ארגון מדינות אמריקה

ארגון מדינות אמריקה
Organization of American States
	סמל הארגון
	דגל ארגון מדינות אמריקה
תחום	ארגון בינלאומי
שפה רשמית	אנגלית, צרפתית, פורטוגזית וספרדית
מטה הארגון	וושינגטון, ארצות הברית
חברים	35 מדינות
יושב ראש	לואיז אלמרגו
מזכיר כללי	חוסה מיגל אינסולסה
תקופת הפעילות	30 באפריל 1948 – הווה (76 שנים)
	www.oas.org

ארגון מדינות אמריקה (באנגלית: Organization of American States) הוא ארגון בינלאומי אזורי, שמטהו נמצא בבניין האיחוד הפאן אמריקאי, בוושינגטון די. סי., ארצות הברית, ומאגד את כל 35 המדינות העצמאיות ביבשת אמריקה.

היסטוריה

הרעיון של איחוד שני חצאי יבשת אמריקה הוצע לראשונה וקודם על ידי סימון בוליבר, שב-1826 הציע בקונגרס פנמה ליצור ליגה של הרפובליקות האמריקאיות, עם צבא משותף, הסכם הגנה הדדי ואספה פרלמנטרית כללית. בוליבר שאף לאחד את מדינות אמריקה הלטינית נגד השתלטות אימפריאליסטית מצד כוחות חיצוניים. בפגישה זו השתתפו נציגי רפובליקת קולומביה הגדולה (ששטחה כלל את שטחי קולומביה, אקוודור, פנמה וונצואלה של ימינו), פרו, הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה ומקסיקו. אולם, האמנה שהוצעה, ששמה "אמנת האיחוד, הליגה והקונפדרציה הנצחית", אושרה בסופו של דבר רק על ידי רפובליקת קולומביה הגדולה. חלומו של בוליבר התנפץ עד מהרה עם פרוץ מלחמת האזרחים בקולומביה, התפוררות מרכז אמריקה ועליית הלאומיות הפטריוטית ברפובליקות העצמאיות החדשות של אמריקה.

שיתוף הפעולה האזורי נידון שוב בשנים 1889–1890, בכנס הבינלאומי הראשון של מדינות אמריקה שנערך בוושינגטון די. סי.. בכנס השתתפו 18 מדינות שהחליטו לייסד איגוד בינלאומי של רפובליקות אמריקה, הצעה שהוגשה על ידי מזכירות לשכת המסחר של הרפובליקות האמריקאיות (שמה הפך ל"לשכת המסחר הבינלאומית" בכנס הבינלאומי השני בשנים 1901–1902). שני גופים אלה, ייצגו את נקודת ההתחלה שהביאה להקמת האספה הכללית של ארגון מדינות אמריקה, שנים לאחר מכן.

בכנס הבינלאומי הרביעי של מדינות אמריקה, שנערך בבואנוס איירס ב-1910, שונה שם הארגון ל"ברית הרפובליקות של אמריקה" והלשכה הפכה ל"איחוד הפאן אמריקאי". בניין האיחוד נבנה בשנת 1910, בשדרות החוקה בוושינגטון.

באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, ארגן נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט כנס בין-אמריקאי בבואנוס איירס. אחד הנושאים בכנס היה "חבר הלאומים של אמריקה" (רשמית, האיחוד הפאן-אמריקאי), רעיון שהציעו קולומביה, גואטמלה, והרפובליקה הדומיניקנית. בכנס הבין אמריקאי נידון המשך השמירה על השלום, ו-21 מדינות התחייבו להישאר נייטרליות במקרה של קונפליקט בין שתיים מהמדינות החברות בארגון. מלחמת העולם השנייה שכנעה את ממשלות אמריקה כי פעולות חד צדדיות לא יוכלו להבטיח את שלמותן הטריטוריאלית של האומות האמריקאיות במקרה של תוקפנות. בשנת 1947, המדינות החליטו אומצה מערכת הביטחון הקולקטיבי, חתמו המדינות בריו דה ז'ניירו על אמנה בין-אמריקנית לסיוע הדדי, אשר יצרה מערכת לביטחון קולקטיבי. מהלך זה נועד לסייע למדינות לעמוד באתגרים של הסכסוך הגלובלי בעולם שאחרי המלחמה ולצמצם סכסוכים בתוך ההמיספרה.

בראש הכנס הבינלאומי התשיעי של מדינות אמריקה, שנערך בבוגוטה בין מרץ למאי 1948, עמד מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ורג' מרשל. מרשל הפציר בחברי הארגון להילחם בקומוניזם באמריקה. הכנס הביא להקמת ארגון מדינות אמריקה כפי שהוא מוכר כיום, באמצעות חתימה של עשרים ואחת ממדינות אמריקה על אמנת ארגון מדינות אמריקה ב-30 באפריל 1948. האמנה נכנסה לתוקף בדצמבר 1951. באותו כנס אומצה גם ההצהרה האמריקנית בדבר זכויות האדם וחובותיו. מזכ"ל האיחוד הפאן אמריקאי, אלברטו לראס קמארגו, היה למזכיר הראשון של האספה הכללית של ארגון מדינות אמריקה. המזכיר הכללי הנוכחי הוא לואיס אלמרגו, שהיה בעבר שר החוץ של אורוגוואי.

בפברואר 2010 נוסדה הקהילה של אמריקה הלטינית והמדינות הקריביות, אשר כוללת את כל המדינות החברות בארגון מדינות אמריקה מלבד ארצות הברית וקנדה, ומטרתה היא להוות בלוק חוסם למדיניותן שתי מדינות אלו.

פעולות משמעותיות

1959: הקמת הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם
1962: סילוק קובה מהארגון
1969: חתימת האמנה האמריקאית בדבר זכויות האדם (נכנסה לתוקף ב-1978)
1970: הקמת האספה הכללית של ארגון מדינות אמריקה כגוף שלטוני גבוה
1979: הקמת בית הדין הבין-אמריקאי לזכויות אדם
1994: פסגת האמריקות הראשונה (שהתקיימה במיאמי) ובה נידונה הקמת אזור סחר חופשי של האמריקות, עד 2005
2001: אימוץ האמנה הדמוקרטית של ארגון מדינות אמריקה
2009: החזרתה של קובה לארגון;^[1] סילוק הונדורס מהארגון עקב הפיכה שהביאה לסילוקו של מנואל סלאיה מהשלטון
2011: החזרת הונדורס לארגון עם שובו של סלאיה לנשיאות
2017: מועצת הארגון מצביעה בעד קיום כינוס מיוחד לדיון על המשבר הפוליטי והכלכלי בוונצואלה. בתגובה, ונצואלה מכריזה רשמית על פרישה מפעילות הארגון.^[2]
2020: דו"ח של הארגון קובע שתוצאות הבחירות הכלליות בבוליביה ב-2019 זויפו. בעקבות ההחלטה והמחאה בבוליביה, התפטר אבו מוראלס מתפקידו כנשיא בוליביה. החלטת הארגון ספגה ביקורת,^[3] אך הארגון עומד על תקפות ממצאיו.^[4]
ב-17 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות, הכניס הארגון את חמאס לרשימת ארגוני הטרור שלו.^[5]