שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים [ למניין, מנהיג קודם, תחילת כהונה, מנהיג הבא אחריו, סוף כהונה, סוג, לידה, שם בשפת אם, פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ניקיטה חרושצ'וב
Никита Сергеевич Хрущёв
קובץ:Ac.nikita.jpg
לידה 3 באפריל 1894 (יוליאני)
קלינובקה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 1971 (בגיל 77)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • האקדמיה התעשייתית
  • האוניברסיטה הטכנית הלאומית של דונצק עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נינה חרושצ'ובה (196511 בספטמבר 1971)
Efrosinya Khrushcheva (19141919) עריכת הנתון בוויקינתונים
נינה חרושצ'ובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין (13 במאי 1935)
  • עיטור לנין (17 ביוני 1961)
  • גיבור הרפובליקה העממית של בולגריה (1964)
  • עיטור לנין (8 באפריל 1957)
  • עיטור לנין (23 בינואר 1948)
  • עיטור לנין (16 באפריל 1954)
  • עיטור לנין (16 באפריל 1944)
  • מסדר גאורגי דימיטרוב (1964)
  • מסדר קרל מרקס (1964)
  • איש השנה של המגזין "טיים" (1957)
  • מסדר האריה הלבן (1964)
  • פרס לנין לשלום (1959)
  • מסדר סוחבאטאר (1964)
  • מסדר הנילוס (1964)
  • גיבור העמל הסוציאליסטי (16 באפריל 1954)
  • עיטור לנין (16 באפריל 1964)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (7 בפברואר 1939)
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1 בפברואר 1945)
  • מסדר סובורוב, דרגה 1 (2 במאי 1945)
  • עיטור סובורוב דרגה 2 (9 באפריל 1943)
  • עיטור קוטוזוב, דרגה 1 (27 באוגוסט 1943)
  • גיבור ברית המועצות (16 באפריל 1964)
  • גיבור העמל הסוציאליסטי (17 ביוני 1961)
  • גיבור העמל הסוציאליסטי (8 באפריל 1957)
  • Order of Merit
  • אות המסדר הכוכב של רומניה
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • פרס שבצ'נקו
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה על הגנת סטלינגרד
  • מדליית הכבוד לכורים, דרגה 1
  • Medal "For the Restoration of the Black Metallurgy Enterprises of the South"
  • מדליה על הכשרת קרקעות בתולות
  • מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד
  • מדליית "פרטיזן במלחמה הפטריוטית" דרגה 1
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (רוסית: Ники́та Серге́евич Хрущёв, ‏האזנה‏, 17 באפריל 1894 - 11 בספטמבר 1971), מנהיג ברית המועצות בשנים 1953-1964 בתפקידי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מ-1953 ועד 1964 והפרמייר של ברית המועצות מ-1958 ועד 1964.

ראשית דרכו

חרושצ'וב נולד בקלינובקה, מחוז קורסק ברוסיה דאז (כיום אוקראינה). הוא עבד כמתקין צינורות במכרות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא החל במעורבות בארגוני עובדים, נלחם בשורות הצבא האדום במהפכה של 1917, והתקדם במנגנון המפלגתי עד הפוליטבירו.

מלחמת העולם השנייה

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת חרושצ'וב כקצין פוליטי ("פוליטרוק"), בדרגה המקבילה לסגן אלוף.

לאחר פלישת הנאצים במבצע ברברוסה ב-1941, הסתכסך חרושצ'וב עם סטלין על אופן ניהול המערכה באוקראינה, שם היה חרושצ'וב מנהיג המפלגה. הוא החשיב את אי נסיגתו של סטלין אל מול יחסי הכוחות הרעים לבזבוז משווע של חיי אדם.

לאחר מכן הוא היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייב ובדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.

עלייתו

לאחר מותו של סטלין במרץ 1953, ניצח חרושצ'וב ב"קרבות הירושה" שצצו בין בכירי המפלגה. ב7 בספטמבר 1953 הפך למנהיג המפלגה, ויריבו העיקרי, לברנטי בריה (מפקד המשטרה החשאית אן קה וה דה), הוצא להורג בדצמבר.

עלייתו להנהגה של חרושצ'וב סימנה שינוי קריטי בברית המועצות. הוא פנה לכיוון של רפורמות והמם את משתתפי הקונגרס העשרים של המפלגה הקומוניסטית, ב-24 בפברואר 1956, כשנשא את "הנאום הסודי" המפורסם שלו. בנאום זה תקף וגינה את פולחן האישיות שאפף את סטלין, והאשים את סטלין בעריצות בפשעים וברצח המונים שבוצעו במשך כל תקופת שלטונו ובמיוחד בתקופת "הטיהורים הגדולים".

מהלך זה בודד אותו מהגורמים השמרניים במפלגה, ששאפו להדיחו, אך הוא הצליח לגבור על מי שקרא להם "הקבוצה האנטי-מפלגתית" ב-1957.

עם ביקורו של ריצ'רד ניקסון בברית המועצות ב-1959, הורגשה ביתר שאת עמדתו של חרושצ'וב כלפי המערב, עמדה הרואה בו יריב ראוי ולא יישות מרושעת. תפיסה חדשה זו בודדה את סין של מאו, ויש הרואים בה גורם לפילוג הסיני-סובייטי של 1960.

