בלדה – הבדלי גרסאות

'''בלדה''' היא [[שירה|שיר]] [[עלילה|עלילתי]], סיפורי, בעל אופי עממי. ב[[איטלקית]], פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר [[מחול]] בעל [[קצב (מוזיקה)|קצב]]".

ראשית הבלדה היא לפני [[מהפכת הדפוס]], כשכשה[[ספרות|הספרות]] עברה [[מפה לאוזן]], מ[[דור]] לדור וממקום אחד לאחר. לפיכך, התאימה הבלדה עצמה, באמצעות נוסחים שונים, לדורות, למקומות בהם סופרה ול[[אישיות]]ו של ה[[טרובדור]] שסיפר את הבלדה. הבלדות הכתובות הראשונות הופיעו במאה ה-13.

הבלדות העממיות התפתחו ב[[סקוטלנד]], באנגליה ובאירלנד ב[[המאה ה-1314|מאה ה-13]], והתאפיינו בסוף טרגי, בדרך כלל [[מוות]]. יש בלאדות עם סוף שמח או רומנטי. הבלדות הושרו על ידי [[זמר]]ים נודדים ("[[טרובדור]]ים")או זמרים עממיים כפריים, אשר היו עוברים ב[[כפר]]ים ו[[עיר|ערים]], שרים ו[[בידור|מבדרים]] את הקהל, ולאחר מכן היה משלם כל אדם בקהל שילם על פי רצונו ויכולתו. כל זמר היה מפתח את הבלדות, ממציא, מעוות ולפעמים מוסיף או משמיט בתים. כשנאספו והועלו בלדות אלה על הכתב, לעיתים אף מאות שנים לאחר שהומצאו לראשונה, כבר היו לכל בלדה גרסאות שונות.

בבלדות העממיות מופיעים בדרך כלל [[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] כמו נאמנות, אהבה ומסירות. בבלדה ישנו גיבור, המתמודד עם המציאות הקשה או עם הבעיה בה הוא שוררשרוי. לרוביש בלדות היסטוריות המתארות אירועים היסטוריים, בבלדותלאומיים הפסידאו הגיבורקהילתיים. במאבקיש הפיזיבלדות אךהומוריסטיות ניצחרבות, במאבקובלאדות הנפשיחידות. הבלדות המפורסמות ביותר, ובחלק מן הגרסאות שלהן גם המוקדמות ביותר, הן הבלדות על הגיבור העממי רובין הוד. {{מקור}}

בבלדות ישנה אווירת מסתורין, המביאה פערים רבים בעלילת הבלדה. פערים אלה מושלמים בדמיון, ומבוטאים על ידי [[אמצעי אמנותי|אמצעים אמנותיים]] שונים. הסיפור ה[[דרמה|דרמטי]] בבלדה מתפתח לרוב באמצעות [[דיאלוג]], תוך התמקדות במקרה או אירוע בולט, ואילו. האירועים שקדמו למקרה זה ואלו שבאו אחריו, הם לרוב מרומזים או שאינם מוזכרים כלל. הבלדות הן גם שיר סיפורי בעל אופי עממי.

[[מספר (ספרות)|המספר]] בבלדה מתווך בין חומרי ה[[סיפור]] ובין השומעיםלשומעים. המספר בבלדה מרבה לדלג על פרטים בבלדה שגורמים לפערי מידע. באמצעות הפערים בסיפור הוא שומר על המתח העלילתי. התבניות הקבועות ו[[רמז מטרים|רמזים]] המשתמעים בין ה[[משמעות]] הגלויה למשמעות הסמויה בונים את הרובד האירוני בבלדה.

האמצעי הבולט בבלדה הוא ה[[דיאלוג|הדיאלוג]], הנותן לבלדה מימד של מיידיות, קונקרטיות ועניין. הדיאלוג מחדד את ה[[קונפליקט]] ומגביר את קצב ההתרחשות על ידי קידום העלילה אל השיא או לפואנטה (גילוי האמת); הדיאלוג בבלדה הוא לרוב קצר ותמציתי ו[[קצב (מוזיקה)|וקצבוקצבו]] מהיר.

הבלדה מציגה גיבורים המצויים בעיצומו של [[קונפליקט|עימות]]. ה[[מספר (ספרות)|המספרמספר]] מתחיל את סיפור הבלדה בעיצומו של הרגע הדרמטי, ללא דברי רקע. האירועים מוצגים בסדרה של מעין "הבזקים" שהקשר שלהם זה לזה מרומז יותר מאשר נאמר והם בונים את המתח ב[[עלילה]], המתפרק בנקודת השיא.

ה[[גיבור (ספרות ואמנות)|הגיבוריםגיבורים]] בבלדה הם גיבורים המייצגים [[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]], רעיון, עמדה ו[[אידאולוגיה|תפיסת עולם]] מסוימת. הבלדה מושכת את לב השומעים בשילוב בין צורת הביטוי העממית ה[[קצב (מוזיקה)|קצבית]], אווירת המסתורין, הטון ה[[אירוניה|אירוני]] וההתנגשות בין התפיסות המנוגדות.

* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007532936305171|בלדות -– היסטוריה וביקורת}}