בועז כהן

בועז כהן
	בועז כהן
לידה	20 בדצמבר 1963 (בן 60)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1990
מעסיק	כותרת ראשית, קול ישראל, תאגיד השידור הישראלי, אקו 99 FM, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, חדשות, אוניברסיטת תל אביב
קישורים חיצוניים
פייסבוק	boaz.cohen.796
טוויטר	Boaz_Cohen
	boazcohenmusic.co.il

ערך זה עוסק בשדרן רדיו ואיש תרבות ישראלי. אם התכוונתם לקצין צה"ל במילואים, ראו בועז כהן (קצין).

בועז כהן (נולד ב-20 בדצמבר 1963) הוא שדרן רדיו, מוזיקאי ופסנתרן, סופר, עיתונאי ומרצה ישראלי. זוכה פרס אגודת העיתונאים לשנת 2018 בתחום הרדיו.

ערך והגיש תוכניות מוזיקה ב-88FM בין השנים 2001–2017 והגיש את התוכנית האחרונה ששודרה בקול ישראל^[1]^[2].

מאז יולי 2017 עורך ומגיש תוכניות ברדיו Eco99fm^[3].

ב-2018 זכה בפרס אגודת העיתונאים על תוכניתו "משמרת לילה".

ב-2024 היה מועמד לפרס מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומה לזמר העברי ולתרבות הישראלית בזכות תוכניתו "רביעי עברי".

ביוגרפיה

כהן נולד וגדל בשכונת ג'סי כהן בחולון ועבר בגיל 14 לגני תקווה. שירת בצה"ל בחיל האוויר. בין השנים 2001-1991 עבד בידיעות אחרונות כעורך-משנה של מוסף 7 לילות, כתב מגזין ומבקר מוזיקה. כעיתונאי כתב גם, בין היתר, בירחון מוניטין, בשבועון "כותרת ראשית" וביומון "חדשות". מאז 2009 מפרסם מאמרים, מדי פעם ב"גלובס", ב"הארץ" וב"מעריב".

כהן משמש כמרצה בכיר בתחומי תרבות בת-זמננו (מוזיקה, קולנוע, ספרות ועוד) במוסדות שונים. העביר סדרות הרצאות במשכנות שאננים ובמוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון תל אביב, בסינמטקים ועוד.

בשנים 2006–2009 שימש כמנהל אמנותי של תיאטרון תמונע בתל אביב, הפיק וערך מופעי שירה ומוזיקה, ביניהם "שרים נחמן ביאליק", "הרחובות ממריאים לאט/שירי דוד אבידן", "כול עוד/שירי עלי מוהר", "כשהאצבעות יתחילו לדמם/שירי צ'ארלס בוקובסקי" ו"מלכה עירומה/שירת מחאה נשית". ב-2009 הפיק וניהל את פסטיבל "אולטרה סאונד" למוזיקה אלטרנטיבית בישראל^[4]. ביוני 2018 ניהל אמנותית את פסטיבל "פרוגרסיב וחיות אחרות" שהתקיים ב"בית היוצר" בנמל תל אביב^[5].

כהן הוא מחברי "המכון למצוינות בהומניסטיקה" לקידום ערכים ציוניים במערכת החינוך, שהקימה ד"ר גלי תיבון^[6] בשיתוף עם הסופרים מאיר שלו ועמוס עוז.

משנת 2020 כהן הוא אחד מהפעילים הבולטים למען זכויות האדם ומדוברי המחאה נגד מדיניות הקורונה בישראל.

רדיו

ב-1 ביולי 2001 הצטרף כהן לקול ישראל כעורך ומגיש תוכניות המוזיקה "רדיו פרטי", "הנוסע השמיני" ו"אחרי השקיעה". כן הפיק וערך ימי שידורים מיוחדים, הגיש תוכניות שונות, "חלום ליל חורף", יצר סדרה על המוזיקה של שנות השבעים ("מופע שנות השבעים") ויזם והפיק את תוכניות הסיכום השנתיות של התחנה ("הבציר"). מינואר 2009 ערך והגיש את "רוקר טוב", תוכנית הבוקר של 88FM ואת תוכנית הלילה "פרוגרסיב וחיות אחרות". ב-14 במאי 2017 שידר את התוכנית האחרונה בתולדות קול ישראל, כשמיד בסופה, בחצות, הופסקו השידורים.

