גלן תיאודור סיבורג

גלן תיאודור סיבורג
Glenn Theodore Seaborg
לידה	19 באפריל 1912; אישפמינג (אנ'), ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 1999 (בגיל 86); לה פאייט (אנ'), ארצות הברית
שם לידה	Glen Theodore Seaborg
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	Jordan High School (1929); אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1937); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1937) ;
מנחה לדוקטורט	ג'ורג' ארנסט גיבסון
מוסדות	פרויקט מנהטן; הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ;
תלמידי דוקטורט	ג'ון גופמן, Arthur Wahl, קנת סטריט, Gerhart Friedlander, Roger Batzel, Rodney H. Banks, Vera Kistiakowsky, Leon O. Morgan, W. Wayne Meinke
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לממציאים (2005); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; אות מסדר כוכב הקוטב (1992); פרס וניבר בוש (1988); מדליית קלארק קר (1986); עמית הוועדה למחקר סקפטי; פרס ג'ורג' ק. פימנטל לחינוך בכימיה (1994); המדליה הלאומית למדעים (1991); עמית באגודה האמריקאית לקידום המדע; מדליית גלן ת. סיבורג (1987); חבר זר של החברה המלכותית (27 ביוני 1985); מדלית פריסטלי (1979); מדליית הזהב של המכון האמריקאי לכימאים (1973); לגיון הכבוד (1973); פרס וילארד גיבס (1966); פרס וושינגטון (1965); פרס צ'ארלס לתרופ פרסונס (1964); מדליית פרנקלין (1963); Swedish American of the Year (1962); פרס אנריקו פרמי (1959); מדליית פרקין (1957); מדליית יובל המאה (1956); ההרצאות לזכר סילימאן (1956); מדלית ג'ון סקוט (1952); פרס נובל לכימיה (1951); פרס ויליאם ה. ניקולס (1948); פרס האגודה האמריקנית לכימיה בכימיה טהורה (1947) ;
בן או בת זוג	Helen L. Seaborg (1942–25 בפברואר 1999)
צאצאים	David Seaborg
תרומות עיקריות
	התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים. גילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום.
חתימה

גלן תיאודור סיבורג (באנגלית: Glenn Theodore Seaborg, בשוודית: Glenn Teodor Sjöberg; ‏19 באפריל 1912 - 25 בפברואר 1999) היה כימאי אמריקאי ממוצא שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1951 (במשותף עם אדווין מקמילן), "על התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים". הוא מוכר בעיקר בזכות עבודתו בגילוי ותיאור תכונות של רדיואיזוטופים רבים ובשל חלקו בגילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום.

פעילותו

סיבורג נולד באישפמינג, מישיגן בשנת 1912. בשנת 1934 סיים תואר ראשון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-1937, קיבל את הדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא המשיך את מחקריו בברקלי בתחילה במשרת פוסט-דוקטורט ולאחר מכן כחבר סגל במחלקה לכימיה, בשנת 1945 התמנה לפרופסור. בין השנים 1942 ו–1946, עבד סיבורג באוניברסיטת שיקגו, שם עסק במחקר גרעיני, כימי ופיזיקלי, הקשור לפרויקט האנרגיה האטומית של ארצות הברית. בשנת 1958 התמנה לנשיא אוניברסיטת ברקלי.

סיבורג מונה על ידי הנשיא קנדי לתפקיד יושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בשנת 1961 והחזיק בו עד 1971. לאחר מכן חזר לברקלי כדי לנהל שם את מעבדת לורנס.

בסוף שנת 1998, בעודו בבוסטון במסגרת פגישה של האגודה האמריקנית לכימיה, סבל סיבורג משבץ, דבר שגרם למותו שישה חודשים מאוחר יותר, ב-25 בפברואר 1999, בביתו בלפאייט.

פרסים והוקרה

סיבורג זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1951, יחד עם הפיזיקאי האמריקאי אדווין מקמילן, על "מנהיגותם בפיתוח הכימיה הגרעינית והאנרגיה האטומית", ובשנת 1959 קיבל את פרס אנריקו פרמי.

סיבורג זכה במדליית פרקין לשנת 1957.

בשנת 1991 זכה במדליה הלאומית למדעים.

בשנת 1997 הודיעו ב"איחוד הבינלאומי לכימיה טהורה ושימושית" כי היסוד בעל מספר אטומי 106 יכונה על שמו – סיבורגיום (Sg). הייתה זו הפעם הראשונה בה נקרא יסוד כימי על שמו של אדם בעודו בחיים.

כוכב הלכת המינורי 4856 Seaborg נקרא על שמו.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלן תיאודור סיבורג בוויקישיתוף

גלן תיאודור סיבורג, באתר פרס נובל (באנגלית)
גלן תיאודור סיבורג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
גלן תיאודור סיבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גלן תיאודור סיבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ (4856) Seaborg In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_4753. ISBN 978-3-540-29925-7.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] (4856) Seaborg In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_4753. ISBN 978-3-540-29925-7.

[1]

תרומות עיקריות

לידה	19 באפריל 1912 אישפמינג (אנ'), ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 1999 (בגיל 86) לה פאייט (אנ'), ארצות הברית
שם לידה	Glen Theodore Seaborg
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	ארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים	Jordan High School (1929) אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1937) אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1937)
מנחה לדוקטורט	ג'ורג' ארנסט גיבסון
מוסדות	פרויקט מנהטן הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תלמידי דוקטורט	ג'ון גופמן, Arthur Wahl, קנת סטריט, Gerhart Friedlander, Roger Batzel, Rodney H. Banks, Vera Kistiakowsky, Leon O. Morgan, W. Wayne Meinke
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לממציאים (2005) עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית אות מסדר כוכב הקוטב (1992) פרס וניבר בוש (1988) מדליית קלארק קר (1986) עמית הוועדה למחקר סקפטי פרס ג'ורג' ק. פימנטל לחינוך בכימיה (1994) המדליה הלאומית למדעים (1991) עמית באגודה האמריקאית לקידום המדע מדליית גלן ת. סיבורג (1987) חבר זר של החברה המלכותית (27 ביוני 1985) מדלית פריסטלי (1979) מדליית הזהב של המכון האמריקאי לכימאים (1973) לגיון הכבוד (1973) פרס וילארד גיבס (1966) פרס וושינגטון (1965) פרס צ'ארלס לתרופ פרסונס (1964) מדליית פרנקלין (1963) Swedish American of the Year (1962) פרס אנריקו פרמי (1959) מדליית פרקין (1957) מדליית יובל המאה (1956) ההרצאות לזכר סילימאן (1956) מדלית ג'ון סקוט (1952) פרס נובל לכימיה (1951) פרס ויליאם ה. ניקולס (1948) פרס האגודה האמריקנית לכימיה בכימיה טהורה (1947)
בן או בת זוג	Helen L. Seaborg (1942–25 בפברואר 1999)
צאצאים	David Seaborg
התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים. גילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום.
חתימה