעבור מספר חודשים הצטרפה אליו אל משפחתו. בן עמי הצטרף למספר סקרים בגולן,[9] בהם סקר החרום תחת שמריהו גוטמן וקלר אפשטין, סקר "נופים ואתרים" שרוכז בידי יצחקי גל, וערך בעצמו סקר אתנולוגי בכפרים הערבים הנטושים. לימים תיאר את התקופה: ”הייתה אז אווירה של כל יום עם הדברים הנפלאים שלו, היו הפתעות של יום יום”.[10] בן עמי היה הישראלי הראשון שהכיע לבריכת המשושים ואף נתן לה שמה,[11] גילה אתרים ארכאולוגיים רבים, בהם תל סורג (אותה הציע לזהות עם אפק שבגולן),[12] האתר הפרהיסטורי בבריכת רם[13] היה שותף לגילוי גמלא והשתתף במתן שמות עבריים לנחלים והרים בגולן, ובהמשך, רחובות קצרין.
בן עמי התגורר בקיבוץ, אך לא היה חבר בו וכעבור מספר חודשים, עם התמוססות בית ספר השדה בקוניטרה, עברה המשפחה לקיבוץ הגושרים ולאחר מכן לראש פינה, ומשם פעל בית־ספר השדה למשך כמה שנים בהדרכת מטיילים בלבד, ללא אכסניה.[14] בן עמי המשיך לערוך סקרים, להדריך ואף ערך הרצאות־ערב רבות אודות הגולן.
את מלחמת יום הכיפורים החל בחטיבה המרחבית, וסופח לחיל האוויר עם הקמת גלגולה הראשון של יחידת אית"ן, ובמשך שמונת החודשים הבאים עסק באיתור נעדרי מלחמת יום הכיפורים, בתחילה בגולן ואחר כך בסיני. בעקברות חוויותיו ביחידה כתב מספר שירים.[15] בן עמי המשיך לשרת במילואים ביחידת אית"ן עד למלחמת לבנון השנייה.
בשנת 1975 הייתה משפחת בן עמי בין ראשוני הגרעין שהתארגן לקראת הקמת קצרין ועל דודי הוטלה מלאכת עריכת סקר נופים ואתרים ותזכיר תכנון סביבתי.[16] בד־בבד, התקבל דודי ללימודי גאוגרפיה וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, והמשפחה עברה לירושלים. כעבור 3 שנים עברו להתגורר באחד מבתיה הראשונים של קצרין, תוך זניחת התואר.
בקצרין, הצטרף בן עמי לבית־ספר השדה שהוקם בינתיים, והמשיך להדריך שם מספר שנים. לאחר פרישתו, השתלם בחו"ל במלאכת סיתות כלי צור והחל בייצור רפליקות של כלי צור ובזלת על פי שיטות עתיקות. במשך השנים עסק בארכאולוגיה ניסויית ושיתף פעולה עם פרהיסטוריונים במחקר כלי הצור,[17] העביר סדנאות הן לאקדמאים והן לקהל הרחב ונודע כמוביל בתחומו.[18] עבודותיו מוצגות בין השאר,[דרוש מקור] במוזיאון לתולדות הטבע בניו-יורק, במוזיאון המכון הבין לאומי לחקר אמנות יפן בקיוטו, במוזיאון המדע בטוקיו, ובאוספים לימודיים באוניברסיטאות רבות בארץ ובחו"ל.
