אלברכט פון רון

אלברכט תאודור אמיל גראף פון רון (בגרמנית: Albrecht Theodor Emil Graf von Roon; ‏30 באפריל 1803 – 23 בפברואר 1879) היה מפקד בכיר בצבא פרוסיה ושר המלחמה (Kriegsminister) של פרוסיה בשנים 1857–1873. יחד עם ראש ממשלת פרוסיה, אוטו פון ביסמרק וראש המטה הכללי שלה, הלמוט פון מולטקה הזקן, הוביל רפורמות לביסוס צבא הקבע וחיזוקו, שתרמו להפיכת הצבא הפרוסי לצבא הטוב ביותר באירופה, להכנעת צרפת במלחמת פרוסיה צרפת ב-1870 ולאיחוד גרמניה.

אלברכט תאודור אמיל גראף פון רון
Albrecht Theodor Emil Graf von Roon

אלברכט גראף פון רון
לידה	30 באפריל 1803 פלויסהאגן, ממלכת פרוסיה
פטירה	23 בפברואר 1879 (בגיל 75) ברלין, הקיסרות הגרמנית
מדינה	ממלכת פרוסיה
השכלה	האקדמיה הצבאית הפרוסית
צאצאים	Waldemar von Roon
השתייכות	הצבא הפרוסי צבא האימפריה הגרמנית
תקופת הפעילות	1821–1873 (כ־52 שנים)
דרגה	גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
שר המלחמה הפרוסי שר המלחמה הגרמני
פעולות ומבצעים
מלחמת שלזוויג השנייה המלחמה האוסטרו-פרוסית מלחמת פרוסיה צרפת
עיטורים
עיטורים
תפקידים אזרחיים
ראש ממשלת פרוסיה

ראש הממשלה ביסמרק, שר המלחמה רון וראש המטה הכללי מולטקה, שנות ה-60 של המאה ה-19

תולדות חייו

נולד בפומרניה למשפחה ממוצא פלמי. בשנת 1816 נכנס פון רון, שגם אביו היה קצין, לצבא כצוער בחלמנו (קולם) שבפומרניה וב-1818 עבר לבית ספר צבאי בברלין וב-1827 סיים את פרק הכשרתו הצבאית באקדמיה הצבאית הפרוסית. תפקידו הצבאי היה קצין ברגימנט ה-15 במינדן ומפקח בבית הספר לצוערים. תחום ההתמחות העיקרי שלו היה גאוגרפיה ושימושיה הצבאיים. מורו היה קרל ריטר (Carl Ritter), אחד מאבות הגאוגרפיה המודרנית. בשנים 1832, 1839 ו-1844 הוציא את שלושת כרכי ספרו החשוב על הגאוגרפיה "הפיזית, הלאומית והפוליטית" (Grundzüge der Erd-, Völker- und Staatenkunde).

ב-1833 היה חבר מטה הגיס של גנרל פון מיפינג (von Müffling), והחל להבחין במצבו המאובן של הצבא וחוסר היעילות שבו. ב-1835 היה לחבר המטה הכללי בדרגת האופטמן. ב-1848 היה לראש המטה של הקורפוס ה-7 בקובלנץ ועסק בדיכוי מהומות מהפכת 1848 בבאדן, תחת פיקודו של הנסיך וילהלם, לימים מלך פרוסיה וקיסר גרמניה. על גבורתו זכה בעיטור מסדר העיט האדום. הוא מילא תפקידים במטהו האישי של וילהלם וב-1856 עלה לדרגת גנרל מיור. בשנת 1858 מונה למפקד הדיוויזיה ה-14, ובראשית 1859 מונה לראש הוועדה לתכנון ודיווח על הארגון מחדש של הצבא. בעת מלחמת אוסטריה-סרדיניה (בין אפריל ליולי אותה שנה) היה אחראי על תהליכי גיוס החירום ושינוע הכוחות. בסוף אותה שנה מונה לשר המלחמה בדרגת גנרל לוטננט.

רון, שהיה שמרן ומלוכני, סבר שלשורות צבא הגיוס ההמוני (ה-Landwehr) חדרו יותר מדי גורמים ליברליים. מטרתו העיקרית הייתה להפוך את הצבא לצבא-קבע מקצועי ולהעלות את כוחם של אנשי הקבע בצבא על פני צבא ה-Landwehr העממי, קצינים אלה הגיעו משורות משפחות האצולה הנאמנות לבית הוהנצולרן ומקרב מעמד היונקרים. על אף שהרפורמה שלו נתקלה בהתנגדות הפרלמנט, הצליח רון להעביר אותה ולהדגיש את המרכיב המקצועי הקבוע בצבא. מי שמימש את הרפורמה בפועל היה ראש המטה הכללי של הצבא, הגנרל הלמוט פון מולטקה הזקן, שכיהן בתפקיד בשנים 1857–1888. ראש הממשלה משנת 1862, ומי ששימש כצלע השלישית בהנחלת הרפורמה, היה אוטו פון ביסמרק. קציני הקבע הפכו למעמד בעל זכויות-יתר ולבעלי כוח פוליטי וחברתי גם לאחר שחרורם.

רון ומולטקה חזרו אל המלצות ועדת הרפורמות של גרהרד פון שרנהורסט מ-1807 והחלו לשקם את הצבא על מנת להפוך אותו למודרני, מוכן ומאומן לקראת אתגרי שדה הקרב המודרני ותוך שימוש בטכנולוגיה כרכבות, טלגרף וטלפון. סדרת ההצלחות אותן נחל הצבא בהמשך, ההשתלטות על שלזוויג-הולשטיין שהייתה בשליטת דנמרק ב-1864, הניצחון במלחמת שבעת השבועות (1866) בו השתלטה פרוסיה על רוב שטחי גרמניה ומעל הכל הניצחון המוחץ ב מלחמת צרפת–פרוסיה (1870) הפכו את פון רון, מולטקה וביסמרק לגיבורים לאומיים.

פון רון זכה בעיטור מסדר העיט השחור ב-1866, בתואר גראף ב-1871 ובדרגת גנרל-פלדמרשל בסוף 1872. ב-1873, לאחר פרישתו של ביסמרק, כיהן במשך מספר חודשים כראש ממשלת פרוסיה, במסגרת הקיסרות הגרמנית. הוא פרש עקב סיבות בריאות ומת בברלין כעבור חמש שנים בגיל 75.

עיטורים

• פור לה מריט
• מסדר העיט השחור
• מסדר העיט האדום
• מסדר בית הוהנצולרן
• מסדר הכתר
• צלב הברזל

הנצחתו

• סיירת משוריינת שהשתתפה במלחמת העולם הראשונה.
• פסל בכיכר הכוכב הגדול בטירגארטן.

קישורים חיצוניים

• ערך ב"אנציקלופדיה הבינלאומית החדשה", 1905 (באנגלית)
• ערך במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, 1911 (באנגלית)
• סקירה ביוגרפית באתר Global Security.org(באנגלית)
• גנרל-פלדמרשל פון רון, המיילד של הקיסרות הגרמנית (באנגלית)
• ביוגרפיה (בגרמנית)
• אלברכט פון רון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)