מזגו של חרושצ'וב

יריביו הפוליטיים של חרושצ'וב בברית המועצות נטו לראות בו איכר גס ובור, בעל מוניטין של התפרצות לדברי אחרים והטחת עלבונות.

חרושצ'וב הפריע פעמים רבות לדיוני עצרת האומות המאוחדות בספטמבר-אוקטובר 1960 בהטחת אגרופו בשולחן וצעקות ברוסית בזמן נאומי צירים שונים.

תקרית מפורסמת אחת אירעה בעת שהציר הפיליפיני שאל אותו כיצד הוא יכול למחות כנגד האימפריאליזם המערבי בעודו מספח את מדינות מזרח אירופה. חרושצ'וב נזעם עד מאד, הטיח בציר קללה ברוסית שתורגמה כ"ריקא וליצן של האימפריאליזם" והסיר אחת מנעליו על מנת לדפוק בה בשולחן.

בפסגת ארבע המעצמות בפאריס, ב16 במאי 1960, פוצץ חרושצ'וב את הוועידה בדורשו התנצלות פומבית מנשיא ארצות הברית, אייזנהאואר, על משבר מטוס הריגול U-2.

חרושצ'וב גם התבטא בביטוי השנוי במחלוקת ועמום המשמעות "אנחנו נקבור אתכם" בהתייחס לקפיטליזם. הוא אמר לנשיא ארצות הברית "אנחנו נקבור אתכם. הטילים שלנו יכולים לפגוע בזבוב בארצות הברית".

פרישה כפויה

חרושצ'וב הודח בועידה המרכזית של המפלגה ב-14 באוקטובר 1964. הדחה זו באה בעיקר בשל גינוניו האישיים, שנחשבו במפלגה למביכים בזירה הבינלאומית. גם אופן טיפולו של חרושצ'וב במשבר הטילים בקובה לא הוסיף לו אוהדים.

לפי זכרונותיו של חרושצ'וב, הוא הורה במאי 1962 על הצבת טילים גרעיניים לטווח בינוני בקובה במטרה לנטרל את את יתרונה המתפתח של ארצות הברית בפיתוח ובפריסה של טילים אסטרטגיים. הוא גם ראה בכך הגנה לקובה מפני פלישה אמריקאית נוספת נוסח הפלישה למפרץ החזירים ב-1961.

לאחר הדחתו שהה חרושצ'וב במשך שבע שנים במעצר בית. הוא מת במוסקבה ב-11 בספטמבר 1971 ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י במוסקבה.

בנו הבכור של חרושצ'וב, לאוניד, מת ב-1943 במלחמת העולם השנייה. בנו הצעיר, סרגיי, היגר לארצות הברית והוא כיום אזרח אמריקאי. הוא מופיע לעיתים בהרצאות ומספר על החיים "בצד האחר" של מסך הברזל.

פעולות פוליטיות חשובות

  • ב"נאום הסודי", גינה את סטלין, פשעיו ופולחן האישיות שלו באשמת "הפרת נורמות החוק של הלניניזם", סימן את תחילתה של "הפשרת חרושצ'וב".
  • פירק את הקומינפורם והתפייס עם יוסיפ ברוז טיטו.
  • ייסד את ברית ורשה.
  • מחץ בכוח צבאי את ההתקוממות ההונגרית של 1956.
  • העביר את קרים מרוסיה לאוקראינה.
  • הגה את דוקטרינת "דו קיום בשלום" במדיניות החוץ, עם הסיסמה "להשתוות ולהשיג את המערב" במדיניות הפנים.
  • יצר את התנאים לפילוג עם סין בעקבות השיחות עם ארצות הברית והסירוב לתמוך בתוכנית הגרעין של סין.
  • חנך את תוכנית החלל הסובייטית עם שיגורו של הלווין הראשון "ספוטניק 1" והאדם הראשון בחלל, יורי גגארין, תוך השגת יתרון על המערב. השתתף בשיחות עם הנשיא ג'ון פ. קנדי בדבר תוכנית משותפת להגעה לירח, שלא יצאה אל הפועל עקב רצח קנדי ב-1963.
  • פוצץ ועידת מעצמות בשל משבר מטוס הריגול U-2 של הטייס גארי פאוארס.
  • נפגש עם הנשיא ריצ'רד ניקסון באייווה, ארצות הברית.
  • יזם הצבה של טילים גרעיניים בקובה, מה שהביא למשבר הטילים עם ארצות הברית.
  • חיזק את מסך הברזל תוך בניית חומת ברלין ב-1961.
  • תמך במצרים במבצע קדש, 1956.

פעולות כלכליות חשובות

  • ישם את הגל השני של תפיסת אדמות הבור.
  • הגה ויישם את רעיון הסובנארחוז, ארגון מקומי שנועד לבזר את ניהול הייצור.
  • רה-ארגון של החקלאות ומתן עדיפות לסובחוז (חווה ממשלתית) תוך עידוד הפיכת קולחוזים לסובחוזים, עידוד גידול התירס.
  • התמודדות עם משבר הדיור באמצעות בניית מיליוני יחידות דיור מתועשות ופשוטות (שכונו "חרושצ'ובקות").
  • פיחות הרובל ביחס של 1 ל-10, 1961.

קישורים חיצוניים


הקודם:
גאורגי מלנקוב
שליטי ברית המועצות הבא:
לאוניד ברז'נייב

תבנית:שליטי ברית המועצות