בין השנים 1981–1983 ערך סקר פרהיסטורי ברמת הגולן.[19]
בן עמי החזיק בדעות פוליטיות ניציות, השתתף במאבק נגד פינוי חבל ימית ובמספר מאבקים כל אימת שנידונה בציבור האפשרות למסור את הגולן לידי הסורים.[20]
בשנותיו המאוחרות החל בן עמי לשלוח ידו בשירה, פרסם במספר במות, היה חבר מערכת של כתב העת המקוון "עיין ערך שירה" והוציא את ספר השירים "אבן ואהבות אחרות", הוצאת גוונים, 2010.[21]
בן עמי נפטר ב־12 בנובמבר 2022 ונטמן לצד אשתו בבית העלמין של קצרין.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלי אשכנזי, איש רמת הגולן שהטבע היה ביתו הראשון, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2022
בן עמי דודיק, ראיון בערוץ "ארכיון ירושלים לשמירת הטבע בישראל", באתר יוטיוב, 28 ביוני 2022- דודי בן-עמי (1939), ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- נעמה גורן-ענבר ואנה בלפר-כהן, מילים לזכרו של דודיק בן עמי, אתר העמותה הישראלית לפרהיסטוריה
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד פלישצ'ין: דף עד שמולא על ידי דודי בן־עמי, 25 בנובמבר, 2021, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם
- ^ מ. ציבא, מ. פלישתי – צייר האריגים, למרחב, 3 בספטמבר 1969
- ^ פוסט, בעמוד הפייסבוק של דודי בן עמי, 29 באוגוסט 2019
- ^ יונתן אופק, "איש האבנים", טקסטורה, 10.01.2022; מכתבו של דודי בן עמי, 12 בינואר 2012 באתר לואיזאדא
- ^ המערכת, מהנעשה בתחום הפריהיסטוריה בארץ ישראל בשנים 65 - 1963, מתקופת האבן ו'–ז', תשכ"ד-תשכ"ה, עמ' 36, JSTOR 23385564
- ^ אוריה בן־ישראל, הטיול הקצר בסביבת מקום המגורים, מכון הנרייטה סאלד, תשכ"ח, עמ' 29
- ^ פוסט, בעמוד הפייסבוק של דוד בן עמי
- ^ 50 שנה לשבת הגדולה מכולן – 2, בעמוד הפייסבוק של דוד בן עמי, 10 ביוני 2017
- ^ ראו גם: צבי מעוז, סקר בתי כנסת בגולן, חדשות ארכיאולוגיות עג, טבת תש"ם, עמ' 6, JSTOR 23471678
- ^ תקומה פרק 9 15:44
- ^ אורי הייטנר, ביד הלשון, "חדשות בן עזר" 1802, 24.11.2022
- ^ ד' בן עמי, קרב אפק – מלחמת מנע ישראלית בתחום ממלכת ארם, ארץ הגולן 58, תשמ"ב, עמ' 18–21
- ^ אלמוני, אתר פרהיסטורי ליד בריכת רם, חדשות ארכיאולוגיות עג, טבת תש"ם, עמ' 10–11
- ^ יעקב ארז, דרכים ברמה, מעריב, 14 באוקטובר 1970
- ^ בלדה על נעמן מהאגם המר, באתר ויקיטקסט; שֵׁם עֶצֶם, בבלוג של דודי בן עמי.
- ^ צבי אילן, נוף ואתרים בתכנון עיר הגולן, דבר, 9 בפברואר 1975
- ^ כגון: Dag, Doron; Goren-Inbar, Naama (2001). "An Actualistic Study of Dorsally Plain Flakes: A Technological Note". Lithic Technology. Maney Publishing. 26 (2): 105–117. ISSN 0197-7261. JSTOR 23273500.; Herzlinger, Gadi; Goren-Inbar, Naama; Grosman, Leore (2017). "A new method for 3D geometric morphometric shape analysis: The case study of handaxe knapping skill". Journal of Archaeological Science: Reports. 14: 163–173. doi:10.1016/j.jasrep.2017.05.013.
- ^ Rosen, Steven A.; Clark, John E. (1996). "WHAT MEAN THESE STONES?: THOUGHTS ON TEACHING LITHIC ANALYSIS IN THE CORE CURRICULUM". Lithic Technology. Maney Publishing. 21 (1): 44. ISSN 0197-7261. JSTOR 23273126.
- ^ סריקת מחברת הסקר באתר prehistoricgalilee
- ^ אהרון דולב, „קו ההתחלה” הסורי נמצא באפס־מרחק, מעריב, 8 ביוני 1979
- ^ עודד פלד, "ראיתי איך שקיעה עושים בחלוקים", עיתון 77 גל' 351 (כסלו-טבת תשע"א, דצמבר 2010-ינואר 2011), עמ' 8. (עותק מקוון באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה)