אבניבי
אָבָּנִיבִּי (או אָ-בָּ-נִי-בִּי) הוא פזמון עברי, שהיה השיר הזוכה באירוויזיון 1978. הוא נכתב על ידי אהוד מנור והולחן בידי נורית הירש. את הפזמון ביצעו יזהר כהן ולהקת אלף-בית, שייצגו בתחרות את ישראל.
שיר אירוויזיון בביצוע יזהר כהן ולהקת אלף-בית | ||||||
מדינה | ישראל | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
פורמט | תקליט ויניל | |||||
שפה | עברית | |||||
אורך | 2:55 | |||||
כתיבה | אהוד מנור | |||||
לחן | נורית הירש | |||||
| ||||||
שיר באירוויזיון | ||||||
תהליך הבחירה | פסטיבל הזמר והפזמון | |||||
מקום בגמר | 1 | |||||
ניקוד בגמר | 157 | |||||
הפזמון החוזר ("אָבָּנִיבִּי אוֹבּוֹהֵבֵּב אוֹבּוֹתָבָּךְ") כתוב בשפת הבי"ת ופירושו "אני אוהב אוֹתָךְ". השיר, בסגנון דיסקו קצבי, יועד במקור לפסטיבל שירי הילדים, אך לבסוף הוצע לפסטיבל הזמר והפזמון (תשל"ח), ששימש אז כקדם-אירוויזיון. השיר נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 1978 לאחר שזכה במקום הראשון בפסטיבל.
רקע וכתיבה
עריכהאת הרעיון לכתיבת השיר הגה אהוד מנור בשנת 1977. הוא פנה אל נורית הירש ברעיון לכתוב שיר לפסטיבל שירי הילדים. הצמד הרבה לשתף פעולה, בין היתר כאשר יצרו את השיר "אי שם" עמו ייצגה הזמרת אילנית את ישראל באירוויזיון 1973. לפי הירש, מנור רצה לכתוב שיר בשפת הבי"ת, שהייתה שגורה בפיו בילדותו בבנימינה. כל הליך כתיבת השיר "אבניבי" התבצע דרך הטלפון תוך מספר שעות. עם סיום כתיבת השיר, הרגישו השניים שהשיר טוב מידי לפסטיבל שירי הילדים והחליטו לשלוח אותו לפסטיבל הזמר והפזמון. במקביל, בשנת 1978 הוחלט שהשיר הזוכה בפסטיבל ייסע לייצג את ישראל באירוויזיון 1978 בפריז.
השיר עוסק באהבה דרך עיני ילדים. יש בו השוואה בין האהבה כפי שנראתה בילדות, הועברה בסוד ובשפת הבי"ת המוצפנת ("מה שהרגשנו באמת לחשנו רק בשפת הבית"), לעומת הדרך שבה יש להתייחס לאהבה בחיים הבוגרים ("אהבה היא מילה יפה... ובשפת אהבה נדבר").
מוזיקלית, השיר שונה מרוב שירי האירוויזיון בכך שהוא מסתיים מעט אחרי שינוי הסולם, בעוד שברוב השירים יש קטע גישור או חזרה על הפזמון בשלב זה. נורית הירש כתבה ועיבדה את השיר בהשראת העיבודים של שירי הבי ג'יז. הירש חיפשה להביא אל תחרות האירוויזיון משהו חדש ושונה. שיר בסגנון הבי ג'יז והלהקות האמריקאיות השחורות עדיין לא בוצע על בימת האירוויזיון. על מנת להבליט את השיר ולהבדילו מביצועים אחרים, הירש החליטה לעצור את השיר באמצע ולהוסיף קטע נגינה שבו יוכלו המבצע וזמרי הליווי לבצע קטע ריקוד.[1]
בפסטיבל הזמר השיר קיבל מספר נקודות זהה לשירה של חדוה עמרני "בלב אחד" (66 נקודות). עם סיום ההצבעה היה מצב של חוסר ודאות לגבי זהות הזוכה, ולאחר בדיקה הכריזה המנחה רבקה מיכאלי על "אבניבי" כשיר הזוכה, משום שקיבל יותר פעמים 12 נקודות. פרק הזמן של הבירור והמתח עד ההכרזה על הזוכה שודר בשידור חי, אך הושמט בעריכה לצורך השידור החוזר, ובכל השידורים החוזרים (גם בשנות ה-2000) הוא לא נכלל.