החל מ-15 במאי 2017 החל כהן להגיש את שתי תוכניותיו, "פרוגרסיב וחיות אחרות" ו"רוקר טוב" בתאגיד השידור בתחנת הרדיו "כאן 88". ב-21 ביוני 2017 הודיע על התפטרותו מתאגיד השידור בעקבות התערבות בעריכת תוכניותיו^[7]^[8]. חודש לאחר מכן, הצטרף לתחנת הרדיו האזורי Eco99fm, שם הוא עורך ומגיש את התוכנית "משמרת לילה"^[3].

באוקטובר 2018 זכה בפרס אגודת העיתונאים בתל אביב על תוכניתו "משמרת לילה", המשודרת בתחנת הרדיו Eco99fm. מנימוקי הוועדה: ”בעידן בו תחנות רדיו מתמודדות עם שינויים מהירים בהרגלי הצריכה וכניסת שירותי הסטרימינג לשוק המקומי, המאזינים ממשיכים להאזין לתכנית לא רק בזכות השירים ומגוון המוסיקה שב"משמרת לילה", אלא בעיקר בזכות הידע, החום והאופן המיוחד שבועז כהן מגיש אותם למאזיניו.”^[9]

מוזיקה

בין השנים 1999–2001 היה חבר בלהקת החשמליות שניגנה רוק מלודי רך עם השפעות בריטיות ובשנת 2000 הוציאה אלבום אחד "אחר-כך בא הגשם". בשנת 2002 הצטרף ללהקת פונץ' והשתתף בהקלטת האלבומים: "דנה ראתה עב"מ" (אוגוסט 2002)^[10], "פינוקיו" (ינואר 2007)^[11], באלבום הכפול בהופעה חיה "חור בשמיים כחולים" (ינואר 2010)^[12], ובאלבום "רמז לעתיד" (דצמבר 2012)^[13], אלבום האולפן החמישי והאחרון של הלהקה. במקביל, הוציא עם יוסי בבליקי שני אלבומים תחת השם "דצמבר": "שרמן בחורף" (2005) ו"דצמבר 2" (2009)^[14].

כהן הלחין במשותף עם יוסי בבליקי פסקול לסרטי קולנוע וטלוויזיה, ביניהם: "שרמן בחורף" (2001), "חצאית דמעות" (2002), "לנצח עם מיקי ברקוביץ'" (2003), "המכשפה מרחוב מלצ'ט" (2004) ו"החשוד האחרון" (2005).

כפסנתרן וקלידן ניגן בסדרת הטלוויזיה "8 דקות ביום" (עוזי וייל, ערוץ 1, 2003) ובסדרה "גם להם מגיע" (ערוץ 10, 2008). כהן ניגן גם באלבומי הסולו של יוסי בבליקי: "הגברת עם היהלומים" (2004) ו"האגרוף" (2011), ובאלבום "אהבה" של שלום גד והיהלומים (2005). בשנת 2008 הלחין את המוזיקה לסרט הפולני-ישראלי "אמא של ולנטינה" על-פי ספרה של סביון ליברכט. כמו כן הפיק מוזיקלית את "חופשיה", אלבומה של אמנית החלילים חפציבה זר-אביב 2011 וניגן בארבעה סיבובי הופעות של בוב תיל בישראל. מ-2016 מופיע עם משה בן-יוחנה בערב שהועלה ברחבי ישראל פעמים רבות, בין היתר גם בפסטיבל אינדינגב ופסטיבל יערות מנשה.

ספריו

סיפורים קטנים, תקליטים גדולים - אסופת סיפורים אוטוביוגרפיים, ילדות והתבגרות בשכונת עוני בחולון של שנות ה-60 וה-70 ומסעות בלונדון, פריז וניו יורק בשנות ה-80 וה-90. הוצאת מרום תרבות ישראלית, אוגוסט 2014
וכשאפתח את הדלת - דרך האלבום "סוף עונת התפוזים" של להקת תמוז יוצאים למסע לישראל של אמצע שנות ה-70. המוזיקה, התרבות, הפוליטיקה והתקשורת. הוצאת מרום תרבות ישראלית, יוני 2017
איש כוכב - מסע אישי בעקבות 36 שירים של דייוויד בואי מתחילת דרכו בסוף שנות ה-60 ועד מותו ב-2016. הוצאת מרום תרבות ישראלית, יולי 2019^[15]