בית הכנסת קהל שלום
בית הכנסת "קהל שלום" (ביוונית: Συναγωγή Καχάλ Σαλόμ) הוא בית הכנסת הוותיק ביותר ביוון והיחיד שעודנו פעיל באי רודוס.
היסטוריה
לקהילה היהודית ברודוס היסטוריה מפוארת ועתיקה. במשך 500 השנים האחרונות הושפעו יהודי רודוס מתרבות מגורשי ספרד שחלק גדול מהם הפליגו לאורך הים התיכון ומצאו מקלט באי רודוס ובערים אחרות כמו סלוניקי ביוון או איסטנבול ואיזמיר שבטורקיה. בתחילת המאה העשרים עזבו יהודים רבים את רודוס, בחיפושיהם אחר פרנסה טובה יותר, או מפחד הכרזת החוקים האנטישמיים. בשנת 1930 מנתה הקהילה היהודית כ-4,000 איש.
בשנת 1944 נכבש האי רודוס על ידי הגרמנים, וב-23 ביולי בשנה זו נאסרו כל יהודי רודוס (1,673 במספר) והוגלו למחנות השמדה באושויץ ורק 151 נפשות שרדו.
בית הכנסת קהל שלום נבנה בשנת 1577 בשם "קהל קדוש לשלום" והוא התקיים לצד חמישה בתי כנסת נוספים שפעלו בשכונה היהודית ("הג'ודריה") עד מלחמת העולם השנייה.
כיום משרת בית הכנסת בעיקר תיירים יהודיים המבקרים באי וכן תושבים לשעבר ובני משפחותיהם החוזרים ומבקרים בו. בית הכנסת משמש לתפילות בעיקר בשבתות, בחגים או באירועים מיוחדים. חלקו הדרומי של בית הכנסת מאכלס מוזיאון המתאר את יהודי העיר רודוס, תרבותם ואורח חייהם לפני השואה, ומציג פריטים רבים ותמונות אותנטיות.
מבנה
פנים בית הכנסת "קהל שלום" מעוצב בהתאם למסורת הספרדית, כאשר תיבת התפילה ממוקמת במרכז ופונה מזרחה לכיוון ירושלים. הרצפה מקושטת באבני מוזאיקה שחורות ולבנות בהתאם למוטיב המיוחד לעיר העתיקה של רודוס. חריגה העובדה, שבקיר המזרחי מוצבים שני היכלים, בשני צידי הדלת.
ישנו יציע נפרד (עזרת נשים) אשר נבנה ב-1930. לפני כן, נהגו הנשים לשבת בחדרים סמוכים לקיר הדרומי של בית הכנסת, דרכו השקיפו הנשים לתיבת התפילה דרך חלונות מסורגים ומקושטים. בין החדרים, קיים גם חדרון ששימש כמקווה.
בחצר המזרחית של בית הכנסת, במקום בו הייתה פעם מזרקה, אשר שימשה את הכוהנים לפני הברכות, קבוע לוח קיר בו חרוט תאריך 5338, חודש כסליו (כנראה מזמן בניית בית הכנסת בשנת 1577). חצר נוספת בצד המערבי של בית הכנסת מוביל לספרית הישיבה, אך זו נהרסה בהפצצות מלחמת העולם השנייה בשנת 1944.
בצדה הימני, לפני הכניסה להיכל בית הכנסת, ניצב לוח זיכרון גדול ובו רשומים כל שמות המשפחות היהודיות מרודוס קורבנות השואה.
