ברוך שטיינברג
ברוך שטיינברג (Baruch Steinberg; 17 בדצמבר 1897, פרמישלן – 21 באפריל 1940, קאטין) היה רב פולני, אשר שימש כרב צבאי ראשי של הצבא הפולני בשנים 1936–1939.
חייו
עריכהברוך שטיינברג נולד בעיירה פרמישלן שהייתה אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית (מאז פירוק ברית המועצות חלק ממחוז לבוב של אוקראינה). אביו היה הרב שמעיה שטיינברג, רב העיירה. סבו היה הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג מברודי. גם שלושת אחיו של ברוך שטיינברג היו לרבנים.
הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי בעיירת הולדתו. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה עזבה משפחת שטיינברג את פרמישלן ועברה לבירה וינה. במהלך שהותו שם עבר סמיכה לרבנות, ולאחריה חזר לפרמישלן.
עם התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית וכינון פולין העצמאית בנובמבר 1918, הצטרף שטיינברג אל שורות הארגון הצבאי הפולני ושימש כרב של הלוחמים היהודים בארגון. בשנת 1919 הוא השתתף בקרבות להגנת לבוב מפני כוחות הצבא של הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה במהלך מלחמת פולין-אוקראינה.
בשנת 1922 התגייס באופן רשמי לשירות המילואים של הצבא הפולני. הצבא סירב לגייסו כקצין דת לשירות קבע בגלל שלא הייתה לו תעודת בגרות רשמית. הוא התקבל לצבא הקבע בשנת 1928, כאשר השלים את בחינות הבגרות והחל לימודי מזרחנות באוניברסיטת לבוב.
תחילה שירת כרב ראשי של גיס מס' 3 בהורדנה ולאחר מכן של גיס מס' 5 בקרקוב וגיס מס' 1 בוורשה. בשנת 1933 הועלה לדרגת "רב בכיר מדרגה שנייה" (המקבילה לרב-סרן בצבא) ומונה לתפקיד ממלא מקום הרב הצבאי הראשי. בשנת 1936 מונה באופן רשמי לתפקיד הרב הראשי של הצבא הפולני.
לאחר הפלישה הנאצית לפולין מונה לתפקיד קצין דת ראשי של חיילים בני דתות אחרות (לא קתולים) של ארמיית קרקוב, בנוסף לתפקידו כרב צבאי ראשי. ב-17 בספטמבר 1939 פלש הצבא האדום למזרח פולין והרב שטיינברג נפל בשבי הסובייטי יחד עם שאר קציני המטה של הארמייה.
שטיינברג הוחזק תחילה במחנה מעצר סטרובלסק שליד לוהנסק. במהלך שהותו במחנה ארגן תפילות לעצירים היהודיים, בהן השתתפו גם עצירים לא-יהודיים. בליל חג המולד של 1939 נלקח מהמחנה ביחד עם שאר אנשי דת ונאסר בכלא בוטירקה במוסקבה. במרץ 1940 הועבר למחנה קוזלסק. ב-12 באפריל 1940 נרצח שטיינברג ביער קאטין יחד עם קצינים פולנים אחרים.
לאחר מותו, בשנת 2007, הועלה לדרגת לוטננט קולונל על פי פקודתו של הרמטכ"ל צבא פולין.