ביצוע באירוויזיון
עריכההשיר היה השמונה-עשר בסדר הביצוע בתחרות. להקת הליווי שליוותה את יזהר כהן כללה שני גברים ושלוש נשים, ובזמן ביצוע השיר רקדה לצליליו. חברי להקת הליווי "אלף-בית" (מחוץ לישראל הוצגה כ"אלפא-ביתא") היו נחמה שוטן, אתי צוברי, ראובן ארז, איציק עוקב וליסה גולד. מלחינת השיר הירש ניצחה על התזמורת בזמן הביצוע. את כוריאוגרפית השיר יצר שלמה רוזמרין.
בסוף ההצבעה קיבל השיר 157 נקודות, דבר שמיקם אותו במקום הראשון מתוך 20, ובהפרש של 32 נקודות מהמקום השני.
עקב התארכות ההצבעה, הוכרז השיר הזוכה בשעה 01:10 לפנות בוקר, לפי שעון ישראל. הטלוויזיה הישראלית, שקנתה זמן לוויין עד השעה 01:00, נותרה ללא תמונת לוויין ולא שידרה את הזכייה בשידור חי. בשלבי ההצבעה האחרונים, כשהתברר שישראל בדרך לניצחון, קטעה הטלוויזיה הירדנית את השידור ועברה לשדר תמונה של נרקיסים[2]; בחדשות לאחר מכן סירבה ירדן להכיר בזכיית ישראל והכריזה על בלגיה כעל הזוכה, על אף שזו הגיעה למקום השני.
זכייה זו באירוויזיון הייתה הראשונה לישראל. בעקבות הזכייה ולפי כללי התחרות, אירחה ישראל את אירוויזיון 1979, והוא היה לאירוויזיון הראשון שנערך מחוץ לגבולותיה הגאוגרפיים של אירופה.
הצלחה מסחרית והשפעה
עריכההשיר, שהופיע באלבומו של כהן "ניגונה של השכונה", זכה להצלחה ברחבי אירופה וצעד במשך מספר שבועות במצעד הסינגלים הבריטי.[3] כמו כן, השיר הגיע לראש המצעד השבועי של רשת ג' ונשאר שם במשך חמישה שבועות. הוא נבחר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל, ובמצעד השנתי של רשת ג' לשנת ה'תשל"ח הגיע למקום השני.[4]
השיר הבא שייצג את ישראל באירוויזיון, שבעקבות זכיית "אבניבי" נערך בישראל – "הללויה" בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש – זכה אף הוא בתחרות. כך השיגה ישראל הישג נדיר – זכייה באירוויזיון במשך שנתיים רצופות (רק שלוש מדינות נוספות השיגו הישג דומה: ספרד, לוקסמבורג ואירלנד).
זכייתו באירוויזיון סימנה את תחילת העדפת סגנון זה בתחרות. אף על פי שהשיר משך לעג מצד חוגים מסוימים, במיוחד לאור כותרתו, רבים ממעריצי האירוויזיון מחשיבים אותו כאחד השירים הטובים ביותר בהיסטוריה של התחרות.[דרוש מקור] השיר מבוצע לעיתים קרובות במחרוזות טובי הפזמונים של האירוויזיון, כמו בחצי גמר אירוויזיון 2006 שנערך באתונה או מחרוזת שירי האירוויזיון שהתקיימה בקדם-אירוויזיון 2012 של דנמרק.
בשנת 2018 ביצעה הזמרת נטע ברזילי, זוכת אירוויזיון 2018, גרסת כיסוי לשיר עבור רדיו גלגלצ.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על היצירה "אבניבי" באתר מיוזיק בריינז
- "אבניבי" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "אבניבי" באתר שירונט
- אבניבי, באתר אקו"ם
- אבניבי, בביצוע יזהר כהן ולהקת אלף בית, וידאו קליפ של השיר בערוץ "כאן מוזיקה", באתר יוטיוב (אורך: 2:57)
- אמיר בוגן, איך אומרים "אבניבי" בתאילנד?, באתר ynet, 13 באוקטובר 2010
- דודי פטימר, 40 שנה ל"אבניבי": סוויטות מלכותיות, התקפי חרדה ומכות בחדר התקשורת, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2018
- חוגגים 40 לאבניבי, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 22 באפריל 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ לפני 41 שנים: ישראל זוכה באירוויזיון!, באתר EuroMix.co.il
- ^ John Kennedy O'Connor, The Eurovision Song Contest: The Official History, לונדון: Carlton, 2007, עמ' 75, ISBN 9781844429943. (באנגלית)
- ^ IZHAR COHEN & ALPHABETA, באתר officialcharts.com (באנגלית)
- ^ אבניבי, באתר "פזמונט"
- ^ אבניבי, בביצוע נטע ברזילי, וידאו קליפ של השיר בערוץ "גלגלצ", באתר יוטיוב (אורך: 2:15), 23 באפריל 2018